סוצ'י — אכזבה ידועה מראש

לשתף?

סוצ'י — אכזבה ידועה מראש

כבר שנים שהכדורגל הרוסי נתון במשבר. אם בזמן מונדיאל 2018 נבנו כמה עשרות אצטדיוני כדורגל חדשים שנועדו לסייע לשפר את המצב, הרי שאבסורד סוצ'י רק הבליט את הבעיות האמיתיות של הענף.

מועדון הכדורגל "סוצ'י" הוא דוגמה טובה מאוד לאופן שבו מתנהל הכדורגל ברוסיה. המועדון הוקם בשנת 2018 כדי שאצטדיון הכדורגל החדש שנבנה לא יישאר מיותם. מעין פרויקט כדורגל ממשלתי שלא נתלו בו הרבה תקוות, אבל לפחות סיפק הכנסה מוגבלת לרשויות העיר.

פרויקט כדורגל מנומנם

אצטדיון כדורגל על חוף הים.
האצטדיון האולימפי פישט בעיר סוצ'י. ינואר 2018.
צילום: Arne Müseler.www.arne-mueseler.com.hallo@arne-mueseler.com

האצטדיון האולימפי פישט בעיר סוצ'י, הוא אצטדיון ייחודי שמושך את העין, הוא אירח שישה משחקי גביע העולם בקיץ 2018 (כולל רבע הגמר בין המארחת לקרואטיה), אבל לאחר סיום הטורניר, נותר אצטדיון של 48,000 מקומות שנבנה תחילה עבור אולימפיאדת החורף 2014 ומבלי שלעיר סוצ'י יהיה מועדון כדורגל מקצועני.

מתוך מאמץ נואש להשמיש את המתקן שנבנה ברמה עולמית, הוחלט על העברת הקבוצה השנייה של סנט פטרסבורג במהלך שנוי במחלוקת, למרחק של 2,300 ק"מ לעיר סוצ'י. כך מועדון דינמו סנט פטרסבורג מותג מחדש כמועדון הכדורגל סוצ'י לקראת עונת 2018/2019.

סוצ'י הוא המועדון הרביעי בסוצ'י שצמח ב-15 השנים האחרונות: ז'מצ'וז'ינה סוצ'י שקמה בשנת 1991, הייתה הקבוצה האחרונה שגם השתתפה בליגת העל הרוסית (1999) לפני שסוצ'י עשתה זאת. כעת, לסוצ'י היה מועדון מקצועני שמתחרה בליגה הבכירה של רוסיה לראשונה מזה 20 שנה.

"לעיר כל כך גדולה כמו סוצ'י צריכה להיות קבוצה בליגת העל הרוסית. מזג האוויר כאן שטוף שמש כמעט כל השנה, בנוסף אין חורף אמיתי עם שלג וכפור אלה תנאים אידיאליים לשחק כדורגל 365 ימים בשנה", אמר בגאווה מנכ"ל סוצ'י, דמיטרי רובשקו. "בנוסף, כמורשת מהמונדיאל יש לנו תשתית מצוינת באזור עם מגרשים טבעיים ומלאכותיים".

סוצ'י היא עיר ציורית וייחודית, הים השחור והרי הקווקז מספקים רקע מהמם. אבל הניסיונות שלה להפוך לעיר כדורגל לוקים בחסר, אחרי הכל זו עיר נופש, שכמעט ואין בה הרבה תושבי קבע. רובם באים בקיץ ועוזבים בחורף…

נשיא סוצ'י, בוריס רוטנברג הבטיח לטפח את המועדון ולהפוך אותו לכוח עולה בכדורגל הרוסי. ולרגעים היה נראה שזה מצליח לו. סוצ'י מתאמנת במחנה האימונים באדלר, שאירח נבחרות מגביע וניצבת כעת ראש בראש עם מועדונים בעלי שם כמו זניט, לוקומוטיב מוסקבה, צסק"א מוסקבה, ספרטק מוסקבה ודינמו מוסקבה, שגם להן מתקני ספורט ברמה בינלאומית.

