הפנים של סטארמר

לשתף?

קיר סטארמר. ממעמד הפועלים לראשות הממשלה

הוא היה עורך דין ממחנה השמאל שהגן על אנרכיסטים טבעוניים לפני שהעמיד לדין טרוריסטים מטעם הכתר הבריטי. הוא היה עורך של מגזין טרוצקי בצעירותו, אך הוא שימח את בעלי ההון בכך ששם השנה "יצירת עושר" בלב מצע מפלגת הלייבור. הוא היה אנטי-מונרכיסט שזכה אז לתואר "סר קיר" וכעת ייפגש עם המלך פעם בשבוע. כל זה יוצר סיפור מורכב, מבולגן, שגם מקשה לצפות איזה סוג של ראש ממשלה קיר סטארמר יהיה.

אחד מהביוגרפים שלו התוודה שקשה לאפיין את סטארמר. סטארמר, 61, השתמש בעמימות הזו לטובתו. אנשים הצליחו להשליך עליו את מה שהם רוצים להאמין בו. במשך זמן רב, הוא אפילו נהנה מהשמועה שהוא היה ההשראה לדמות העירונית-זכויות אדם-עורך דין מארק דארסי בגילומו של קולין פירת' בספרים ובסרטים של ״ברידג'ט ג'ונס״ (הוא לא).

להיות הרבה דברים עבור אנשים רבים היה מה שעזר לסטארמר להשיג את הניצחון הגדול ביום חמישי. מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית מהמרכז-שמאל שלו חזרה לשלטון אחרי 14 שנים באופוזיציה כשהוא משיג למפלגתו את מירב המושבים מאז 1997 ואת המפלגה הגדולה ביותר לשמרנים מאז 1906.

אבל מהו המנדט של סטארמר, באמת, מלבד סיסמת הקמפיין המובנת מאליה שלו "שינוי"? בסקר של Ipsos בחודש יוני 2024, מחצית מהנשאלים אמרו שהם לא יודעים מה הוא מייצג.

סטארמר לא העניק ראיונות לעיתונות זרה במהלך הבחירות . זה אופייני למנהיגי המפלגה. אבל עמיתים קרובים קוראים לו גם "איש פרטי מאוד". יש לו אישה יהודיה, ויקטוריה, ושני ילדים בגיל ההתבגרות, שמעולם לא פרסם את שמם וחתול, שאת שמו הוא היה מוכן לחשוף בתור ג'וג'ו. הוא הביע דאגה מההשפעה שתהיה למעבר לרחוב דאונינג על משפחתו.

הוא לא פוליטיקאי גדול. כנואם, הוא לא ווינסטון צ'רצ'יל. אבל חבריו אומרים שהוא יכול להיות חסר רחמים, וזה עשוי להיות מה שבריטניה צריכה. "הוא מאוד מאוד מונע, די חסר רחמים", אמר טום בולדווין, עיתונאי ומנהל הספין של הלייבור לשעבר, שפרסם לאחרונה ביוגרפיה שהתקבלה היטב על סטארמר. "יש לו השקפה גדולה על היכולת שלו להביא שינוי. הוא לא מתכוון לעורר אנשים בנאומים גדולים. מה שהוא עשוי לעשות זה לתקן דברים".

שורשי מעמד הפועלים של סטארמר

סטארמר יהיה המנהיג שהכי מייצג את מעמד הפועלים  בבריטניה מזה דור — הוא מגיע אחרי ראש הממשלה רישי סונאק, שלפי כמה סעיפים היה עשיר יותר מבני המלוכה.

במהלך קמפיין הבחירות, סטארמר הציג את עצמו באומרו, "אמי הייתה אחות, אבי היה יצרן כלים". הוא דיבר על כך שגדל עם חשבונות שלא שולמו וטלפון מנותק. הפסטה "היתה מאכל זר" בביתו, כתב הביוגרף שלו בולדווין. המשפחה לא נסעה מחוץ למדינה לטיולים.

סטארמר השיג ציון טוב במבחנים וזכה ללמוד בתיכון עילית. הוא היה הראשון בכיתתו שלמד באוניברסיטה – לידס, ולאחר מכן למד שנה באוקספורד. הוא אמר שהוא רוצה לעזור למשפחות צעירות לקבל את המשכנתא הראשונה שלהן, בידיעה שבית הטיח הצנוע של הוריו "היה הכל עבור המשפחה שלי — זה נתן לנו יציבות, ואני מאמין שלכל משפחה מגיע אותו דבר".

הוא מצטט את עבודתה של אמו כאחות ואת הטיפול שקיבלה בתסמונת דלקתית מתישה, על הכבוד שהוא רוכש לשירות הבריאות הלאומי של בריטניה, NHS. אשתו עובדת גם היא בשירותי הרפואה, בבריאות תעסוקתית, שלדברי סטארמר העניקה לו "תובנה" לגבי המאבקים של המערכת שסובלת ממימון בלתי מספק.

