מסע בין כוכבים: באיזה סדר לצפות? המדריך המלא

לשתף?

מסע בין כוכבים: באיזה סדר לצפות? המדריך המלא

באיזה סדר לצפות ב״מסע בין כוכבים״: מדריך לכל הסרטים וסדרות הטלוויזיה של זיכיון החלל הפופולרי

"מסע בין כוכבים" כולל יותר מ־800 פרקים של סדרות טלוויזיה, 13 סרטים באורך מלא, מאות ספרים ורומנים ויצירות מעריצים ענקיות, שאפילו נכנסו לספר השיאים של גינס. לא מפתיע שקל למצטרפים חדשים להתבלבל, אז כאן נספר לכם באילו כותרים כדאי להתחיל ללמוד את הזיכיון וכיצד נבנה לוח הזמנים. נסביר מדוע כדאי לצפות ב"מסע בין כוכבים" ואיזה מונחים צריך להכיר מראש.

פעם בשנות ה-60 הרחוקות, רחוקות, הגה התסריטאי ג'ין רודנברי את סדרת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים", סיפור על חוקרים המטיילים בחלל ונתקלים בכל מיני תרבויות. בעתיד האוטופי שלו, גזעים תבוניים לא נלחמו ביניהם, אלא עסקו במדע ובדיפלומטיה. טוב, לפעמים גם רבו, אבל קודם כל חקרו את החלל בגיוון האינסופי שלו בשילובים אינסופיים. הסדרה כבשה את קהילת הגיקים עד כדי כך שהיא הפכה בהדרגה לזיכיון מוצלח והולידה פריקוולים, סרטי המשך, גרסאות חלופיות ורומנים רבים.

את ההצלחה הזו אפשר לייחס לגורמים רבים. סדרת ״מסע בין כוכבים״ הצליחה להפתיע את הקהל, הציגה מגוון מדהים של גזעים ותרבויות (לאף זיכיון אחר של מדע בדיוני אין שפע כזה!) ומתחלפת בין הרפתקאות לתככים פוליטיים. ההתמקדות היא בדרך כלל בצוות של בני אדם כריזמטיים ודמואידים הפועלים יחד, ללא קשר להבדלים ביניהם. והערך העיקרי של ״מסע בין כוכבים״ היה ונשאר השאיפה לעתיד מזהיר ולשלום לכל הגזעים והפלגים ביקום. המסר הזה היה רלוונטי בשנות ה־60 ונשאר כך גם היום.

זהירות: ספוילרים!

מילון מונחים
פדרציית הכוכבים (הפדרציה). מדינה פדרלית המורכבת מ-150 מערכות כוכבים מיושבות ומאות מושבות חלל. נשלטת מכדור הארץ והמטה נמצא בפריז.

צי הכוכבים. עמוד השדרה של הכוחות המזוינים של הפדרציה, כמו גם יכולות המחקר והדיפלומטיות העיקריות שלה.

העיקרון המנחה. הוא עקרון הפעולה הבסיסי של יחידת המחקר של צי הכוכבים, הכרוך באי-התערבות בפיתוח תרבויות אחרות. הופרו בערך כל פרק שלישי.

"אנטרפרייז". שושלת של ספינות שאיתה החלו בחקר החלל. המפורסמת שבהם היא ספינת החלל USS Enterprise NCC-1701, בראשותו של כריסטופר פייק ולאחר מכן ג'יימס קירק. בנוסף אליו, לפחות תשעה חלליות נוספות בשם זה מוזכרות בסדרה.

כונן עיוות. טכנולוגיית מסע בחלל המאפשרת לנוע מהר יותר ממהירות האור.

הקלינגונים. גזע גאה ומלחמתי ביותר, היו אנטגוניסטים קבועים בזיכיון מאז הסדרה המקורית. הקלינגונים הם כל כך משמעותיים שיש להם שפה מפותחת משלהם, שאם רוצים, אפשר להשתמש בה כדי לתקשר גם במציאות שלנו.

וולקנים. ההומנואידים הרציונליים ביותר ביקום. הם היו הראשונים ליצור קשר עם אנשים, הפכו לבני בריתם ואחד מארבעת הגזעים המייסדים של פדרציית הכוכבים המאוחדת. הם נבדלים על ידי אוזניים מחודדות, גבות בולטות ואמונה דתית בלוגיקה.