כך סוצ'י הצליחה לסיים כסגנית האלופה, בעונת 2021/2022, שנייה רק לזניט. אבל העונה סוצ'י צברה 11 הפסדים והיא ממוקמת במקום 16 האחרון בטבלת הליגה, בדרך הבטוחה לרדת לליגה השנייה.

והכל מתחיל ונגמר במעורבות המדינה בענף, או ליתר דיוק במעורבות תאגיד גזפרום הממשלתי.

כסף, כסף כסף…

צילום נוף של הפארק האולימפי בעיר סוצ'י, דרום רוסיה
צילום נוף של הפארק האולימפי בעיר סוצ'י, דרום רוסיה

סוצ'י נמצאת בבעלות משפחת רוטנברג, כשהכסף מגיע מחברות הקשורות לתאגיד גזפרום הממשלתי.

קשה לומר מה מניע את בני משפחת רוטנברג להשקיע בענף הכדורגל, אבל בהחלט יש להם רקע בתחום. במאי 1986 נולד בוריס רוטנברג, בנו של אחד מהאחים רוטנברג, מיליארדרים שעשו את הונם בזכות ידידותם עם פוטין שהניבה חוזים ממשלתיים נאים, בעיקר באולימפיאדת החורף 2014 שנערכה בסוצ'י. בניגוד לשאר בני המשפחה, בוריס לא תפס תפקידים בכירים בחברות ממשלתיות או בעסקים של המדינה. הוא שיחק כדורגל, אם כי לא בהצלחה רבה. הוא נודד ממועדון מוכר אחד לאחר, אבל לא משחק באף אחד מהם, כאילו נרכש למטרה אחרת. לאחר שגזפרום רכשה את זניט בחורף 2005, הצטרף גם רוטנברג הבן לקבוצה.

הוא היה רשום שם מ-2006 עד 2010. אבל מעולם לא שיחק. ואז הושאל לשיניק יארוסלבל (שבמדיה הופיע במשחק אחד), סאטורן ראמנסקויה (בה גם לא שיחק), חימקי מוסקבה (בה הופיע ב-13 משחקים), אלניה ולאדיקווקז האוסטית (15 משחקים) ואפילו במכבי תל אביב (גם בה נשאר על הספסל). ואז הגיעו 5 שנים בדינמו מוסקבה, במהלכן חימם את הספסל, בעודו מושאל למועדונים שונים כשהוא צבר רק 44 הופעות בכל המסגרות במדי דינמו.

מדינמו עבר ללוקומוטיב, גם בה לא שיחק. בסך הכל, במשך 17 שנות קריירה, שיחק רוטנברג 93 משחקים מבלי להבקיע כשהוא מחליף 8 מועדונים. אבל בעוד שוויו של רוטנברג הבן מוערך בכ-50 אלף יורו, המועדונים בהם היה רשום הרוויחו לא מעט…

ב-2013 הפך אביו של השחקן לנשיא מועדון דינמו מוסקבה. בדירקטוריון המועדון הופיעו מיד מקורביו של רוטנברג. כמו, גוראם אדז'וב, שזכור בדינמו כמי ששיחרר יותר מ-20 שחקנים בחינם ובתמורה רכש מהאוליגרך סולימאן קרימוב כוכבי כדורגל רוסיים מקבוצת אנז'י מחצ'קלה הקורסת כמו הקשרים ההתקפיים איגור דניסוב, יורי ז'ירקוב והחלוץ אלכסנדר קוקורין.

הוצאות המועדון עלו על ההכנסות עד כדי כך שאופ"א הענישה על הפרת הפייר-פליי הפיננסי והשעתה את דינמו מהשתתפות במפעלים האירופיים. אלא שמי שהוציא כספים רבים היה בעיקר הממשלה: או ליתר דיוק, בנק VTB הממשלתי, שהחזיק בבעלות על דינמו והוציא 260 מיליון יורו על המועדון והחברה הקפריסאית Eflen Constructions Limited, המזוהה עם משפחת רוטנברג, השקיעה בקבוצה באותה תקופה 75 מיליון יורו בלבד, שהעניקה לה נתח בפרויקט בניית אצטדיון VTB ארנה, האצטדיון החדיש של דינמו שכולל גם מתחמי מסחר.

