יפן עומדת בפני רגע היסטורי: סַנָאֵה טאקאיצ'י, שמרנית קשוחה ובעלת קו לאומני מובהק, צפויה להפוך לאישה הראשונה בתפקיד ראש ממשלת יפן • היא תיכנס ללשכה בעידן של חוסר יציבות פוליטית, עליות מחירים ומתח גובר במזרח אסיה ותידרש לנווט בין יחסים מורכבים עם ארצות הברית, סין ודרום קוריאה.
טאקאיצ'י נבחרה לעמוד בראש מפלגת השלטון, המפלגה הליברלית-דמוקרטית ובכך תהפוך לאישה הראשונה בתולדות יפן לכהן כראש ממשלה. היא נוטלת לידיה את המושכות של הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם בתקופה של חוסר יציבות פוליטית יוצאת דופן, עליות מחירים וגידול במתחים האזוריים.
טָקָאִיצ'י סַנָאֵה (高市 早苗), בת 64, שמרנית קיצונית המחזיקה בעמדות ניציות בענייני ביטחון, תהפוך לראשת ממשלת יפן. בעבר היתה שדרנית חדשות לפני שנכנסה לפוליטיקה ושירתה בתפקידים בכירים בממשל היפני. בבחירות פנימיות שנערכו ביום שבת, 4 באוקטובר, היא הביסה ארבעה מועמדים אחרים – כולם גברים – וזכתה בהנהגת המפלגה הליברלית-דמוקרטית (LDP). זהו ניסיונה השלישי להתמודד על ראשות המפלגה.
היא צפויה להפוך לראש ממשלה במקומו של שיגרו אישיבה, שהודיע בספטמבר 2025 כי יתפטר לאחר פחות משנה בתפקיד, בעקבות שני הפסדים מוחצים בבחירות לפרלמנט שגרמו למפלגה הליברלית-דמוקרטית, ששלטה שנים ארוכות, לאבד את הרוב הקואליציוני שהיו לה בשני בתי המחוקקים. היא תהיה ראש הממשלה הרביעית ביפן בתוך חמש שנים. טאקאיצ'י, לאומנית, צפויה להסיט את הפוליטיקה היפנית ימינה באופן חד. אף שהיא תומכת בברית ביטחונית חזקה עם ארצות הברית, היא מדגישה מדיניות חוץ של "יפן תחילה", בה טוקיו פועלת קודם כל לטובת האינטרס הלאומי שלה. היא ביקרה את המשא ומתן על ענייני המכס עם וושינגטון וטענה שהיו בו היבטים לא שוויוניים.
היא תיכנס לתפקיד בתקופה של חוסר יציבות גיאופוליטית בולטת עבור יפן. עלייתה של סין משנה את פני האזור כולו במזרח אסיה. הגישה העסקית הישירה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במשא ומתן על המכסים עם יפן – בת ברית ביטחונית מרכזית – הפתיעה רבים בטוקיו. המלחמה של פוטין באוקראינה עוררה דאגה עמוקה בקרב מנהיגים יפנים שחוששים שזה יעודד את סין לתקוף את טייוואן ולגרור את יפן למעורבות ישירה בסכסוך. כבר באוקטובר עשויות יכולותיה הדיפלומטיות להיבחן, טראמפ עשוי לבקר ביפן במסגרת ביקורו בפורום APEC בדרום קוריאה.
הבחירות במפלגה הליברלית-דמוקרטית התקיימו בשני סבבים: בסיבוב הראשון הוקצו 294 קולות מחברי הפרלמנט של המפלגה ו-295 קולות מחברי השטח. בסיבוב השני, בו התמודדו שני המועמדים המובילים, הוקצו 341 קולות, 294 מחברי המפלגהה בפרלמנט וקול אחד מכל סניף מחוזי ב-47 מחוזות יפן. בנאומה לאחר ההצבעה התחייבה טאקאיצ'י "לעבוד, לעבוד ולעבוד" כדי להחיות ולבנות מחדש את המפלגה. "יותר מאשר שמחה, אני חשה שהעבודה האמיתית מתחילה עכשיו", אמרה. "נהפוך את המפלגה הליברלית-דמוקרטית למפלגה חיה ותוססת יותר, מפלגה שיכולה להפוך חרדות לתקווה."