יקום המראה. ממד מקביל שבו מלחמות לעולם אינן מפסיקות וחסד נחשב סימן לחולשה. כשהם שם (בדרך כלל במקרה), אנשים מקבלים את ההזדמנות להסתכל על הגרסה האפלה שלהם ושוב משתכנעים שביקום הראשי יש הרבה יותר תקווה לעתיד מזהיר.

חולצות אדומות. עובדי מחלקות טכניות, האחראים על תפקוד החלליות וסיוע לקצינים אחרים, קיבלו את שמם בגלל צבע המדים. באופן מסורתי הם פועלים כבשר תותחים וזו הסיבה שהם הפכו למושא להרבה בדיחות ופארודיות בקהילת המעריצים.

התפתחות

החלל – הסְפָר האחרון. אלו הם מסעותיה של ספינת החלל אנטרפרייז. משימתה בת חמש השנים: לחקור עולמות חדשים ומשונים, לחפש חיים חדשים ותרבויות חדשות. לצעוד באומץ במקום שבו איש טרם צעד…

1966–1969. מסע בין כוכבים, הסדרה המקורית מאת ג'ין רודנברי (3 עונות, 80 פרקים)

מסע בין כוכבים הראשון עוקב אחר צוות חללית האנטרפרייז במשימת מחקר בת חמש שנים בפיקודו של קפטן ג'ים קירק (וויליאם שאטנר) והקצין הראשון שלו ספוק (לאונרד נימוי). ככל שיקום מסע בין כוכבים התרחב, הסדרה קיבלה את כותרת המשנה מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית (Star Trek: The Original Series או TOS).

פרק הבכורה של התוכנית ב־1966 לא עורר סנסציה: הרייטינג לא היה מספיק טוב כדי שמנהלי רשת NBC בה שודרה הסדרה ירצו לשמור אותה בפריים טיים, התקציב נחתך כל הזמן ובסופו של דבר ״מסע בין כוכבים״ בוטלה לאחר העונה השלישית, למרות מחאות מעריצים. אבל לאחר שהזכויות על התוכנית נמכרו מחדש לכמה חברות, כולל פרמאונט, הסדרה צברה קהל רחב יותר ובמהרה הפכה לחביבת המעריצים. עד סוף שנות ה-70, שידורים חוזרים עזרו למסע בין כוכבים להישאר בין תוכניות הטלוויזיה המצליחות ביותר: היא שודרה ב-100 ערים בארצות הברית וב-60 מדינות שונות ושודרה בשידורים חוזרים עד אמצע שנות ה-90.

1973–1974. "מסע בין כוכבים", סדרת אנימציה (2 עונות, 22 פרקים)

סדרת האנימציה מתארת את השנה האחרונה במשימת המחקר בת חמש השנים של צוות האנטרפרייז. גיבורי "הסדרה המקורית" חזרו למסך, כמעט כל צוות השחקנים לקח חלק בדיבוב וסופרי מדע בדיוני מצליחים הוזמנו לכתוב פרקים. ולמרות שג'ין רודנברי סירב להכיר בה כקאנון, היא העניקה לסדרה המקורית את הסוף ההגיוני שלה, קיבלה דירוגים טובים וזכתה בפרס אמי לסדרת ילדים מצטיינת בפריים טיים.

מאז 1979. תחילת סרטי מסע בין כוכבים

לאחר שהסדרה המקורית הפכה ללהיט טלוויזיוני, פרמאונט החליטה להתבסס על הצלחתה והחלה לפתח סדרה חדשה, ״מסע בין כוכבים: שלב שני״. אבל לאחר יציאת מלחמת הכוכבים השתנתה הטקטיקה: הסדרה בוטלה במהירות רודנברי קיבל אור ירוק להפיק סרט.

החלק הראשון, עם השם המובן מאלין "מסע בין כוכבים: הסרט" (1979), מספר כיצד, שנים רבות לאחר השלמת המשימה, הצוות מתאסף מחדש על גשר ספינת החלל אנטרפרייז ויוצא להרפתקאות חדשות. דמויות מהסדרה המקורית המשיכו להופיע בסרטים הבאים: מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן (1982), מסע בין כוכבים 3: החיפוש אחר ספוק (1984), מסע בין כוכבים 4: השיבה הביתה (1986), מסע בין כוכבים 5: הגבול האחרון" (1989). מסע בין כוכבים 6: הארץ הלא נודעת (1991) היה האחרון עם צוות האנטרפרייז המקורי והוקדש ליוצר הסדרה ג'ין רודנברי, שמת מדום לב באוקטובר 1991.

