סיפורו המדהים של סטיבן הוקינג – הגבולות שהמוח וכוח הרצון יכולים לפרוץ

חייו של הוקינג הם סיפור של התגברות על גבולות באמצעות כוח הרצון והשכל האנושי. כמו גם המרחב והזמן – קטגוריות שתמיד תפסו את דמיונו של סטיבן. הוא כבש את המרחב, כשהלך במסעות במרחבי היקום במחשבותיו והקדים את הזמן, כשחי יותר ממה שמחלתו אפשרה לו.

סטיבן ויליאם הוקינג, פיזיקאי תאורטי בריטי, אסטרופיזיקאי, קוסמולוג ומפיץ מדע, נולד באוקספורד ב-8 בינואר 1942. כפי שהזכיר מאוחר יותר, ביום הולדתו חל בדיוק 300 שנה למותו של גלילאו גליליי. כאילו הוא נועד לקבל את המטה הבלתי נראה מידיו של המדען הגדול. במיוחד שהעניין במדע אצל  משפחת הוקינג היה עניין משפחתי.

אביו, פרנק הוקינג, סיים את לימודיו באוניברסיטת אוקספורד ויצא למזרח אפריקה לחקור מחלות טרופיות, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר לאנגליה. אמו, איזובל אילין ווקר, שסיימה גם היא את אוקספורד שם למדה פילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה, ניסתה מספר מקצועות ולבסוף עבדה כמזכירה במכון מחקר רפואי בו עבד גם פרנק. שם הכירו ההורים את בתחילת המלחמה. סטיבן היה הילד הבכור במשפחה, אחריו נולדו שתי אחיות וכן אימצו ההורים ילד נוסף.

ילדותו המוקדמת של סטיבן עברה בפרבר לונדון, הייגייט. כשהיה בן שמונה, בית החולים בו עבד אביו הועבר לעיר סנט-אולבנס, וכל המשפחה עברה לשם. הם חיו בפשטות, אך רכשו מונית ישנה ודירת קרוואן צועני שהציבו בשדה ליד החוף לבלות בו את חופשותיהם. השכנים ראו במשפחת הוקינג אנשים משונים.

חינוך: מבית ספר יסודי ועד לתואר דוקטור

על בית הספר הראשון שלו בהייגייט סיפר סטיבן להוריו שאין בו לימודים ממש. ואכן, בבית הספר "ביירון האוס" השתמשו בשיטות הוראה לא שגרתיות. כתוצאה מכך החל ללמוד קריאה רק כמעט בגיל תשע. אך בגיל עשר, בסנט-אולבנס, שם גרה המשפחה אז, עבר בהצלחה את מבחן סיום בית הספר היסודי והתקדם לרמה גבוהה יותר.

בכיתה הוגדר סטיבן, כפי שאמר מאוחר יותר, כתלמיד בינוני שהשלים מטלות בצורה רשלנית, אך חלם להיות מדען גדול. הוא קיבל את הכינוי "איינשטיין". אולי חבריו כבר ראו בו משהו מיוחד. עם החברים המבריקים הללו, שהיו צמאים לידע, בילה סטיבן זמן רב בשיחות מעניינות. "אחד הנושאים שדנו בהם לעיתים קרובות," נזכר, "הייתה שאלת מקור היקום ובפרט תפקידו של האל ביצירתו."

התעניינותו של הילד איך דברים עובדים (הוא אהב לפרק מכשירים שונים, אך לא תמיד הצליח להרכיבם) הייתה מושפעת מאביו, שבמעבדתו ביקר לא פעם. כל זה רמז שהמדע יהיה דרכו בחיים. אך איזה מדע? הפיזיקה נראתה לו משעממת אז. "אבל פיזיקה ואסטרונומיה," כתב בביוגרפיה שלו, "נתנו לי תקווה להבין יום אחד מהיכן באנו ואיך הגענו לכאן. רציתי לחדור לעומק היקום."

