תאמל״ק ליהילד שראה את חברו נדרס ואיבד את יכולת הדיבור, המורה שלא הצליח לסגור את החודש עד שאשתו שלפה טיוטה גורלית מפח האשפה, והיוצר ששרד תאונה קטלנית רק כדי להמשיך לכתוב מתוך כאב בלתי נסבל. כל אלה הם סטיבן קינג.
הכול התחיל ביום שבו הרכב המשפחתי שבק חיים, והמחסור הכלכלי דחק את המשפחה הצעירה לקיר. בביתו של מי שיהפוך לימים ל"מלך האימה" האמריקאית, המשפט "האוטו התקלקל, תמציא מהר איזו מפלצת" לא היה בדיחה, אלא כורח המציאות. סטיבן אדווין קינג, , צמח מתוך דמיון עז שהוזן מקשיים כלכליים, טרגדיות אישיות ואהבה בלתי מתפשרת למילה הכתובה.
סטיבן אדווין קינג הוא סופר אמריקאי פורה, המוכר כיום כ"מלך האימה", שהחל את דרכו המקצועית בשנת 1974 עם פרסום הרומן "קארי". הוא הפך לאחד הסופרים המשפיעים ביותר בתרבות הפופולרית האמריקאית, תוך שהוא משלב בין ז'אנרים של אימה, פנטזיה, פשע ומדע בדיוני ויוצר יצירות שזכו לעיבודים קולנועיים אייקוניים ולפרסים ספרותיים יוקרתיים ביותר.
שורשים של פחד: הילדות בפורטלנד ובמיין
סטיבן אדווין קינג נולד בפורטלנד, מיין ב-21 בספטמבר 1947, לנלי רות קינג (לבית פילסברי) ודונלד אדווין קינג. דונלד, שהיה סוכן מכירות נודד של שואבי אבק לאחר שחזר ממלחמת העולם השנייה, נולד בכלל באינדיאנה תחת שם המשפחה פולוק, אך שינה אותו לקינג בבגרותו. הוריו של סטיבן נישאו בסקרבורו שבמיין ביולי 1939, חיו תקופה מסוימת בשיקגו ובניו יורק, וחזרו למיין לקראת סוף המלחמה.
כאשר סטיבן היה בן שנתיים בלבד, אביו עזב את המשפחה. אמו, רות קינג, נאלצה לגדל אותו ואת אחיו הגדול דייוויד לבדה, לעיתים תחת עול כלכלי כבד מאוד. המשפחה נדדה בין ערים רבות, ביניהן שיקגו, פורט ויין, ומלדן, כשהם נשמנים על עזרת קרובי משפחה. לבסוף, כשהיה סטיבן בן 11, הם התיישבו בדורהם שבמיין, שם טיפלה אמו בהוריה המבוגרים ולאחר מכן עבדה כמטפלת במוסד מקומי לאנשים עם מוגבלויות שכליות.
שני אירועים מכוננים בילדותו עיצבו את עולמו הפנימי של סטיבן הצעיר. הראשון היה טראומטי במיוחד: לנגד עיניו הוא ראה את אחד מחבריו נדרס למוות על פסי רכבת. האירוע היה כה קשה עד שסטיבן איבד את יכולת הדיבור למשך שעות ארוכות. עד היום, סטיבן קינג טוען שהוא אינו זוכר את האירוע כלל, אך השפעתו על יצירתו העתידית ניכרת. האירוע השני היה גילוי ספרותי: בעליית הגג של משפחתו, מצא סטיבן ספר סיפורים קצרים של סופר המדע הבדיוני והאימה הווארד פיליפס לאבקראפט. גילוי זה פתח בפניו את השערים לממלכת האימה והפחד והצית בו את הרצון לכתוב.
