התקוממות עממית עקובה מדם בסיציליה הובילה לטבח באלפי צרפתים ושינתה את פני ההיסטוריה של הים התיכון לנצח.
השמש החלה לשקוע מעל פלרמו ב-30 במרץ 1282, בערב חג הפסחא, כאשר המון חוגגים התאסף בכיכר מחוץ לכנסיית רוח הקודש. האווירה החגיגית נקטעה באחת כשחייל צרפתי שיכור בשם דרואה נטפל לאישה נשואה והטריד אותה לעיני כל, רגע לפני תחילת תפילת הערבית.
בעלה של האישה, שלא יכול היה לשאת את העלבון, שלף את סכינו ודקר את דרואה למוות, ובכך הצית את הניצוץ שהפך ללהבה שכילתה את שלטונו של שארל מאנז'ו על האי סיציליה.
האירוע המכונה "העַרְבִית הסיציליאנית" הוא מרד רחב היקף שפרץ בסיציליה בשנת 1282 נגד שלטונו של שארל מאנז'ו הצרפתי. המרד התרחש על רקע שלטון צרפתי מאוס, מיסוי כבד וזלזול באוכלוסייה המקומית והוא נחשב לנקודת מפנה היסטורית משום שהוביל לנפילת שאיפותיו הקיסריות של שארל מאנז'ו ולשינוי מאזן הכוחות באירופה ובאימפריה הביזנטית.
ממלכת סיציליה תחת עולו של שארל מאנז'ו
עד 1282, ממלכת סיציליה הייתה חלק ממה שניתן לכנות אימפריית הטלאים של שארל מאנז'ו. שארל, דמות דומיננטית ושאפתנית, החזיק תחת ידו שטחים נרחבים שכללו גם את פרובאנס ואת אלבניה ושלט על סיציליה במשך שש עשרה שנים רצופות.
למרות כוחו הרב, שארל מאנז'ו לא רחש כבוד לאי סיציליה או לתושביו והוא התייחס לנחלה זו בבוז גלוי.
האירופאים שתחת שלטונו חשו את הזלזול הזה היטב, והאי סיציליה כולו רחש שנאה יוקדת כלפי שארל מאנז'ו. בעוד שארל מאנז'ו ריכז את מאמציו בבניית צי אדיר לצורך כיבוש קונסטנטינופול, משימה שהייתה עבורו הפרס הגדול באמת, הוא לא השכיל להבין את עומק ההתנגדות הגואה בקרב נתיניו הסיציליאנים.
הידעת?
שארל מאנז'ו החזיק בשלטון על סיציליה במשך 16 שנים לפני שפרץ המרד הגדול שסיים את תקופת כהונתו על האי.
הקשר הבינלאומי: אויביו של שארל פועלים בצללים
חוסר שביעות הרצון בסיציליה יצר הזדמנות פז עבור אויביו המושבעים של שארל מאנז'ו. הקיסר הביזנטי, מיכאל פלאולוגוס, שחשש מהצי שארגן שארל מאנז'ו נגד בירתו קונסטנטינופול, זיהה את הפוטנציאל הטמון בתסיסה הסיציליאנית. יחד עמו פעל גם פדרו השלישי מכתר אראגון, שראה בעצמו יריב פוליטי לשארל.
שני המנהיגים הללו, מיכאל פלאולוגוס ופדרו השלישי, החלו להשקיע את כספם ואת משאביהם במימון גורמים בתוך סיציליה. השקעה זו נועדה לערער את יציבות שלטונו של שארל מאנז'ו ולמנוע ממנו להוציא אל הפועל את תוכניות הכיבוש השאפתניות שלו במזרח.
הרגע המכונן: התקרית מחוץ לכנסיית רוח הקודש
הכול הגיע לנקודת רתיחה ב־30 במרץ 1282. בשעה שלפני תפילת הערבית, כאשר תושבי פלרמו חגגו בכיכר שמחוץ לכנסיית רוח הקודש, התרחשה התקרית עם החייל הצרפתי דרואה. מעשה התוקפנות של דרואה כלפי האישה הסיציליאנית והתגובה האלימה המיידית של בעלה סימנו את תחילתו של מסע הרג המוני.
ההמון הזועם שנכח בכיכר לא הסתפק במותו של דרואה. הם הסתערו על כל הצרפתים שהיו נוכחים במקום וטבחו בהם ללא רחם. זעקה אחת החלה להדהד ברחובות פלרמו: "moranu li Franchiski", שפירושה "מוות לצרפתים".
