עימותים קטלניים בין פלגים חמושים אסלאמיסטיים מנאמניו של המנהיג הסורי אחמד א-שרעה, כוחות ביטחון ולוחמים מהעדה הדרוזית סמוך לדמשק מהווים סימן נוסף לשבריריות המתמשכת של המצב הביטחוני בסוריה בעקבות הפלתו של הרודן בשאר אל-אסד.
המנהיג הרוחני של קהילת הדרוזים בסוריה גינה את האלימות כ"מסע השמדה חסר הצדקה". זאת במקביל לתקיפות של חיל האוויר הישראלי במטרה להגן על הדרוזים. מדובר בעוד קו שבר בסוריה, שנותרה מפולגת ומרוסקת בעקבות 13 שנות מלחמת אזרחים הרסנית ועשורים של שלטון רודני של משפחת אסד.
הרשויות הסוריות החדשות טוענות שהן נחושות לאחד את המדינה ולהביא ליציבות, אך רבים בתוך סוריה ומחוצה לה עדיין מצביעים על שורשי הג'יהאדיזם ונציגי ארגון הטרור ג׳בהת א-נוסרה שעלו לשלטון ורבים נותרו חשדניים כלפי הרשויות.
לפני הפלת הנשיא אסד, שלטונו חלש על ערים המרכזיות ובכבישים הראשיים, וגם באזורי החוף של העדה העלאווית שאליה משתייכת משפחתו. אך אזורים אחרים נותרו מחוץ לשליטתו – חלקית או כמעט לחלוטין – כמו אידליב בצפון, שממנה הוביל המנהיג הסורי אחמד א-שרעה את פלג המורדים האסלאמיסטי שלו, הייאת תחריר א-שאם (HTS), לניצחון בדצמבר 2024. בצפון-מזרח סוריה שמרו הכוחות הכורדים על אוטונומיה חלקית לאורך כל שנות המלחמה, וגם מדרום לדמשק, הדרוזים שמרו על מידה מסוימת של שליטה עצמאית.
החלוקות האלו נמשכות, כשהאזורים העלאווים כיום הם מוקדי העימות המרכזיים מול השלטון החדש. במרץ 2025, עימותים בין כוחות הביטחון הסוריים ללוחמים שנותרו נאמנים לאסד גבו את חייהם של מאות, כולל אזרחים. פלגים חמושים אחרים, המזוהים באופן רופף עם השלטון החדש, הצטרפו וערכו פעולות נקם נגד העלאווים המקומיים. אלימות כזו עוררו חשש כבד – גם בקרב תומכיו של א-שרעה וגם בקרב מתנגדיו.
העימותים האחרונים בדרום דמשק כללו שוב לוחמים מדרוזים ופלגים חמושים שונים. הדת הדרוזית היא זרם מתוך האסלאם, עם קהילות גדולות לא רק בסוריה, אלא גם בלבנון, ירדן וישראל. הקשר עם ישראל הוא שגרם לחיל האוויר הישראלי לבצע מספר תקיפות במהלך הלחימה בעיירה אשרפיית סחנאיא ביום רביעי, 26 באפריל 2025. ממשלת ישראל הצהירה כי מדובר בתקיפת אזהרה, ודרשה מהרשויות הסוריות למנוע פגיעה בדרוזים. הסורים מצדם הודיעו שכוחות הביטחון נשלחו לעיירה כדי להשיב את הביטחון, והאשימו את "הקבוצות הפורעות" המקומיות בהצתת העימותים. עם זאת, המנהיג הרוחני של הדרוזים בסוריה, שייח' חכמת אל-הג'רי, גינה את האלימות וקרא לה "מסע השמדה בלתי מוצדק" ואמר שהאנשים הגנו על בתיהם מפני התקפות הקיצוניים.
לפי הארגון הסורי לזכויות אדם, לפחות 101 בני אדם נהרגו באשרפיית סחנאיא, בפרבר הדרוזי ג'ראמנה ובמחוז אַ-סֻּוַיְדַאא בדרום סוריה – שבו רוב דרוזי. הארגון, שממוקם בבריטניה, דיווח שההרוגים כוללים 71 דרוזים – מהם 10 אזרחים ו-35 לוחמים שנהרגו ב"מארב" בדרכם מסויידא לדמשק ביום רביעי – וכן 30 אנשי כוחות ביטחון ולוחמים המזוהים עמם. לעת עתה, האלימות שככה, לאחר שהממשלה הסכימה להפסקות אש עם מנהיגים דרוזים מקומיים, שהסכימו להיכנע.
אך הפתאומיות והעוצמה שבהן פרצו העימותים – שנבעו, ככל הנראה, מהקלטת שמע שקרית של עלבון לנביא מוחמד שיוחסה בטעות למנהיג דרוזי – ממחישות את הסיכון להידרדרות מחודשת עד לכדי עימות כולל. ישנה חשדנות הדדית בין השלטון האסלאמיסטי החדש לבין מיעוטים דתיים כמו העלאווים והדרוזים – תערובת נפיצה שמתלקחת עוד יותר בשל מעורבותם של גורמים כמו ישראל וטורקיה, שמקדמות את ענייניהן בתוך סוריה מאז נפילת אסד. צה״ל הרחיב את שליטתו בדרום סוריה מעבר לרמת הגולן, כצעד שנועד למנוע התבססות גורמים עוינים סמוך לגבול ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו קרא לפירוז מוחלט של מחוז אַ-סֻּוַיְדַאא ושני מחוזות נוספים מדרום לדמשק וטען כי הממשלה הסורית החדשה היא קיצונית, ונוכחות של כוחותיה סמוך לגבול מהווה איום על ישראל. ישראל מציגה עצמה כמגינת הדרוזים באזור, גם אם רבים מבני העדה הסורית אינם רואים זאת כך והרשויות בדמשק דחו את צעדיה של ישראל וכינו אותם הפרת ריבונות סורית, אך הבהירו שאין בכוונתם לעורר עימות עם ישראל. כך או כך, בישראל לא מהססים לבצע הפגזות גם סמוך לארמון הנשיאות בדמשק ובאזורים אחרים במדינה, בעקבות הפגנות המוניות של הדרוזים בישראל, כדי להרתיע את המשטר הסורי מפני פעולות התקפיות נגד האוכלוסיה הדרוזית בסוריה.
טורקיה, שהייתה התומכת העיקרית של כוחות המורדים שהפילו את אסד, ביססה קשרים קרובים עם השלטון החדש. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן גינה את ההתערבות הצבאית הישראלית וקרא לה "פרובוקציה מסוכנת ובלתי מקובלת" והמתיחות בין טורקיה לישראל בשל מטרותיהן השונות בסוריה מוסיפה סיבוך נוסף למצב הרגיש שבו נמצאת ממשלתו של א-שרעה.
עם כל כך הרבה כוחות פנימיים וחיצוניים העוינים זה את זה, היעד של איחוד המדינה והבאת יציבות – על אף הצלחות מסוימות – נותר אתגר עצום וסוריה תזדקק לזמן, ולתמיכה מדינית וכלכלית רחבה מהקהילה הבינלאומית כדי להתקדם לעבר עתיד טוב יותר עבור אזרחיה, שנפגעו קשות מהסכסוך רב-השנים.
