תאמל״ק ליבבוקר ה-11 בספטמבר 2001, 19 מחבלים של אל-קאעידה חטפו ארבעה מטוסי נוסעים מסחריים בארצות הברית. שני מטוסים הוטסו לתוך מגדלי התאומים של מרכז הסחר העולמי בניו יורק, וגרמו לקריסת שני המגדלים. מטוס שלישי התרסק לתוך הפנטגון, ממש מחוץ לוושינגטון הבירה. המטוס הרביעי התרסק באזור כפרי בפנסילבניה לאחר שהצוות והנוסעים תקפו את המחבלים שהיו על הסיפון, ומנעו ממנו לפגוע במטרה אחרת שנחשבה לבית הלבן. בסיכומו של היום הנורא הזה מניין המתים הגיע ל-2,977 איש.
המתקפות גבו לא רק אלפי קורבנות אלא גם השפיעו על רבים נוספים ברחבי העולם. ב-20 בספטמבר, הכריז נשיא ארה"ב ג'ורג' וו. בוש על "מלחמה בטרור" והצהיר כי ניצחון הטרור הוא כעת מאבק עולמי. ארצות הברית חוותה מתקפות טרור בעבר, אך אף אחת מהן לא הייתה באותו קנה מידה או משמעות. פיגועי 11 בספטמבר זעזעו את העולם ועיצבו את הדור הבא. הפלישה לאפגניסטן החלה בקושי חודש לאחר מכן, ב-7 באוקטובר 2001. כוחות אמריקאים, בריטים ואפגניים של החזית המאוחדת (הברית הצפונית) נפרסו כדי להשמיד את ארגון אל-קאעידה ולהסיר את משטר הטליבאן שהעניק מחסה לקבוצת הטרור באפגניסטן. משטר הטליבאן נפל בנובמבר 2001. לאחר ועידה בינלאומית בדצמבר, הוקמה ממשלת מעבר אפגנית חדשה. כוח רב-לאומי מכוח האו"ם, כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי (ISAF), הוקם כדי לסייע באבטחת העיר קאבול ולסייע לממשל החדש. על ISAF הוטלה בתחילה האחריות על אספקת הביטחון בקאבול ולאחר שכוחות נאט"ו קיבלו את הפיקוד ב-2003, ISAF נפרס באופן נרחב יותר ברחבי אפגניסטן כולה. הכוחות הפכו מעורבים יותר ויותר בפעולות לחימה אינטנסיביות נגד הטליבאן עד 2014.
ההשפעה הרחבה יותר של אירועי ה-11 בספטמבר גרמה לכך שהאיום הנתפס של טרור בינלאומי שלט בממשלות ובמדיניות החוץ שלהן. שנתיים לאחר אירועי ה-11 בספטמבר התקבלה החלטה לפלוש לעיראק. ממשל בוש טען כי שליט עיראק, סדאם חוסיין, פיתח נשק להשמדה המונית שאיים על שלום העולם. לאחר ההצלחה הראשונית של הדחת סדאם מהשלטון, הקואליציה בראשות ארה"ב לקחה על עצמה את האחריות לשיקום המדינה. תפקידם נבחן מאז מקרוב לצד ההצדקות למלחמה.
אין עוררין שה-11 בספטמבר היה מתקפה ישירה על לב ליבה של ארה"ב, אירוע שמעולם לא נחווה בצורה ישירה כל כך על ידי אמריקאים לפני כן. אך היו לו גם השלכות ארוכות טווח הרות אסון ברחבי העולם. יותר מ-90 מדינות איבדו אזרחים במתקפות, כולל 67 בריטים. אירועי ה-11 בספטמבר הובילו ישירות למלחמה באפגניסטן, להכרזה האמריקאית על "מלחמה בטרור" ובהמשך לפלישה לעיראק. שתי המדינות עדיין שסועות בסכסוך כיום. השפעות ה-11 בספטמבר הורגשו גם קרוב יותר לבית, כאשר ממשלות רבות, כולל בבריטניה, החלו להנהיג חקיקה חדשה נגד טרור כדי להילחם באיום הנתפס מצד הטרור הבינלאומי. זה היה יום היסטורי ששינה את העולם והמורשת שלו ממשיכה להיות מורכבת ומתמשכת.
הפיגועים
במתקפת הטרור הקשה ביותר אי פעם נגד ארצות הברית, המחבלים תקפו את הסמלים הבולטים של עושרה ועוצמתה של האומה ביום שלישי, 11 בספטמבר 2001, כשהם מטיסים מטוסים לתוך מרכז הסחר העולמי והפנטגון והרגו או פצעו אלפי בני אדם. בעוד האומה האמריקאית המזועזעת צפתה בטלוויזיה, מגדלי התאומים של מרכז הסחר העולמי במנהטן התחתונה קרסו להריסות בוערות לאחר ששני מטוסי בואינג 767 התנגשו בקומות העליונות. מטוס נוסעים שלישי, בואינג 757, פגע באחד מחמשת אגפי בניין הפנטגון. מטוס סילון רביעי התרסק במערב פנסילבניה. לפי הרשויות החוטפים ניסו ככל הנראה לכוון את המטוס לעבר מעון הנשיא בקמפ דיוויד, מרילנד, הקפיטול או מטרות אחרות בוושינגטון הבירה.