ב-1959, בגיל 17, התקבל סטיבן הוקינג ללימודי מדעים מדויקים בקולג' האוניברסיטאי של אוקספורד. באותה תקופה היה מקובל לחשוב שצריך ללמוד בכיף, ולכן הציון הסופי שלו לא היה גבוה. כשנשאל מה הוא מתכנן לעשות, השיב שהוא מתכוון לעסוק במחקר מדעי, ואם יקבל תואר ראשון מצטיין, ימשיך ללימודים מתקדמים בקיימברידג'. כך התקבל לתואר שני, שם התעניין בפיזיקת חלקיקים קוונטית, שזכתה אז להתעוררות מחודשת, ובקוסמולוגיה: נושא שבקרב רבים עדיין לא נחשב למדעי.

קריירה מדעית: נקודות מפתח והישגים

בתקופת לימודיו לתואר השני הפך הוקינג לחוקר בכיר במכללת גונוויל וקיז בקיימברידג', שם עבד שנים רבות. ב-1974, לאחר מספר שבועות מהכרזתו על הקרינה של חורים שחורים, נבחר לשמש כחבר החברה המלכותית והפך לחבר הצעיר ביותר בתולדותיה. ב-1977 מונה לפרופסור לפיזיקת כבידה באוניברסיטת קיימברידג'.

במה עסקו מחקריו המדעיים?

• היקום והסינגולריות – כשהתחיל את דרכו וכתב את הדוקטורט, השאלה המרכזית בקוסמולוגיה הייתה כיצד נוצר היקום. היו שתי תיאוריות – האחת טענה שהיקום נוצר במפץ הגדול והשנייה שהיקום קיים מאז ומתמיד. הוקינג תמך בתאוריית המפץ הגדול ובהתרחבות היקום, כפי שמוכח על ידי ההיסט המעבר לאדום של האור שמגיע מהגלקסיות הרחוקות, כלומר התרחקותן מאיתנו.
• מרחב וזמן – לפי הוקינג, היקום נוצר "מאין" יחד עם הזמן והמרחב.
• הגנת הכרונולוגיה – הוקינג העלה את ההשערה שמסע בזמן לעבר אינו אפשרי. הוא לא הסכים עם קיומן של "עקמומיות זמן סגורות" התואמות את תורת היחסות של איינשטיין והציע שיש חוק פיזיקלי שטרם התגלה שאוסר אותן. עם זאת, הוא ציין שאולי בעתיד היקום יתחיל להתכווץ והזמן יתחיל לזוז לאחור. חורים שחורים, כסוג של סינגולריות, היו תחום עניין מרכזי עבורו. למרות שהם משתלבים בתורת היחסות, הם סותרים את חוקי הפיזיקה הקוונטית. הוקינג הוכיח, בהתבסס על משוואות איינשטיין ומכניקת הקוונטים, שחורים שחורים אכן קיימים, ומחקרים מאוחרים יותר אישרו זאת.
• קרינת הוקינג – לפני מחקריו היה מקובל לחשוב שחורים שחורים כבדים מכדי לאפשר לאור לברוח מהם. אך הפיזיקאי הישראלי יעקב בקנשטיין הציע שחורים שחורים פולטים קרינה, כסתירה להנחה הקודמת. הוקינג, שחקר את הנושא, השתמש בתיאוריה הקוונטית ופרץ את הרעיון שחלקיקים נוצרו בצמדי "חלקיק-אנטי חלקיק", כאשר חלקיק אחד נופל לתוך החור והשני בורח. התופעה נקראת קרינת הוקינג ואושרה בניסוי שבוצע בטכניון בחיפה, שיצר חור שחור אקוסטי שמפלט אותו קרינה.
• משוואת בקנשטיין-הוקינג – הוקינג הראה שחורים שחורים פולטים קרינה ולכן יכולים להתאדות, כלומר יש להם אנטרופיה פרופורציונית לשטח אופק האירועים שלהם, וכתב נוסחה לחישובה.
• פרדוקס המידע – אם חור שחור מתאדה, המידע עליו נעלם, בניגוד לחוקי מכניקת הקוונטים. הוקינג חי עם הפרדוקס הזה כל חייו והציע שהמידע נשמר בענן חלקיקים סביב החור, אך הפתרון המוחלט לא נמצא.
• תאוריית הרב-יקום – הוקינג האמין שקיימים יקומים רבים עם חוקי טבע שונים, והוא האמין שיום אחד חייזרים יבקרו בכדור הארץ.
• חוק היקום האוניברסלי – הוא קיווה שיצליח ליצור תאוריה מלאה של חוקי היקום, ותרם רבות לכך.