אבל דינמו לא הצליחה במיוחד. השערורייה הגדולה ביותר התרחשה ב-2015. לאחר הפסד במשחק ליגה, איגור דניסוב התלונן בפני המאמן, סטניסלב צ'רצ'סוב, על כך שעיקר הסגל לא הורכב על פי עקרון ספורטיבי. בתגובה, הוא נקנס על דבריו. "ומה עשה צ'רצ'סוב? רץ לרוטנברג – למיטב הבנתי… הוא התלונן בפניו: 'דניסוב יוצא נגד הבן שלך'." כך תיאר דניסוב מאוחר יותר את הסכסוך. לבסוף, ב-2015 נטש רוטנברג האב את דינמו וכבר ב-2016 המועדון ירד ליגה לראשונה בתולדותיו. לא מפתיע שהמגן בוריס רוטנברג, שכבר לא צעיר, הגיע מיד למועדון אחר של אביו.

ב-2016 ישב הכדורגלן על הספסל של לוקומוטיב, מועדון בבעלות חברת הרכבות הממשלתית שבראשה עמד אולג בלואוזרוב, בן חסות של הרוטנברגים, שבעבר העניק הקלות במכרזים על מיזמי תחבורה ממשלתיים, שבהן השתתפו חברות של רוטנברג.

לאחר שהעביר את בנו למועדון אחר בחסות המדינה, נטל רוטנברג האב פרויקט כדורגל נוסף: דינמו סנט פטרסבורג. בזמן הרכישה, המועדון ניצל מפירוק ונאבק לשרוד באחת מהליגות הנמוכות ברוסיה. ב-2015 הורכב הסגל משחקנים לא מוכרים. דמיטרי רובאשקו מונה למנכ"ל, הישגו הספורטיבי העיקרי היה בכך שהתאמן ג'ודו עם ארקדי ובוריס רוטנברג. דינמו החלה חיים חדשים, מעניינים ומסתוריים.

דינמו עוברת לסוצ'י

שחקני כדורגל על הדשא.
סוצ'י-זניט, עונת 2018/2019.

סוצ'י אירחה ב-2014 את משחקי החורף האולימפיים ובין שאר המתקנים שנבנו בעיר, נבנה גם אצטדיון פישט האולימפי, שאירח את טקס הפתיחה והסיום. לאחר סיום האולימפיאדה, אצטדיון הכדורגל בסוצ'י איבד את ייעודו, לאחר שהושקע בו כסף רב.

כדי למנוע ממנו מלהפוך לפיל לבן הוא אירח כמה ממשחקי מונדיאל 2018. ועדיין, לא היה מועדון כדורגל בעיר שיכול היה להרשות לעצמו אצטדיון בשווי 30 מיליארד רובל ועם קיבולת של כ-46,000 איש. האחים רוטנברג הגיעו לסייע.

כך, ב-2018 דינמו סנקט פטרבורג עברה לעיר סוצ'י ושינתה שמה לשם העיר. ב-2019 העפיל המועדון לליגת העל. אלא שהייתה בעיה אחת: למועדון החדש לא היה סגל שמסוגל להתחרות במועדונים המובילים. כאן נעזר רוטנברג במונופול הגז הממלכתי "גזפרום", שהוא הבעלים של מועדון זניט.

גם זניט מצאה את עצמה בבעיה שיש לפתור: היא היתה צריכה להיפטר ממספר רב של שחקנים בשכר גבוה. כתוצאה מכך, כבר בעונה הראשונה, 9 שחקנים עברו מזניט לסוצ'י. שנה לאחר מכן עזבו לסוצ'י 2 שחקני זניט נוספים, כך שלמועדון היו 11 שחקנים טובים. אפילו מאמן "סוצ'י" הגיע מפרויקט אחר שבו השקיעה "גזפרום". ולדימיר פדוטוב זרח בליגה, כשאימן את מועדון אורנבורג, שהספונסר שלו הוא חברת בת נוספת של גזפרום, "גזפרום דוביצ'ה אורנבורג".

