תאמל״ק ליסיפורו של אירוע הספורט הגדול ביותר בארצות הברית, החל מהמאבקים בין הליגות בשנות השישים ועד למעמדו הנוכחי כתופעה תרבותית וכלכלית חובקת עולם: כרוניקה של מפגן תרבותי.
האם ידעתם שהאירוע הכי גדול באמריקה נקרא על שם כדור גומי קפיצי של ילדים? הסופרבול הוא סיפור על יזמים שסירבו לשמוע "לא", על קוורטרבקים רהבתנים ששינו את ההיסטוריה ועל רגעים שבהם מדינה שלמה עוצרת את נשימתה. מהמשחק הראשון ב-1967 מול אצטדיון חצי ריק ועד לטירוף הפרסומות של מיליוני דולרים' בואו לגלות למה וינס לומברדי הפך לגביע, איך ג'ו ניימת' הבטיח וקיים, ומה באמת קרה מאחורי הקלעים של הופעות המחצית הכי זכורות.
הסופרבול הוא אירוע ספורט פופולרי בצורה בלתי רגילה המתקיים מדי שנה כדי לקבוע את זהות האלופה של ליגת הפוטבול הלאומית, ה-NFL. בעוד הליגה עצמה הוקמה רשמית כבר בשנת 1920, משחק הסופרבול הראשון שוחק רק יותר מארבעים שנה מאוחר יותר, ב-15 בינואר 1967.
לרוב משחק הסופרבול נערך מדי שנה ביום ראשון של חודש ינואר או פברואר ומשתתפות בו אלופות שתי החטיבות של ה-NFL – חטיבת ה-AFC וחטיבת ה-NFC. האירוע נחשב ליום חג לאומי דה-פקטו בארצות הברית, משודר ליותר מ-170 מדינות ומהווה את אחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בעולם, הכולל הופעות מחצית מושקעות ופרסומות חדשות ויוקרתיות.
שורשי הסופרבול והקמת ה-AFL
מקורותיו של הסופרבול נעוצים בהקמתה של ליגת הפוטבול האמריקאית, ה-AFL, בשנת 1960. הליגה הוקמה על ידי קבוצת אנשי עסקים שביקשו להחזיק בזיכיונות לקבוצות פוטבול מקצועניות, אך נתקלו בסירוב ובחוסר רצון מצד ה-NFL להתרחב. אחד מאותם אנשי עסקים היה לאמר האנט, יליד ארקנסו, שלא הצליח לקבל רישיון להקמת קבוצה בדאלאס. כתוצאה מכך, הוא הפך למייסד מרכזי של ה-AFL והקים את קבוצת דאלאס טקסאנס בשנת 1952, שלימים הפכה לקנזס סיטי צ'יפס, קבוצה שהייתה בבעלותו עד מותו בשנת 2006.
ה-AFL התקדמה כליגה חלופית ששיחקה סגנון פוטבול פתוח יותר, ובכך החלה יריבות שעזרה לפוטבול המקצועני לעקוף את הבייסבול כספורט הנצפה והפופולרי ביותר במדינה עד סוף העשור. ליגת AFL התבררה כהצלחה ששינתה את כללי המשחק, ובאמצע שנות השישים פנתה ה-NFL אל לאמר האנט עם הצעת מיזוג.
בשנת 1966, לאחר מספר שנים של תחרות עזה, ניהלו קומישינר ה-NFL פיט רוזל ולאמר האנט משא ומתן על הסכם מיזוג. הוחלט כי שתי הליגות יתאחדו רשמית בשנת 1970. כדי להקל על המעבר, תכננו הליגות סדרת משחקי אליפות בסוף העונה בין האלופות שלהן.
איך קיבל המשחק את שמו?
כאשר הגיע הזמן לבחור שם להתמודדות, לאמר האנט שוב עשה היסטוריה. בקיץ 1966 נפגשו ראשי הפוטבול כדי לסגור את פרטי משחק האליפות הראשון, אך לא הצליחו למצוא כינוי קליט. רשמית, האירוע נקרא "משחק האליפות העולמי הראשון של ה-AFL-NFL". המארגנים השתמשו בשמות כמו "המשחק הסופי" או "משחק האליפות", אך אלו לא תפסו.
במהלך אחת הפגישות פלט לאמר האנט את השם "סופרבול". מאוחר יותר הוא הודה כי ההשראה הגיעה מהצעצוע האהוב על ילדיו באותה עת – כדור קפיצי במיוחד בשם "SuperBall". הכדור פותח על ידי הכימאי נורמן סטינגלי והופץ על ידי חברת Wham-O. המילה "Bowl" כבר הייתה בשימוש עבור אליפויות פוטבול במכללות, והשילוב יצר את המונח החדש. למרות שבתחילה השם נראה להאנט ולפיט רוזל "קצת טיפשי" או "זול", עיתונאי הספורט החלו להשתמש בו לקראת המשחק בינואר 1967 והוא נשאר לתמיד. פיט רוזל אף ניסה לקיים תחרות למציאת שם חדש ב-1969, עם הצעות כמו "Ultimate Bowl" או "Premier Bowl", אך אף אחת מהן לא התקבלה.
הסופרבול הראשון וההתחלה הצנועה
משחק הסופרבול הראשון התקיים ב-15 בינואר 1967 בלוס אנג'לס ממוריאל קוליסאום. למרות הציפיות, רמת ההייפ לא התקרבה לזו של היום. האצטדיון אפילו לא היה מלא – זהו המשחק היחיד בתולדות הסופרבול שבו לא נמכרו כל הכרטיסים. נכחו בו 61,946 צופים, ומחירי הכרטיסים הממוצעים עמדו על 12 דולרים בלבד.
במשחק עצמו, אלופת ה-NFL גרין ביי פאקרס, תחת הנהגתו של המאמן האגדי וינס לומברדי, הביסה את אלופת ה-AFL קנזס סיטי צ'יפס בתוצאה 35–10. הקוורטרבק של גרין ביי, בארט סטאר, נבחר ל-MVP הראשון של המשחק. למרות חוסר המשיכה באצטדיון, המשחק משך 65 מיליון צופי טלוויזיה ברשתות CBS ו-NBC, מה שהיה שיא לאירוע ספורט אמריקאי באותה תקופה.
אני מניח שזה קצת טיפשי, אבל נראה שאנחנו תקועים עם זה.