מאז 1994, גיבורי הדור הבא נמצאים באור הזרקורים. הרפתקאותיהם היו נושא לארבעה סרטים: מסע בין כוכבים: דורות (1994), מסע בין כוכבים: המפגש (1996), מסע בין כוכבים: המרד (1998) ומסע בין כוכבים: נמסיס (2002).

ובשנת 2009, הזיכיון קיבל אתחול מחדש בדמות הסרטים שיצר ג'יי ג'יי אברמס. חלק זה של "מסע בין כוכבים" שונה באופן משמעותי מהסרטים הקודמים.

בסך הכל, אולפני Paramount Pictures שחררו 13 סרטים עלילתיים, האחרון שבהם, ״סטארטרק: אל האינסוף״, יצא לאקרנים ב־2016.

1987–1994. מסע בין כוכבים: הדור הבא (7 עונות, 178 פרקים)

סדרה זו מתרחשת 100 שנים לאחר אירועי הסדרה המקורית. על הדגם החדש USS Enterprise NCC-1701-D מפקדים ז'אן-לוק פיקארד (פטריק סטיוארט) והקצין הראשון וויליאם ריקר (ג'ונתן פרייקס), ומשימתם עדיין זהה — לחקור את החלל. אבל אם ב"מסע בין כוכבים" הראשון הדגש היה על הגיבורים שמגלים גזעים חייזריםחדשים, "הדור הבא" מקדיש יותר זמן ליחסים דיפלומטיים ותרבותיים עם הקלינגונים, הרומולנים, הקרדאסים ושאר דמויי אדם שכבר מוכרים לצופה. האנטגוניסט בסדרה זו היה הפסאודו-גזע של הבורג — אורגניזמים קיברנטיים המחוברים על ידי תודעה קולקטיבית והופכים בכוח יצורים חיים ל"מל"טים אנושיים".

ג'ין רודנברי החל לביים את ״הדור הבא״ ולאחר מותו ב־1991, ריק ברמן נכנס לתפקיד המפיק בפועל. הסדרה הפכה לפופולרית ביותר בתולדות מסע בין כוכבים ולאחד מלהיטי הטלוויזיה הגדולים בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית. בממוצע, 20 מיליון צופים צפו בכל פרק, יותר מגלגל המזל והסיטקום המגה-מצליח Cheers. ״הדור הבא״ קיבל מועמדויות רבות לפרס האמי וההוגו (שתי זכיות להפקה הטובה ביותר), והפופולריות הגוברת שלו הובילה לאפשרות של סרטי המשך.

1993–1999. מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9 (7 עונות, 176 פרקים)

הסיפור ממשיך במתכונת חדשה עבור הזיכיון. לראשונה, הארועים אינם מתרחשים על ספינת חלל מחקרית, אלא תחנת החלל "חלל עמוק 9", הממוקמת על גבול פדרציית הכוכבים המאוחדת. העלילה מתמקדת בסכסוך פוליטי עם האימפריה הקרדאסית ומדינת גזע אנשי הזאב דומיניון על השליטה בטריטוריות חשובות מבחינה אסטרטגית.

הסדרה הייתה סדרת הלייב אקשן הראשונה שהופק ללא השתתפותו של מייסד הזיכיון ג'ין רודנברי, שמת ב-1991. למרות העובדה ש״חלל עמוק 9״ מתרחשת באופן כרונולוגי מיד לאחר ארועי ״הדור הבא״ וכוללת כמה דמויות מוכרות, השינוי במצב הרוח והמסר של הסדרה הפליא מאוד את מעריצי מסע בין כוכבים, והעברת העלילה לתחנת חלל הפכה אותה לדומה מדי לסדרה ״בבילון 5״, ששודרה באותן שנים. אבל גל האהדה לסדרה "הדור הבא" עזר לסדרה לזכות ברייטינג מצוין ולהישאר באוויר לא פחות משבע עונות.