בחירתה של טאקאיצ'י מסיימת את כהונתו של אישיבה כנשיא המפלגה, אך הוא יישאר ראש ממשלה עד שהיא תיבחר רשמית בהצבעת הפרלמנט, שתיערך ב-14 באוקטובר. בעבר, מנהיגי המפלגה הליברלית-דמוקרטית הפכו אוטומטית לראשי ממשלה לאחר הבחירות, אך כעת, כשהמפלגה נמצאת במיעוט בפרלמנט, יש לאופוזיציה הזדמנות להתאחד סביב מועמד מוסכם. נכון לעכשיו לא צמח מועמד כזה, מה שמותיר את טאקאיצ'י כמועמדת הסבירה ביותר לתפקיד.
מי היא טָקָאִיצ'י סַנָאֵה?
טאקאיצ'י היא דמות חריגה בפוליטיקה היפנית, הנשלטת מזה דורות על ידי פוליטיקאים גברים שהמשיכו את דרכי אבותיהם וסביהם. ילידת העיר נרה שבמערב יפן, היא הפוליטיקאית הראשונה במשפחתה. בתקופת הלימודים ניגנה בתופי להקת מטאל והיא חובבת רכיבה על אופנועים וצלילה.
היא נבחרה לפרלמנט בשנת 1993 ושירתה בתפקידים בכירים, בהם שרת הביטחון הכלכלי בשנים 2022-2024. טאקאיצ'י, שמציגה את ראשת ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר כמודל לחיקוי, שברה את "תקרת הזכוכית" הגבוהה ביותר בפוליטיקה היפנית כשנבחרה לאישה הראשונה לראשות הממשלה. עם זאת, היא אינה נחשבת כתומכת בשוויון מגדרי. היא התנגדה לאפשרות שבני זוג נשואים יחזיקו בשמות משפחה שונים וכן להתיר לעלות לכס הקיסרות צאצאים מצד האם – שני נושאים המהווים מדד עיקרי לעמדות פוליטיות בסוגיות מגדריות. פעילים לשוויון מגדרי ביפן ביקרו את עמדותיה של טאקאיצ'י וטענו שניצחונה אינו מבשר בהכרח על קידום עתידי של נשים בפוליטיקה ובחברה היפנית.
יאיו אוקאנו, פרופסורית באוניברסיטת דושישה בקיוטו, אמרה כי "טאקאיצ'י כלל לא התייחסה לקשיים שנשים מתמודדות איתם או לפערים המגדריים במהלך המרוץ להנהגה. במובן זה אני חוששת שמדובר באות קשה לנשים, משום שזה בעצם שולל כל אפשרות לשיפור ממשי באי השוויון המגדרי ביפן." ובכל זאת, טאקאיצ'י התחייבה למנות יותר נשים בקבינט ובהנהגת המפלגה בהשוואה לממשלות קודמות.
סַנָאֵה טאקאיצ'י (高市 早苗; לשעבר ימאמוטו) נולדה ב־7 במרץ 1961 בעיר נארה, בה גם גדלה. אביה עבד בחברה הקשורה לטויוטה ואמה שירתה כקצינת משטרה במשטרת מחוז נארה. היא סיימה את לימודיה בתיכון אונבי, אוניברסיטת קובה ובמכון לממשל וניהול על שם מצושיטה. ב־1987 נשלחה לארצות הברית בחסות מכון מצושיטה ושימשה כעמיתה בקונגרס אצל חברת הקונגרס האמריקאית מהמפלגה הדמוקרטית פאט שרודר. כששבה ליפן ב־1989, זכתה לחשיפה תקשורתית כאנליסטית פוליטית בעלת ניסיון בפוליטיקה אמריקאית ואף כתבה ספרים בנושא. במרץ אותה שנה החלה לשמש כמגישה בערוץ TV אסאהי, שם הנחתה את התוכנית "Kodawari TV Pre★Stage".
לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטת קובה, עבדה טאקאיצ'י כסופרת, עוזרת פרלמנטרית ושדרנית חדשות לפני שנכנסה לפוליטיקה. כחברה במפלגה הליברלית־דמוקרטית, נבחרה לראשונה לבית הנבחרים בבחירות הכלליות של 1993. בהיותה מקורבת לראש הממשלה לשעבר שינזו אבה, החזיקה במספר תפקידים במהלך כהונתו, הבולט שבהם: שרת הפנים והתקשורת בשנים 2019–2020. היא הייתה מועמדת בבחירות לראשות המפלגה ב־2021, אך הודחה בסיבוב הראשון והגיעה למקום השלישי. בתקופת כהונתו של פומיו קישידה שימשה כשרת המדינה לביטחון כלכלי בשנים 2022–2024. טאקאיצ'י התמודדה שוב על ראשות המפלגה ב־2024, הגיעה ראשונה בסיבוב הראשון אך הפסידה בפער קטן לשיגרו אישיבה בסיבוב השני. ב־2025 התמודדה בשנית, זכתה בשני הסיבובים והביסה את שינג'ירו קואיזומי. אם תיבחר לראשת ממשלה על ידי הדיאט, תהפוך לאישה הראשונה וגם לנציגה הראשונה ממחוז נארה שמכהנת בתפקיד.
לטאקאיצ'י מיוחסת תדמית פוליטית של שמרנית נחרצת והיא נחשבת לבעלת קשרים הדוקים עם שינזו אבה ועם הארגון הימני־קיצוני אולטרה־לאומני "ניפון קיייגי". היא מתנגדת לרפורמות חברתיות כגון נישואים חד־מיניים ומחזיקה בעמדות רוויזיוניסטיות בהיסטוריה. לרוב היא ממוקמת בימין הקיצוני של המפה הפוליטית היפנית.
בבחירות הכלליות ב־1993 נבחרה לבית הנבחרים לראשונה כמועמדת עצמאית. שנה לאחר מכן הצטרפה למפלגת "הליברלים" בראשות קוג'י קאקיזאווה, שהתמזגה במהרה למפלגת "החזית החדשה". ב־1996 נבחרה מחדש מטעם החזית החדשה, אך המפלגה ספגה תבוסה בבחירות. בנובמבר אותה שנה הצטרפה למפלגה הליברלית־דמוקרטית בעקבות פניית מזכ"ל המפלגה קואיצ'י קאנטו, צעד שגרר ביקורת קשה מאנשי החזית החדשה.
במפלגה השתייכה לפלג מורי (Seiwa Seisaku Kenkyūkai) ושימשה כסגנית שר הפרלמנט במשרד הסחר והתעשייה בממשלת קייזו אובוצ'י. היא עמדה גם בראש ועדת החינוך והמדע. בבחירות 2000 הוצבה במקום הראשון ברשימת המפלגה ונהנתה מניצחון קל. ב־2002 מונתה לסגנית שר בכירה במשרד הכלכלה, המסחר והתעשייה תחת ראש הממשלה ג'וניצ'ירו קואיזומי.
בבחירות 2003 הפסידה במחוז נארה הראשון מול חבר הפרלמנט מהמפלגה הדמוקרטית סומיו מאבוצ'י. היא עברה לייצג את העיר איקומה הסמוכה ובבחירות 2005 נבחרה לייצג את מחוז נארה השני. בתקופת הפסקת פעילותה מהדיאט, ב־2004, שימשה כמרצה לכלכלה באוניברסיטת קינקי. טאקאיצ'י הובילה קבוצה פנימית שהתנגדה להצעת חוק שנועדה לאפשר לבני זוג לשמור על שם משפחתם המקורי לאחר הנישואים, בטענה שזה יפגע במבנה המשפחה המסורתי ביפן. בתפקידה כאחראית על תחום התקשורת עוררה סערה ב-2016 כשטענה כי ניתן לשלול רישיונות שידור מערוצים שישדרו תכנים מוטי דעה פוליטית, אמירה שזכתה לגינויים חריפים כהתקפה על חופש הביטוי במדינה. היא מקושרת לארגון האולטרה־לאומני ניפון קייגי.