סטיבן החל לכתוב כבר בגיל שש או שבע. בהתחלה הוא פשוט העתיק פאנלים מחוברות קומיקס והמציא להם סיפורים משלו. אמו, רות קינג, עודדה אותו ואמרה לו: "אני בטוחה שאתה יכול לעשות טוב יותר. כתוב אחד משלך". היא אף שילמה לו רבע דולר על כל סיפור שייצר. אחת היצירות המוקדמות ביותר שלו ששרדו היא "ג'ונתן והמכשפות", שכתב בגיל תשע. בצעירותו היה סטיבן תולעת ספרים של ממש. הוא קרא הכול, מננסי דרו ועד "פסיכו". בגיל שמונה גילה את "האדם המצטמק" של ריצ'רד מתסון, שהפך לאחד הסופרים המשפיעים ביותר עליו. מפגש משמעותי נוסף התרחש כאשר שאל נהגת של ספרייה ניידת האם יש לה סיפורים על "איך ילדים באמת". היא נתנה לו את "בעל זבוב" של ויליאם גולדינג, ספר שסטיבן מתאר ככזה שתפס אותו בגרון ולימד אותו שספרות היא לא רק בידור, אלא עניין של חיים ומוות.
בשנת 1966 נרשם סטיבן לאוניברסיטת מיין באורונו בעזרת מלגה. שם הכיר את המנטורים שלו, הפרופסורים אדוארד הולמס וברטון האטלן. בסדנת כתיבה של האטלן הוא פגש את טאביתה ספרוס, והשניים התאהבו. סטיבן סיים את לימודיו בשנת 1970 עם תואר ראשון באנגלית, ובאותה שנה נולדה בתם נעמי רחל. בינואר 1971 נישאו סטיבן וטאביתה.
המפלצות שהצילו את הבית
לאחר סיום הלימודים, התקשה סטיבן למצוא משרה בהוראה. הוא עבד במכבסה תעשייתית ושילם את החשבונות של המשפחה הצעירה באמצעות מכירת סיפורים קצרים למגזינים כמו Cavalier. בשנת 1971 הוא התקבל סוף סוף לעבודה כמורה לאנגלית באקדמיית המפדן, אך השכר היה נמוך והמצוקה הכלכלית נמשכה.
באותה תקופה החל סטיבן לעבוד על טיוטה לרומן בשם "קארי", סיפור על נערה דחויה חברתית עם כוחות טלקינטיים. לאחר שכתב שלושה דפים, הרגיש סטיבן שהסיפור ילדותי מדי והשליך את הטיוטה לפח האשפה. טאביתה, שהאמינה בכישרונו של בעלה, הוציאה את הדפים מהפח, קראה אותם ואמרה לו: "יש לך פה משהו. אני באמת חושבת שכן". היא עודדה אותו להמשיך ולחקור את המוח של נערות מתבגרות, וסטיבן אכן סיים את הספר.
"יש לך פה משהו. אני באמת חושבת שכן."
טאביתה ספרוס-קינג לסטיבן לאחר שחילצה את טיוטת "קארי" מהפח
ההצלחה של "קארי" הייתה מטאורית. בשנת 1974 הספר יצא לאור והפך לרב מכר, מה שאפשר לסטיבן לעזוב את ההוראה ולהתמסר לכתיבה במשרה מלאה. זו הייתה תחילתה של קריירה שכללה עד 2026 לא פחות מ-65 ספרים, כ-200 סיפורים קצרים ואינספור פרסים.
פסגת היצירה והצללים האישיים
לאחר "קארי", פרסם סטיבן את "'חלקת סיילם" (1975), אותו תיאר כשילוב בין "דרקולה" ל"פייטון פלייס". מותה של אמו מסרטן הרחם באותה תקופה השפיע עליו עמוקות. המשפחה עברה לבולדר, קולורדו, שם ביקור בבית המלון "סטנלי" סיפק לו את ההשראה לרומן "הניצוץ" (1977), העוסק בסופר אלכוהוליסט ובמשפחתו השומרים על מלון מבודד בחורף. שנות השמונים היו תקופה של תפוקה אדירה אך גם של מאבקים אישיים קשים. סטיבן נאבק בהתמכרות לאלכוהול וסמים ולימים הודה שהוא בקושי זוכר את כתיבת הספר "קוג'ו". בשנת 1982 פרסם את "עונות מתחלפות", אוסף של ארבע נובלות שסימנו את התרחקותו הראשונה מז'אנר האימה הטהור לעבר דרמה רצינית יותר. שלוש מהנובלות הללו הפכו לסרטים מצליחים: "אני והחבר׳ה", "חומות של תקווה" ו"תלמיד מצטיין". אחד מספריו הידועים הוא הספר ״בית כברות לחיות שעשועים״ (Pet Sematary) שיצא לאור ב-1983 (הספר עובד לקולנוע פעמיים, ב-1989 וב-2019).
