מאטה הארי, מרלן דיטריך הן רק חלק מהשמות המפורסמים ביותר של נשות בידור שפעלו כמרגלות, כך למשל על סונְיָה וִיגֶרט ודאי לא שמעתם.

שחקניות שניהלו קשרים עם גרמנים בתקופת המשטר הנאצי היו נושא לכמה סרטים ביוגרפיים בשנים האחרונות, כך למשל הסרט Arletty A Guilty Passion, שתיאר את אהבתה של השחקנית הצרפתייה ארלטי לקצין הלופטוואפה הנס יורגן זרינג; שלושים הדקות הראשונות עסקו בקשר שלה עם היועץ של הרייך השלישי לקולנוע; הסרט הצ׳כי ״הפילגש של השטן״, A Devil's Misstress, סיקר את הרומן בן השנתיים של השחקנית לידה בארובה עם שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס. גם השחקנית הנורבגית סוניה וויגרט ניהלה קשר רומנטי עם נאצי במהלך מלחמת העולם השנייה, אלא שמניעיה היו אחרים לגמרי.
‏
למרות האמביוולנטיות ביחס להתרועעות עם כוחות הכיבוש, החלטתה של וויגרט להימנע מקשר עם גבלס והנציב הנאצי של השטחים הנורבגיים הכבושים יוזף טרבובן, הובילה למעצרו של אביה הקשיש. נואשת לשחררו, וויגרט נענתה להצעה מהמודיעין השוודי להפוך למרגלת. בעזרתם, השחקנית כיפרה על ביטול ההיררכיה הנאצית והפכה במהירות לפילגשו של טרבובן.

למרות שהעדיפות שלה נותרה לדאוג לרווחת אביה, המודיעין השבדי התעקש שהיא תמשיך לפעול כסוכנת אויב, תחת שם הצופן "ביל". המפעיל שלה באותם ימים היה איש הצבא תורסטן אקרל (Thorsten Akrell).

מי היא הייתה?

סוניה וויגרט נולדה למייג'ור סיגוואלד הנסן ורעייתו כרמן במשפחה מהמעמד הגבוה בעיירה נוטודן שליד אוסלו ב-11 בנובמבר 1913. היו לה שני אחים צעירים: קנוט ואריק. היא גדלה בסקיין, היא רצתה תחילה להיות מעצבת אופנה, אך לאחר מכן עברה לצרפת כדי ללמוד שפות וריקוד. סוניה הייתה אינטליגנטית מאוד ודיברה חמש שפות באופן שוטף.

ב־1934, לאחר שזכתה בתחרות כישרונות היא הפכה לשחקנית קולנוע ותיאטרון בגיל 21 והיתה לשחקנית קולנוע מצליחה בנורבגיה.

כשנורווגיה נכבשה על ידי גרמניה הנאצית ב-1940, היא כבר התבססה כשחקנית מוכרת בשוודיה. במהלך המלחמה היא הייתה אחת מכוכבות הקולנוע הסקנדינביות המפורסמות ביותר. סוניה הייתה שייכת לדור הראשון של כוכבי קולנוע נורבגיים בשנות ה-30, כאשר הקולנוע הנורבגי זכה לפריצת דרך.

בשנים 1935–1937 הועסקה ב-Det Nye Teater, לפני שעבדה בתיאטרון הלאומי בשנים 1938–1939. משנת 1939 הייתה קשורה למוסדות הבמה השוודים Riksteatern, Nya Teatern ו־Blancheteatern. אחרי כמה תפקידים קולנועיים, בין היתר, בסרט "פנט", היא נסעה לשוודיה ב־1939 – התיישבה בה והפכה לאזרחית שוודית כשנישאה לעיתונאי והתסריטאי טורסטן פלודן (Torsten Flodén). וגם שם זכתה לתהילה.

במהלך הכיבוש הנאצי של נורווגיה, ויגרט ביקרה לעתים קרובות בנורווגיה ובאה במגע עם לוחמי ההתנגדות הנורבגית בשלב מוקדם. בשנת 1942 היא גויסה כסוכנת של שירות הביון השוודי (תקופה מסוימת עבדה עבור המשרד האמריקני לשירותים אסטרטגיים, שיהפוך בהמשך לסוכנות הביון האמריקאית CIA). המשימה שלה הייתה לחפש קשר עם הנציגים המובילים של המעצמה הגרמנית, ולהציע מידע חשאי בתמורה לשחרור אביה, שהיה אסיר בכלא גריני.

במשך תקופה גם הגרמנים, במיוחד יוזף טרבובן, האמינו שהיא מרגלת לטובת השבדים. היא כנראה פלירטטה עם הנאצים — אבל הייתה למעשה סוכנת כפולה. התוצאה הייתה, בין היתר, שנחשפו שני מרגלים גרמנים בשטוקהולם. שירות הביטחון הגרמני חשד בהדרגה בוויגרט וניסה לחשוף אותה על ידי הדלפה לעיתונים שבדיים.