הוקינג על עתיד האנושות

סטיבן האמין שהמדע והטכנולוגיה יתפתחו במהירות. אך יחד עם זאת, ההתקדמות תיצור סבכויות חדשות כמו מחשבים מתקדמים בעלי בינה קרובה לזו האנושית. בתחום הביולוגי, ייתכן שיוכלו לשנות את האדם ברמה גנטית. עם זאת, יצירת אנשים מושלמים תיצור בעיות לאלו שלא.

הוא גם הזהיר שמאגרי המשאבים בכדור הארץ מתרוקנים במהירות והתחממות כדור הארץ מסכנת את החיים בו. בנוסף, אוכלוסיית העולם מתקרבת לצפיפות מסוכנת. "עד שנת 2600, האוכלוסייה תעמוד כתף אל כתף והכדור יזהר מצריכת האנרגיה." הוא טען שכיבוש החלל היא ההזדמנות היחידה לשרוד. "אם לא נעזוב את כדור הארץ, אנחנו בסכנת הכחדה… הכול נוסעים בזמן," אמר, "המסע שלנו הוא לעתיד. אבל בואו נעבוד יחד כדי שהעתיד יהיה המקום שאליו נרצה להגיע."

חיים אישיים: משפחה ונישואים

הוקינג הכיר את ג'יין ויילד בזמן שלמד בקולג' בלונדון, בדיוק כשהוא אובחן במחלת ה-ALS האימתנית. ג'יין חיזקה אצלו את התקווה והצורך לפרנס משפחה נתן לו מוטיבציה להשלים את הדוקטורט. הם נישאו ב-1965, נולדו להם שלושה ילדים: רוברט, לוסי וטימותי. ג'יין טיפלה בבית בזמן שלימדה לתואר שני, אך כשהמצב הבריאותי של הוקינג החמיר, החלו להזמין לו מטפלות ואחיות.

ב-1995 התאהב באחת האחיות, אליין מייסון ונישא לה. שמועות על אלימות שספג ממנה הופיעו בתקשורת, אך חקירת המשטרה הופסקה כי הוקינג לא הגיש תלונה. לאחר הגירושין חזר להתקרב למשפחתו הראשונה. ג'יין אף כתבה מחדש את זכרונותיה ופרסמה אותם כספר "מסע לאינסוף. חיי עם סטיבן."

הנכות והשפעתה על חייו

פעם ראשונה הרגיש סטיבן את הקושי לשלוט בגופו במהלך לימודיו באוקספורד. הוא אובחן עם ALS – מחלה נוירולוגית קשה שגורמת לאובדן תפקוד תנועתי, דיבור ונשימה. הרופאים נתנו לו כמה שנים בודדות לחיות. הוא אמר שהרגיש כמו "הדמות המרכזית בטרגדיה", אך גם ראוי לחיים חדשים. "פתאום הבנתי שיש הרבה דברים שכדאי לעשות אם יינתן לי זמן נוסף. (…) ואם אמות, לפחות אוכל לתרום לאחרים."

המחלה התקדמה לאט. בסופו של דבר, נאלץ לשבת בכיסא גלגלים מכני ואחר כך חשמלי. דיבורו היה כמעט בלתי מובן למעטים בלבד. בתחילת שנות ה-80 המצב החמיר, הוא סבל משיתוק בשרירי הגרון ולקה בהתקפי חנק. הוחדרה לו טרכאוסטומיה שגרמה לו לאבד את היכולת לדבר. התקשורת נעשתה באמצעות הרמת גבות ובחירת אותיות על לוח.

