למלכה ויקטוריה היו 42 נכדים שהתפזרו ברחבי אירופה והיו משולבים ברבות מהמלוכות ביבשת, מה שאומר שמלחמת העולם הראשונה הפכה להיות עניין משפחתי לא קטן…
מי שחקר אי פעם את עץ המשפחה שלו, יודע שככל שמתעמקים בו, כך גדלים הסיכויים לגלות הפתעות. אתם עשויים לראות קשרים מפתיעים בין ענפים רחוקים של העץ המשפחתי וללמוד על דרכים לא צפויות שבהן אנשים — אולי מרקעים שונים וחיים במדינות שונות — חולקים אותו דם.
דוגמה דרמטית לסוג הסיפור המפתיע שאילן יוחסין יכול לספר, הוא משפחת המלוכה וקבוצת הקשרים המוזרה מאחורי מלחמת העולם הראשונה. בריטניה אולי נסחפה בלהט הלאומני נגד גרמניה, כאשר רודיארד קיפלינג הזהיר ש'ההון בשער', אבל מה שנוטים לשכוח לעתים קרובות זה שהמלך הבריטי באותה תקופה, ג'ורג' החמישי, היה בן דודו הראשון של הקייזר הגרמני וילהלם השני ושניהם היו נכדיה של המלכה ויקטוריה.
אביו של ג'ורג' החמישי, אדוארד השביעי, היה בנה הבכור של ויקטוריה. הוא הפך למלך עם מות אמו ב-1901 ושרד רק תשע שנים דלות עד שמת בעצמו ב-1910, אז ג'ורג' החמישי עלה לשלטון. אגב, אמו של ג'ורג' הייתה אלכסנדרה מדנמרק — עובדה משמעותית אליה נחזור עוד רגע.
הקייזר הגרמני, לעומת זאת, היה נכדה של המלכה ויקטוריה מבתה של ויקטוריה, גם היא בשם ויקטוריה, שנישאה לפרידריך השלישי מגרמניה. למעשה, הקשרים של וילהלם עם המשפחה המלכותית הבריטית היו הרבה יותר מעניין גנטי. כתינוק, הוא הולבש בתלבושת סקוטית מלאה לחתונת דודו ברטי (המכונה אדוארד השביעי) לאלכסנדרה מדנמרק. כנער, הוא זכה בתואר מהמלכה ויקטוריה ואף היה נוכח לצדה כשהייתה על ערש דווי.
רבים מההיסטוריונים של התקופה הוקסמו מהיחסים הסוערים של וילהלם עם קרוביו הבריטים, במיוחד מציינים את האיבה העזה שלו כלפי דודו ברטי, שכונה "הטווס הזקן" ואף "שטן" על ידי וילהלם. במילותיו של ההיסטוריון דייוויד פרומקין, "הצד החצי-גרמני שלו היה במלחמה עם הצד החצי-אנגלי שלו". ואכן, ייתכן שהשאיפות המיליטריסטיות וההשתוללות שלו על הבמה האירופית הונעו בחלקן ממה שכותבת מירנדה קרטר, מחברת הספר "שלושת הקיסרים: שלושה בני דודים, שלוש אימפריות והדרך למלחמת העולם הראשונה", "רגישותו המתבגרת והרצון האדיפלי כמעט להתעלות על הבריטים"…
גם לשחקן המלכותי הגדול השלישי במלחמת העולם הראשונה, הצאר הרוסי ניקולאי השני, היה חלק מאוד אישי בעניינים. הוא היה בן דוד ראשון נוסף של ג'ורג' החמישי, שאמו, אלכסנדרה מדנמרק, הייתה אחות אמו של הצאר, דגמאר מדנמרק. בנוסף להיותם קרובים, ג'ורג' החמישי וניקולאי השני נראו דומים להפליא ופיתחו ידידות איתנה בשנותיהם הצעירות. קשריו של הצאר עם בני המלוכה הבריטיים התחזקו עוד יותר כשנשא לאישה את נכדתה האהובה על המלכה ויקטוריה, הנסיכה אליכס מהסה (שנספתה לצדו ולצד ילדיהם כשהמשפחה נטבחה על ידי מהפכנים קומוניסטים ב-1918).
