ארבע השנים האחרונות תחת שלטון הטליבאן באפגניסטן הביאו לדיכוי חמור של נשים, הגבלת זכויות אדם והחרבת מוסדות המדינה, בעוד הקהילה הבינלאומית ממשיכה להתעלם מסבלם של האפגנים ומתקשה להתמודד עם משטר סמכותני שמנהל את המדינה במסתוריות מוחלטת ומכתיב את חיי מיליוני התושבים ללא פיקוח או אחריות.
ב־15 באוגוסט 2021 קרסה הרפובליקה הדמוקרטית של אפגניסטן. עם עזיבתם של חיילי צבא ארה”ב ונאט”ו האחרונים את המדינה, הטליבאן חזר לשלטון והעם האפגני התכונן לעתיד בלתי ודאי.
למרות הבטחות למתינות ולהכלה, ארבע שנים לאחר מכן הקים הטליבאן משטר דיכוי וסלקטיבי, שהרס במיומנות רבה את מוסדות החוק, הצדק וזכויות האזרח. עם הידוק אחיזת השלטון על ידי הטליבאן, תשומת הלב הבינלאומית דעכה. המלחמות באוקראינה, בעזה ובמקומות אחרים השתלטו על סדר היום העולמי ודחקו את אפגניסטן מחוץ למוקד.
בעוד הטליבאן מבקש לשים קץ לבידוד ולהשיג לגיטימציה, האם הקהילה הבינלאומית תוכל עכשיו למצוא את הרצון להפעיל לחץ אמיתי?
אמירות הדיכוי של הטליבאן
לאחר שחזר לשלטון, הטליבאן ביטל את חוקת המדינה מ־2004, מה שאיפשר למשטר לפעול ללא שלטון חוק שקוף. במקום זאת, מולה חיבטאללה אחונדזדה, מנהיג הטליבאן המסתגר, שולט באמצעות צווים מבסיסו בקנדהאר.
הדיכוי של נשים ובנות על ידי הטליבאן כל כך חמור, שקבוצות זכויות אדם מכנות אותו כיום “אפרטהייד מגדרי” וטוענות שיש להגדירו כעבירה בינלאומית חדשה. צווים רשמיים מחקו את הנשים מחיי הציבור, ואסרו עליהן ללמוד מעבר לבית ספר יסודי (למעט חינוך דתי), לעבוד ולהימצא במרחבים ציבוריים. נשים אינן יכולות לנוע בחופשיות בציבור ללא מהראם, או אפוטרופוס גברי.
הטליבאן גם פירק את המשרד לענייני הנשים והחליפו במשרד להפצת המוסר ומניעת החטאים. כמכשיר מרכזי לדיכוי, המשרד מחזק את האפליה המגדרית המוסדית באמצעות פשיטות סדירות, מעצרים, מעקב ובקרה על המרחב הציבורי.
שלטון הטליבאן הוביל גם להדרה ולרדיפה של קבוצות אתניות ודתיות מיעוטיות כגון ההזארה, שיעים, סיקים ונוצרים. במחוז פנג’שיר, מוקד ההתנגדות לטליבאן, תיעדו ארגוני זכויות אדם את הדיכוי הקשה של האוכלוסייה המקומית, כולל מעצרים המוניים, עינויים והוצאות להורג מחוץ למסגרת המשפטית.
באופן רחב יותר, הטליבאן החריב את המרחב האזרחי במדינה. עיתונאים ופעילים נאלצו לשתוק עקב פחד, אלימות ומעצרים שרירותיים, מה שהוביל לצנזורה עצמית רחבה ולביטול חופש המידע שמאפשר להפרות להימשך ללא ענישה.
למרות הסיכונים העצומים, פעילים, עיתונאים ואזרחים ממשיכים להתנגד לטליבאן. נשים קיימו הפגנות שלוות למרות הדיכוי הקשה, אחרות מנהלות בתי ספר חשאיים לבנות ומתעדות פגיעות בתקווה לאחריות בעתיד.
מנהיג הטליבאן
חיבטאללה אחונדזדה מוכר רשמית כמנהיג האמירות האסלאמית של אפגניסטן, מפקד המאמינים וחוקר הקוראן והחדית’ים (אמירותיו של הנביא מוחמד).
דבריו, בין אם כתובים ובין אם מפי דבריו, מהווים חוק עליון ומאוכפים בקפדנות על ידי משטר שאינו מחזיק בחוקה או במגבלות על סמכויותיו הבלתי מוגבלות של המנהיג העליון שלו. למעט כמה בכירים בטליבאן שטוענים שראו אותו באופן אישי, אחונדזדה, הוא חידה לאפגנים – ולעולם – משום שאין מידע על האיש ששולט באפגניסטן מבלי להיות נראה, נבחר או אחראי בפני מישהו. למשל, אחונדזדה, שמתגורר ככל הנראה במחוז קנדהאר, הוציא צו האוסר על חלוקה ומכירת קרקעות ציבוריות ללא צו מפורש ממנו, ובכך חתר תחת כל הבירוקרטיה הממשלתית לניהול קרקעות בבירה קאבול.
