תאמל״ק ליסאמר רוברטס אובחנה במצב רפואי נדיר שגורם לחזה שלה לגדול לממדים עצומים, זאת בשל מצב רפואי נדיר שהותיר אותה עם חזה במידה N. סאמר רוברטס סיפרה שאפילו כשהייתה צעירה מאוד, מעולם לא לבשה חזיית A, אך ככל שחלף הזמן, החזה שלה המשיך לגדול. כיום, מידתה היא 30N והיא נושאת על חזה משקל של כ-25 ק"ג.
כל זה גם השפיע רבות על בריאותה הנפשית של סאמר לא פחות מבריאותה הפיזית. זה הוביל להתעללות ויחס רע כלפיה, כולל במקום עבודתה. בנוסף, גודל החזה שלה מחייב אותה להשתמש בחזיות מיוחדות ויקרות מאוד כדי לתמוך כראוי בחזה שלה ביום-יום.
"שנאתי את עצמי כל כך", אמרה. "בפועל, שנאתי את הציצים שלי… היו לי התקפי חרדה בחדרי הלבשה. אני לובשת לעתים קרובות את אותם פריטים בודדים כי למצוא בגדים שמכילים את החזה שלי ואת שאר המסגרת הקטנה שלי זה כמעט בלתי אפשרי".
אפילו משימות יומיומיות הפכו קשות מאוד לביצוע עבורה. "אם אני מנקה את הבית, מבשלת או סתם הולכת, אני חייבת ללבוש חזייה כי הגב שלי יכאב אם אבצע פעילות כלשהי בלי חזייה", סיפרה.
סאמר פנתה לרופא ואמרה לו שהיא רוצה לעבור ניתוח הקטנת חזה, אך סורבה פעמים רבות. בסופו של דבר, היא אובחנה על ידי הרופאים כסובלת ממה שמכונה מאקרומסטיה (Macromastia), מצב שבו מתרחשת צמיחת יתר של החזה ורקמת שד עודפת גדלה במהירות במה שגורם לכך שהחזה שלה ממשיך לגדול עם הזמן. היא שיתפה כי היא ספגה גם התעללות ועברה יחס מחפיץ מגברים. "גברים מביטים, כמובן, הם בוהים ואז מסיטים מבט, אבל נשים בוהות בי בכעס כאילו עשיתי משהו לא בסדר", אמרה. "אני מקבלת יותר שנאה מנשים מאשר מגברים".
גם במערכות יחסים, סאמר אומרת שהיו לה בעיות בגלל החזה שלה. "אמא של האקס שלי שנאה את זה שיש לי ציצים גדולים", סיפרה. "היא הייתה אומרת לי כל הזמן להיפטר מהם… כשעבדתי במסעדות, חברות של בחורים היו כועסות עליי על שהייתי מנומסת כלפי בני הזוג שלהן. הייתי חושבת לעצמי, 'אני לא רוצה את הבחור המאובק שלך, אני פשוט עושה את העבודה שלי'".
כעת, סאמר עזבה את עבודתה הרגילה לאחר שפתחה חשבון באתר OnlyFans, שם היא הצליחה מספיק כדי לעבוד בתחום במשרה מלאה. "אני אוהבת את היכולת לקנות לחברים שלי כל מה שהם רוצים ולקחת את כולם לארוחת ערב", אמרה. "עבורי, זה אף פעם לא עניין של כסף. אני פשוט באמת אוהבת את העבודה שלי ואת החופש שהיא נותנת לי. אני לא צריכה לצאת ולהיות מוטרדת יותר בעבודה, וזה אומר בשבילי הכל".