לגבי וילהלם וניקולאי — ובכן, גם הם היו קרובי משפחה, בהיותם בני דודים רחוקים דרך בתי המלוכה הרוסים והפרוסים. הם תקשרו במברקים ובמכתב לקראת מלחמת העולם הראשונה, כינו זה את זה 'ווילי' ו'ניקי' ונשמעו מודאגים יותר ויותר לגבי הסבירות לעימות בין מדינותיהם. "לנסות ולהימנע מאסון כמו מלחמה אירופית", כתב הצאר לקייזר ב-1914, "אני מתחנן בפניך בשם ידידותנו הישנה, לעשות כל מה שאתה יכול כדי למנוע מבעלי בריתך ללכת רחוק מדי."
כמובן, הסכסוך אכן פרץ. קצת יותר משנה לאחר חתונת בתו של הקייזר הנסיכה ויקטוריה לואיז מפרוסיה — אירוע נוצץ של החברה שבו נכחו ג'ורג', ניקולאי ווילהלם ביחד בפעם האחרונה — בני הדודים היו במלחמה, עם בריטניה ורוסיה בעלות ברית נגד גרמניה.
הטבח חסר התקדים של המלחמה הגדולה — ממוכן, אכזרי וחסר אבירות — היה תוכחה פראית לרעיון שקשרים משפחתיים הדוקים בין משפחות מלוכה ימנעו איכשהו מעמים להתדרדר לשפיכות דמים. המלכה ויקטוריה נחשבה לסבתא של אירופה וכפי שהיסטוריון המלכותי, תיאו ארונסון כותב, "בקושי הייתה חצר ביבשת שלא התפארה לפחות באחד מבני משפחתה, אבל כל זה לא ייחשב עוד". בפני הבריתות הפוליטיות שקשרו מדינות אירופיות שונות זו לזו ובסופו של דבר ידונו את כולן למלחמה.
המלך
ג'ורג' החמישי נולד ב-3 ביוני 1865 בתקופת שלטונה של סבתו המלכה ויקטוריה. אביו, אדוארד השביעי, היה הבכור מבין ילדיה של ויקטוריה ועלה לכס המלוכה עם מות אמו ב-1901. לאחר עלייתו של אביו, ג'ורג' היה השני בתור לכס המלכות מאחורי אחיו הגדול, הנסיך אלברט ויקטור. עם זאת, הכל השתנה לאחר מותו בטרם עת של אלברט ויקטור עקב דלקת ריאות ב-1892. בשנה שלאחר מכן, ג'ורג' התחתן עם ארוסתו של אחיו, הנסיכה מרי מטק, ולזוג נולדו שישה ילדים משותפים: אדוארד, אלברט, מרי, הנרי, ג'ורג' וג'ון.
שלטונו של ג'ורג' החל ב-6 במאי 1910 כאשר אביו מת. כצייד ואספן בולים נלהב, ג'ורג' היה דמות מרשימה. בעקבות מלחמת העולם הראשונה, הוא קיבל החלטה חסרת תקדים לשנות את שם משפחת המלוכה מסקסה-קובורג-גותה לווינדזור שנשמע אנגלי יותר.
לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1917, ג'ורג' קיבל את ההחלטה הגורלית שלא לאפשר לבן דודו הראשון, הצאר ניקולאי השני ולמשפחתו לחפש מחסה באנגליה, מחשש שנוכחותם עלולה לעורר מהפכה דומה באנגליה. הצאר ומשפחתו נרצחו בשנה שלאחר מכן.
חיים של עישון סוער הובילו בסופו של דבר לבעיות בריאותיות עבור ג'ורג' בשנותיו האחרונות. על ערש דווי, רופאיו נתנו לו מנה קטלנית של מורפיום וקוקאין כדי לזרז את מותו והוא מת ב-20 בינואר 1936, בגיל 70.