לאמר האנט על השם סופרבול
המהפך של ג'ו ניימת' והתפתחות הליגה
בשנה שלאחר מכן, גרין ביי פאקרס ניצחו שוב, הפעם את אוקלנד ריידרס בתוצאה 33–14, מה שגרם לרבים לפקפק ביכולת של אלופת ה-AFL לנצח את הטובים ביותר ב-NFL. אולם, המפנה הגיע בסופרבול III ב-12 בינואר 1969. הקוורטרבק הרהבתן של ניו יורק ג'טס, ג'ו ניימת', הבטיח ניצחון ("Guaranteed") למרות שהקבוצה שלו הייתה בעמדת נחיתות משמעותית של 17.5 נקודות מול בולטימור קולטס של המאמן דון שולה. הג'טס ניצחו 16–7, מה שנתן ל-AFL אמינות והזניק את הפופולריות של המשחק.
לאחר המיזוג הרשמי, ה-NFL פוצלה לשתי חטיבות: AFC ו-NFC. במהלך שנות ה-70 שלטו שלוש קבוצות מרכזיות: פיטסבורג סטילרס, מיאמי דולפינס ודאלאס קאובויס, שזכו יחד בשמונה סופרבולים בתוך עשר שנים. בשנות ה-80 וה-90 עברה השליטה לחטיבת ה-NFC, עם קבוצות בולטות כמו סן פרנסיסקו 49, שיקגו ברס, וושינגטון רדסקינס (כיום וושינגטון קומנדרס) וניו יורק ג'איינטס.
עידן הפרסומות והשפעת "מדיסון אווניו"
בשנות ה-80, כאשר חטיבת ה-NFC שלטה והביאה לסדרה של ניצחונות מוחצים, המפרסמים החלו לחפש דרכים חדשות לעורר עניין במשחק. בשנת 1984, חברת אפל הזמינה פרסומת בבימויו של רידלי סקוט לקידום מחשב המקינטוש החדש. הפרסומת, שהתבססה על ספרו הדיסטופי של ג'ורג' אורוול "1984", שודרה במהלך סופרבול XVIII ויצרה סנסציה. מאותו רגע, חברות הענק באמריקה החלו להשיק את הפרסומות הטובות ביותר שלהן במהלך המשחק, והדירוג של הפרסומות הפך לחלק בלתי נפרד מחוויית הצפייה.
הסופרבול הפך לאחת מ"החוויות המשותפות" הגדולות ביותר בתרבות האמריקאית, לצד השתתפות בטקסי דת והצבעה בבחירות לנשיאות ובכלל, רבים מעשרות המיליונים שמתכוננים לצפות בגמר ליגת הפוטבול האמריקאית אינם רוצים למעשה לצפות בפוטבול. אולי זה מפני שהמשחק עצמו מעולם לא היה מרגש כל כך, כאשר התוצאה היא לעיתים נדירות צמודה. כמענה לכך, נראה כי ה-NFL יצרה אווירה חגיגית ומשגשגת סביב המשחק.
אז, כיצד הפך קרב של גלדיאטורים על מגרש הדשא לחלק המשני במופע נוצץ של זמרים, זיקוקים ופרסומות?
הסופרבול הוא בדרך כלל סופר משעמם, לפחות במונחים של התוצאה החד-צדדית בדרך כלל. המשחק כה משעמם עד שסקירה מחודשת של כל 50 הסופרבולים מהעבר מגלה כי פער הניצחון הממוצע הוא יותר מ-14 נקודות. רק 18 מהמשחקים הוכרעו בפער של שבע נקודות ומטה, בעוד שרק שבעה הוכרעו בשער שדה (Field goal) או פחות. 20 הסופרבולים הראשונים הניבו רק חמישה משחקים צמודים, והביקורות על חוסר השוויון ב-15 האחרים הטביעו את ההתרגשות מקומץ ההתמודדויות הצמודות. פער הניצחון הממוצע בסופרבולים I עד XX היה מעל שני טאצ'דאונים. פרשני ספורט בשנות ה-70 וה-80 ביטלו את משחקי הסופרבול כ"חסרי תקווה" ו"משעממים מדי", "מרדימים" ו"חסרי דרמה גדולה". אפילו קומישינר ה-NFL לשעבר, פיט רוזל, הודה כי הגמר היה "ככל הנראה יותר אירוע מאשר פשוט משחק".
בשנות ה-80, הסופרבול הפך ליום חג אמריקאי דה-פקטו. אך חלק גדול מהציבור נותר אדיש למשחק עצמו. לדוגמה, לפני סופרבול XXI, סקר אחד הצביע על כך ש-40% מהצופים אפילו לא היו מוטרדים מהשאלה מי ינצח. בשל חוסר יכולתה להבטיח בעקביות משחק אליפות תחרותי באופן סביר, החליטה ה-NFL להגביר את הפקת המופע, עם מופעי מחצית יקרים ולעיתים שנויים במחלוקת ועם תצוגות טרום-משחק שמסיחות את הדעת מהפוטבול.
הופעות המחצית של הסופרבול החלו כעניינים פשוטים יחסית שהציגו תזמורות צועדות של אוניברסיטאות וכוכבי פופ שדעכו. אך כבר בסופרבול XI ב-1977, כאשר הליגה התקשרה בחוזה עם חברת וולט דיסני להפקת מופע מחצית תחת הכותרת "זה עולם קטן" (It’s a Small World), החלה ה-NFL לעצב תבנית הפקה חדשה.
מופע המחצית של 1993 עבור סופרבול XXVII הציג את אייקון הפופ מייקל ג'קסון, הראשון ברשימה ארוכה של הפקות מחצית עתירות אנרגיה שנבנו סביב אמנים מוזיקליים מובילים. מגה-סטארים מכל הז'אנרים החלו פתאום לחשוק בהופעה בסופרבול. הכוכבים הראשיים של המופעים הללו נקטו במהרה בצעדים משלהם כדי להפנות את המיקוד של מיליוני צופי טלוויזיה הרחק מהפוטבול ואל עצמם, בין אם הייתה זו תקלת הלבוש הידועה לשמצה של ג'נט ג'קסון במהלך סופרבול XXXVIII או ההצהרה הפוליטית של ביונסה בסופרבול 50. התוכניות של ה-NFL להזרמת התרגשות מחוץ למגרש במקום להסתמך על הדרמה (או, בתדירות גבוהה יותר, על המחסור בדרמה) שעל המגרש, עברו במהרה להיבטים אחרים של האירוע. ההמנון הלאומי הפך במהרה להופעה יוקרתית ומופקת מאוד בפני עצמה, כשהוא מצטרף לזיקוקי טרום-משחק ומטסי טיסה צבאיים.
