באמצע פברואר 2024, OpenAI, החברה שיצרה את ChatGPT, הציגה סרטונים שהכלי החדש שלה בשם SORA יכול ליצור. למעשה, זהו מעין מקבילה של Midjourney ו-DALL-E, שיוצר סרטונים באיכות מדהימה מתוך טקסט. מה זה אומר על עתיד הקולנוע והיצירתיות בכלל?

הקולנוע, שנולד לפני מאה שנה כסרט אילם גדול, השתנה מדי עשור: נוספו צבע, סאונד, אפקטים חזותיים ודרכי צילום חדשות. המאה ה-21 הביאה איתה אתגרים חדשים לתעשייה: משחקים אינטראקטיביים ומציאות מדומה מתחרים כעת על הצופים וסיפור הסרט עצמו, עם כניסתן של פלטפורמות הסטרימינג, מתרחב מסיפורים בודדים קצרים לאפוסים וסאגות רחבות יריעה. הקולנוע משתנה ממש לנגד עינינו בד בבד עם שילוב ההישגים האחרונים בתחום הטכנולוגיה, כולל האיכות המדהימה של המשחקים, משקפי מציאות רבודה ותחום המציאות המדומה.

זה התחיל עם חשיפת מחולל הסרטונים SORA, מבית OpenAI, שנראה שמסוגל לייצר סרטוני וידאו ברמה חדשה לחלוטין. אומנם, כבר היו דגמים דומים: למשל, Runway, המתאים למצגות סינתזיה, או פלטפורמת D-ID, שמסייע להנפישה תמונות שנוצרו על ידי Midjourney. אבל בהשוואה אליהם, סרטוני SORA הראשונים נראים כמו עליית מדרגה של ממש.  לעת עתה התכונה הזו זמינה למעגל מצומצם של אנשים: לפני שחרור המוצר לציבור, OpenAI רוצה לבדוק את כל הסיכונים האפשריים, אבל כבר יש תוצאות ראשוניות.

הנה אישה בלבוש אופנתי עוברת במטרופולין לילי אי שם באסיה ואורות העיר הגדולה משתקפים בשלוליות. נכון, בשלב מסוים, מבחינים שרגליה מחליפות מקום מתחת לחצאית שלה, אבל כולנו מבינים: זהו אב טיפוס, גרסת מבחן, שעל המהנדסים לעבד ולשפר. אך כולם מתפעלים מהפרטים ומהשתקפויות בשלוליות – באמת קשה מאוד ליצור אותם. או שהאצבעות לשות בעדינות פירות יער מכוסים שלג, למרות שהאצבעות מתרבות בשלב מסוים… ובכל זאת במבט ראשון מדובר בתוצאה מרשימה.

בכל זאת, קשה להשתחרר מהתחושה שמשהו בלתי הפיך ביסודו קורה עכשיו. ואומנם Midjourney כבר הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים עבור אנשי התעשייה ולפחות חלק מאיתנו השתמש לפחות פעם אחת בתוכנת ChatGPT, כך שהתוכנות השונות של בינה מלאכותית אט אט כבר הופכים לחלק מחיי היומיום. אז, מה לא בסדר עם SORA?

ובכן תארו לכם בינה מלאכותית שמייצרת סרט קולנוע באורך מלא מבלי שיהיה צורך בצלם, במאי, תסריטאי, שחקנים ומעצבי תלבושות ותפאורה? דאנקן ג'ונס, בנו של דייוויד בואי ובמאי מפורסם בזכות עצמו ("ירח", "קוד מקור", "וורקראפט"), כתב בטוויטר שלו: "חושבים שאתם כבר די בודדים? חכו עד שיהיו סדרות טלוויזיה שנוצרו על ידי AI במיוחד בשבילכם ושאף אחד חוץ ממכם לא יראה לעולם". ואז התשובה המתאימה מכמה העוקבים שלו היתה: "כן, אנחנו בדרך כלל קוראים למצב הזה סיוט."

זה נראה כאילו כבר היה פרק של "מראה שחורה" על זה. עם זאת, פרק אחר היה על ציוץ של משתמש אחר: "לאחרונה החזקתי את החתולה שלי בידיים בזמן שהאור עזב את עיניה, ומלמלתי מבעד לדמעותיי: "אבל היא כל כך קטנה". כשהווטרינר לקח אותה ממני, הראש שלה זז ולשנייה חשבתי שהיא חיה ונעה. ואז הבנתי שלא, כמובן, היא לעולם לא תזוז שוב". וממשתמש אחר: "בקשה: חתולת טאבי לבנה וכתומה נראית מרוצה כשהיא עושה את דרכה בגינה צפופה, כאילו היא רודפת אחרי מישהו. עיניה פקוחות לרווחה, היא רצה קדימה, בוחנת את הענפים והפרחים". וכן הלאה וכן הלאה. וכמובן מצורף סרטון שהופק על ידי הבינה המלאכותית על סמך הבקשה הזו. די יפה, יש לציין. ואי אפשר שלא להסכים עם הדיון הנוסף באותו שרשור, בו נראה שהסרטון הזה עם חתול לועג לחיים עצמם…