"בית כברות לחיות שעשועים" נחשב לאחד הספרים האפלים והמצמררים ביותר של סטיבן קינג, עד כדי כך שקינג עצמו היסס אם לפרסם אותו במשך זמן רב. הסיפור עוקב אחר ד"ר לואיס קריד, שעובר עם אשתו רייצ'ל ושני ילדיהם הקטנים (אלי וגייג') מבוסטון המהירה למיין הכפרית. סמוך לביתם החדש הם מגלים שביל המוביל לבית קברות לחיות שהקימו ילדי האזור. השכן הקשיש שלהם, ג'אד קראנדל, חושף בפני לואיס סוד אפל יותר: מעבר לבית הקברות לחיות שוכן אתר קבורה אינדיאני עתיק בעל כוחות על-טבעיים. כאשר חתול המשפחה, צ'רץ', נדרס למוות, ג'אד משכנע את לואיס לקבור אותו שם. החתול חוזר לחיים למחרת, אך הוא שונה – אלים, מוזר ו"מקולקל". הטרגדיה האמיתית מכה כשהבן הקטן (בספר ובסרט המקורי) או הבת (בסרט מ-2019) נהרגים בתאונה מחרידה. למרות האזהרות ש"לפעמים, מוות הוא טוב יותר", האבל הכבד דוחף את לואיס להשתמש בכוחו של אתר הקבורה כדי להחזיר את ילדו, מה שמשחרר רוע בלתי נתפס על המשפחה.
בשנת 1986 הוציא לאור את "זה" (IT), ספר עב כרס על קבוצת ילדים בעיירה דרי המתמודדים עם ישות מרושעת הלובשת דמות של ליצן (שזכה לעיבוד קולנועי ב-1990 וב-2017). סטיבן רצה שהספר יהיה "בחינה סופית" של כל המפלצות שהפחידו ילדים לאורך השנים. בשנת 1987 פרסם את "מיזרי", שנכתב בהשפעת התמכרויותיו; הדמות של אני וילקס הייתה, לדבריו, ייצוג של בעיית הסמים שלו, "המעריצה מספר אחת" שלא עוזבת אותו. באותה שנה, לאחר התערבות של אשתו טאביתה ומשפחתו, הסכים סטיבן לעבור טיפול ולהיגמל.
הסגנון הייחודי של סטיבן קינג
בספרו "על הכתיבה: זיכרונות מהמקצוע", סטיבן קינג מתאר את הגישה שלו ליצירה. הוא מאמין שסיפורים הם "דברים שנמצאים", כמו מאובנים באדמה, ותפקידו של הכותב הוא לחפור אותם החוצה בעזרת הכלים שברשותו. הוא מתחיל בדרך כלל עם תרחיש של "מה אם" – למשל, מה היה קורה אם אדם היה יכול לראות את העתיד ("האזור המת") או אם מורה לאנגלית היה חוזר בזמן כדי למנוע את רצח קנדי ("11/22/63").
הדמויות של סטיבן הן לעיתים קרובות אנשים רגילים מהמעמד הבינוני-נמוך, המתמודדים עם אירועים בלתי מוסברים. הוא מרבה להשתמש בסופרים כגיבורים, מה שמאפשר לו לחקור את טבע הכתיבה והיצירה. הכתיבה שלו מתאפיינת בשימוש בדימויים עזים ובלתי נשכחים ובאוזן חדה לדיאלוגים אמריקאיים אמיתיים. ג'ויס קרול אוטס תיארה אותו ככותב "פסיכולוגי-ריאליסטי" השואב השראה בלתי פוסקת מהתרבות הפופולרית האמריקאית.
התאונה ששינתה הכול והמשך הדרך
ביוני 1999, חייו של סטיבן כמעט הגיעו לקצם. בזמן שטייל בשולי הדרך בלוול, מיין, פגע בו מסחרית נהוגה בידי בריאן אדווין סמית', שהוסח על ידי כלבו. סטיבן נפצע קשה מאוד: ריאה קורסת, שברים מרובים ברגל ימין, פגיעה בקרקפת ושבר בירך. הרופאים שקלו לקטוע את רגלו, אך הצליחו לייצב אותה. למרות הכאבים העזים, סטיבן חזר לכתוב כבר ביולי, כשהוא מסוגל לשבת רק כ-40 דקות בכל פעם. אשתו טאביתה רכשה את המסחרית שפגעה בו כדי למנוע את מכירתה באינטרנט, ולבסוף היא הושמדה בתיאום עם סטיבן. האירוע מצא את דרכו לסדרת "המגדל האפל", שם סטיבן קינג הכניס את עצמו כדמות בסיפור.