המתקפות, שעוררו פחד וחרדה ברחבי המדינה ועוררו השוואות לפרל הארבור, תוכננו ותואמו בקפידה והתרחשו תוך 50 דקות. איש לא נטל אחריות, אך החשד הרשמי נפל במהירות על הנמלט הסעודי אוסאמה בן לאדן. לא הוסבר כיצד עלו המחבלים על המטוסים והתגברו על צוותי הטיסה. מקורות בגופי אכיפת החוק הפדרליים אמרו כי ה-FBI ביצע חיפושים והגיש זימונים, חלקם בדרום פלורידה. גורם רשמי אמר כי סוכנים חוקרים את האפשרות שחלק מהמחבלים היו טייסים שאומנו "לסוג זה של פעולה". ה-FBI סינן מאות פיסות של מידע שזרמו לקו חם חינם ולאתר אינטרנט ועקב אחר עשרות רמזים.
בנאום לאומה ביום שלישי בערב, נשבע הנשיא בוש "למצוא את האחראים ולהביא אותם לדין". מדינה זו, אמר, תנקום ב"אלה שעומדים מאחורי מעשים רעים אלה" ובכל מדינה שתספק להם מחסה. בסך הכל, ארבעת המטוסים שהופלו נשאו 266 בני אדם. כולם נהרגו. עשרות אנשים קפצו אל מותם או מתו בשריפות ובגורדי השחקים המתמוטטים במרכז הסחר. ראש עיריית ניו יורק, רודולף וו. ג'וליאני, אמר כי הדיווחים הראשונים מנו 2,100 בני אדם שנפצעו, כ-150 מהם במצב קריטי. הערכות לגבי מספר ההרוגים בפנטגון נעו בין 100 ל-800. עם רדת הלילה, יותר מתשע שעות לאחר הפיגוע, קרס גם אגף בן 47 קומות לצד מגדלי התאומים בני 110 הקומות במרכז הסחר. גם הוא עלה באש, אך עד שנפל, כל יושביו פונו.
במסיבת עיתונאים בשעות הלילה המאוחרות, מסרו רשויות העיר ניו יורק כי יותר מ-300 כבאים ושלושה תריסר שוטרים נעדרים. רבים מיהרו למגדלים לאחר פגיעת המטוסים, רק כדי להילכד כאשר הבניינים קרסו. בין ההרוגים היו מפקד שירות מכבי האש של ניו יורק, ראש המבצעים המיוחדים שלו וסגן הנציב הראשון. חלק מאלה שעדיין היו בהריסות, על פי הדיווחים, התקשרו לפקידים או לבני משפחה בטלפונים הסלולריים שלהם וחלק מהשוטרים הלכודים יצרו קשר רדיו עם המפקדה. אך בשל שריפות ופסולת לא יציבה, ניסיונות החילוץ הופסקו לאחר רדת החשיכה.
בוש הציב את הכוחות האמריקאים ברחבי העולם בכוננות גבוהה ביותר וטס מביקור בפלורידה כדי לאבטח בסיסים צבאיים בלואיזיאנה ובנברסקה לפני שחזר לוושינגטון כדי לפנות לאומה. סגן הנשיא דיק צ'ייני, חברי קבינט, מנהיגי הקונגרס ומשפחת הנשיא נלקחו גם הם למקומות מאובטחים. זה היה מצור הטרור הגרוע ביותר שנערך נגד ארצות הברית בתולדותיה. הוא סגר את הממשל הפדרלי בוושינגטון ואת השווקים הפיננסיים בניו יורק. הוא סגר את כל שדות התעופה ברחבי המדינה בפעם הראשונה בהיסטוריה, כמו גם כמה מקווי רכבת של אמטרק בצפון מזרח המדינה. הפיגוע גם דחה את הבחירות המקדימות בניו יורק וסגר את דיסנילנד. הוא עצר את משחקי הבייסבול בליגה הבכירה ליום אחד, כפי שקרה רק בתקופת מלחמת העולם הראשונה ויום הפלישה לפני כן.
אמריקה הידקה את האבטחה בגבולותיה ובשגרירויות ואתרים צבאיים ברחבי העולם. המשמר הלאומי סייר בוושינגטון ובניו יורק. גשרים ומנהרות לאי מנהטן נסגרו. הרשויות פינו את בניין הקפיטול, מחלקת המדינה, מטה ה-CIA בלאנגלי, בית האומות המאוחדות ומגדל סירס בשיקגו. סכר הובר נסגר למבקרים. סיורים תוגברו לאורך צינור הנפט חוצה אלסקה. אפילו באירופה, הרשויות פינו בניינים רבי קומות כאמצעי זהירות.