בממשלת שינזו אבה הראשונה כיהנה כשרת המדינה לענייני אוקינאווה והטריטוריות הצפוניות, שרת המדינה למדיניות מדע וטכנולוגיה, שרת המדינה לחדשנות, שרת הנוער ושוויון מגדרי ושרת המדינה לבטיחות מזון. באוגוסט 2007 שימשה כחברת הקבינט היחידה של אבה שביקרה עם ראש הממשלה לשעבר ג'וניצ'ירו קואיזומי במקדש יאסוקוני ביום השנה לסיום מלחמת העולם השנייה.
לאחר ניצחון המפלגה בבחירות 2012 מונתה לעמוד בראש מועצת מחקרי המדיניות של המפלגה. בינואר 2013 קראה לאבה לפרסם "הצהרת אבה" שתחליף את "הצהרת מוראיאמה" שהתנצלה על נזקי הקולוניאליזם היפני. ב־2014 מונתה לשרת הפנים והתקשורת. זמן קצר לאחר מכן פורסמה תמונתה לצד מנהיג מפלגה ניאו־נאצית יפנית קטנה, אך היא הכחישה קשר אישי והבהירה שלא הייתה מצטלמת אילו ידעה על הרקע שו. באותה שנה הופיעה גם בפרסום שקידם ספר מ־1994 ששיבח את כישורי הבחירות של אדולף היטלר.
בין 2014 ל־2020 ביקרה שוב ושוב במקדש יאסוקוני, כולל כאשת קבינט מכהנת, צעד שעורר מחלוקת ציבורית, משום שהמקדש מנציח פושעי מלחמה יפנים. ב־2019 חזרה לכהן כשרת הפנים והובילה רפורמות ברשות השידור NHK ובחלוקת מענקים בתקופת הקורונה.
ב־2021 הכריזה על מועמדות נגד יושיהידה סוגה לראשות המפלגה הליברלית-דמוקרטית. לאחר שסוגה פרש, זכתה לתמיכת אבה, אך הפסידה בסבב הסופי. ב־2023 נקשרה לשערורייה סביב מסמך פנימי שטען ללחץ פוליטי על כלי תקשורת אך היא הכחישה ועמדה במוקד הביקורת. ב־2024 שוב התמודדה מול שיגרו אישיבה ושינג'ירו קואיזומי והפסידה לאישיבה. היא קיבלה הצעה לכהן בתפקיד בכיר במפלגה, אך סירבה ועמדה בראש ועדה חדשה נגד טרור ופשיעת סייבר.
ב־2025, לאחר התפטרות אישיבה מראשות המפלגה והממשלה, התמודדה שוב והפעם ניצחה. בסיבוב הראשון קיבלה 183 קולות (31.07%) ובסיבוב השני 54% מול שיניג׳ירו קוֹאיזוּמי, שר החקלאות מאז מאי 2025 ושר הסביבה בשנים 2019–2021. היא הפכה לנשיאת המפלגה ומועמדת מובילה לראשות ממשלת יפן.