מאישור מינויים של שרים ושופטים ועד לבחירת מנהלי מחוזות – אחונדזדה מחליט על הכל במשטר הטליבאן. שאלות כמו אם ומתי הטליבאן יאשר לבנות לחזור לבית ספר תיכון ולנשים לעבוד ייפתרו רק לפי צו של אחונדזדה.
“שנית, הוא יודע את החדית’ים. הוא מפרש את הקוראן. הוא פקיה [חכם הלכה איסלאמי]. … בג’יהאד הקודם, בנו עצמו ביצע פיגוע התאבדות בזמן שהוא היה אמיר,” סיפר שאהבודין דילואר, שר המכרות של הטליבאן, לעיתונאי אפגני על מאפייניו המיוחדים של אחונדזדה. זהות בנו הצעיר שביצע את הפיגוע נותרה לא ידועה לציבור, כמו גם מידע על יתר בני משפחתו. נטען שיש לו שתי נשים ו־11 ילדים, אך אין אישור או הכחשה רשמית לכך.
לגיטימציה
כמו קודמיו, אחונדזדה הוכרז כאמיר על ידי מועצה קטנה ומגדרית של אנשי דת בטליבאן. ההכרזה התקיימה ב־2016, לאחר שהאמיר השני של הטליבאן, אחתר מוחמד מנסור, נהרג מתקיפת רחפן אמריקאי בפקיסטן.
הטליבאן טוענים שמינוי האמיר על ידי המועצה הבטיח לגיטימציה ציבורית לפי מושג נדר אמונים האסלאמי. בהיעדר מסגרת כתובה לממשל הטליבאן, לא ברור כמה זמן האמיר יכול להישאר בשלטון, כיצד ואיך ניתן להחליפו והאם הוא יכול למנות את יורשו.
חוסר בהכרה בינלאומית, גם בקרב רוב המדינות המוסלמיות, משטרו של אחונדזדה נתפס על ידי האפגנים בתוך המדינה ומחוצה לה כריכוזי ולא לגיטימי. כשנשאל על כך שהמשטר חסר לגיטימציה אלקטורלית, שר החוץ של הטליבאן, אמיר חאן מוטאקי, אמר ל־BBC שהמדינות אינן עורכות בחירות באופן אוניברסלי, ואפגניסטן היא אחת מהן בלבד.
שלטון סמכותני
צפון קוריאה, סוריה וסעודיה מתוארות לעיתים כמשטרים הסמכותניים ביותר בעולם, בהם מנהיגים אוטוקרטיים שולטים בכוח בלתי מוגבל. לאחונדזדה אין פחות כוח ממנהיגי שלוש המדינות הללו, אך יש לו ייחוד עיקרי: סגנון הפעלה ייחודי.
היעלמותו הציבורית של האמיר ייחודית לטליבאן. על ידי סגירת בתי ספר ואוניברסיטאות לנשים, דיכוי עיתונות חופשית, הפיכת התנגדות פוליטית לפשע ובידוד המדינה מהזירה הבינלאומית, אחונדזדה מחקה במידה רבה מנהיגים של משטרים סמכותניים אחרים.
חשוב להם לשמור על תושבי המדינה בלא ידיעה על חיים טובים יותר שקיימים במקומות אחרים. וגם חובה מוחלטת לשמור על אמונתם באיום קיומי חיצוני ובין השאר, תחת הטליבאן אפגניסטן נכנסה לעוני קיצוני, כאשר יותר מחצי מאוכלוסייתה המוערכת ב־38 מיליון זקוקה לסיוע הומניטרי. כמעט כל האפגנים מאפיינים את חייהם כסבל, לפי סקר של Gallup שפורסם בדצמבר 2022.
מנהיגי הטליבאן מתפארים לעיתים ביכולת להביא שלום וביטחון לאפגניסטן ההרוסה ממלחמות. כמרד מזוין, אבל הטליבאן הוא שאחראי לאלפי פיגועי התאבדות, פיצוצים והוצאות להורג ממוקדות – מדי שנה מ־2002 ועד אוגוסט 2021, כשחזר לשלטון.