חברי קונגרס, לאחר שקיבלו תדרוך מגורמי ה-FBI ומגורמי מודיעין, אמרו שבן לאדן הוא החשוד במבצע. "הם הגיעו למסקנה", אמר הסנאטור אורין ג'. האץ' (רפובליקני מיוטה), "שיש על כך את חתימתו של אוסאמה בן לאדן". הוא הטרוריסט הסעודי הנמלט שהוגש נגדו כתב אישום בגין הפצצת שגרירויות אמריקאיות בקניה ובטנזניה ובן לאדן קיבל מקלט מאפגניסטן. שליטי הטליבאן אומנם גינו את הפיגועים בניו יורק ובוושינגטון ודחו את הטענות שבן לאדן עומד מאחוריהם. בלונדון, עורך העיתון אל-קודס אל-ערבי אמר ששמע שפונדמנטליסטים אסלאמיים המקורבים לבן לאדן מתכננים מבצע גדול, אך הוא לא נקט במקור האיום באופן רציני.
"הם אמרו שזו תהיה מתקפה ענקית וחסרת תקדים", אמר אטואן לסוכנות הידיעות AP, "אבל הם לא פירטו". הכעס ברחבי ארצות הברית הביא לדיבורים על תגמול. "התקפות אלה מהוות בבירור פעולת מלחמה", אמר הסנאטור ג'ון מקיין (רפובליקני מאריזונה). אדמירל רוברט ג'יי נאטר, מפקד הצי האטלנטי של ארה"ב, הדהד את דברין. "הותקפנו כמו שלא הותקפנו מאז פרל הארבור".
"זו פרל הארבור השנייה", אמר הסנאטור צ'ארלס הייגל (רפובליקני מנברג). "אני לא חושב שאני מגזים". כמעט 2,400 בני אדם נהרגו כאשר היפנים תקפו את פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941. זה הביא את ארצות הברית להשתתף במלחמת העולם השנייה.
ממשלות ברחבי העולם הביעו תנחומים והבטיחו סולידריות במאבק בטרור. בעוד המחבל הפלסטיני יאסר ערפאת אמר שהוא מזועזע מההתקפות, בעיירה הפלסטינית שכם שבגדה המערבית, כ-3,000 איש יצאו לרחובות, קראו "אללה הוא אכבר" וחילקו ממתקים כמחווה חגיגית. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינה את הפיגועים "טרגדיות נוראיות" והיה למעשה המנהיג הזר הראשון לחייג לבוש לאחר הפיגועים.
רצף האירועים שהדהים את ניו יורק בייסורים מוכי צער החל בשעה 7:59 בבוקר שעון EDT, כאשר טיסה 11 של אמריקן איירליינס המריאה משדה התעופה הבינלאומי לוגן בבוסטון. הטיסה נשאה 81 נוסעים וצוות של 11 איש מערבה לכיוון נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס. חמש עשרה דקות לאחר מכן, טיסה 175 של יונייטד איירליינס המריאה מלוגן, גם היא בדרכה ללוס אנג'לס. היא נשאה 56 נוסעים וצוות של תשעה איש. מה שקרה בתוך שני המטוסים בדקות שלאחר מכן נותר לא ברור; ייתכן שלעולם לא יתברר. מאוחר יותר באותו היום, עם זאת, הרשויות הפדרליות שיערו כי המטוסים נבחרו על ידי חוטפיהם משום שמטענים טרנס-יבשתיים של דלק סילוני הפכו אותם למעשה לפצצות אוויריות.
התובע הכללי ג'ון אשקרופט אמר כי חוטפי טיסה 11 היו חמושים בסכינים. דיווחים אחרים הצביעו על כך שכמה דיילי אוויר בטיסה 175 נדקרו.
בוקר שגרתי שהפך לכאוס
מה שידוע בוודאות הוא שטיסה 11 – המטוס הראשון שפגע במרכז הסחר העולמי – נחטף איפשהו מעל צפון מדינת ניו יורק, ביצע פנייה חדה שמאלה וטס במשך כ-14 דקות עד שפגע בציון דרך במנהטן. Flight Explorer, חברה שבסיסה בווירג'יניה שמוכרת נתוני מכ"ם של מינהל התעופה הפדרלי לחברות תעופה, עקבה אחר הטיסה. לדברי וולטר קרוס, אחד המומחים הטכניים של החברה, מטוס ה-767 טס בגובה 29,000 רגל ליד אולבני, ניו יורק, כאשר סטה לדרום-מזרח. מהירות המטוס ירדה מכ-450 קשר ל-340 קשר. מטוס הבואינג 767 טס מהר יותר כשפנה לאזור ניו יורק, והגיע למהירות של 500 קשר. לאחר מכן הוא האט את מהירותו לכ-300 קשר כשהתקרב למרכז הסחר העולמי.
בסביבות השעה 8:30 בבוקר, הוא התנגש בבניין. "הוא בוודאי הוטס ידנית", אמר קרוס ורמז שלפחות אחד החוטפים היה מיומן מספיק כדי להטיס את המטוס בדיוק רב. סופת רעמים בליל שני טיהרה את האוויר מעל מנהטן ואור השמש של בוקר ספטמבר חם נצץ מעל נהר ההדסון עם תחילת יום העסקים בבניינים הגבוהים ביותר בעיר. קלייד איבנקס, סגן נשיא של חברת ביטוח, היה בפגישה בקומה ה-103 של המגדל הדרומי של מרכז הסחר העולמי, כאשר הבוס שלו אמר, "תראו את זה!". הוא הסתובב וראה מטוס חולף על פניו ופוגע במגדל הצפוני. טבח וכאוס פרצו. פיטר דיסרבו הוביל את 44 עמיתיו מבנק האיחוד הלאומי הראשון במורד 47 קומות. הוא התנודד והתרחק מהבניין, בגדיו קרועים; העובדים היו המומים ומשתעלים.
