תאמל״ק לי
על נפילתה המהדהדת של בירת הח'ליפות העבאסית בידיו של הולאגו חאן, באירוע ששינה את פני המזרח התיכון לנצח.
בינואר 1258, האופק של העיר בגדאד התמלא באבק שהעלו פרסות סוסיהם של עשרות אלפי לוחמים מונגולים, בעוד הח'ליף אל-מסתעצם צופה מחומותיו בקץ האימפריה שבה שלט.
ב-29 בינואר 1258 החל המצור על בגדאד, בירת האימפריה העבאסית ששכנה בעיראק של ימינו. המערכה הובלה על ידי המנהיג המונגולי הולאגו חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן, והסתיימה בניצחון מונגולי מכריע ב-10 בפברואר 1258. האירוע נחשב לנקודת מפנה היסטורית בשל חורבנה המוחלט של השושלת האסלאמית השנייה וטבח המוני בתושבי העיר.
עוצמת האימפריה המונגולית והמסע לעבר עיראק
הולאגו חאן, יצא למסע הכיבוש שלו לעבר בגדאד בנובמבר 1257. לצדו עמד המפקד הסיני גואו קאן כסגן מפקד הכוחות הלוחמים. הצבא שהרכיב הולאגו חאן נחשב ככל הנראה לכוח הגדול ביותר שהעמידו המונגולים בשדה הקרב מעולם. הגיוס למשימה זו היה רחב היקף וחסר תקדים. בהוראתו של מונגקה חאן, כל גבר עשירי הוכשר ללחימה ומכל רחבי האימפריה המונגולית גויסו הגברים לצבאו של הולאגו חאן. כוח עצום זה מנה בין 120,000 ל-150,000 חיילים בסך הכל. ההרכב האנושי של הצבא היה מגוון וכלל לוחמים מונגולים, טורקים, פרסים וגאורגים.
הכוח כלל יחידות ספציפיות בעלות עוצמה רבה: למשל 60,000 אנשי חיל רגלים גאורגים, 12,000 פרשים ארמנים ויחידות של מפעילי פצצות אבק שריפה וארטילריה סינים. יחד עם הולאגו חאן, פיקדו על הכוחות מפקדים בולטים כמו בייג'ו, קיטבוגה, קוקה אילגה ודוד השביעי אולו.
הידעת?
האימפריה העבאסית הייתה השושלת השנייה של ח'ליפים אסלאמיים, והיא הקימה את בירתה בגדאד כמרכז של תרבות, מדע ושלטון בעולם המוסלמי של אותה תקופה.
השאננות של הח'ליף אל-מסתעצם וסירוב הכניעה
בגדאד עמדה בפני איום קיומי, אך ההנהגה בתוך העיר הייתה רחוקה מלהיות מוכנה לקרב. תחילה, הולאגו חאן שלח דרישה רשמית לכניעה, אך הח'ליף אל-מסתעצם סירב להיענות לה. למרות הסירוב, עדויות רבות מצביעות על כך שהח'ליף כשל בהכנת העיר למערכה הקרבה.
אל-מסתעצם לא פעל לגיוס צבאות נוספים להגנת העיר ואף לא חיזק את חומות בגדאד הרעועות. מול הכוח המונגולי המסיבי, הציבה הח'ליפות העבאסית כוח של כ-50,000 חיילים בלבד, תחת פיקודם של מוג'היד א-דין, סולימאן שאה וקראסונקור.
הטקטיקה המונגולית וסגירת הטבעת על החידקל
כשהגיעו הכוחות אל פאתי העיר, הולאגו חאן הפגין את הגאונות הצבאית המונגולית. הוא פיצל את כוחותיו כך שיאיימו על שני צדי העיר, בגדה המזרחית ובגדה המערבית של נהר החידקל.
במהלך המהלכים המקדימים, המונגולים פרצו סכרים והציפו את האדמה שמאחורי צבא הח'ליף. פעולה זו לכדה את המגינים במלכודת בוץ ומים, מה שהוביל לכך שחלק גדול מצבאו של אל-מסתעצם נטבח או טבע למוות עוד לפני שהמצור העיקרי החל רשמית.
המצור והקרב המהיר על החומות
המצור הרשמי על חומות העיר החל ב־29 בינואר. למרות חשיבותה של העיר, הקרב היה מהיר מאוד בסטנדרטים של מצורים באותה עת. המפציצים הסינים של הולאגו חאן השתמשו ביכולותיהם הטכנולוגיות כדי לערער את הגנות העיר.
וכבר ב-5 בפברואר, שישה ימים בלבד לאחר תחילת המצור, הצליחו המונגולים להשתלט על קטע משמעותי מחומת העיר. בשלב זה, כאשר הבין הח'ליף אל-מסתעצם כי המצב אבוד, הוא ניסה לפתוח במשא ומתן עם הולאגו חאן, אך זה היה כבר מאוחר מדי: המנהיג המונגולי דחה את הצעותיו והמשיך בהתקפה.
הכניעה והחורבן הגדול של בגדאד
ב־10 בפברואר 1258, בגדאד נכנעה באופן רשמי.
שלושה ימים לאחר מכן, ב-13 בפברואר, שטפו הכוחות המונגולים את רחובות העיר והחלו בשבוע של טבח, ביזה והרס חסר תקדים.
בגדאד, שהייתה מרכז התרבות והעושר, נשדדה ונשרפה. לפי דיווחיו של הולאגו חאן עצמו, מספר האבדות בקרב האזרחים היה עצום ונע בין 200,000 למיליון בני אדם. כל 50,000 החיילים המגינים נהרגו. הח'ליף אל-מסתעצם נהרג אף הוא וסולימאן שאה נלקח בשבי.
הניצחון המונגולי היה מוחלט, והעיר שהייתה פנינת המזרח הושמדה בתהליך שנמשך לאורך זמן.
נפילת בגדאד ב־1258 מסמלת את קץ עידן הזהב של האסלאם ותחילת השליטה המונגולית המסיבית באזור. חורבן העיר וסיום הח'ליפות העבאסית הותירו פצע עמוק בהיסטוריה העולמית.
חומר מעשיר לקריאה
Amitai-Preiss, Reuven. Mongols and Mamluks: The Mamluk-Ilkhanid War, 1260–1281 (first edition). Cambridge: Cambridge University Press, 1998.
Morgan, David. The Mongols. Boston: Blackwell Publishing, 1990.
Nicolle, David, and Richard Hook (illustrator). The Mongol Warlords: Genghis Khan, Kublai Khan, Hulegu, Tamerlane. London: Brockhampton Press, 1998.
Saunders, J.J. The History of the Mongol Conquests. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2001.
Sicker, Martin. The Islamic World in Ascendancy: From the Arab Conquests to the Siege of Vienna. Westport, Connecticut: Praeger Publishers, 2000.
Souček, Svat. A History of Inner Asia. Cambridge: Cambridge University Press, 2000.