טאקאיצ'י מזוהה עם שמרנות ולאומנות. היא מתנגדת לנישואים חד־מיניים, רואה סכנה בשוויון מגדרי העלול "להרוס את מבנה המשפחה", מתנגדת לאפשר לאישה להפוך לקיסרית יפן ותומכת בהחמרה נגד כלי תקשורת מבקרי ממשל. היא ידועה בביקוריה הקבועים במקדש יאסוקוני ובאמירות רוויזיוניסטיות על פשעי המלחמה היפניים. כל זאת לצד תמיכה בהמשך מדיניותו של שינזו אבה, "אבנומיקס", להחייאת הכלכלה היפנית ופיתוח כלכלה עצמאית פחות מסין. היא משמשת כסגנית יו"ר ועידת הפרלמנט של "שינטו סייג'י רנמיי" – גוף הקורא להחזרת טקסי שינטו וחינוך מוסרי. היא נחשבת חלק מהימין הקיצוני במפלגה ואף הושוותה למרגרט תאצ'ר, ומכונה "גברת הברזל".
ב־2004 נישאה לטאקו ימאמוטו, חבר פרלמנט בעצמו. היא אימצה את שלושת ילדיו מנישואיו הקודמים. בני הזוג התגרשו ב־2017 אך חידשו את נישואיהם ב־2021. לטאקאיצ'י ארבעה נכדים חורגים. היא חובבת מרוצי סוסים. במהלך נישואיה הראשונים אימצה את שם משפחתו, אך כשנישאו מחדש, היה זה הוא שהחליף את שם משפחתו לשלה.
מהם הקווים המרכזיים במדיניותה?
טאקאיצ'י ידועה בעמדותיה הנוקשות בענייני ביטחון לאומי, הגנה והגירה. היא נחשבת לתלמידתו של ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה, ראש הממשלה שכיהן זמן שיא ביפן ומעצב יוזמת לאזור חופשי במרחב שבין האוקיינוס השקט לבין האוקיינוס ההודי (המרחב האינדו-פסיפי), שמציבה את יפן כמשקל נגד לעלייה הכלכלית והצבאית של סין. לאחר רצח אבה ב-2022, טאקאיצ'י הפכה לדמות מרכזית בזרם הנצי של המפלגה הליברלית-דמוקרטית.
עמדותיה הלאומניות עשויות לסבך את היחסים עם סין ולפגוע במאמצים לשיפור היחסים עם דרום קוריאה. ראש הממשלה אישיבה ונשיא דרום קוריאה לי ג’ה מיאונג נפגשו שלוש פעמים בשלושת החודשים האחרונים והתחייבו לפתח יחסים יציבים. טאקאיצ'י אמרה שהיא מעוניינת לחזק את היחסים עם סיאול, אך דרום קוריאה מסתייגת מאפשרות כהונתה. בעימות ביוטיוב בספטמבר 2025 אמרה ששרים יפנים צריכים "ללכת בביטחון מבלי לדאוג למראית עין" לאי שנוי במחלוקת בין שתי המדינות.
בנוגע לעבר המלחמתי של יפן, טאקאיצ'י סבורה שאין צורך בהתנצלויות נוספות. היא ביקרה פעמים רבות במקדש יאסוקוני, שבו מונצחים גם פושעי מלחמה ממלחמת העולם השנייה, מה שמעורר ביקורת בינלאומית. בקמפיין הבחירות נמנעה מהצהרה מפורשת האם תמשיך בביקורים, אך הדגישה את מחויבותה להוקרת חללי המלחמה. טאקאיצ'י מעוניינת להחמיר את ההגבלות על זרים ביפן. היא עוררה סערה כשטענה, ללא ראיות, ש"זרים בועטים בצבאים" בעיר הולדתה נרה. גורם בעיריית נרה אמר שלא התקבלו דיווחים על כך. למרות גידול במספר הזרים ביפן, הם מהווים רק 3% מהאוכלוסייה. כלכלית, היא תומכת בביטול מס הדלק הזמני ובהחלת מערכת זיכוי מס עם מענקים במזומן, שתאפשר לאזרחים בעלי הכנסות נמוכות לקבל החזר כספי על חלקי זיכוי שלא נוצלו. גם מפלגות האופוזיציה תומכות בגישה זו.