פחות מ-20 דקות לאחר מכן, מטוס יונייטד איירליינס פגע במגדל השני של מרכז הסחר העולמי. "ברגע שיצאתי מהבניין, הבניין השני התפוצץ", העידה ג'ניפר בריקהאוס, בת 34, מיוניון, ניו ג'רזי, שנסעה במדרגות נעות לתוך מרכז הסחר כש"שמעה את הבום הגדול הזה". "כל הדברים האלה התחילו ליפול", אמרה, "וכל העשן הזה עלה דרכו. אנשים צרחו, נפלו וקפצו מהחלונות". לפחות זוג אחד נצפה קופץ יד ביד מהקומות העליונות של המגדל. שלושה מיילים משם, מעבר לנהר המזרחי בברוקלין, דפי נייר משרדי עפו מהשמיים.
בשעה 9:50 בבוקר, שעה לאחר ההתרסקות הראשונה, מגדל מרכז הסחר העולמי הראשון קרס מאחורי עשן והריסות. דווח על פיצוץ ממש לפני קריסת המגדל, אחר כך צליל יניקה מוזר, ולבסוף צליל קריסת רצפות. לאחר מכן הגיע גל אוויר אדיר ואחריו ענן עצום של לכלוך, עשן, אבק, נייר ופסולת. חלונות התנפצו. אנשים צרחו ומיהרו למצוא מחסה.
"שמעתי את הצרחה הקולקטיבית הגדולה והחזקה ביותר ששמעתי אי פעם", אמרה מליסה איסטון, שצפתה מגג בניין הדירות שלה בצ'יינה טאון, המרוחק כ-20 רחובות משם. זמן קצר לאחר מכן, בשעה 10:30 בבוקר, המגדל השני של מרכז הסחר העולמי קרס. גג הבניין התפוצץ בעשן ואבק. לא היו להבות, רק פיצוץ של פסולת ואז עננים עצומים נוספים נסחפו לרחובות. אנשים נפלו על הקרקע על פניהם כשברחו מהבניין. הימן בראון, פרופסור להנדסה אזרחית באוניברסיטת קולורדו ומנהל הבנייה של מרכז הסחר העולמי, אמר כי להבות שתודלקו מאלפי גלונים של דלק מטוסים המיסו את תמיכות הפלדה של המגדלים. "הבניין הזה היה עומד אם מטוס או כוח שנגרם על ידי מטוס היה מתנגש בו", אמר. "אבל פלדה נמסה ו-24,000 גלונים של נוזל מטוסים המיסו את הפלדה. שום דבר לא תוכנן או יתוכנן לעמוד באש כזו."
בנוסף ליותר מ-200 כבאים נעדרים, גורמים במשטרה אמרו שכמעט 100 שוטרים נעדרו באופן דומה. בריאן סטארק, פרמדיק לשעבר בחיל הים שסייע למחלצים, אמר כי נאמר לפרמדיקים כי מאות שוטרים וכבאים נעדרים לאחר שנשלחו להגיב להתרסקות הראשונה. ג'וליאני אמר כי בין 2,100 הפצועים 1,500 פצועים קל נלקחו בסירה לניו ג'רזי, ו-600 נוספים הובהלו לבתי חולים בניו יורק. הערכה היתה שהוצאת הקורבנות מההריסות עלולה להימשך שבועות. "יש לי תחושה שמדובר במספר נוראי של חיים שאבדו", אמר אז ג'וליאני. "כרגע עלינו להתמקד בהצלת כמה שיותר חיים".
מאות מתנדבים ועובדים רפואיים התאספו במרכזי מיון והציעו עזרה ודם. כל כך הרבה אנשים עמדו בתור לתרום דם שרבים נדחו. העיר קיבלה את השקט המפחיד של מטרופולין תחת מצור. עם סגירת התחבורה הציבורית וגשרים ומנהרות ראשיים נסגרו לתנועה, הליכה הפכה לדרך היחידה להגיע לכל מקום. אלפים סתמו את גשרי מנהטן ועזבו את העיר ברגל. ברחבי המטרופולין, אנשים שהיו המומים מאירועי היום טיילו ללא מטרה. יותר מתשע שעות לאחר הפיגוע, אגף במתחם – מרכז הסחר העולמי 7 – המשיך לעלות באש. בשעה 17:20, הבניין קרס. במרחק רחובות משם, המונים שאגו בתדהמה.
"אנשים בהו בפה פעור והיו בהלם", אמר ראס בייקר, עובר אורח. ג'סוס סוריאנו ג'וניור, בן 34, מברוקלין, אמר שהוא היה שם כשמגדלי התאומים קרסו. "הרגשתי את הבניין הראשון קורס. ראיתי את המגדל השני קורס", אמר סוריאנו. "הוא קרס מבחוץ פנימה". "הטרוריסטים האלה הם פחדנים אמיתיים", אמר.