סטארמר אומר שאביו הרגיש ש"מאוד לא מכבדים" אותו על כך שהוא עובד במפעלוהיה מרוחק רגשית. בתור אבא בעצמו, סטארמר אומר שהוא מנסה "למצוא זמן באמת לילדים". הוא מנסה להפסיק את העבודה בימי שישי ב־18:00. למרות שהוא אתאיסט בעצמו, הוא אמר שהם מרבים לעשות ארוחת שבת בהתאם למורשת היהודית של אשתו.

עורך דין ומשפטן

עמיתים שהכירו את סטארמר לפני כניסתו לפוליטיקה אומרים שרמזים כיצד ימשול ניתן למצוא בפרק חייו הארוכים כעורך דין. הם אומרים שהוא מעולם לא היה "עורך דין של חבר מושבעים" — הפרקליט הקולנועי שמעלה טיעון סיום נלהב — אלא "עורך דין של שופט", שבנה את התיק עם תקדים, חוק ועובדות.

ואכן, כאשר ייצג את האופוזיציה במהלך מפגן שאלות ראש הממשלה השבועיות בבית הנבחרים, סגנון סטארמר תואר לעתים קרובות כ"משפטי". החקירה הנגדית שלו הצליחה לנטרל אפילו את הפצצה של בוריס ג'ונסון.

בתחילת הקריירה שלו, סטארמר הצטרף ל-Doughty Street Chambers, גוף הידוע בכך שהוא לוקח על עצמו תיקי זכויות אדם גדולים ושנויים במחלוקת. הוא נלחם בעונש המוות במדינות חבר העמים -הבריטי והגן, כפי שניסחו זאת הצהובונים, "על רוצחי תינוקות ורוצחי גרזנים". הוא היה חלק מצוות משפטי שגרם לבית המשפט החוקתי של אוגנדה לפסול את גזר הדין של כל 417 הנידונים למוות. סטארמר גם עבד בהתנדבות (פרו בונו) עבור זוג אנרכיסטים טבעוניים שהעבירו עלונים שהאשימו את מקדונלד'ס בתשלום שכר נמוך לעובדיה, אכזריות לבעלי חיים ותמיכה בכריתת יערות. יצרנית ההמבורגרים תבעה על הוצאת דיבה, והתיק והערעורים הרבים שלו נמשכו עשור, אחד מהמאבקים המשפטיים הארוכים ביותר בהיסטוריה הבריטית. זה נגמר בסוג של תיקו.

עורך הדין לתקשורת בלונדון, מארק סטיבנס, שעבד על תיקים עם סטארמר, אמר שהוא "תמיד מסתכל במרחק של 10 קילומטרים בהמשך הדרך", כיצד ניתן לזכות בתיק שלכאורה לא ניתן לזכייה בערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין האירופי לזכויות אדם. בטארמר הפתיע – והרגיז – כמה מעמיתיו המשפטיים כשהפך לתובע הבכיר במדינה. הוא פיקח על התביעה הבריטית הראשונה נגד מחבלי אל-קאעידה. הוא העלה אישומים נגד פוליטיקאים של המפלגה השמרנית ואפילו מהלייבור שנקלעו לשערוריית הוצאות נפיצה, שנחשפה בעיתונות. הוא והתובעים שלו הואשמו בהטיה כבדה כשהם הגיעו למעצרים והאשמות נגד אנשים שהתפרעו בלונדון לאחר שאדם שחור בשם מארק דוגן נורה למוות על ידי המשטרה ב־2011.

ב־2014 הוענק לו תואר אבירות כהוקרה על עבודתו עבור שירות התביעה הבריטי. בביוגרפיה של בולדווין, שותפתו לשעבר של סטארמר, פיליפה קאופמן, אומרת ש"החוק לעולם לא יספיק לו".

פוליטיקאי ומדינאי

סטארמר לא נכנס לפוליטיקה הארצית עד שהיה בן 52. זה היה רק ​​לפני תשע שנים, במדינה שבה רבים מחברי הפרלמנט החלו לתכנן את עלייתם לשלטון בימי האוניברסיטה.

הוא נבחר לייצג את מחוז הולבורן וסנט פנקראס בלונדון ב־2015 ושימש כ"שר צללים" באופוזיציה, בהינתן התפקיד חסר התודה לנהל משא ומתן על עמדתה הרעועה של הלייבור בעניין הברקזיט. סטארמר התבטא נגד עזיבת האיחוד האירופי, אבל רבים ממצביעי הלייבור היו בעד. הפשרה הבלתי נתפסת של המפלגה הייתה שהיא לא בעד ברקזיט ולא נגדה, אלא רצתה משאל עם שני. העיסה הזו (וגם סטארמר) תרמה כנראה להפסד האדיר של הלייבור לשמרנים בבחירות 2019.