נקודת המחלוקת המרכזית עשויה להיות סביב הסכם הסחר שהושג בספטמבר 2025 בין ממשל טראמפ לממשלת אישיבה. טאקאיצ'י רמזה שתרצה לפתוח מחדש את ההסכם, במיוחד לגבי התחייבויות השקעה יפניות של 550 מיליארד דולר בארצות הברית. "אם במהלך היישום יתגלו רכיבים הפוגעים באינטרס הלאומי של יפן, אזי משא ומתן מחודש הוא אפשרות," אמרה טאקאיצ'י בעימות בטלוויזיה היפנית. טאקאיצ'י נתמכת בידי חברי מפלגה המעוניינים להפוך את יפן לפחות תלויה בארצות הברית. היא דוגלת בהגנה עצמית חזקה יותר ואף קידמה דיון בשימוש אפשרי בנשק גרעיני אמריקאי בשעת חירום. בעימות בחירות אמרה שיש לחזק את הברית עם ארה"ב ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם דרום קוריאה והפיליפינים. לדבריה, יש לה חששות מסין אך היא מקווה להמשיך בדיאלוג עם בייג’ינג. עם זאת, אם תיטה יתר על המידה ימינה ביחסיה עם סין או דרום קוריאה, יפן עלולה להיכנס לבידוד, במיוחד בתקופה בה אסטרטגיית סין של ממשל טראמפ נמצאת בשינוי. לדברי טטסואו קוטאני, מומחה ליחסי יפן-ארה"ב באוניברסיטת מיקאי, "יפן עלולה להישאר מבודדת, יחסיה עם דרום קוריאה עלולים להידרדר ואם תנקוט בעימות מול סין בזמן שארצות הברית מצמצמת נוכחות באסיה – זו תהיה מציאות קשה מאוד," אמר. "כל ראש ממשלה חייב לשקול זאת היטב."
מדוע מתקיימות כעת בחירות להנהגת המפלגה?
יפן חווה שלוש שנים רצופות של חוסר יציבות פוליטית יוצאת דופן, בשל אי שביעות רצון ציבורית מהמצב הכלכלי ופרשת שחיתות במפלגת השלטון בשנת 2023. מטבע הין נחלש והמחירים עולים – לאחר עשרות שנים של דפלציה – פגעו במשקי הבית, והשכר לא הדביק את הקצב. האמון הציבורי במפלגה צנח מאז פרשת גיוס התרומות הפוליטיות שהטלטלה את המפלגה לאחר רצח שינזו אבה ב-2022, והפלילה רבים בהנהגה הבכירה.
המשבר פגע קשות במוניטין של המפלגה. פומיו קישידה התפטר מתפקיד ראש הממשלה ב-2024 בעקבות שיעורי תמיכה נמוכים במיוחד. אישיבה, שהחליפו, הבטיח להשיב את אמון הציבור, אך זמן קצר לאחר שנבחר איבדה המפלגה את הרוב המוחלט בבית התחתון של הפרלמנט לראשונה מזה 15 שנה. התבוסה החליש מאוד את מעמדו של אישיבה, ובנוסף אליו הפסד כואב בבחירות לבית העליון ביולי 2025, הותיר את המפלגה ללא רוב קואליציוני באף אחד מבתי הפרלמנט, לאחר שלטון כמעט רציף מאז ייסודה ב-1955.
סַנָאֵה טאקאיצ'י בנתה קריירה פוליטית ענפה, שבמהלכה הפכה מאנליסטית ומגישת חדשות צעירה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בפוליטיקה היפנית. שילוב של נאמנות לשמרנות, קשרים קרובים עם שינזו אבה והיכולת לשרוד משברים פוליטיים – סלל לה את הדרך לראשות מפלגת השלטון, המפלגה הליברלית־דמוקרטית. בין אם תיזכר כ"אשת הברזל של יפן" בסגנון תאצ'ר ובין אם כקול שנוי במחלוקת במחנה ימין היפני, היא כבר קבעה את מקומה בדפי ההיסטוריה היפנית בתור האישה הראשונה שמובילה את מפלגת השלטון הגדולה במדינה ואת ממשלת יפן.