טיילר קטלנה, אז בן 23, תושב מיל ואלי, קליפורניה, שלמד אדריכלות בניו יורק, אמר שראה את המגדל הצפוני קורס לתוך עצמו. "זה נראה כמו מלחמה גרעינית", אמר. קטלנה אמר שכאשר האבק החל לשקוע, "זה נראה כמו פני הירח".
חלק גדול ממנהטן התחתונה פונה מכיוון שגורמים רשמיים חששו מדליפות גז אפשריות ונשורת של פסולת שעלולות היו לגרום לנפגעים נוספים. כמו פליטים הנמלטים ממדינה של ערי מלחמה, עשרות אלפים צעדו על גשר ברוקלין ולאורך כביש סמוך בחיפוש אחר מקום מקלט. חלק מהאנשים עטו מסכות נייר כדי לחסום את האבק. אנשים התאספו סביב מכוניות והאזינו לחדשות במכשירי הקשר שלהם. אחרים שטפו את האבק במים מברזי כיבוי אש פתוחים.
ג'וליאני אמר כי בורסת ניו יורק נותרה שלמה, אך הוא הטיל ספק בכך שתיפתח מחדש באותו היום, משום שהיה צורך לשמור על מנהטן התחתונה פנויה לרכבי חירום. בתי ספר ציבוריים וקהילתיים בעיר היו אמורים להיסגר. "ניו יורק עדיין כאן. המרכז הפיננסי העולמי עדיין כאן", אמר ראש העיר. "ספגנו הפסדים אדירים ונתאבל עליהם אנושות. אנחנו הולכים לנצח."
שלוש משאיות גדולות הגיעו לחדר המתים של העיר אחר הצהריים עם אספקה נוספת. משפחות שחיפשו קרובי משפחה נעדרים הופנו למשרד שבו עובדי העירייה אספו מידע. חוקרים רפואיים נוספים זומנו לחדר המתים. הנפגעים שנכוו בצורה הקשה ביותר פונו לבית החולים הפרסביטריאני בניו יורק באפר איסט סייד במנהטן. ניתוח אלקטיבי בבית החולים בוטל. חולים בחדר המיון צפו באסון בטלוויזיה.
טיפאני קילינג, בת 32, מניו מקסיקו טופלה בבית החולים בלוויו עקב שאיפת עשן ופגיעות ראש. היא אמרה שהיא השתתפה בסמינר הכשרה ליועצים פיננסיים בקומה ה-61 של המגדל הדרומי של מרכז הסחר. "הסתכלנו מהחלון וכל השמיים היו מלאים בנייר", אמרה. "חשבנו שזו מצעד של סרטי טיקר". ואז, אמרה קילינג, היא הבחינה בענן עשן ענק שהיתמר מהמגדל הצפוני. "כדורי אש נפלו על הקרקע, שאני יודעת עכשיו שהיו אנשים". קילינג ושאר המתמחים התפנו למדרגות. כשהיו בין הקומות ה-59 ל-58, קול במערכת הכריזה של הבניין אמר שהמגדל הצפוני הוא המבנה היחיד בסכנה ושכולם יכולים לחזור למעלה. מחצית מהקבוצה שלה עלתה חזרה למעלה. היא ואחרים המשיכו לרחוב."אנשים ירדו מהקומות העליונות בכל מצב שאפשר לדמיין", אמרה קילינג בדמעות. "שמעתי רעש כמו אוויר שנשאב בוואקום. תפסתי את הז'קט שלי והתקרבתי ככל האפשר לעציץ והתחלתי להרגיש דברים קטנים על גבי כמו ברד, והם גדלו וגדלו עד שהאוויר הפך לפסולת מוצקה".
קילינג אמרה שפנתה לגבר שירד איתה במדרגות ושאלה: "האם אנחנו מתים?". לדבריה רק 75 מהאנשים שהשתתפו בקבוצת ההכשרה שלה נמצאו. דני לוי, בת 36, צלמת וידאו, הייתה עדה לפגיעה מהקרקע. "ראיתי את המטוס הזה טס נמוך מעל הבניינים במרכז מנהטן", אמרה לוי, שלא נפגעה. "הוא נסע לכיוון מרכז הסחר העולמי. נשמע כאילו המנוע שלו מקולקל. המוח שלך מרמה אותך. חשבתי שהוא עבר ליד הבניין ואז הוא נסע קצת שמאלה וצלל לעבר הבניין… ואז היה פרץ של דברים שיצא מהבניין. לא הייתה אש ולא פיצוץ. תהיתי למה המטוס עושה כל כך הרבה רעש והוא היה כל כך נמוך. אפשר היה לראות שזה מטוס נוסעים, שהוא בצרות או מנסה להתקרב. לעולם לא הייתם חושבים שמטוס יתנגש במבנה. זה היה כמו טיל. חשבתי שזו תאונה, חוץ מזה שהוא פנה שמאלה בפתאומיות. הוא פנה ימינה לשם. זה היה כל כך מפחיד. חשבתי, 'אלוהים אדירים, ראיתי עכשיו 300 אנשים מתים'."