1995–2001. מסע בין כוכבים: וויאג'ר (7 עונות, 172 פרקים)

הסדרה מתרחשת בערך באותן שנים כמו ״חלל עמוק 9״, אך שוב מתרחשת על ספינת כוכבים (הפעם USS Voyager NCC-74656). לראשונה בתולדות הזיכיון, הצוות מובל על ידי אישה: קפטן קתרין ג'נווי (קייט מולגרו), שהצוות שלה רודף אחר ספינת מחבלים. במקרה, שתי ספינות הכוכבים מוצאות את עצמן מנותקות מהציוויליזציה וננטשות במרחק של 70,000 שנות אור מכדור הארץ. כדי לחזור הביתה, צוות וויאג'ר חובר לצוות של שודדים.

הרייטינג של וויאג'ר היה נמוך משמעותית מאלו של ״חלל עמוק 9״ ו״הדור הבא״. הסדרה ספגה ביקורת על ההומור הספציפי שלו ועל רצונה לשפר את האיזון המגדרי בצוות, תוך מתן השפעה רבה יותר לדמויות נשיות. עם זאת, היה לזה גם יתרון: יחד עם ״באפי״ הפכה וויאג'ר לסדרה הפמיניסטית ביותר בטלוויזיה האמריקאית בסוף שנות התשעים.

2001–2005. "אנטרפרייז" (4 עונות, 98 פרקים)

חלק זה של הזיכיון הוא אחד הניסויים הנועזים ביותר בתולדותיו. בפעם הראשונה, העלילה מתרחשת לא אחרי אירועי הסדרה המקורית, אלא 100 שנים לפניה, בשנת 2151. 10 שנים לפני הקמת צי הכוכבים, הספינה הראשונה מסדרת האנטרפרייז נשלחת אל מעבר למערכת השמש כדי לחקור את החלל העמוק בפיקודו של קפטן ג'ונתן ארצ'ר (סקוט בקולה).

המטרה המקורית של הסדרה הייתה לשחזר את רוח העונות המוקדמות של הזיכיון, שהתמקדו בחקירה ובגילוי. בהדרגה תכננו היוצרים להביא את העלילה לחשיפת אחד האירועים החשובים ביותר של הזיכיון — המלחמה עם הרומולנים, שהוזכרה לא פעם בסדרה והשפיעה רבות על הסיפור, אך מעולם לא הוצגה על המסך. למרבה הצער, זה לא קרה: הסדרה בוטלה לאחר ארבע עונות וניתקה את הנרטיב בנקודה המעניינת ביותר. בין השאר, ״אנטרפרייז״ אכזבה בשל השאיפות הגדולות שלה: יוצרי התוכנית היו כל כך בטוחים בהצלחתם בעונות הראשונות שהם אפילו לא הוסיפו לשם את המותג הרגיל של מסע בין כוכבים וזו כנראה הסיבה שחלק מהמעריצים לא צפה בסדרה. למרות תמיכת מעריצים נלהבת, הרייטינג המשיך לרדת והאולפן החליט לנטוש את הפרויקט.

2009–2016. ציר זמן קלווין

סטארטרק (2009)

לאחר ביטול ״אנטרפרייז״ וכישלון הסרט ״מסע בין כוכבים: נמסיס״ (2002), החליטה פרמאונט לאתחל את הזיכיון על מנת לשחרר סרטים וסדרות טלוויזיה חדשות ונפרדות ממגבלות המטען המצטבר של אירועים ודמויות.

לשם כך, עלילת הסרטים מועברת לציר זמן חלופי, שבו, לאחר תקרית החור השחור, מושמדת ספינת הכוכבים קלווין. נפילתה משנה את מהלך האירועים ויוצרת מציאות חדשה בה משתנה באופן משמעותי גורלם של גיבורי הסדרה המקורית. עם זאת, זה לא מונע מקירק (כריס פיין), ספוק (זכרי קווינטו) ושאר צוות הגיבורים מהסדרה הקלאסית להיפגש על סיפון אותה אנטרפרייז (אם כי אלטרנטיבית). ג׳יי. ג׳יי. אברהמס הוזמן לביים את האתחול של הזיכיון וזו הסיבה שהחלק הזה קיבל את הכינויים "Abramsverse" ו־"JJ Track" בקרב המעריצים.

הסרט הראשון ״סטארטרק״ (2009) היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר וזכה באיפור הטוב ביותר, בעוד ״האויב בתוכנו — סטארטרק״ (2013) הפך לסרט הרווחי ביותר בתולדות הזיכיון. הסרט האחרון, ״סטארטרק: אל האינסוף״ (2016), זכור מסיבות עצובות יותר: הוא מוקדש לזכרו של לאונרד נימוי, שמת ב־2015 ואנטון ילצ'ין, שמת זמן קצר לפני יציאת הסרט לאקרנים.