הסוכנת סוניה

סוניה וויגרט פיתחה שימוש שני בכישרון המשחק שלה. חייה האמיתיים היו אפילו יותר דרמטיים מאלה שגילמה על המסך, כך במהלך מלחמת העולם השנייה היא ניהלה חיים כפולים. סוניה וויגרט שיתפה פעולה עם תנועת ההתנגדות הנורבגית משנת 1941 ואילך ובשנת 1942 היא גם ריגלה עבור השוודים. הצבא השוודי נתן לה משימה לנסוע לנורבגיה כדי למצוא מידע על קצינים גרמנים שם – כולל יוזף טרבובן, הרייכסקומיסר של נורבגיה הכבושה. שם הצופן שלה היה "ביל". לאחר מכן היא הציעה בהוראת השוודים לרגל אחרי שוודיה עבור טרבובן, על חשבונו וכל הזמן נשארה סוכנת שוודית נאמנה.

טרבובן, שהייתה לו חולשה לשחקניות יפות וחיזר אחריה באופן פעיל, נפל בפח. זה אפשר לשוודים להשיג מידע שחשף את זהותו של האיש הבכיר של הגסטפו בשוודיה, כמו גם את זהותם של זוג סוכנים גרמנים. המטרה העיקרית של סוניה ויגרט הייתה להציל את אביה שהיה כלוא בגריני, מחנה מעצר נאצי לאסירים פוליטיים, שהיה מחוץ לאוסלו. היא כבר הייתה אנטי-נאצית די הרבה זמן בשלב זה.

סוניה ויגרט העמידה את עצמה בסכנה גדולה והסתכנה בכך שהעמידה את עצמה ואת משפחתה לנקמה נאצית אם תיחשף. בסופו של דבר היא הצליחה ולא רק אביה אלא גם אסירים אחרים שוחררו. בנוסף, היא הצליחה לפנות את משפחתה מנורבגיה.

סוניה וויגרט החלה אז לעבוד עבור האמריקנים ועבור המשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS), שהפך בהמשך ל-CIA. במהלך מלחמת העולם השנייה מלון הגראנד הוטל של שטוקהולם והעיר עצמה שימשו מוקדים חשובים למרגלים וסוניה וויגרט הייתה דמות מפתח שמילאה את תפקידה היטב וסייעה לגרש שורה של נאצים מהמדינה.

מאוחר יותר היא אמרה כי: "הכל היה נורא. זה היה ייסורים לעלות על הבמה וליצור סרטים בזמן שהפארסה הזו נמשכת. עם זאת, הדבר הגרוע ביותר היה הקור המקפיא שחשתי מחבריי".

עד סתיו 1943 הבינו הגרמנים שסוניה ויגרט אינה בעלת ברית שלהם, ולכן היא לא הייתה מסוגלת עוד לבצע את משימתה. כנקמה הם החלו להפיץ עליה שקרים שהביאו להקפאתה משבדיה וגם מנורווגיה.

ב-1945 וויגרט נישאה בשנית לקצין חיל האוויר הדני ולוחם ההתנגדות נילס פון הולשטיין-רתלו (Niels von Holstein-Rathlou), אלא שבסתיו 1949 הוא נהרג בהתרסקות מטוס הספיטפייר שלו. לאחר סיום המלחמה כמה אנשים שידעו מה היא עשתה ניסו לטהר את שמה בנורבגיה, אך הם זכו להצלחה מועטה. אנשים הפסיקו להתקשר וכבר לא באו לראות אותה, והיא הפסיקה להיות מוזמנת לבתים של אנשים.

השמועה אמרה שהיא הייתה מרגלת גרמנית. אחד האנשים הבודדים שנותרו לצידה היה עמיתה וחברה הקרוב סטור לגרוול. סוניה ויגרט ביקשה לטהר את שמה כבר ב-1945 על ידי דיון בריאיון על פעילותה האנטי-נאצית. כבודה הוחזר בחלקו ב-1946, אך כל האמת על תרומתה למדינה נחשפה במלואה רק יותר מ-25 שנים לאחר מותה, בשנת 2005, כאשר ארכיון השירות החשאי השוודי פרסם את המידע.

בשנות ה-50, היא הפעילה עם אחד מחבריה השחקנים תחנת דלק בסטוקהולם וב-1960 הופיעה בסרט האחרון ובהדרגה פרשה ממשחק. ב-1969 עברה לספרד.

סוניה הופיעה בעשרות סרטים והצגות תאטרון בסקנדינביה לאורך הקריירה בת שלושת העשורים שלה, היא הופיעה בתפקידים קומיים ודרמטיים כאחד, ששירתה עד אין קץ כלוחמת מחתרת נאמנה, בימי המשטר הנאצי. היא הלכה לעולמה ב-12 באפריל 1980 ונקברה באלפס דל פי (Alfaz del Pi) בספרד.

חומר מעשיר לקריאה

• Iselin Theien ,Sonja Wigert – et dobbeltliv, 2010.

חומר מעשיר לצפייה

• Spionen 2018. (קדימון הסרט). בסרט העלילתי הנורווגי "Spionen" (המרגלת) משנת 2019 עם אינגריד בולסו ברדל בתפקיד הראשי כסוניה וויגרט, לא רק שהחלק המרגש והדרמטי הזה בחייה של וויגרט מועבר בעבודתה ככוכבת קולנוע וסוכנת מודיעין, אלא הוא גם מעביר את הלחצים החברתיים שהקיום הזה הביא איתו לחייה. הסרט מבוסס על הספר הביוגרפי ״סוניה ויגרט: חיים כפולים״ (Sonja Wigert – et dobbeltliv).

♦♦♦

אם משתמשים בחומר כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

‏