כל אמנות וכל תרבות (והקולנוע אינו יוצא דופן) היא שיחה בין המחבר לצופה. קולנוע הוא מאמץ קולקטיבי, אז, כמובן, סופרים, במאים ושחקנים, ולעתים קרובות מפיקים, מדברים. ואפילו לסרטון ביתי של חתול יש יוצר כי מבחינתו, אותו חתול, השחקן/ית שבתמונה, היא חיית מחמד משפחתית שליוצר יש קשר רגשי חזק איתה. סרטון של חתול שנוצר על ידי בינה מלאכותית מסיר מהמשוואה את המחבר, את עצם השיחה ואת רגעי הביחד השבריריים הללו ומשאיר רוח רפאים בתמונה. וכאשר משתמשי אינטרנט רגילים מתחילים להתלונן שעכשיו אי אפשר להוסיף משהו שנעשה על ידי אדם ל-pinterest, כי הכל עמוס בתוכן שנוצר ממחוללי תמונות, קל להרגיש את חוסר שביעות הרצון הזה, היצירות הופכות למזויפות…

באותו אופן, מתקבלת תחושה מאוד מוזרה כשמסתכלים בסרטונים שנוצרו על ידי SORA, שבו למשל נמלה גוררת משהו מתחת לאדמה – זה נראה יפה, אבל זה לא קיים. זה לא זן חדש של נמלים שהתגלו על ידי מדענים שבילו שנים מחייהם בחיפוש ועריכת סקרים תת קרקעיים מורכבים. זה רק סט של תמונות, המודבקות זו בזו בצורה חכמה וכמעט חלקה על ידי אלגוריתם. סט תמונות שנוצרו מתגליות מדעיות שכבר גילו בעבר, צילומי אופנה, תמונות סטילס וסרטונים, תמונות וסרטי חובבים, ציורים של אמנים ואלוהים יודע מה עוד.

כנראה סוד גלוי הוא הסרטון עם אנדריי קרפטי, אחד ממייסדי OpenAI. היה ציוץ עם קטע משיחה שבו אנדריי מסתכל על בן שיחו ואומר למצלמה: "אני לא יודע למה, אבל באופן כללי אני לא אוהב שום סרט שנעשה לפני 1995. בערך ככה, כן. אוקיי, יש כמה יוצאי דופן. אבל באופן כללי… הם נראים לי מאוד איטיים, המצלמה מוקטנת, זה משעמם, זה די נאיבי ומוזר". נראה שזה לא מזויף. באופן כללי, קהילת הסרטים כנראה נשמה לרווחה כשקרפטי עזב את OpenAI, אבל זה לא משנה את הלך הרוח: החבר'ה האלה הם שקובעים באיזה תוכן במקום קולנוע אנחנו נסתכן לראות לבד בשנים הקרובות, כפי שחזה דאנקן ג'ונס.

באופן כללי, אין בעיה מיוחדת ב-AI. לדוגמה,מפתחים מספר תרופות מורכבות לסרטן באמצעות רשתות עצביות ותוכנות למידת מכונה, ומדענים מעידים שללא טכנולוגיות בינה מלאכותית, פריצות הדרך המדעיות הללו יהיו בלתי אפשריות. נראה שאנו צריכים יותר מהטכנולוגיות האלה: תרופות לפי דרישה, הכנסה בסיסית אוניברסלית לפי דרישה, שינויי אקלים לפי דרישה ועוד. כן, גם אין שום דבר רע בסרטים לפי דרישה, אבל נראה שיש עניינים חשובים יותר לאנושות, מה שהמם הזה ממחיש בצורה מושלמת:

יש שיגידו שבשנים הקרובות נראה שכולם מצפים שבינה מלאכותית ורשתות עצביות יחליפו את נהגי המוניות, רואי החשבון וכל מיני מתווכים, אבל נראה שאלה דווקא לא המקצועות שנמצאים בסיכון אלא דווקא האומנים, צלמי הווידאו ויוצרי התוכן, קבוצות שהן בין כה כבר נמצאות באזור מתמיד של סיכון פיננסי.

האומנית, המתמטיקאית והמתכנתת פרייה הולמר ניסחה זאת בצורה אקספרסיבית עוד יותר: "היוצרים אינם ברובם. לרובם לא יהיה אכפת [מה קורה ליוצרים], וסביר להניח שאנשים לא ימרדו ויעצרו מתאגידים לחסוך ולהרוויח כסף עם AI, לדחוף יוצרים הצידה… אבל גם מחוץ לתחומי היצירה, מטרת AI היא לחקות את האנושות. פשוט תשאלו את עצמכם, האם זה טוב למלא את העולם שלנו בדברים שאנחנו לא יכולים להבדילם מאנשים אמיתיים, אמנות אמיתית, קטעים אותנטיים, הודעות אמת, שיחות אמיתיות, רגשות כנים?"

בדיוק על רקע השאלה הזו התסריטאים והשחקנים פתחו בשביתה במשך חודשים ארוכים, וניהלו משא ומתן ממושך מול בעלי ההון הכל-יכולים של הוליווד כדי להבטיח שהשימוש בבינה מלאכותית בהפקת סרטים יהיה מוסדר וייעשה רק בהסכמתם. הנושא שהועלה כונה עניין "קיומי" על ידי ראשי האיגודים המקצועיים הרלוונטיים. כך, התסריטאים והשחקנים חיו חודשים רבים על חסכונות, אך לא נרתעו והגנו פחות או יותר על זכויותיהם בהצלחה. אומנים בכל רחבי כדור הארץ, שאין להם איגוד דומה שיגבה אותם, הגיבו איכשהו למגמה הזו בשנה האחרונה, בעיקר באמצעים משפטיים ובהגשת תביעות נגד OpenAI וחברות אחרות. אך דבר מזה לא יענה על השאלה החשובה מכל: האם סרטים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית יחליפו את סרטי הקולנוע והאופן שבו בני האדם יצרכו בידור?

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.