הביצוע המהדהד של ויטני יוסטון ל"דגל זרוע הכוכבים" עבור סופרבול XXV, שבוצע שבועות לאחר שארה"ב נכנסה למלחמת המפרץ, הציב סטנדרט חדש. לא כל אחד יכול היה לעמוד בדוגמה של יוסטון. בסופרבול XLV, כריסטינה אגילרה קמלה תחת אור הזרקורים כאשר שכחה את מילות ההמנון, ובכך גנבה חלק מהפרשנות שלאחר המשחק במה שהתברר כאחד המשחקים היותר צמודים, ניצחון 31 ל-25 של הגרין ביי פאקרס על הפיטסבורג סטילרס.
חג ממוסחר בדיוק כמו השאר?
הנישואים האסטרטגיים של ה-NFL לטלוויזיה הסיטו גם הם את תשומת הלב מהמשחק שעל המגרש. ב-1967, שיעורי הפרסום עבור תשדיר פרסומת של 30 שניות עלו סכום צנוע של 42,500 דולר.
בשנים שחלפו מאז, הם האמירו והפכו לזמן הפרסום היקר ביותר בתולדות הטלוויזיה. לאחר 1985, בתגובה להשפעה העצומה של פרסומת ה"1984" האגדית של אפל, שיעורי הפרסום נסקו ליותר מ-500,000 דולר עבור תשדיר של 30 שניות. מגמה זו הציתה את הופעת ה-"Ad Bowl" (סופרבול הפרסומות), תחרות שיווק בלתי רשמית אך אינטנסיבית ביותר להפקת פרסומת הטלוויזיה היצירתית והזכורה ביותר המיועדת לקהל השבוי העצום של הסופרבול, שהגיע בשנה שעברה ל-111.9 מיליון צופים. בתוך עשור מהופעת הבכורה של "1984", שיעורי הפרסום הוכפלו למיליון דולר עבור תשדיר של 30 שניות. עבור סופרבול 50 ב-2016, המחיר הגיע ל-5 מיליון דולר. ה-"Ad Bowl" שחק עוד יותר את המיקוד בפוטבול, כשהוא מושך צופים הטוענים כי הם צופים במשחק יותר עבור הפרסומות.
למרות שבשנים האחרונות, הסופרבול הפך למעשה להרבה יותר תחרותי: שבע נקודות או פחות הכריעו שישה מתוך 10 המשחקים האחרונים. ובכל זאת, משחקים טובים יותר לא הניבו קהל שמתעניין בעיקר בפוטבול איכותי. סקר של "האפינגטון פוסט" מ-2016 מצא כי בני דור המילניום נטו פחות להתעניין ב"משחק עצמו" מאשר בפרסומות ובמופע המחצית. אותו סקר הראה שככל שאתה מבוגר יותר, כך הפוטבול חשוב יותר בחגיגת הסופרבול שלך.
באופן מעניין, נראה כי מגמה דומה של מסחור צובעת כיום את מרבית החגים בארצות הברית. חגיגות יום העצמאות, יום העבודה ויום הזיכרון (Memorial Day) הפכו פחות לעניין של הוקרת הגברים והנשים המשרתים ויותר לעניין של ברביקיו בחצר האחורית. יום מרטין לותר קינג ויום הנשיאים הפכו יותר לעניין של מכירות מזרנים וסופי שבוע של שלושה ימים מאשר הכרה במעשיהם הגדולים של אותם יחידים. אותו משב של מסחור עמעם את היסודות הדתיים של חג ההודיה וחג המולד.
אפילו עם שפע ההתמודדויות הצמודות, אין זה סביר שנראה שינוי משמעותי בהפקות הסופרבול כדי להתמקד באופן מפורש יותר בפוטבול. לאלו, עם זאת, הרעבים לימי הזוהר השלווים של פעם, כאשר יום ראשון של הסופרבול עסק בהתמודדות על מגרש הפוטבול, ולא בהמולה במחצית או במטר הפרסומות. נציין כי משחק פוטבול איכותי כמעט מעולם לא היה מרכיב הליבה של חג אמריקאי מובהק זה.
רגעי שיא וציוני דרך היסטוריים
ובכך זאת, לאורך השנים סיפק הסופרבול רגעים בלתי נשכחים:
- סופרבול XXIII: ג'ו מונטנה מסן פרנסיסקו הוביל דרייב של 92 יארד ומסר טאצ'דאון לניצחון 34 שניות לסיום.
- סופרבול XXV: החמצת שער שדה של באפלו בילס העניקה לניו יורק ג'איינטס ניצחון דחוק של 20–19.
- סופרבול XLII: ניו יורק ג'איינטס עצרו את העונה המושלמת של ניו אינגלנד פטריוטס בעזרת "תפיסת הקסדה" המפורסמת של דייוויד טיירי.
- סופרבול LI: ניו אינגלנד פטריוטס חזרו מפיגור של 25 נקודות מול אטלנטה פלקונס כדי לנצח בהארכה הראשונה בתולדות הסופרבול.
לו ישו היה חי היום, הוא היה בסופרבול.
נורמן וינסנט פיל, 1974
הפטריוטס הפכו למעצמה בתחילת שנות ה-2000, כאשר טום בריידי הוביל אותם לתשע הופעות בסופרבול ושישה ניצחונות. טום בריידי מחזיק בשיא של חמש זכיות בתואר ה-MVP של הסופרבול.
תרבות, רייטינג והופעת המחצית
הופעות המחצית המוקדמות כללו תזמורות צועדות, אך עם השנים הן הפכו למופעי ראווה של כוכבי ענק כמו מייקל ג'קסון, מדונה, ביונסה ופרינס. לא חסרו גם תקלות, כמו הפסקת החשמל בסופרבול XLVII בניו אורלינס או תקרית הלבוש של ג'נט ג'קסון בסופרבול XXXVIII ביוסטון בשנת 2004.