אכזבה ידועה מראש?

לוגו של נמר בתוך מגן ומתחתיו הכיתוב בקירילית Футбольный клуб Сочи.
מועדון הכדורגל סוצ'י.

למה לגזפרום היה אכפת כל כך מסוצ'י? משום שהתאגיד קשור לסוצ'י הרבה יותר ממה שניתן לחשוב. רשמית, סוצ'י אינה חושפת את הרכב בעלי המניות וזה ונראה שאין לה ספונסרים. עד לא מזמן, סוצ'י הייתה הקבוצה היחידה ברוסיה (ואולי גם באירופה), שמלבד הלוגו של המלבישה (פומה), היה רק לוגו אחד על המדים: קבוצת המרוצים שבבעלות בוריס רוטנברג SMP Racing.

הדבר הראשון שמשפחת רוטנברג עשתה, ברגע שסוצ'י העפילה ליגה, היה להסתיר את הבעלות על המועדון. נטען שחברת Evocorp מחזיקה בסוצ'י, כשהנהנה העיקרי הוא מקסים ויקטורוב. ויקטורוב אינו זר לרוטנברג. בשירותי Evocorp השתמשו שוב ושוב במצבים שונים שנועדו לעקוף את הסנקציות שהוטלו על משפחת רוטנברג בעקבות סיפוח חצי האי קרים לרוסיה ומעורבות המשפחה בהשקעות בחצי האי. כך, Evocorp, באמצעות קרן נאמנות, החזיקה במשך זמן מה בחברת RG-Development לאחר שארקדי רוטנברג, שהוטלו עליו סנקציות אישיות, עזב את החברה. כך גם איגור רוטנברג השתמש בה כשנאלץ לעזוב את מוסאנרגו והעביר ל-Evocorp 16.29% מהמניות בה.

גם רוטנברג האב מעורב בפעילות הכלכלית. ב-2020 שולמו כ-70 מיליון רובל למושאל אלכסנדר קוקורין, עבור חצי עונה בלבד. הספונסר היחיד היה SMP Racing של בוריס רוטנברג, אבל לא נראה שהוא הוציא כסף על החסות הזו לבד. מקורות המימון העיקריים של SMP Racing עצמה הם אותה גזפרום וחברת הבת שלה גזפרום נפט. ביוני ובספטמבר 2020, גזפרום העבירה 360 ו-40 מיליון רובל בהתאמה כתרומות ל-SMP Racing. ובדצמבר אותה שנה, גזפרום נפט, העבירה עוד 648 מיליון רובל לקבוצת המירוצים. בעוד שסך ההוצאות של SMP Racing לשנה הסתכם בקצת יותר מ-900 מיליון רובל.

התנהלות שקופה אינה קיימת בלקסיקון של עסקני הכדורגל הרוסים והדוגמה הבולטת היא אלכסנדר דיוקוב, נשיא התאחדות הכדורגל הרוסית, שהוא גם יו"ר דירקטוריון גזפרום נפט, כלומר מישהו שמחויב לפקח על הנהלים בכדורגל הרוסי, אבל גם עובד בחברה שמשקיעה כספים במספר מועדוני כדורגל בליגה. אין ספק, סוצ'י לא נועדה להצליח, היא רק עוד עסק שייזנח ברגע שיפסיק להיות רווחי. הוא רק עוד אכזבה ידועה מראש.

פורסם לראשונה במתכונת שונה במדור Kick Ynet.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

לשתף?

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו!

אולי יעניין אתכם

לצורך שיפור חוויית הגלישה באתר, אנו משתמשים בקבצי "עוגיות", המשך גלישתכם מהווה הסכמה לכך. למדיניות הפרטיות.