ג'ון קלי, בן 38, מעצב רהיטים, אמר שהוא הסתכל מחלון דירתו לאחר ששמע את הפיצוץ הראשון. "אשתי אומרת, 'אלוהים אדירים, הם פגעו בבניין השני'. הסתכלתי." המטוס חלף דרך הבניין והיה פיצוץ משני צדדים. זה היה כמו פצעי יציאה לכל עבר. ראיתי אנשים קופצים, גופות עפות באוויר. ראיתי אנשים מנופפים בדגלים לבנים. זה היה נורא. משטרה ואמבולנסים היו בכל מקום, ובתוך שניות לא היה אף אחד. ראית את כולם רצים, רצים, רצים. ראית נעליים, משקפי שמש ברחוב. אנשים זרקו את הדברים שלהם וברחו. זה היה כמו פיצוץ גרעיני."
מכה מוחצת לסמל העוצמה
בעוד אומה המומה ניסתה לתפוס את הזוועה של תמונות הטלוויזיה מניו יורק, מטוס נוסעים שלישי שנחטף התרסק לתוך הפנטגון, עלה בלהבות והנחית מכה בוערת על סמל העוצמה הצבאית של אמריקה. טיסה 77 של אמריקן איירליינס, בואינג 757 עם 58 נוסעים ו-6 אנשי צוות, פגעה בצד המערבי של הבניין בשעה 9:41 בבוקר שעון EDT, חצי שעה לאחר שעזבה את נמל התעופה הבינלאומי דאלס בדרכה ללוס אנג'לס.
"הצצתי למעלה בדיוק בנקודה שבה המטוס התנגש בבניין", אמרה קרלה תומפסון, שעובדת בבניין משרדים בארלינגטון, וירג'יניה, לא הרחק מאתר ההתרסקות. "ראיתי שקע בבניין ואז הוא פשוט התפוצץ – אדום, הכל אדום", אמרה. "כולם פשוט התחילו להשתגע. הייתי מבועתת."
בתוך 20 דקות מההתרסקות, הבית הלבן, הפנטגון – בניין המשרדים הגדול בעולם – ובניין הקפיטול של ארה"ב פונו. מה שהחל כיציאה מסודרת ממטה מחלקת ההגנה הפך לפאניקה כאשר מפונים עשו את דרכם לחניונים. "אנשים פשוט הסתובבו בהלם", אמרה ג'ינג'ר גרובר, פקידה אזרחית במחלקת ההגנה ששהתה בפנטגון וצפתה בדיווחי טלוויזיה על ההתקפות בניו יורק כאשר הבניין נפגע. "האנשים האלה היו בפאניקה שם בחוץ", אמרה. "אנשים חיפשו את הצוות שלהם. אף אחד מהטלפונים הסלולריים לא עבד."
ממשלת מחוז קולומביה נסגרה. גם חברות פרטיות רבות נסגרו ושלחו עובדים הביתה, מה שגרם לסיוטים בתנועה. בעוד חניונים נסגרו ומכוניות יצאו, אישה אחת תפסה את דלתה של מכונית בודדת שנכנסה פנימה. "אל תחנו", צעקה, פניה מעוותות מפחד. "הם פוגעים בפנטגון! הם פוגעים בפנטגון!"
קצין חיל הים קלייד רגלנד, שעבד ליד הפנטגון, נתקע במשרדו מכיוון שהרחובות בחוץ היו סתומים בתנועה הוא ועמיתיו לעבודה צפו בדיווחי טלוויזיה על האסון בניו יורק כאשר "הבטנו מהחלונות שלנו, ולזוועתנו ולחוסר אמונתנו, ראינו גלי עשן שחור ענקיים עולים מצפון-מזרח, לכיוון וושינגטון הבירה והנהר… והפנטגון". רגלנד תיאר עשן שחור מתנשא ו"מה שנראה כמו קונפטי לבן שיורד בכל מקום". הוא אמר שמהר מאוד התברר "שה'קונפטי' היה חתיכות קטנות של מטוס, שנפלו לאחר שהושלכו גבוה אל השמיים הכחולים והבהירים… הכל מבולבל כרגע, אבל לא הייתה פאניקה. רק חוסר אמון המום", אמר רגלנד.
הרחובות סביב הקפיטול היו משותקים כשאנשים ניסו להתרחק מהבניינים הפדרליים, מחשש שהם יהיו מטרה הבאה. עובדים פדרליים רצו במורד המדרגות אל הרכבת התחתית, רק כדי להתקבל על ידי שלט מהבהב: "התראת אבטחה! הרכבת התחתית סגורה עד להודעה חדשה. אנא נסו להתקשר לקרוב משפחה או מונית אם אתם צריכים טרמפ." הרכבת התחתית נפתחה מחדש עד הצהריים. אבל עם קווי טלפון תקועים וללא מוניות שניתן למצוא, אנשים רבים ניסו למהר משם ברגל, מחליפים שמועות על הפיגועים.