מבחינת נתוני צפייה, הסופרבול נותר יציב ללא קשר לזהות הקבוצות. סופרבול LIX בשנת 2025, בו ניצחו פילדלפיה איגלס את קנזס סיטי צ'יפס בתוצאה 40–22, קבע שיא רייטינג של 127.7 מיליון צופים. סופרבול LX, שנערך ב-8 בפברואר 2026 באצטדיון ליווייס בסנטה קלרה, קליפורניה, הפגיש את סיאטל סיהוקס וניו אינגלנד פטריוטס (שניצחה את סיאטל בסופרבול XLIX הדרמטי ב-2015). אבל הפעם סיאטל נקמה והייתה זו שהניפה את גביע האליפות בפעם השנייה בתולדותיה, הזכייה הקודמת הייתה ב-2013.
הסופרבול הוא הרבה מעבר למשחק פוטבול; הוא רגע של חוויה קולקטיבית נדירה בעולם של תרבות נישה. מאז אותו רעיון של לאמר האנט שהושפע מצעצוע קפיצי, האירוע צמח לממדים מפלצתיים. הגביע המוענק למנצחים נקרא על שמו של וינס לומברדי, המאמן שזכה בשני המשחקים הראשונים ועשוי מכסף סטרלינג על ידי חברת טיפאני. בין אם מדובר באוכל (זהו יום צריכת המזון השני בגודלו בארה"ב אחרי חג ההודיה) ובין אם ברייטינג, הסופרבול ממשיך לכתוב את ההיסטוריה של הספורט האמריקאי.
10 דברים שלא ידעתם על הסופרבול
- קבוצה אחת לא הייתה חלק מליגת הפוטבול הלאומית. כאמור, ביוני 1966, ליגת הפוטבול הלאומית (NFL) הוותיקה חתמה על הסכם למיזוג עם ליגת הפוטבול האמריקאית (AFL) שהייתה רק בת השבע, לאחר סיום עונת 1969. בתקופת הביניים, שתי הליגות היריבות הסכימו לערוך התמודדות שנתית בסיום העונה בין האלופות שלהן בהתאמה. בסופרבול הראשון הופיעו הגרין ביי פאקרס, שניצחו את הדאלאס קאובויס כדי לזכות בתואר ה-NFL, נגד הקנזס סיטי צ'יפס, שניצחו את הבאפלו בילס כדי לקטוף את כתר ה-AFL. מאמן הפאקרס האגדי וינס לומברדי, שמעולם לא צפה אפילו במשחק AFL בטלוויזיה, היה דרוך ומתוח במיוחד לקראת המשחק. הוא הרגיש לחץ לא רק לנצח – אלא לנצח בגדול. "אנחנו חייבים לנצח ב-21 נקודות כדי להוכיח שליגת הפוטבול הלאומית עדיפה על ה-AFL", אמר לומברדי לקבוצתו, שהייתה הפייבוריטית ב-13.5 נקודות. הפאקרס ניצחו בסופו של דבר ב-25 נקודות.
- משחק הפתיחה לא היה ידוע רשמית כ"סופרבול". המייסד המרכזי של ה-AFL ובעלי הקנזס סיטי צ'יפס, לאמר האנט, הציע שמשחק האליפות החדש יהיה ידוע כ"סופרבול", רעיון שקיבל השראה מצעצוע ה-"Super Ball" הקופצני במיוחד של חברת Wham-O – יצרני הפריזבי וההולה-הופ – שהיה פופולרי אצל ילדיו ואצל מיליוני אחרים ברחבי אמריקה בשנות ה-60. קומישינר ה-NFL פיט רוזל, לעומת זאת, חשב שהשם גימיקי מדי וחסר את כובד המשקל הראוי לליגה שלו. הוא הציע לקרוא למשחק האליפות "פרו בול" או אפילו "הגדול מכולם" (The Big One) לפני שהתפשר על "משחק האליפות העולמי של ה-AFL-NFL".
זה היה שם ארוך ומסורבל, עם זאת, עבור האוהדים, העיתונאים והשדרנים שבמקום זאת הלכו בעקבות האנט והתייחסו למשחק באופן לא רשמי כאל ה"סופרבול". רק במהדורה השלישית של משחק האליפות הסכים רוזל ללכת בעקבותיהם ולהתייחס למשחק רשמית כאל הסופרבול. - מיקום המשחק לא נקבע עד שבועות ספורים לפני בעיטת הפתיחה. בעוד שערים מארחות נבחרות כיום מעל לשלוש שנים מראש, הלוס אנג'לס מומוריאל קוליסאום לא נבחר כאתר של הסופרבול הראשון עד שישה שבועות לפני בעיטת הפתיחה. "המשחק הגדול היה עניין שאורגן יחדיו, בחיפזון. הוא היה, במובנים מסוימים, מחשבה שבאה לאחר הסכם המיזוג", כותב המחבר הארווי פרומר בספרו "כשהוא היה רק משחק: זוכרים את הסופרבול הראשון".
- היו מעל 32,000 מושבים ריקים. אולי קשה להאמין היום, אבל הסופרבול הראשון לא הגיע לסולד-אאוט – רחוק מכך. הנוכחות הרשמית בלוס אנג'לס מומוריאל קוליסאום העצום, בעל 94,000 המושבים, לא הצליחה לעלות על 62,000 (חודש קודם לכן, יותר מ-72,000 אוהדים עברו במחסומי האצטדיון כדי לצפות בפאקרס משחקים מול לוס אנג'לס ראמס המקומית). אוהדים רבים התלוננו על מחירי הכרטיסים הגבוהים, שהגיעו לשיא של 12 דולר, בעוד שאחרים פשוט לא היו מעוניינים.
לפי פרומר, גנב ששדד את הכספת של הצ'יפס לפני המשחק לקח את הכסף שהוחבא בפנים אך השאיר מאחור את 2,000 כרטיסי המשחק שהיו לצידו. לשטחים העצומים של המושבים הפתוחים עשוי היה להיות יתרון, עם זאת. מיד לאחר בעיטת הפתיחה, מחוג ברזל יצוק ענק משעון לוח התוצאות הענק של הקוליסאום צנח מגובה 50 רגל לאחר שמערכת השלט הרחוק שלו התקלקלה. לו המושבים שמתחת היו מאוישים, התקלה הייתה יכולה להיות קטלנית. - המשחק שודר בו-זמנית בשתי רשתות. גם CBS, שהחזיקה בזכויות לשידור משחקי ה-NFL, וגם NBC, ששידרה משחקי AFL, שילמו מיליון דולר עבור הזכויות לשדר בטלוויזיה את הסופרבול הראשון. בעוד ש-CBS הפיקה את אות השידור של המשחק, כל רשת העסיקה צוותי שידור משלה. שתי הרשתות נלחמו על נקודות רייטינג באותה פראות כמו שתי הקבוצות על המגרש, ו-NBC יצאה בסופו של דבר עם קהל צופים מעט גדול יותר. זה נותר השידור המשותף היחיד בהיסטוריית הסופרבול.