גם בשנות האלפיים והלאה, סטיבן לא הפסיק לחדש. הוא פרסם ספרים דיגיטליים ראשונים מסוגם (Riding the Bullet), כתב טרילוגיית פשע ("מר מרצדס") והמשיך לפרסם רבי מכר כמו "סיפור אגדה" ו"המכון". בשנת 2025 ראה אור הרומן "אל תמצמץ" (Never Flinch), המציג שוב את הדמות הולי גיבני וב-2026 הוא מתכנן להוציא לאור ספר המשך לספרים ״הקמע״ ו״הבית השחור״.
פילנתרופיה, אקטיביזם וחיי משפחה
סטיבן וטאביתה קינג ידועים בפעילות הפילנתרופית הענפה שלהם דרך "קרן סטיבן וטאביתה קינג", התורמת מיליוני דולרים מדי שנה לספריות, מחלקות כיבוי אש, בתי ספר וארגוני אמנות במיין. סטיבן תרם להקמת מגרש הבייסבול על שם שון ט. מנספילד בבנגור לזכר בנו של חבר שנפטר.
מבחינה פוליטית, סטיבן הוא תומך נלהב של המפלגה הדמוקרטית ולא פעם הביע את דעתו בנושאים בוערים כמו מיסוי עשירים והגבלת נשיאת נשק. הוא מרבה לבקר פוליטיקאים שאינם פועלים לטובת הציבור, כפי שעשה עם מושל מיין לשעבר פול לה-פייג'. כיום, סטיבן וטאביתה מחלקים את זמנם בין שלושה בתים במיין ובפלורידה. שלושת ילדיהם הלכו בדרכם: נעמי היא אמנית וג'וזף (הכותב בשם העט ג'ו היל) ואוון הם סופרים מצליחים בזכות עצמם. סטיבן נשאר קורא מושבע וחובב בייסבול מושבע של הבוסטון רד סוקס.
יצירות נבחרות ועיבודים קולנועיים
| שנה | שם היצירה | סוג / עיבוד בולט |
|---|---|---|
| 1974 | קארי | רומן ראשון (סרט ב-1976) |
| 1977 | הניצוץ | סרט קולנוע בבימוי סטנלי קובריק (1980) |
| 1982 | עונות מתחלפות | אוסף נובלות (כולל חומות של תקווה) |
| 1986 | זה (IT) | רומן אימה מונומנטלי (סרט ב-2017) |
| 1996 | גרין מייל | רומן בהמשכים (סרט ב-1999) |
| 2000 | על הכתיבה | ספר עיון / אוטוביוגרפיה |
| 2025 | הצעדה | עיבוד קולנועי מחודש לספר של באקמן |
סטיבן אדווין קינג היה כותב ספרי אימה מצליח למדי, מתעד של הנפש האמריקאית, מספר סיפורים שהופך את היומיומי לגבורה ואת הפחד לכלי להבנת האנושות. דרך המילים שלו, הוא ממשיך להזמין אותנו להיכנס לבניין העצום של הדמיון שלו, ולפתוח בעזרתו דלתות שמעולם לא העזנו לחקור. בואו לגלות עוד סיפורים שעיצבו את ההיסטוריה באתר HistoryIsTold. הירשמו לניוזלטר שלנו כדי לקבל עדכונים על כתבות נוספות, לשתף את הסיפור עם חברים שוחרי ספרות ולהגיב לנו כאן למטה – מהו הספר של סטיבן קינג שהכי הפחיד אתכם?