הקייזר
וילהלם, שנולד ב-27 בינואר 1859 בברלין, היה הבכור מבין 42 נכדיה של המלכה ויקטוריה. אמו הייתה ויקטוריה, הנסיכה המלכותית שהיתה בתה הבכורה של המלכה ויקטוריה ובעלה הנסיך אלברט. ב-1881 נישא וילהלם לנסיכה אוגוסטה ויקטוריה משלזוויג-הולשטיין. הזוג היה נשוי במשך 40 שנה ונולדו להם שבעה ילדים משותפים: ששה בנים ובת אחת. עם מותה של אוגוסטה בשנת 1921, וילהלם נישא בשנית שנה לאחר מכן לנסיכה הרמין ראוס מגרייז. ב-15 ביוני 1888, וילהלם עלה לכס המלכות הגרמני והפך לקייזר וילהלם השני.
לאחר שהגיע לשלטון, וילהלם השתלט ישירות על מדיניות ארצו והחל לחזק את צבא גרמניה, במיוחד את הצי. הרטוריקה התוקפנית שלו לעתים קרובות הרחיקה את גרמניה מהמעצמות הגדולות האחרות של אירופה ובעקבות זאת הרחיקה את וילהלם מבני דודיו ומחבריו השליטים. לאחר שגרמניה הפסידה במלחמת העולם הראשונה ב-1918, וילהלם נאלץ לוותר על כס המלכות והפך לקיסר גרמניה האחרון בהיסטוריה. הוא חי את שארית חייו בגלות בהולנד. וילהלם מת ב-4 ביוני 1941, בגיל 82.
הצאר
ניקולאי אלכסנדרוביץ' נולד ב-18 במאי 1868 בארמון אלכסנדר ברוסיה, ניקולאי היה קשור למספר מלכים באירופה, כולל היותו בני דודם של מלך בריטניה ג'ורג' החמישי והקייזר וילהלם השני. ניקולאי וג'ורג' נראו דומים להפליא. בשנת 1894 נישא ניקולאי לנסיכה אליכס מהסה, אחד הנכדים האהובים על המלכה ויקטוריה. אליכס היתה נשאית ידועה של הפרעת הדם הנדירה הידועה בשם המופיליה. לניקולאי ולאליכס נולדו חמישה ילדים משותפים: אולגה, טטיאנה, מריה, אנסטסיה ואלכסיי. אלכסיי היה בנם היחיד והוא ירש את ההמופיליה מאמו. מתוך ייאוש למצוא תרופה, אליכס פנתה למיסטיקן ומרפא רוחני בשם רספוטין. נוכחותו וכוחו הגובר על בני רומנוב גרמו לסערה רבתי בקרב העם הרוסי והאליטה השלטת, מה שהוביל בסופו של דבר להתנקשותו של רספוטין ב-1916. באותה שנה בה נישא, ניקולאי ירש את כס המלוכה גם לאחר מות אביו, אלכסנדר השלישי, ממחלת כליות בגיל 49. כשליט אוטוקרטי, ניקולאי האמין שמעמדו על כס המלכות הוסמך מהאל. לאחר מכן, חוסר נכונותו לוותר על הכוח לפרלמנט גרם לכך שהוא התנכר לנתיניו.
תבוסות כבדות בשדה הקרב במהלך מלחמת העולם הראשונה הפכו עד מהרה לאי שביעות רצון המונית מבית והובילו למהפכה הרוסית שפרצה בשנת 1917. ב-15 במרץ 1917, ניקולאי נאלץ לוותר על כס המלכות והפך לקיסר האחרון של רוסיה, שסיים 304 שנות שלטון בית רומנוב. לאחר שהמלך ג'ורג' החמישי סירב להעניק להם מקלט בבריטניה, גורלם של ניקולאי ומשפחתו נחרץ.
ב-17 ביולי 1918, משפחת המלוכה כולה נורתה ונדקרה למוות על ידי חיילים קומוניסטיים במרתף בית איפאטייב שבעיר יקטרינבורג, בהרי אוראל ובכך הקיץ הקץ על שושלת רומנוב ששלטה באימפריה הרוסית 304 שנים.
♦
סיפורם של ג'ורג' החמישי, וילהלם השני וניקולאי השני הוא תזכורת עוצמתית לכך שקשרים משפחתיים, גם החזקים ביותר, אינם חסינים מפני כוחות היסטוריים גדולים יותר. המלחמה הגדולה חשפה את חולשתן של המונרכיות באירופה והובילה לקץ עידן.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