- על חמישה עשר מיליון אנשים נאסר לצפות במשחק. למרות שהסופרבול שודר בשתי רשתות, חוקי ה-NFL באותה תקופה דרשו שמשחקיו יוחשכו (Blackout) בסביבה המקומית. פירוש הדבר היה ש-15 מיליון צופים ברדיוס של 75 מייל מהלוס אנג'לס מומוריאל קוליסאום לא יכלו לצפות במשחק מבלי לאלתר אנטנות מאולתרות מקולבי בגדים ומקלות מטאטא כדי לקלוט את האות משוק טלוויזיה אחר.
- מופע המחצית כלל תזמורות צועדות ויונים. לא היו מופעים מוזיקליים גדולים או "תקלות לבוש" במופע המחצית הראשון של הסופרבול. לא הביטלס, לא הרולינג סטונס, ואפילו לא המאנקיז. במקום זאת, צוות התרגול של תיכון אנהיים הצטרף לתזמורות צועדות מאוניברסיטת אריזונה וממכללת גראמבלינג שצעדו על פני המגרש. שני אנשי רקטה מ"בל אירוסיסטמס" עם תרמילי גב מלאים במי חמצן שיגרו את עצמם לגובה 100 רגל באוויר לפני שנחתו על קו ה-50 יארד. חגיגות המחצית הגיעו לשיאן עם שחרורם של 10,000 בלונים מלאים בהליום ומאות יונים, שאחת מהן, לפי פרומר, השאירה מזכרת סופרבול על מכונת הכתיבה של כתב הספורט הצעיר ברנט מאסברגר, שבהמשך ינחה את תוכנית קדם-המשחק "The NFL Today" ב-CBS.
- היו שתי בעיטות פתיחה במחצית השנייה. כאשר המשחק חודש לאחר מופע המחצית, הפאקרס בעטו את הכדור לצ'יפס – מהלך שחצי מהמדינה החמיצה מכיוון ש-NBC הייתה עדיין בהפסקת פרסומות בגלל שראיון קודם על הקווים עם הבדרן בוב הופ נמשך זמן רב מדי. למורת רוחו של לומברדי, השופטים שרקו לסיום המהלך ואמרו לגרין ביי לבעוט את הכדור פעם שנייה.
- הצ'יפס והפאקרס השתמשו בשני סוגים שונים של כדורי פוטבול. שתי הליגות היריבות השתמשו בשני מותגי פוטבול מתחרים, ושניהם הועסקו בסופרבול הראשון. כשהיו בהתקפה, הפאקרס שיחקו עם כדור ה-NFL הרשמי, "The Duke" של וילסון. כשהחזקה בכדור עברה לצ'יפס, הם השתמשו ב-J5-V של ספולדינג, שהיה קל יותר למסירה מכיוון שהיה מעט רזה וארוך יותר.
- המאמנים הציגו את מיטב בגדי יום ראשון שלהם. מעילי רוח וקפוצ'ונים עם כובע עשויים להיות שיא האופנה בקרב מאמני NFL כיום, אך שני הגנרלים של המגרש בסופרבול הראשון הציגו מראה רשמי יותר. מאמן הצ'יפס האנק סטרם סייר על הקווים בבלייזר כהה, חולצה עם צווארון לבן, עניבה ומכנסיים מחויטים, בעוד מאמן הפאקרס וינס לומברדי לבש חולצה מכופתרת עם שרוול קצר ועניבה.
מופעי המחצית בסופרבול
מ'קרב ניו אורלינס' הרסני וניסוי של משקפי תלת-ממד ועד 'הכריש השמאלי' הקומי, הבידור שבה את דמיונו של הציבור. דיוק פילדס היה רק בן 19 בשנת 1967 כאשר ניגן במופע המחצית בסופרבול הראשון בין קנזס סיטי צ'יפס וגרין ביי פאקרס. כוותיק של מופעים גדולים עם תזמורת הצעידה המפורסמת של אוניברסיטת גראמבלינג סטייט, הוא זוכר שהביט אל היציעים בלוס אנג'לס קוליסאום ותהה איך ההופעה הזו תשתווה. "ואז ראיתי את אנשי הרקטה", נזכר פילדס במופע המחצית. "שני בחורים עם תרמילי ריסוס ואלוהים אדירים, הדברים האלה היו רועשים!"
לפילדס לא היה מושג אז, אבל הוא חקק את שמו ברשימה של מופיעי מחצית שיום אחד תכלול אגדות מוזיקה לצד מופעים מפוקפקים כמו "אלביס פרסטו" ו"הכריש השמאלי" הידוע לשמצה. עד סוף המאה ה-20, מופע המחצית השתנה לקרנבל של מיליוני דולרים של מוזיקה, ראווה ובדרנים בעלי שם עולמי. אך לא משנה מי הופיע, המופע יכול היה להפוך למוזר.
מופע המחצית של סופרבול IV מציג את פיאסקו ה'קרב'
שעה לפני סופרבול IV בשנת 1970 בין קנזס סיטי ומינסוטה בניו אורלינס, לשכת מזג האוויר הוציאה אזהרת טורנדו. לאחר מכן כדור פורח שנשא את הקמע של הויקינגס התרסק לתוך היציעים, מה שגרם לבהלה כמעט מוחלטת אך ללא פציעות.
אפילו ההמנון הלאומי שלפני המשחק היה כישלון. המיקרופון של השחקן הוותיק פאט או'בריאן נקטע בזמן שקרא את המילים לצלילי הליווי של החצוצרן דוק סברינסן ותזמורת צועדת.
ואז, לאחר שני רבעים שנשלטו על ידי קנזס סיטי, הגיע מופע מחצית שכתב ספורט השווה ל"קרקס רומי".
הכדור הפורח של הצ'יפס, שהיה אמור להתחרות בכדור של הויקינגס במחצית, מעולם לא המריא. המפיקים כיוונו להדהים עם דגם ענק של ספינת קיטור מנהר המיסיסיפי עמוסה בנשים בחצאיות חישוק. אך הספינה ההיא לא הפליגה. המגרש היה רטוב מדי ממבול שלפני המשחק.