חומר מעשיר לקריאה
״ריקוד המוות״ מאת סטיבן קינג הוא מחקר ייחודי של ז'אנר האימה, המשלב יסודות אוטוביוגרפיים עם ניתוח ז'אנרי. הספר, שיצא לאור בשנת 1981, משקף את המשיכה ארוכת השנים של קינג לסרטי אימה ולספרות אימה, משיכה שהחלה עוד מחשיפתו המוקדמת לתכנים מפחידים בילדותו. היצירה משמשת הן כניתוח של סוד הקסם של האימה והן כנרטיב אישי, הדן באופן שבו "תעשיית האימה" משגשגת בזכות הפורקן הרגשי שהיא מעניקה לקהל.
קינג מחלק את בחינת הז'אנר על ידי התמקדות ביצירות משמעותיות וברגשות המעוררים בעתה, וכולל בהן סיפורים קלאסיים כמו "ד"ר ג'קיל ומר הייד", "פרנקנשטיין" ו"דרקולה". הספר בנוי כשיחה עם הקוראים, מה שהופך אותו לנגיש ומרתק ולעיתים קרובות הוא גולש לאנקדוטות אישיות ולתובנות שלו עצמו. בנוסף, הוא כולל רשימת קריאה מקיפה ואוסף של סרטי אימה כדי להנחות חובבים המעוניינים להמשיך ולחקור את הז'אנר. הספר בולט כמשאב עשיר להבנת הדינמיקה של האימה בתרבות הפופולרית, תוך שהוא מספק הצצה לתהליך היצירה של קינג עצמו.
"על הכתיבה: זיכרונות מהמקצוע" (On Writing: A Memoir of the Craft) הוא ספר זיכרונות מאת סטיבן קינג, המתאר את חוויותיו כסופר ומגיש עצות לסופרים בראשית דרכם. הספר פורסם במקור בשנת 2000 בהוצאת "צ'ארלס סקריבנר ובניו" והיה ספרו הראשון של קינג לאחר תאונת הדרכים שבה היה מעורב שנה קודם לכן.
חומר מעשיר לצפייה
סטיבן קינג זכה שרבים מספריו יעובדו לקולנוע ולטלוויזיה, אלה היצירות הבולטות שבהן:
קארי (1976). סרט האימה העל-טבעי של הבמאי בריאן דה פלמה, המבוסס על רומן הבכורה של קינג. הסיפור עוקב אחר קארי וייט, נערה ביישנית ודחויה חברתית המגלה שיש לה כוחות טלקינטיים, אותם היא מפעילה בשיא של זעם לאחר השפלה כואבת בנשף הסיום.
הניצוץ (1980). יצירת המופת של סטנלי קובריק המבוססת על ספרו של קינג. הסופר ג'ק טורנס (בגילומו של ג'ק ניקולסון) מקבל משרה כשומר חורף במלון מבודד, שם נוכחות רעה ורוחנית משפיעה על שפיותו ודוחפת אותו לאלימות נגד משפחתו, בעוד בנו ניחן ביכולות על-חושיות.
חומות של תקווה (1994). דרמה מרגשת המבוססת על הנובלה "ריטה הייוורת' והבריחה משושנק". הסרט מגולל את סיפורו של בנקאי שהורשע ברצח שלא ביצע, ואת ידידותו ארוכת השנים עם אסיר ותיק בשם רד (מורגן פרימן), כשהם מוצאים תקווה וגאולה בין כותלי הכלא.
גרין מייל (1999). דרמת פנטזיה המבוססת על רומן בהמשכים מאת קינג. הסרט מתרחש באגף הנידונים למוות בשנות ה-30, שם סוהר (טום הנקס) מגלה שלאחד האסירים, ענק עדין המואשם ברצח, יש כוחות ריפוי פלאיים המציבים את הסוהרים בפני דילמה מוסרית.
זה (2017). עיבוד מודרני לאחד הספרים המפורסמים והמפחידים ביותר של קינג. חבורת ילדים בעיירה דרי שבמיין מתאחדת כדי להילחם בישות מרושעת הלובשת צורה של ליצן מרקד בשם פניווייז, אשר ניזונה מהפחדים העמוקים ביותר של קורבנותיה.