אבל אחרי הבחירות האלה, מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין היה בחוץ וסטארמר נכנס במקומו. הוא יצא לעשות סדר במפלגת הלייבור. מבקרים שנוצחו על ידי סטארמר בקטטות פנים-מפלגתיות מכנים אותו אופורטוניסט. בעלי בריתו זוכרים לו לטובה את טיהור המפלגה ממי שתרמו לתחושה הציבורית שללייבור יש "בעיית אנטישמיות". סטארמר גם נטה למרכז המפה הפוליטית כדי להפוך את המפלגה לכזו שתוכל להיבחר שוב.

"מה שקיר עשה, הוא הוציא את כל השמאל ממפלגת הלייבור", אמר ל־BBC איש העסקים המיליארדר ג'ון קאודוול, בעבר תורם גדול למפלגה. "הוא יצא עם מערכת מבריקה של ערכים ועקרונות ודרכים להצמיח את בריטניה בהתאמה מלאה לדעותיי כקפיטליסט מסחרי". מפלגת הלייבור אף  הדגישה את תמיכתו בה.

ראש ממשלת בריטניה

תומכיו של סטארמר מעזים לקוות שהוא יהיה מנהיג של שינוי — מעין גרסת 2024 של ראש ממשלת הלייבור טוני בלייר, ללא המטען של מלחמת עיראק — אם הוא לא יפול למחלוקות העמוקות במפלגתו שלו.

"אני חושב שהוא הוכיח שהוא די חסר רחמים במונחים של שינוי המפלגה שלו", אמר טוני טראוורס, מומחה לפוליטיקה בבית הספר לכלכלה של לונדון. אבל האם חוסר הרחמים הזה ימשיך לממשלה? "נצטרך לחכות ולראות," אמר טראוורס.

במה סטארמר מאמין? "הוא מאמין בפרגמטיות, בפיתוח מדיניות על ידי פתרון בעיות, לא באמצעות תיאוריה גדולה. והוא לא מגיע לשולחן עם הנחות יסוד אידיאולוגיות", אמר ג'וש סימונס, שניהל את צוות החשיבה המרכזי Labour Together. לסטארמר יש את המבקרים שלו במפלגה — מאותה סיבה ממש.

"אני חושב שהוא למעשה מייצג מעט מאוד", אמר ג'יימס שניידר, לשעבר מנהל התקשורת האסטרטגית של הלייבור ובן ברית של קורבין. "נראה שהוא משקף את הרעיונות של האנשים שנמצאים סביבו", אמר שניידר. "הוא נכנס יותר ויותר לתפקיד הממסדי" וממשלתו תהיה ניסיון להחזיר את סמכות הממסד, לא לערער עליה.

"הוא נראה כמו מנהל ביניים הנוזף בעובדים שלו, או אבא חורג לא פופולרי שאיבד שליטה על הילדים", טוען שניידר. המבקרים במחנה המאל חושדים שסטארמר לא יהיה נועז, אלא יפנה לדרך האמצע הרכה. הרבה מההתמקדות שלו תהיה בפוליטיקה פנימית עם ניסיון לחזק את הכלכלה הבריטית ולתת מענה לתחושתם של האזרחים שהעלויות היומיומיות הפכו לבלתי ניתנות לניהול. הוא רוצה להוזיל את עלויות החשמל — עם חברת חשמל חדשה בניהול המדינה והוא רוצה לקצר את זמני ההמתנה לפגישות רפואיות ולרופאי שיניים.

מדיניות החוץ של בריטניה כמעט ולא תשתנה תחת ממשלה חדשה וטארוורס אמר שמדיניות החוץ תישאר "בלתי משתנה באופן מדהים" עם המעבר משלטון שמרני לשלטון הלייבור. סטארמר אמר שבריטניה תישאר חברה חזקה בנאט"ו; יגבה את אוקראינה במלחמתה נגד רוסיה; ויתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני חמאס, תוך קריאות להפסקת אש (הגם שהוא ודאי ייתקל בקריאות גוברות מצד אנשי מפלגתו, שאינם ידועים כאוהבי ישראל, להכיר במדינה פלסטינית ולמנוע סיוע בריטי לישראל).

למרות שהברקזיט נתפס כפלופ ואין התלהבות לעריכת משאל עם נוסף, בריטניה תחת סטארמר תחפש כנראה מערכת יחסים קרובה יותר עם האיחוד האירופי.

המבקרים תיארו את סטארמר כמשעמם. אבל הוא לא. מה שיהיה הכי מעניין — לבריטניה ולעולם —זה מה שהוא יעשה עכשיו, כשיש לו ולמפלגתו כוח שלטוני. כך או כך, הוא כבר השיג הישג היסטורי כשהחזיר את הלייבור לשלטון.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

 

לשתף?

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו!

אולי יעניין אתכם

לצורך שיפור חוויית הגלישה באתר, אנו משתמשים בקבצי "עוגיות", המשך גלישתכם מהווה הסכמה לכך. למדיניות הפרטיות.