2017—ואילך. "דיסקברי", "פיקארד", "עולמות חדשים מוזרים" ופרויקטים נוספים

בשנת 2017, הסדרה חזרה לנוסחת הסדרה עם פריקוול נוסף, ״מסע בין כוכבים: דיסקברי״. העונות הראשונות מוקדשות לתקופת המלחמה בין פדרציית הכוכבים המאוחדת והקלינגונים, שהסתיימה לפני אירועי הסדרה המקורית, אך מהעונה השלישית האירועים עוברים ממש לאלף הבא, לשנת 3188. בציר הזמן הזה, הדמות הראשית מייקל ברנהאם (סונֶקואה מרטין-גרין) והצוות שלה יצטרכו להחזיר את פדרציית הכוכבים המאוחדת, שאיבדה את הזוהר שלה, לגדולתה. ״דיסקברי״ מסתיימת רשמית עם העונה החמישית שלה ב־2024.

משנת 2018 עד 2020 שודרה סדרת סרטים קצרים "מסעות קצרים" – אנתולוגיה של עשרה פרקים המוקדשים לגיבורי ״דיסקברי״ ומעוררת עניין לפני יציאת הסדרות הבאות.

בשנת 2020, שתי סדרות של היקום הושקו במקביל – ״מסע בין כוכבים: פיקארד״ וסדרת האנימציה ״מסע בין כוכבים: סיפונים תחתונים״. שניהם מכוונים יותר למעריצים מאשר לקהל הרחב. ב״פיקארד״ חוזר למסך כוכב הזיכיון, קפטן פיקארד (בגילומו של אותו פטריק סטיוארט), שיוצא למסע עצוב בספינת חלל פרטית כדי לחשוף את סודות העבר, ב״סיפונים תחתונים״, העלילה סובבת סביב הצוות הטכני של חולצות אדומות מספינת עזר שאינה מעניינת אף אחד. "סיפונים תחתונים" בלטה לעומת חלקים אחרים של הזיכיון וקיבלה את פרס האמי בפריים טיים השני בתולדות הסדרה (הראשון שהוענק ל"סדרת אנימציה").

סדרת אנימציה נוספת בזיכיון היתה ״מסע בין כוכבים: פרודיג'י״ (2021), סדרה לילדים ונוער בת 20 פרקים ששודרה ברשת Nickelodeon על חייזרים צעירים שיוצאים להרפתקאות על ספינת כוכבים נטושה. בשירות הסטרימינג Paramount+ התכוונו לבטל אותה לאחר העונה הראשונה ב־2023, אבל סדרת האנימציה הוזמנה על ידי נטפליקס וסרט המשך עדיין בפיתוח.

הסדרה האחרונה של מסע בין כוכבים עד כה הוא ״מסע בין כוכבים: עולמות חדשים ומשונים״, עוד פריקוול וניסיון לחזור לאסתטיקה של התוכנית המקורית. הדמות הראשית היא קודמו של ג'יימס קירק, הקפטן הראשון של הספינה USS Enterprise NCC-1701, כריסטופר פייק. הדמות מופיעה לראשונה בפרק הראשון של הסדרה המקורית, משנת 1965. אבל דמותו של פייק הופיעה בזיכיון עוד מספר פעמים נוספות: בפרק נוסף של ״מסע בין כוכבים״ ב־1966, אותו גילם שון קני ובסרט של ג'יי ג'יי אברמס "סטארטרק" (2009) שם גילם אותו ברוס גרינווד. הדמות הופיעה גם ובעונה השנייה של "דיסקברי " ואחריו גם ב"עולמות חדשים מוזרים" והוא גולם על ידי אנסון מאונט.

בנוסף לפייק ועוזרו ספוק (בגילויי של אית'ן פק), שהופיעו גם ב״דיסקברי״, הסררה מציגה דמויות משניות מהסדרה המקורית וגיבורים שרק הוזכרו בה. בשלב זה, הסדרה חזר לנוסחה האפיזודית הישנה, ​​בה העלילה הכוללת שיחקה תפקיד משני, והנושא שוב התמקד בעיקר במחקר והאינטראקציה של הצוות עם ציוויליזציות אחרות. הסדרה משחקת על הנוסטלגיה בצורה מושלמת ונהנית כתוצאה מכך מרייטינג טוב באופן עקבי והיא כבר חודשה לעונה שלישית.