הסרט זכה לסרט המשך ישיר ״זה: חלק 2״ (2019), שמבוסס על חלקו השני של הרומן המונומנטלי מאת סטיבן קינג. הסרט מתרחש 27 שנים לאחר אירועי הסרט הראשון. חבורת הילדים ("מועדון הלוזרים"), שהבטיחה בנדר דם לחזור לעיירה דרי אם הישות המרושעת "זה" תחזור אי פעם, כעת כבר אנשים מבוגרים בשנות ה-40 לחייהם. הם עזבו את דרי, בנו לעצמם חיים חדשים ואיבדו כמעט כל זיכרון מהזוועות שעברו בילדותם. הכל משתנה כשמייק הנלון, היחיד שנשאר בעיירה ותפקד כשומר סף, מזהה שפניווייז הליצן התעורר משנתו ומתחיל לרצוח שוב. הוא מזעיק חזרה הביתה את חבריו ביל, בוורלי, בן, ריצ'י ואדי. החברים חייבים להיזכר בטראומות ששכחו כדי למצוא את הכוח להילחם שוב, מייק מציע טקס עתיק שאמור להשמיד את פניווייז לצמיתות, מה ששולח את כל אחד מהחברים למסע אישי בעיירה כדי למצוא חפצים מהעבר ("קורבנות"). לבסוף, החבורה יורדת שוב אל מתחת לפני השטח, למאורה של פניווייז, כדי להתעמת עם הצורה האמיתית והמפלצתית של הישות.
באחרונה זכה הזיכיון גם לעיבוד טלוויזיוני, בשם ״זה: ברוכים הבאים לדרי״, מיני-סדרה בת 8 פרקים, שהפרק האחרון שלה הגיע ל-6.5 מיליון צופים בארצות הברית (!).
מיזרי (1990). אחד המותחנים הפסיכולוגיים המוערכים ביותר בכל הזמנים, בבימויו של רוב ריינר. הסרט מספר על פול שלדון (אותו גילם ג'יימס קאן), סופר מפורסם של סדרת רומנים רומנטיים, שנפצע קשה בתאונת דרכים בשלג. הוא מחולץ על ידי אני וילקס (קתי בייטס), אחות לשעבר המציגה את עצמה כ"מעריצה מספר אחת" שלו. מה שמתחיל כטיפול מסור הופך לסיוט כאשר אני מגלה שפול הרג את הדמות האהובה עליה בספרו האחרון והיא מחליטה להחזיק אותו כבן ערובה עד שיכתוב ספר חדש שיחזיר אותה לחיים. בייטס זכתה באוסקר על תפקידה המצמרר והבלתי נשכח.
״העמדה״ הוא אפוס אפוקליפטי העוסק במאבק בין טוב לרע לאחר שנגיף שפעת מהונדס גנטית משמיד את רוב אוכלוסיית העולם. הניצולים מתחלקים לשני מחנות: אלו הנמשכים אל אמא אביגיל, דמות רוחנית בת 108 המייצגת את הטוב, ואלו הנמשכים אל רנדל פלאג, "האיש האפל" בעל כוחות על-טבעיים המייצג את הרוע. הרומן עובד למיני סדרה מ-1994 בכיכובו של גארי זיניז.
העמדה עובדה מחדש למיני-סדרה מ-2020 כעיבוד מודרני בהפקת שירות הסטרימינג +Paramount, עם סיום חדש שקינג עצמו כתב לסדרה.
ערפל (2007). סרט אימה ומדע בדיוני בבימויו של פרנק דראבונט. לאחר סערה עזה, ערפל מסתורי ועבה מכסה עיירה קטנה במיין, ובו מסתתרים יצורים רצחניים מעולם אחר. קבוצת תושבים מוצאת מחסה בסופרמרקט מקומי, אך המאבק הפנימי בין הניצולים, שמונע מפחד וקנאות דתית, הופך למסוכן לא פחות מהמפלצות שבחוץ. הסרט ידוע במיוחד בשל סיומו הקודר והמטלטל, השונה מהסוף המקורי של הנובלה.
11.22.63 (2016). מיני-סדרת מתח ומדע בדיוני בהפקת Hulu וג'יי ג'יי אברמס. ג'ייק אפינג (שאותו גילם ג'יימס פרנקו) הוא מורה לאנגלית, שמגלה פורטל זמן שמוביל לשנת 1958. הוא יוצא למשימה מסוכנת למנוע את ההתנקשות בנשיא ג'ון פ. קנדי ב-22 בנובמבר 1963. במהלך שהותו בעבר, הוא מגלה שהזמן "מתנגד" לשינויים ומנסה להכשיל אותו בכל דרך.