השנאה שנאגרה במשך שנים תחת שלטון שארל מאנז'ו התפרצה בבת אחת בפרץ של אלימות חסרת מעצורים.
"אני הייתי המכשיר של אלוהים בהבאת החירות לסיציליאנים"
מיכאל פלאולוגוס, קיסר ביזנטיון
המילה שחרצה גורלות
הטבח בצרפתים לא היה מקרי או כאוטי בלבד; הוא לווה במבחן לשוני אכזרי. הסיציליאנים שביקשו לזהות צרפתים המנסים להיטמע באוכלוסייה המקומית הציבו בפניהם אתגרי הגייה. כל אדם שנחשד כצרפתי נדרש לבטא את המילה הסיציליאנית לגרגיר חומוס: "ciciri".
מי שלא הצליח להגות את המילה המורכבת הזו במבטא הסיציליאני הנכון, נחשף מיד כזר ודינו נחרץ למוות. עד הבוקר שלמחרת, כאלפיים צרפתים נרצחו ברחבי פלרמו. באותו לילה גורלי, שארל מאנז'ו איבד את השליטה על בירתו פלרמו והמרד החל להתפשט כאש בשדה קוצים ברחבי האי כולו.
הידעת?
המילה "ciciri" שימשה כשיבולת קטלנית; חוסר היכולת לבטא אותה נכון עלתה בחייהם של רבים מאנשיו של שארל מאנז'ו.
נפילת מסינה ושקיעת השאיפות הצרפתיות
חודש לאחר האירועים הקשים בפלרמו, שארל מאנז'ו ספג מכה אנושה נוספת. העיר מסינה, שם עגן הצי האדיר שהכין שארל מאנז'ו לצורך כיבוש קונסטנטינופול, נפלה גם היא בידי המורדים.
הסיציליאנים לא הסתפקו בגירוש החיילים הצרפתים מהעיר; הם העלו באש את ספינותיו של שארל בעודן בנמל.
עם שריפת הצי, שקעו גם כל שאיפותיו המדיניות והצבאיות של שארל מאנז'ו. החלום לכבוש את האימפריה הביזנטית ולהפוך לקיסר במזרח התנפץ מול חופי מסינה. הכוח הצבאי ששארל מאנז'ו עמל שנים על בנייתו הושמד בתוך זמן קצר על ידי המון זועם של איכרים ועירוניים סיציליאנים.
המנצחים האמיתיים של המרד
בעוד האירועים התפתחו בסיציליה, בקונסטנטינופול הרחוקה, מיכאל פלאולוגוס לא הסתיר את שמחתו. בזכרונותיו הוא כתב שהוא ראה בעצמו את המכשיר שדרכו אלוהים העניק חירות לסיציליאנים. ברם, למרות המעורבות הכספית של מיכאל פלאולוגוס, לא הוא היה זה שזכה לקטוף את פירות המרד.
מי שנטל בסופו של דבר את השליטה המעשית על סיציליה היה פדרו השלישי מאראגון. המרד בסיציליה, שהחל בתקרית מקרית בערב חג הפסחא מול כנסיית רוח הקודש, הסתיים בחילופי שלטון דרמטיים ובסוף דרכו של שארל מאנז'ו כשליט האי.
הידעת?
למרות שמיכאל פלאולוגוס מימן את המרד, היה זה פדרו השלישי מאראגון שתפס את השלטון בפועל על האי לאחר הגירוש הצרפתי.
הערבית הסיציליאנית נותרה בהיסטוריה כעדות לכך שגם האימפריות החזקות ביותר יכולות לקרוס תחת זעמם של נתינים מדוכאים. המרד נגד שארל מאנז'ו שחרר את סיציליה משלטון צרפתי ועיצב מחדש את המפה הפוליטית של אירופה והציל את קונסטנטינופול מכיבוש מיידי.
אם אתם רוצים לגלות עוד סיפורים מרתקים על הרגעים ששינו את העולם, אנחנו מזמינים אתכם להמשיך לחקור את המאמרים שלנו באתר HistoryIsTold, לשתף את הסיפור עם חובבי היסטוריה נוספים ולהירשם לניוזלטר שלנו כדי להישאר מעודכנים בכל גילוי היסטורי חדש.
תאמל״ק לי