קו זמן פנימי

בעוד שיוצר עולם מסע בין כוכבים, ג'ין רודנברי החליט שהלוח הגרגוריאני המקובל בשימוש בעולם האמיתי לא יספיק למסע בחלל העמוק של העתיד. לכן, ביומן של קירק, בתחילת כל פרק, מובאים תאריכים שהפורמט שלהם מזכיר את הלוח היוליאני: זהו שבר, שמספרו השני מציין את השעה המקובלת ביום. אבל רודנברי רצה להימנע מלהיות קשור בקפדנות למאה שנה, ולכן הכותבים קיבלו הנחיות ומסגרות זמן מעורפלות מאוד להקצאת תאריכים. ואחרי שרשת NBC ערבבה את הפרקים במהלך השידור, זה הפך כמעט בלתי אפשרי לנווט בכרונולוגיה. אם מנסים להשוות בין תאריכי הכוכבים של הסדרה לבין הסרט הראשון בזיכיון, מסתבר שחלק מהפרקים מתרחשים לאחר אירועי סרט ההמשך.

יוצרי הסדרה החדשה ניסו לייעל איכשהו את ההיגיון של תאריכי הכוכבים: בסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא" הם חושבו באמצעות נוסחה שכללה את מספר העונה ואינדיקציה למאה. כך הוקמה המאה הקאנונית של התפתחות האירועים – XXIV. כל הפרקים שלאחר מכן בזיכיון עקבו אחר הדפוס הזה, והמעריצים חישבו תאריכים משוערים לאירועים מוקדמים יותר בסדרה המקורית ובארבעת הסרטים הראשונים.

הכרונולוגיה תועדה בשנת 1997 באנציקלופדיה שנכתבה על ידי המעצב הגרפי של הסדרה המקורית מייקל אוקודה ואשתו דניז, שעבדו בתפקידים שונים על מספר סרטים וסדרות טלוויזיה של הזיכיון.

השפעה תרבותית

בזמן שגיבורי מסע בין כוכבים חוקרים את הגלקסיה, תופעת הזיכיון עצמו נחקרת על ידי מדעני תרבות. הסדרה השפיעה לא רק על ז'אנר המדע הבדיוני, אלא גם על התפתחות הטלוויזיה, המדע, הטכנולוגיה, האופנה והיבטים נוספים של החברה המערבית.

הסדרה הראשונה נתנה השראה לדור שלם של צעירים לבחור התמחויות טכניות ולחבר את חייהם למדע. כעת המעריצים הללו עובדים באפל, מייקרוסופט ועמק הסיליקון (לא רק ג'ף בזוס, אילון מאסק וסטיב ווזניאק, אלא גם אלפי עובדיהם מחשיבים עצמם כמעריצים של "מסע בין כוכבים"), ובנאס"א בעת ובעונה אחת כמחצית מהעובדים החשיבו את עצמם למעריצי "מסע בין כוכבים". למשל, האסטרונאוטית האיטלקית הראשונה סמנתה כריסטופורטי ענדה תג עם סמל צי הכוכבים על סיפון תחנת החלל הבינלאומית. אסטרונומים קוראים לכוכבי הלכת הקטנים שהם מגלים על שם הדמויות, השחקנים וכוכבי הלכת של הסדרה, מהנדסים עובדים על יצירת מנועי איאונים, ופיזיקאים מנתחים תופעות שהומצאו על ידי תסריטאים ובונים על בסיסן תיאוריות רציניות למדי על חורים שחורים, מסע בזמן ועוד.

הסדרה המקורית בשנות ה־60 הפכה לתופעה ייחודית בטלוויזיה האמריקאית: היא הציגה קבוצה שבה איש לא שם לב לגזע ולצבע עורם של חבריהם. היום זה לא נראה כמו משהו מוזר, אבל בזמנו זה היה הלם תרבותי אמיתי עבור הצופים לראות על המסך את מפעילת התקשורת כהת העור ניוטה אוהורה (נישל ניקולס), שעשתה עבודה חשובה עבור הצוות ממש כמו שאר הדמויות. גיבורה כזו הייתה גם השראה עוצמתית. וופי גולדברג החליטה להיות שחקנית בזכות אוהורה, אותה ראתה בטלוויזיה בילדותה. מאוחר יותר, לאחר שכבר קיבלה הכרה ותהילה, השחקנית שיחקה תפקיד קטן בתור הברמנית גיינן, שהופיעה ב־28 פרקים בסדרה "הדור הבא". הדמות של אוהורה הייתה כל כך חשובה שכאשר השחקנית נישל ניקולס שקלה לעזוב את הסדרה בגלל אפליה ויחסים קשים עם צוות ההפקה, מרטין לותר קינג עצמו שכנע אותה להישאר.