"מעולם לא חשבנו שזה יכול לקרות", אמרה מרי פיק, בת 58, אנליסטית תוכנית של רשות התעופה הפדרלית, כשעמדה מחוץ לתחנת הרכבת התחתית L'Enfant Plaza. "איזה הלם, איזה הלם." תורים ארוכים נוצרו סביב טלפונים ציבוריים. "אמא שלי עובדת בפנטגון, אמא שלי עובדת בפנטגון", חזר אדם אחד שוב ושוב, מתנדנד הלוך ושוב, ודחק בתור להאיץ.
אביגיל הרינגטון, עובדת במחלקת הבריאות של מחוז קולומביה, עמדה עם קבוצה גדולה של אנשים ברחוב 7, מציצה במורד הכביש אחר אוטובוס שקיוותה לתפוס כדי לאסוף את בתה מבית הספר. "אני מרגישה נורא", אמרה הרינגטון, אוחזת בידיה זו בזו. "אני לא מצליחה להשיג את בעלי בטלפון הנייד שלו. אני לא יודעת מה קורה. אתה אף פעם לא חושב שמשהו כזה יכול להשפיע על המעצמה הגדולה בעולם. זה ממש, ממש מפחיד. זה באמת ככה."
מזכיר ההגנה דונלד ה. רמספלד היה באגף של הפנטגון מול נקודת הפגיעה. הוא אמר לכתבים שחש את ההלם ויצא החוצה, שם מתנדבים סייעו בפינוי הפצועים. רמספלד סירב להעריך את מספר הנפגעים במרכז העצבים של הצבא. המטוס התרסק לתוך חלק משופץ של הבניין שלא אוכלס במלואו. הרשויות העריכו כי 23,000 איש עבדו אז בפנטגון ורמספלד נשבע שהבניין ייפתח מחדש לפעילות.
ברברה אולסון, אשתו של יועץ משפטי לממשל, תיאודור ב. אולסון, שוחחה עם בעלה פעמיים בטלפון סלולרי מהמטוס החטוף לפני שהתרסק. היא אמרה לו שכל הנוסעים והצוות, כולל הטייס, נאלצו לשבת בחלק האחורי של המטוס. כלי הנשק היחידים שהזכירה היו סכינים וסכינים לקרטון. לדברי אולסון, אשתו לא התייחסה ללאום או למניע של החוטפים. ברברה אולסון תכננה במקור לטוס ביום שני ללוס אנג'לס, אך שינתה את תוכניותיה לאכול ארוחת בוקר עם בעלה. יום שלישי, שהיה יום הולדתו.
המטוס שהתרסק בפנסילבניה, טיסה 93 של יונייטד איירליינס, המריא בשעה 8:01 בבוקר שעון EDT משדה התעופה הבינלאומי ניוארק בניו ג'רזי, בדרכו לסן פרנסיסקו. על סיפון הבואינג 757 היו 38 נוסעים, שני טייסים וחמישה דיילים. השלבים הראשונים של הטיסה נראו תקינים, כאשר המטוס תכנן מסלול מערבי שהביא אותו לצפון אוהיו. אך כשהמטוס טס מערבה ממש מתחת לקליוולנד, הוא ביצע פניית פרסה חדה. מכ"ם עקב אחר מעברו מדרום לפיטסבורג. בשעה 9:58 בבוקר, נציג מוקד החירום 911 במחוז ווסטמורלנד בפנסילבניה קיבל שיחה מגבר שאמר שהוא נעל את עצמו בחדר השירותים במטוס נוסעים חטוף. "אנחנו נחטפים, אנחנו נחטפים", אמר הגבר בטלפון הנייד שלו. במקביל, הדיילת סיסי ליילס, אם לארבעה, חייגה מהטלפון הנייד שלה ואמרה לבעלה, שוטר מפורט מאיירס, פלורידה, שהטיסה שלה… נלקחה על ידי חוטפים. מוקדן מחוז ווסטמורלנד, אדוארד מילירון, אמר שמשרדו קיבל מידע מהנוסע בשירותים כאשר הקו נותק. "איבדנו אותם", אמר. "שתיים או שלוש דקות לאחר מכן, איבדנו אותם". לדבריו תושבי האזור החלו להתקשר ולדווח שמטוס נוסעים טס נמוך מעל בתיהם. המטוס התרסק בשעה 10:06 בבוקר באזור כפרי ליד אינדיאן לייק, כ-120 קילומטרים דרום-מזרחית לפיטסבורג.
"הרגשתי את זה. הבית שלי רעד מזה. חשבתי שמשאית פגעה בבית שלי", אמרה סילביה בייקר, שגרה כשלושה קילומטרים מאתר ההתרסקות. "כשראיתי שזה לא הבית שלי, הייתי בטוחה שזה חייב להיות הבית של השכן שלי".
המטוס התרסק בשדה פתוח ליד מכרה פחם מחוץ לשנקסוויל, כפר קטן בן 235 תושבים השוכן בגבעות המיוערות של מערב פנסילבניה. מארק סטאל מסומרסט הסמוכה אמר שהמטוס יצר חור שחור גדול בשדה וכי עשן ולהבות התפזרו ממנו."לא ידעתי מה לחשוב. "זה היה מזעזע", אמר סטאל.