גם שחזור של 'קרב ניו אורלינס' עם מאות משתתפים היה כישלון. הסוס הלבן של אנדרו ג'קסון (גיבור הקרב של מלחמת 1812) דהר בבהלה כאשר תותחים מתפוצצים יצרו שאגה מחרישת אוזניים.
"אולי זו הסיבה שהסצנה הסתיימה עם טוויסט לא היסטורי, כשה'יאנקים' והצרפתים של ז'אן לאפיט כולם שרועים על הקרקע במוות והבריטים אדומי המעילים עדיין יורים במרץ", כתב ה-Associated Press. באופן הולם, בזמן שזמרת אופרה שרה בקול גדול את "Basin Street Blues" במהלך ה"קרקס" של המחצית בשוגר בול (Sugar Bowl), החצוצרה הרועמת של אל הירט הטביעה את קולה. "למרבה המזל", כתב בעל טור בעיתון, "הם הגניבו משחק פוטבול בין כל הג'אז הזה".
אוהדים צופים במחצית של סופרבול XXIII עם משקפי תלת-ממד
עד שנות ה-80, הסופרבול היה טלוויזיית חובה, אך מופע המחצית הפך לבדיחה. אפילו לא הופעת תרמיל הריסוס השנייה, בסופרבול XIX בשנת 1985, הצליחה לנער את התחושה הקשה.
מתוך זיהוי הצורך לשנות את הנרטיב, מפיקי מופע המחצית של סופרבול XXIII בשנת 1989 יצרו את אחת החוויות המוזרות ביותר בתולדות הטלוויזיה. קוקה-קולה הייתה נותנת החסות היחידה למופע ששילב טכנולוגיית תלת-ממד בשם Nuoptix.
כדי שצופי הטלוויזיה יוכלו להעריך באופן מלא את ההופעה המרהיבה, חברת המשקאות הקלים הפיצה 26 מיליון זוגות של משקפי תלת-ממד עם המוצר שלה – עיתונים אפילו הריצו גרפיקות המסבירות כיצד להשתמש בהם. כדי להבטיח שיש לו מספיק משקפי תלת-ממד עבור הלקוחות, בעל בר בסן פרנסיסקו קנה קוקה-קולה בשווי 100 דולר. "זהו הרגע הגאה היחיד של חיי", אמר בוב קוסטאס מ-NBC Sports בציניות, כשהציג את מופע התלת-ממד.
"Bebop Bamboozled" הציג את "אלביס פרסטו", שביצע פעלולי קסמים בזמן שגרפיקות תלת-ממדיות הבזיקו מאחוריו ורקדנים הופיעו לצלילי מוזיקה משנות ה-50 בין מכוניות מסתובבות ופלנטות סובבות שנוצרו במחשב. לפחות לקוח בר אחד העריך את המופע: "זה טוב כי זה שומר את האנשים דבוקים לטלוויזיה במקום לקום לקחת בירה וללכת לשירותים".
אך כמו קולה שהושארה בחוץ זמן רב מדי, הצפייה בתלת-ממד ברובה התפוגגה אצל הציבור. מבקר כתב שזה היה כמו "לצפות במופע מחצית של פוטבול בהשתקפות המעוותת של מראה ישנה".
מייקל ג'קסון, 'מלך הפופ', מופיע במחצית סופרבול XXVII
בסופרבול XXVII ברוז בול בשנת 1993, מייקל ג'קסון הופיע בסולו במה שהיה תחילתו של מטח של מופעים מהשורה הראשונה שהוזמנו על ידי ה-NFL. לפני הופעתו של מלך הפופ, אוהדים נהרו אל המגרש. אז ג'קסון עמד בדממה במשך כמעט שתי דקות בזמן שהציפייה גברה.
כשהוא סוף סוף זז והופיע, ג'קסון חישמל, והציב דוגמה לדור חדש של מופיעי מופעי מחצית. אך לא כולם היו מרוצים. הופעתו של ג'קסון שכללה אחיזות במפשעה הכעיסה חלק מהצופים. "עבור הצופה הלא משכיל, זה אכן נראה כלא יותר מתצוגה וולגרית של פינוק עצמי", נכתב אז.
תרמילי הריסוס נזנחו בצד הדרך, אך פעלולים אוויריים לא. כשדיאנה רוס סיימה את הסט שלה בסופרבול XXX בשנת 1996, היא צעקה, "הנה ההסעה שלי!". אז מסוק ירד לעבר המגרש. רוס סיימה את השיר האחרון – באופן הולם, "Take Me Higher" – ונופפה לשלום בזמן שלהבי המסוק המסתובבים העיפו את שיערה של הזמרת על פניה.
'תקלת הלבוש' של ג'נט ג'קסון בסופרבול XXXVIII
אם הופעתו של מלך הפופ הייתה אחת הגדולות בהיסטוריית הסופרבול, ההופעה של אחותו ג'נט ג'קסון בסופרבול XXXVIII בשנת 2004 הייתה השנויה ביותר במחלוקת. MTV הפיקה את המופע עתיר הכוכבים, הידוע לשמצה בשל ג'סטין טימברלייק שתלש חלק מהחלק העליון של ג'קסון וחשף את שדה לשבריר שנייה בזמן ששרה את "Rock Your Body".
קורא כועס של עיתון בפנסילבניה הציע שוועדת התקשורת הפדרלית (FCC) תקנוס את ג'קסון וטימברלייק במיליון דולר כל אחד על "תקלת הלבוש". ה-FCC קנסה את CBS, משדרת הסופרבול, וג'קסון הוכנסה לרשימה שחורה על ידי תחנות טלוויזיה ורדיו. אך טימברלייק, שנשאר לבוש לחלוטין במהלך הופעתו, לא ספג שום עונש.
מתוך רצון ללכת על בטוח לאחר הפיאסקו של ג'קסון, ה-NFL הזמינה את פול מקארטני, הרולינג סטונס, פרינס, טום פטי והלבבות השבורים, ברוס ספרינגסטין ולהקת ה-E Street וה-Who לחמשת מופעי המחצית הבאים של הסופרבול. בסופרבול XLIII בשנת 2009, עם זאת, המופע של ספרינגסטין כלל רגע מסוכן, כשהוא החליק על ברכיו עם המפשעה קדימה לתוך מצלמת טלוויזיה. לבושו, לעומת זאת, נותר שלם.