לדברי סאמר, שדיה גדלו ב-10 מידות בשנה אחת: "מגיל 22 עד 24, נשארתי מידת K, אבל עכשיו הם גדלים שוב במהירות. לכן הרופאים חושבים שיש לי גיגנטומסטיה (Gigantomastia), ולא רק מקרומסטיה". סאמר רוברטס, שגובהה הוא 145 ס"מ בלבד בגיל 25, מעריכה כי משקל החזה שלה מכביד עליה כעת ביותר מ-25 ק"ג. הגדילה המהירה של החזה, שמידותיו נעות כעת סביב 30N או 28O, תלוי במותג החזייה, גרמה לאישה הסקוטית להתמודד עם נטל פיזי וכלכלי, בנוסף להטרדות חוזרות.
"קניתי פעם חזייה בהזמנה אישית מחנות מקומית ב-800 ליש"ט, והיא משום מה נשברה תוך חודש, כמו כל שאר החזיות", סיפרה. "החזה שלי עולה קצת כל חודש, זה בעיקר תלוי. היו לי חודשים שבהם גדלתי בשתי מידות, והיו חודשים שבהם נשארתי באותה מידה".
עם זאת, היא טוענת כי ניתוח הקטנת חזה סורב לה בשל חריגה מקריטריון ה-BMI (מדד מסת הגוף) של שירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS). בגלל גודל החזה שלה, סאמר מסווגת טכנית כסובלת מ"השמנת יתר חולנית" (morbidly obese). בנעוריה, רופאים אמרו לה שהגדילה המהירה היא "פשוט גיל ההתבגרות", ובגיל 17 אמרו לה שהיא "שמנה מדי". היא הסבירה: "הם אמרו לי לרדת במשקל, למרות שבמדידה הכללית הייתי מידה 8. אמא שלי השתגעה כי לא היה עליי שומן". סאמר טענה כי היא פיתחה הפרעת אכילה לאחר שאמרו לה שהיא "שמנה מגיל צעיר כל כך".
"זה קרה כי זו הייתה רקמת שד טהורה", הסבירה. "הייתי חולה מאוד, אבל אז אמא שלי נשברה ומשפחתי התחננה בפניי שאוכל, זה היה הרגע שבו התחלתי לדאוג לעצמי שוב". ושוב, בגיל 23, רופא הסכים סוף סוף שהיא זקוקה להקטנה והפנה אותה, אך שבעה חודשים לאחר מכן "הם סירבו לבצע את הניתוח כי ה-BMI שלי היה גבוה מדי. לא היה אכפת להם".
בגיל 23, היא הפכה ליוצרת ב-OnlyFans המוכרת בשם "Scotch Dolly" והיא מרוויחה 70,000 ליש"ט בחודש. אף שזה העניק לה תחושת ביטחון, מסתבר שחלק ממוריה לשעבר נרשמו כמנויים. כשדיברה על כך, סאמר הוסיפה: "כשהייתי צעירה שנאתי את תשומת הלב, אבל עכשיו אני פשוט חושבת שהם יכולים להיות לקוח פוטנציאלי, והמנויים שלי אינם מפחידים, הם באמת אוהבים את החזה שלי ותומכים בי".
למרות ההתמודדויות הקשות שסאמר רוברטס נאלצה לעבור מאז ילדותה – מהכאב הפיזי שמלווה חזה במשקל עשרות קילוגרמים ועד הלחץ הנפשי, היחס המחפיץ, סירובי הרופאים ובירוקרטיות ה-BMI – היא הצליחה לבנות לעצמה מסלול חיים שמאפשר לה שליטה, עצמאות וחופש. המעבר ליצירת תוכן ב-OnlyFans לא פתר את האתגרים הרפואיים, אך העניק לה תחושת ביטחון, יכולת לפרנס את עצמה בכבוד וקהילה שמקבלת אותה כפי שהיא. גם הרגעים המביכים, מבטי הזלזול וחוסר ההבנה של הסביבה לא עצרו אותה מלהמשיך לדרוש הכרה במצבה הרפואי ולשאוף ליום שבו תוכל לקבל את הטיפול הנכון לה.