כתבים אמרו שהמכתש היה ברוחב של כ-12 מטרים ועומק של יותר מ-2.4 מטרים. ההריסות הגדולות ביותר מהמטוס לא היו גדולות יותר מספר טלפונים. המכתש גודר, וגורמים רשמיים אמרו כי משימת פינוי הגופות וההריסות לא תחל עד אחר הצהריים. לאחר תדרוך של חיל הנחתים, חבר הקונגרס ג'יימס פ. מורן (דמוקרט מוירג'יניה) אמר כי ייתכן שהמטוס פנה לעבר מטרות בקמפ דיוויד או וושינגטון בנתיב הטיסה שלו כשהתרסק. אתר ההתרסקות היה 137 קילומטרים צפונית-מערבית לקמפ דיוויד בהרי מרילנד.
תגובת הממשל
התגובה לטרגדיות הגיעה ממספר גורמים, חלקם קראו לתגובה מהירה בעוד שאחרים קראו להתקדם בזהירות. מזכיר המדינה לשעבר ג'יימס א. בייקר השלישי אמר כי ארצות הברית צריכה לחזק את יכולות המודיעין שלה.
"למעשה, פירקנו באופן חד צדדי את יכולות המודיעין שלנו", אמר בייקר. "אנחנו צריכים מודיעין אנושי כדי לחדור את קבוצות אלה."
ריצ'רד הולברוק, שגריר ארה"ב לשעבר באו"ם, אמר כי יידרש שיתוף פעולה של מדינות רבות, כולל רוסיה ומדינות במזרח התיכון, כדי להביא את האחראים לדין. "כל מדינה שנראית כמי שמעניקה מחסה או מסייעת לאנשים אלה חייבת להיחשב כאחראית באותה מידה", אמר.
לארי ג'ונסון, בכיר לשעבר במחלקת המדינה ללוחמה בטרור, אמר כי ארצות הברית חייבת לנהל מלחמה נגד אלו שפתחו את המתקפות. "זוהי הכרזת מלחמה", אמר ג'ונסון. "אתה לא הולך על תיקו כאן. אם החבר'ה האלה רוצים לחצות את הגבול בדרך זו, שיהיה. אבל גם אנחנו נפעל. אנחנו לא יכולים לחזור עכשיו. אם לא נפעל, ארה"ב תיתפס כמי שאינה מסוגלת להילחם."
אבל ג'ון ל. מרטין, לשעבר ראש מחלקת ביטחון הפנים במשרד המשפטים, קרא לאיפוק. ״כל סוג של תגמול חייב להיות מאופק מאוד, ושיטתי, מכוון ומדויק", אמר מרטין. "אחרת זה יחמיר את המצב".
חברת הקונגרס דנה רורבאכר (רפובליקנית מהנטינגטון ביץ') כינתה את ההתקפות "יום קלון" עבור קהילת המודיעין. "העובדה שמנגנון הביטחון הלאומי פספס את זה היא הטעות המודיעינית הגדולה ביותר בחיינו", אמרה. "האנשים שאנחנו משלמים להם מיליארדי דולרים הותירו אותנו לחסדי ׳טרוריסטים בינלאומיים׳."
בריאן ג'נקינס, מומחה לטרור ופשיעה בינלאומית מחברת ראנד קורפ, אמר בסנטה מוניקה: "ראינו אלמנטים של אירוע כזה בעבר. לפני שלושים שנה, 6 בספטמבר 1970, ארבע חטיפות, שאחת מהן נכשלה, כללו את החזית העממית לשחרור פלסטין, שהחזיקה בני ערובה במדבר מחוץ לירדן. זו הייתה חטיפה מתואמת. והיו לנו חששות שחוטפים עלולים להתרסק לתוך עיר גדולה. קיצונים אלג'יראים במרסיי [בשנת] 1994 רצו לתדלק. המודיעין הצרפתי, שהקשיב, חשש שהם ימריאו ויתרסקו לתוך פריז. היום, לעומת לפני 30 שנה, המעשים הם בקנה מידה גדול ולעתים קרובות חסרי הבחנה. אירוע מרכז הסחר העולמי כיום משלב את השניים."
באוניברסיטת קליפורניה, דיוויד רפפורט, עורך כתב העת האקדמי "טרור ואלימות פוליטית", אמר כי לא היה דבר כמו הפיגוע של היום "בתולדות הטרור". הפיגוע דרש "תכנון נרחב מצד אנשים רבים… ארגון המסוגל לבצע את המעשה הזה הצליח לחמוק מהמודיעין שלנו. לא בדקנו את הארגונים הנכונים. ואם כן, הכישלון שלנו גדול עוד יותר."
11 בספטמבר 2001 נחרט בזיכרון האנושי כיום שבו העולם השתנה לעד. המתקפות לא רק גבו אלפי קורבנות אלא גם עיצבו מחדש את סדר היום העולמי, את יחסי הכוחות ואת תחושת הביטחון של כולנו. כדי להבין את ההיסטוריה המודרנית ואת ההשלכות שאנו חיים איתן עד היום, חשוב להמשיך ללמוד, לחקור ולהעמיק.