'הכריש השמאלי' גונב את ההצגה בסופרבול XLIX
בסופרבול XLIX בשנת 2015, כריש הפך לסנסציה במהלך הופעתה של קייטי פרי לשירים "Teenage Dream" ו-"California Girls". בעוד ה"כריש הימני" המרקד הופיע כהלכה, ה"כריש השמאלי" רקד באופן קומי מחוץ לסנכרון. האינטרנט לעג לכריש השמאלי, אך הכוריאוגרף של פרי שפך מים צוננים על הנושא החם.
"לכרישים ניתנו שתי מטרות עיקריות", אמר RJ Durell. "אחת, לבצע את תנועות המותג של קייטי לפזמון של Teenage Dream, מה ששניהם עשו בצורה מושלמת; ושתיים, ליהנות המון, ולהפיח חיים בדמויות האלה בצורה מצוירת, תוך מתן אישיות מסוג Tweedledee/Tweedledum".
לא משנה כמה מורכב (או מוזר) מופע המחצית נהיה, פילדלס וחבריו לשעבר מתזמורת גראמבלינג חשים גאווה מיוחדת בתפקידם במופע הראווה האמריקאי הייחודי. "כשחושבים על זה, אנחנו עשינו את זה לפני שמייקל ג'קסון עשה את זה, לפני אחותו, לפני פרינס", אומר פילדס. "כל עוד אני חי, אני תמיד אהיה אסיר תודה על כך שעשיתי היסטוריה".
אלופות הסופרבול
| מספר סופרבול | תאריך | מיקום | תוצאה (מנצחת – מפסידה) |
|---|---|---|---|
| I | 15 בינואר 1967 | לוס אנג'לס מומוריאל קוליסאום | גרין ביי 35, קנזס סיטי 10 |
| II | 14 בינואר 1968 | אורנג' בול (מיאמי) | גרין ביי 33, אוקלנד 14 |
| III | 12 בינואר 1969 | אורנג' בול (מיאמי) | ניו יורק ג'טס 16, בולטימור 7 |
| IV | 11 בינואר 1970 | טוליין סטדיום (ניו אורלינס) | קנזס סיטי 23, מינסוטה 7 |
| V | 17 בינואר 1971 | אורנג' בול (מיאמי) | בולטימור 16, דאלאס 13 |
| VI | 16 בינואר 1972 | טוליין סטדיום (ניו אורלינס) | דאלאס 24, מיאמי 3 |
| VII | 14 בינואר 1973 | לוס אנג'לס מומוריאל קוליסאום | מיאמי 14, וושינגטון 7 |
| VIII | 13 בינואר 1974 | רייס סטדיום (יוסטון) | מיאמי 24, מינסוטה 7 |
| IX | 12 בינואר 1975 | טוליין סטדיום (ניו אורלינס) | פיטסבורג 16, מינסוטה 6 |
| X | 18 בינואר 1976 | אורנג' בול (מיאמי) | פיטסבורג 21, דאלאס 17 |
| XI | 9 בינואר 1977 | רוז בול (פסדינה) | אוקלנד 32, מינסוטה 14 |
| XII | 15 בינואר 1978 | סופרדום (ניו אורלינס) | דאלאס 27, דנבר 10 |
| XIII | 21 בינואר 1979 | אורנג' בול (מיאמי) | פיטסבורג 35, דאלאס 31 |
| XIV | 20 בינואר 1980 | רוז בול (פסדינה) | פיטסבורג 31, ל.א ראמס 19 |
| XV | 25 בינואר 1981 | סופרדום (ניו אורלינס) | אוקלנד 27, פילדלפיה 10 |
| XVI | 24 בינואר 1982 | סילברדום (מישיגן) | סן פרנסיסקו 26, סינסינטי 21 |
| XVII | 30 בינואר 1983 | רוז בול (פסדינה) | וושינגטון 27, מיאמי 17 |
| XVIII | 22 בינואר 1984 | טמפה סטדיום | ל.א ריידרס 38, וושינגטון 9 |
| XIX | 20 בינואר 1985 | סטנפורד סטדיום | סן פרנסיסקו 38, מיאמי 16 |
| XX | 26 בינואר 1986 | סופרדום (ניו אורלינס) | שיקגו 46, ניו אינגלנד 10 |
| XXI | 25 בינואר 1987 | רוז בול (פסדינה) | ניו יורק ג'איינטס 39, דנבר 20 |
| XXII | 31 בינואר 1988 | ג'ק מרפי סטדיום (סן דייגו) | וושינגטון 42, דנבר 10 |
| XXIII | 22 בינואר 1989 | ג'ו רובי סטדיום (מיאמי) | סן פרנסיסקו 20, סינסינטי 16 |
| XXIV | 28 בינואר 1990 | סופרדום (ניו אורלינס) | סן פרנסיסקו 55, דנבר 10 |
| XXV | 27 בינואר 1991 | טמפה סטדיום | ניו יורק ג'איינטס 20, באפלו 19 |
| XXVI | 26 בינואר 1992 | מטרודום (מיניאפוליס) | וושינגטון 37, באפלו 24 |
| XXVII | 31 בינואר 1993 | רוז בול (פסדינה) | דאלאס 52, באפלו 17 |
| XXVIII | 30 בינואר 1994 | ג'ורג'יה דום (אטלנטה) | דאלאס 30, באפלו 13 |
| XXIX | 29 בינואר 1995 | ג'ו רובי סטדיום (מיאמי) | סן פרנסיסקו 49, סן דייגו 26 |
| XXX | 28 בינואר 1996 | סאן דביל סטדיום (אריזונה) | דאלאס 27, פיטסבורג 17 |
| XXXI | 26 בינואר 1997 | סופרדום (ניו אורלינס) | גרין ביי 35, ניו אינגלנד 21 |
| XXXII | 25 בינואר 1998 | קוואלקום סטדיום (סן דייגו) | דנבר 31, גרין ביי 24 |
| XXXIII | 31 בינואר 1999 | פרו פלייר סטדיום (מיאמי) | דנבר 34, אטלנטה 19 |
| XXXIV | 30 בינואר 2000 | ג'ורג'יה דום (אטלנטה) | סנט לואיס 23, טנסי 16 |
| XXXV | 28 בינואר 2001 | ריימונד ג'יימס סטדיום (טמפה) | בולטימור 34, ניו יורק ג'איינטס 7 |
| XXXVI | 3 בפברואר 2002 | סופרדום (ניו אורלינס) | ניו אינגלנד 20, סנט לואיס 17 |