״המגדל האפל״ (2017) הוא ניסיון להביא למסך הגדול את סדרת ספרי הפנטזיה האפית של קינג. הסרט מציג את המאבק בין רולנד דשיין (אידריס אלבה), ה"אקדוחן" האחרון, לבין וולטר פאדיק (מתיו מקונוהי), "האיש בשחור", המנסה להפיל את המגדל האפל המחזיק את היקומים כולם. למרות הציפיות הגבוהות וליהוק הכוכבים, הסרט ספג ביקורות על כך שניסה לדחוס עולם עשיר ומורכב לתוך סרט אחד קצר יחסית.
הסדרה "הזר", שעלתה לשידור ברשת HBO בשנת 2020, נחשבת לאחד העיבודים האיכותיים והנאמנים ביותר לסגנון המאוחר של סטיבן קינג. היא משלבת בין דרמת פשע ריאליסטית לבין אימה על-טבעית מצמררת. הסיפור מתחיל בחקירה של רצח מחריד וסאדיסטי של ילד קטן בעיירה שקטה בג'ורג'יה. הבלש ראלף אנדרסון (בכיכובו של בן מנדלסון) עוצר את אחד האנשים האהובים והמכובדים בעיירה – טרי מייטלנד (בכיכובו של ג'ייסון בייטמן), מורה פופולרי ומאמן בייסבול. התיק נראה פשוט וסגור: יש טביעות אצבע, דגימות דנ"א ועדויות ראייה שקושרות את טרי לרצח. אלא שכאן העלילה מסתבכת – לטרי יש אליבי בלתי ניתן להפרכה: באותו זמן ממש הוא צולם בכנס במרחק עשרות קילומטרים מהעיירה. הבלש אנדרסון נאלץ להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית – איך אדם יכול להיות בשני מקומות בבת אחת?
הסדרה מתחילה כסדרת משטרה קלאסית ("בלש אמיתי" בסגנונה) והופכת בהדרגה למרדף אחר ישות מיתולוגית הניזונה מסבל אנושי. בסדרה מופיעה דמותה האייקונית של הולי גיבני (בגילומה של סינתיה אריבו), חוקרת פרטית בעלת יכולות הבנה יוצאות דופן, שמופיעה ברבים מספריו של קינג. היא זו שעוזרת לבלשים להבין שהם מתמודדים עם משהו שאינו אנושי. הסדרה מצטיינת בבימוי מאופק, צילום אפל ומתח שנבנה באיטיות, מה שמעצים את תחושת האימה.
הטריילר מציג את רגע המעצר וההלם של העיירה, לצד הרמזים הראשונים לכך שמשהו הרבה יותר אפל פועל מאחורי הקלעים.
חייו של צ'אק (2025). הוא עיבוד קולנועי המבוסס על נובלה מאת סטיבן קינג מתוך האוסף "אם זה מדמם" (If It Bleeds) שיצא לאור ב-2020. הסרט, בבימויו של מייק פלנגן (הידוע בעיבודיו הקודמים לקינג כמו "המשחק של ג'רלד" ו"דוקטור סליפ"), מציג נרטיב ייחודי המסופר בסדר כרונולוגי הפוך. הוא מחולק לשלושה פרקים המתארים את חייו של אדם רגיל בשם צ'ארלס "צ'אק" קרנץ (בגילומו של טום הידלסטון):
1. הפרק הראשון (סוף חייו): העולם מתחיל להתפורר באופן אפוקליפטי מסתורי, בזמן ששלטי חוצות מודים לצ'אק על "39 שנים נהדרות".
2. הפרק השני (אמצע חייו): רגע קסום של ריקוד ספונטני ברחוב שמדגיש את שמחת החיים הפשוטה.
3. הפרק השלישי (ילדותו): צ'אק גדל בבית סבו וסבתו (בגילומם של מארק המיל ומייגן מולאלי) בבית עם עליית גג מסתורית שמרמזת על עתידו.
היצירה נחשבת לאחד הסיפורים היותר אופטימיים ומרגשים של קינג, העוסק במשמעות הקיום ובכך שכל אדם נושא בתוכו עולם ומלואו. הסרט זכה לשבחים רבים בהקרנות בכורה ובפסטיבלי קולנוע, ונחשב לאחד העיבודים המבטיחים של השנה.