אבל נראה שרבים מוכנים להחליף את חירותם בבטחון חזרתו של הטליבאן לשלטון, לאחר כמעט שני עשורים של דמוקרטיזציה בינלאומית באפגניסטן, אינה יוצאת דופן. בעולם כולו, משטרים סמכותניים מרחיבים את אחיזתם. רק 20% מאוכלוסיית העולם חיה בחברות חופשיות, בעוד ש־39% ממנה חיה בחברות שבהן חירות אזרחית ופוליטית מוגבלת בדרגות שונות, כך לפי Freedom House בוושינגטון.
משטרים סמכותניים הפכו ליעילים יותר בהטעיה והקפדה על הנורמות והמוסדות שנועדו לתמוך בזכויות וחירויות בסיסיות ובאפגניסטן של אחונדזדה, מוסדות כאלה (כמו הנציבות הלאומית לזכויות אדם, גופים אלקטורליים והפרלמנט) פורקו מזה כבר ללא הגבלת זמן.
צמצום הסיוע ההומניטרי
למרות שרוב המדינות אינן מכירות בטליבאן כמשטר חוקי ורשמי של המדינה, כמה מדינות אזוריות קראו להקל על בידודו הבינלאומי. ביולי 2025, רוסיה הייתה המדינה הראשונה שהכירה בטליבאן. סין גם מעמיקה את קשריה הכלכליים והדיפלומטיים עמם. שר החוץ ההודי פגש לאחרונה את מקבילו הטליבאני, ולאחר מכן הטליבאן כינה את ניו דלהי “שותף אזורי משמעותי”.
סיוע בינלאומי ממשיך להגיע לאפגניסטן, אך דו״ח של גורם פיקוח אמריקאי השבוע תיעד כיצד הטליבאן משתמש בכוח ובאמצעים אחרים כדי להסיט אותו. ארצות הברית עדיין סיפקה יותר מ־40% מכלל הסיוע ההומניטרי לאפגניסטן לאחר חזרתו של הטליבאן, אך החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ לפגוע קשות בסוכנות הפיתוח הבינלאומית האמריקאית US Aid כמעט והעלימה את המימון הזה לחלוטין.
מצב זה השבית שירותים חיוניים ומאיים להטביע את המדינה באחד מהמשברים ההומניטריים הקשים בעולם. מתקנים רפואיים נסגרו ותת־תזונה גואה. גירוש המוני של מאות אלפי אפגנים מאיראן ומפקיסטן הוסיף אף הוא לאסון ההומניטרי.
במשך שנים ניסה ארגון האומות המאוחדות לקדם שיחות בין הטליבאן והקהילה הבינלאומית בקטאר במטרה לשפר את התנאים במדינה. עם זאת, המהלך נתקע שוב ושוב. הטליבאן החליט להשתתף בשיחות רק באמצע 2024, לאחר שהאו”ם הסכים להחריג נשים וקבוצות החברה האזרחית ולהגביל את סדר היום. הפגישה לא הניבה פריצות דרך או ויתורים.
צפוי סבב שיחות נוסף, אך הדילמה המרכזית נותרה: כיצד ליצור מעורבות עם הטליבאן מבלי להעניק לגיטימציה לשלטון המדכא שלו.
טחנות הצדק טוחנות לאט
להפרות השיטתיות של זכויות האדם על ידי הטליבאן יש השלכות עולמיות. מומחים מזהירים על מגמת גידול של דיכוי דומה, שכונה “טליבאניזציה”, המתפשטת במדינות אחרות. בתימן, למשל, מנהיגי החות’ים הטילו מגבלות המזכירות באופן מדהים את צווי הטליבאן, כולל איסור על נשים ללכת בציבור ללא אפוטרופוס גברי והגבלות על היקף התעסוקה שלהן.
בעוד שמדינות בודדות נכשלו בהסכמה על תגובה מתואמת לטליבאן, מוסדות בינלאומיים נקטו צעדים בכיוון הנכון. ביולי 2025, בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר נגד אחונדזדה ושופט הטליבאן הראשי, באשמת פשעים נגד האנושות בגין רדיפה מגדרית.
בנוסף, ארבע מדינות – אוסטרליה, גרמניה, הולנד וקנדה – החלו בתהליך הגשת עתירה נגד הטליבאן לבית הדין הבינלאומי לצדק בגין אפליה מגדרית. מדובר במקרה ראשון שמגיע לבית הדין הזה.
כדי להשלים את המאמצים הללו, על מדינות החברות באו”ם להקים מנגנון חקירה בינלאומי עצמאי שיתעד ויחקור באופן שיטתי פשעים שביצע הטליבאן. מנגנון כזה יסייע לשמור על ראיות ויאפשר הקמה של בסיס משפטי לתביעות עתידיות. כי ללא לחץ בינלאומי מתואם, סבלו של העם האפגני רק יחריף וסוג הדיכוי של הטליבאן ימשיך להשפיע על זכויות נשים הרבה מעבר לגבולות אפגניסטן.