באותו רגע דרמטי סייע לו מתכנת קליפורני בשם וולט וולטוש ששלח לו תוכנה בשם "אקוולייזר" שבאמצעותה בחר אותיות ומילים באמצעות שלט. לאחר מכן השתמש בתוכנת "אקאט" של אינטל, שהופעלה על ידי חיישן קטן על משקפיו, שזיהה תנועות לחי וסינתזה דיבור עבורו, אם כי עם מבטא אמריקאי. הוקינג זיהה את הקול כשלו. הוא הופיע בהרצאות, בסרטים, טס בטיסות ללא כבידה ואף תכנן טיסה לחלל.

מוות ומורשת

סטיבן הוקינג הלך לעולמו ב-14 במרץ 2018 בביתו בקיימברידג'. אפרו נקבר בווסטמינסטר בין קברי ניוטון ודרווין. על המצבה נכתב: "כאן שוכן מה שהיה ארצי לסטיבן הוקינג, 1942-2018". מתחת למצבה נחרטה נוסחת האנטרופיה כפי שביקש. הוא הותיר אחריו מורשת מדעית עשירה, ספרים ותלמידים.

הפצת המדע: ספרים ומדיה

הוקינג מוכר לא פחות כמפיץ מדע. כמה מספריו הפכו לרבי-מכר:

• ב-1988 יצא "היסטוריה קצרה של הזמן", בו רצה להראות עד כמה התקדמנו בהבנת היקום: "אנחנו קרובים ליצור תאוריה כוללת שמסבירה את היקום וכל מה שבו". ב-2005 יצא מהדורה חדשה שכתב עם ליאונרד מולודינוב, "ההיסטוריה הקצרה ביותר של הזמן".
• ב-1993 יצא "חורים שחורים ויקומים צעירים".
• ב-2001 יצא "העולם בקליפת אגוז".
• ב-2007 הוציא יחד עם בתו לוסי את "המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום", להסבר פיזיקה תאורטית לילדים. אחר כך המשיכו בסדרת ספרים עם אותם דמויות.
• ב-2013 יצא "הסיפור הקצר שלי. מיקרוקוסמוס בתוך יקום אינסופי".
• ב-2019 יצא לאור "תשובות קצרות לשאלות גדולות".

הוקינג הופיע בהופעת קמע בסדרות כמו "מסע בין כוכבים: הדור הבא" ו"המפץ הגדול". דמותו הופיעה בסדרות "סימפסון" ו"פוטורמה" כשהוא זה שדובב את עצמו. הוא גם הופיע עם "מונטי פייתון" ואף שר איתם.

פרסים והוקרה

הוקינג זכה בפרסים רבים, ביניהם:

• מדליית אדינגטון (1975)
• מדליית זהב של פיוס ה-11 (1975)
• פרס איינשטיין (1987)
• מדליית אלברט איינשטיין (1979)
• מדליית זהב של החברה האסטרונומית המלכותית (1985)
• פרס בפיזיקה יסודית (2013)

ב-1978 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוקספורד, וב-1990 מהרווארד. ב-1982 זכה בעיטור האימפריה הבריטית. ב-1979 מונה לפרופסור ללוקאס למתמטיקה, אחת המשרות היוקרתיות בעולם, שאיישו בעבר סר אייזק ניוטון.

חומר מעשיר לקריאה

• "סטיבן הוקינג: חיים ומדע" (2014)
• "סטיבן הוקינג" (2014)
• White V., Gribbin J. Stephen Hawking: A Life in Science (2002)

חומר מעשיר לצפייה

• "ההיסטוריה הקצרה של הזמן" (1991)
• "הוקינג" (2004)
• "התאוריה של הכל" (2014)
• "הקונספירציה הגדולה של סטיבן הוקינג" (2012)

השפעתו על המדע והתרבות

הוקינג, עם תשוקה למחקר ורצון להבין את העולם, הראה דוגמה נכונה כיצד יש להתייחס למדע. השקפתו הרחבה הייתה מודל לפתרון בעיות רבות. הוא חקר מחשבתית את היקום ורצה שאנשים יאהבו מסעות כאלו, לכן הקדיש זמן להפצת המדע. הוא לא פחד לשאול שאלות קשות ובלתי צפויות והותיר מורשת מילולית: "תהיו אמיצים, סקרנים, נחושים, התגברו על קשיים – והכל יצליח."