גם הפתרונות הוויזואליים של הסדרה הותירו חותם רב עוצמה על התרבות: מכשירי התקשורת של קציני צי הכוכבים הפכו לאבות טיפוס לטלפונים, הצורה העתידנית (בסטנדרטים של שנות ה-60) נתנה השראה לפייר קרדן ליצור את אחת מקולקציות הבגדים שלו והעיצוב של חלליות נלקח כבסיס לפרויקטים רבים בנישה של המדע הבדיוני.

מסע בין כוכבים, הפכה סוף סוף את סוגת המדע הבדיוני בטלוויזיה לנגיש לכולם וצמחו יצירות מדע בדיוני כמו ״בבילון 5״, ״פיירפליי״ ו״בטלסטאר גלקטיקה״. הזיכיון מוזכר באופן פעיל וזוכה לפרודיה בסרטים ובסדרות טלוויזיה מז'אנרים שונים, מ"בחזרה לעתיד" ועד לסדרות ״המפץ הגדול״ ו"פיוצ'רמה".

וכמובן, מסע בין כוכבים הולידה ממים רבים…

אז, מה סדר הצפייה?

כמו כל זיכיון ענק עם עלילה רחבת ידיים, מספר קווי זמן ודמויות, מסע בין כוכבים עלולה להרתיע את מי שמעולם לא צפה בה. לא ברור לאן לגשת לסיפור מבלי להסתבך בפרטים האינסופיים של העולם שנוצר במשך כמה עשורים על ידי צוותים שונים. אם רוצים להתחבר ליקום ולהחליט מאיפה להתחיל, יש כמה אפשרויות.

צפייה קלאסית: התחילו עם הסדרה המקורית של שנות ה-60

האפשרות הברורה ביותר למי שרוצה להכיר בעקביות את התפתחות היקום. כאן, מבנה העולם והקונפליקטים העיקריים מתוארים בקווים כלליים, מוצג צוות הספינה של ספינת המחקר ונקבע הטון ההומני הכללי של הסדרה.

רבים מהסיפורים והסצנות הללו של מסע בין כוכבים הפכו לקלאסיקה ומצוטטים בתוך הזיכיון ומחוצה לו. וכמובן, הרבה מהם הפכו לממים.

מלכודות: זו סדרה משנות ה-60, אז תהיו מוכנים למשחק ספציפי, איפור של שחקנים, תפאורות קונבנציונליות (לפעמים מגוחכות) ושאר ניואנסים של סדרה ישנה עם צוות יצירתי, אבל לא לתקציב הכי גדול. אז תתכוננו לראות ברצינות את ספוק מותקף על ידי קומבוצ'ה מעופפת אגרסיבית.

מה לצפות בהמשך: המשיכו לצפות בסדרות לפי סדר יציאתן, כמו: "הדור הבא", "חלל עמוק תשע" וכן הלאה. בהדרגה, הידע על היקום יעמיק והתמונה תשתפר.

צפייה במיינסטרים: צפו בסרטים של אברהמס

למרות כל הביקורת, האתחול הזה היה משב רוח רענן עבור הזיכיון ומשך קהל חדש. כל שלושת הסרטים הם עצמאיים מספיק כדי ליהנות מההתחלה, אבל הם גם מלאים בהתייחסויות לאירועי הסרטים העלילתיים של שנות ה-80. היתרון הברור של הדרך הזו הוא התעמקות מהירה בנושא והיכרות מהירה עם דמויות המפתח של הסדרה המקורית. בסופו של יום, אלו שלושה סרטי פעולה ומדע בדיוני מרעננים שלא אכפת לכם לבזבז עליהם את זמנכם.