| XXXVII | 26 בינואר 2003 | קוואלקום סטדיום (סן דייגו) | טמפה ביי 48, אוקלנד 21 |
| XXXVIII | 1 בפברואר 2004 | רליאנט סטדיום (יוסטון) | ניו אינגלנד 32, קרוליינה 29 |
| XXXIX | 6 בפברואר 2005 | אולטל סטדיום (ג'קסונוויל) | ניו אינגלנד 24, פילדלפיה 21 |
| XL | 5 בפברואר 2006 | פורד פילד (דטרויט) | פיטסבורג 21, סיאטל 10 |
| XLI | 4 בפברואר 2007 | דולפין סטדיום (מיאמי) | אינדיאנפוליס 29, שיקגו 17 |
| XLII | 3 בפברואר 2008 | אוניברסיטת פיניקס (אריזונה) | ניו יורק ג'איינטס 17, ניו אינגלנד 14 |
| XLIII | 1 בפברואר 2009 | ריימונד ג'יימס (טמפה) | פיטסבורג 27, אריזונה 23 |
| XLIV | 7 בפברואר 2010 | סאן לייף (מיאמי) | ניו אורלינס 31, אינדיאנפוליס 17 |
| XLV | 6 בפברואר 2011 | קאובויס סטדיום (טקסס) | גרין ביי 31, פיטסבורג 25 |
| XLVI | 5 בפברואר 2012 | לוקאס אויל (אינדיאנפוליס) | ניו יורק ג'איינטס 21, ניו אינגלנד 17 |
| XLVII | 3 בפברואר 2013 | מרצדס-בנץ (ניו אורלינס) | בולטימור 34, סן פרנסיסקו 31 |
| XLVIII | 2 בפברואר 2014 | מטלייף (ניו ג'רזי) | סיאטל 43, דנבר 8 |
| XLIX | 1 בפברואר 2015 | אוניברסיטת פיניקס (אריזונה) | ניו אינגלנד 28, סיאטל 24 |
| L | 7 בפברואר 2016 | ליווייס סטדיום (סנטה קלרה) | דנבר 24, קרוליינה 10 |
| LI | 5 בפברואר 2017 | NRG סטדיום (יוסטון) | ניו אינגלנד 34, אטלנטה 28 |
| LII | 4 בפברואר 2018 | U.S. Bank (מיניאפוליס) | פילדלפיה 41, ניו אינגלנד 33 |
| LIII | 3 בפברואר 2019 | מרצדס בנץ (אטלנטה) | ניו אינגלנד 13, ל.א ראמס 3 |
| LIV | 2 בפברואר 2020 | הארד רוק (מיאמי) | קנזס סיטי 31, סן פרנסיסקו 20 |
| LV | 7 בפברואר 2021 | ריימונד ג'יימס (טמפה) | טמפה ביי 31, קנזס סיטי 9 |
| LVI | 13 בפברואר 2022 | SoFi (קליפורניה) | ל.א ראמס 23, סינסינטי 20 |
| LVII | 12 בפברואר 2023 | סטייט פארם (אריזונה) | קנזס סיטי 38, פילדלפיה 35 |
| LVIII | 11 בפברואר 2024 | אליג'אנט (לאס וגאס) | קנזס סיטי 25, סן פרנסיסקו 22 |
| LIX | 9 בפברואר 2025 | סיזרס סופרדום (ניו אורלינס) | פילדלפיה 40, קנזס סיטי 22 |
| LX | 8 בפברואר 2026 | ליווייס סטדיום (סנטה קלרה) | סיאטל 29, ניו אינגלנד 13 |
מקור: https://www.espn.com/nfl/superbowl/history/winners.
חומר מעשיר להאזנה
אין סופרבול בלי ההמנון האמריקאי ואיך אפשר בלי ״הדגל זרוע הכוכבים״…
חומר מעשיר לצפייה
"בולרז" (Ballers) היא סדרה של HBO בכיכובו של דוויין "דה רוק" ג'ונסון, שעוקבת אחרי חייהם של שחקני NFL (בעבר ובהווה) במיאמי, כולל המרדף אחרי התהילה, הכסף והטבעת הנכספת. בעולם הפוטבול והספורט האמריקאי, הטבעת (The Super Bowl Ring) היא הסמל האולטימטיבי להישגיות, לעבודת צוות ולניצחון היסטורי. עבור שחקן פוטבול, הטבעת היא ההוכחה שהוא "הגיע לפסגה". בגלל שקריירה של שחקן NFL היא קצרה מאוד בממוצע (כ-3 שנים) ומשחקי הפלייאוף הם בשיטת "המפסיד יוצא", קשה מאוד לזכות בטבעת. ישנם שחקנים אגדיים שנכנסו להיכל התהילה אך מעולם לא זכו בטבעת הנכספת.
"הזדמנות שנייה" (Any Given Sunday) הוא סרט בבימויו של אוליבר סטון ובכיכובו של אל פצ'ינו משנת 1999. אמנם הסרט לא משתמש בשמות הרשמיים של ה-NFL (מסיבות של זכויות יוצרים), אבל הוא נחשב לאחת היצירות המרתקות ביותר על אחורי הקלעים של הפוטבול המקצועני בדרך אל משחק האליפות. נאום "Inches" של פצ'ינו בחדר ההלבשה הפך לאייקוני.
"בלתי מנוצח" (Invincible) הוא סרט שמבוסס על סיפורו האמיתי של וינס פאפאלי (שאותו גילם מארק וולברג), מעריץ של הפילדלפיה איגלס שזוכה בהזדמנות להבחן ולהיכנס לקבוצה. הסרט מתאר את המסע של קבוצה מהתחתית ועד למאבקי הליגה הגדולים. יצא לאקרנים ב-2006.
"יום הבחירה" (Draft Day) בכיכובו של קווין קוסטנר. הסרט אומנם לא עוסק במשחק הסופרבול עצמו, אלא ב"יום הדראפט", האירוע שבו נבנית הקבוצה שיכולה להגיע לסופרבול. הסרט מציע מבט מרתק על האסטרטגיה והפוליטיקה מאחורי הקלעים של ה-NFL.
"החבורה של בריידי" (80 for Brady) הוא שמה של קומדיה משנת 2023 המבוססת על סיפור אמיתי על ארבע חברות טובות בגיל הזהב שיוצאות למסע כדי לראות את הגיבור שלהן, טום בריידי, משחק בסופרבול LI (המשחק המפורסם בו חזרו הפטריוטס מפיגור 28-3).