מלכודות: אלו הם בעיקר סרטי פעולה והרפתקאות בחלל. הסרטים מציגים רק בקצרה את משימת המחקר של צוות האנטרפרייז; חלק הארי של הזמן מוקדש לקרבות חלל ותצטרכו לחפש את האווירה הזו של צוות חוקרים שצועד באומץ לאן שאף איש לא צעד קודם בסדרות טלוויזיה…

במה לצפות הלאה: אם אתם מרגישים מוכנים לצלול לסדרות הטלוויזיה, קחו את מסע בין כוכבים משנת 1966. ואם רוצים להרגיש את חדוות ההכרה ולהבין מיד שכבה גדולה של רפרנסים, אז צפו ב"מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן", שאירועיו משוחזרים ב"האויב בתוכנו — סטארטרק" (2013).

צפייה נוחה: היכנסו ל״עולמות חדשים מוזרים״

הסדרה ״עולמות חדשים ומוזרים״ קרובה ככל האפשר לסדרה המקורית. שוב, סיפורים קצרים על הרפתקאות על כוכבי לכת לא מוכרים, משחק עם ז'אנרים מקומדיה ועד אימה וגם יחסים משפחתיים, כמעט ביתיים בין חברי הצוות. איזון שנבחר היטב של רפרנסים נוסטלגיים וסיפור נגיש שהופך את הסדרה הזו למעניינת עבור הקהל הרחב ולא רק למעריצים האדוקים.

מלכודות: לצד האווירה, ל"עולמות חדשים ומוזרים" היה גם את אחד החסרונות של הסדרה המקורית: קצב לא אחיד ודרגות שונות של עניין בפרקים בודדים. עם זאת, לקראת אמצע העונה הראשונה זה מתאזן.

מה לצפות בהמשך: הכי קרובה ברוחה תהיה הסדרה המקורית משנת 1966 או ״מסע בין כוכבים: אנטרפרייז״. אבל אפשר ללכת בדרך אחרת ולעבור ל״דיסקברי״, שבה מופיעים שחקנים מוכרים.

צפייה כרונולוגית: התחילו עם ״אנטרפרייז״

היופי ב״אנטרפרייז״ הוא האופן שבו מוצגים הקצינים הצעירים של צי כוכבים. צוות ספינת המחקר מגלה לראשונה את המגוון של כוכבי לכת רחוקים, עושה טעויות שדורות הבאים של קצינים ימנעו בקלות, ומנסה להבין איך לעבוד יחד.

מלכודות: יוצרי הסדרה סמכו על שבע עונות ותכננו לספר את סיפור המלחמה עם הרומולנים, אבל הם מעולם לא הגיעו לזה. לכן, הסיפור מסתיים בנימה דרמטית לאחר סוף העונה הרביעית.

במה לצפות בהמשך: אל תוותרו והמשיכו לעקוב אחר הכרונולוגיה הפנימית! הרשימה למעלה תעזור לנווט.

צפייה כאוטית: בחרו מה שהלב אומר

איפה ״הדור הבא״, אתם שואלים. זה כאן! כל סדרה בזיכיון יכולה להוות נקודת כניסה למי שלפחות מכיר קצת את עולם מסע בין כוכבים דרך הרפרנסים לתרבות הפופ. בסופו של דבר, העיקר ליהנות מהסדרה, ואת בניית העולם נהדר אפשר להבין תוך כדי. אז אם אתם לא מוכנים לבזבז זמן על סדרת אולד-סקול מאמצע המאה הקודמת, אלא רק רוצים להכיר את הרפתקאותיו של קפטן פיקארד ב"הדור הבא" או להתפעל מהגישה המודרנית של ״דיסקברי״, אז אל תעשו זאת.

מלכודות: היכרות עם היבטים רבים של העולם לא תהיה נוחה, וסביר להניח שהתייחסויות לסדרות אחרות יחלפו ליד ותזהו בצבעים חדשים רק כשתצפו שוב. אבל אם בחרתם בדרך הזאת, אתם תהיו מוכנים לכל דבר!

מה לצפות בהמשך: לכו בעקבות הלב או שאלו חברים שצפו במסע בין כוכבים כדי לקבל המלצות כדי שיהיה על מה לדון איתם.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

לשתף?

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו!

אולי יעניין אתכם

לצורך שיפור חוויית הגלישה באתר, אנו משתמשים בקבצי "עוגיות", המשך גלישתכם מהווה הסכמה לכך. למדיניות הפרטיות.