תאמל״ק לימעטים המנהיגים שהעזו לאתגר את הסדר העולמי בשם יושרה, עצמאות וכבוד אנושי. תומאס סנקרה, נשיאה הצעיר של בורקינה פאסו, עשה זאת במחיר חייו.
בפסגת הארגון לאחדות אפריקה ב־1987, הזהיר תומאס סנקרה כי לא יחיה כדי להשתתף בוועידה נוספת אם בורקינה פאסו תהיה לבדה בהתנגדות לחובותיה. מספר חודשים לאחר מכן, הוא נרצח בהפיכה שנתמכה על ידי צרפת בשל התנגדות לאופי הניאו-קולוניאליסטי והאימפריאלי של החוב שהוטל על מדינות אפריקה וקרא לאחדות וחופש אפריקאיים.
אבל 4 וחצי שנים קודם לכן, ב־1983, סנקרה היה קצין צעיר וכריזמטי שעלה לשלטון בבורקינה פאסו והחל באחד הניסויים החברתיים המרתקים ביותר במאה העשרים. בתוך ארבע שנים בלבד, הוא הפך מדינה ענייה וחסרת משאבים למודל של הסתמכות עצמית, צדק חברתי ומאבק בלתי מתפשר בשחיתות. אך הניסוי לא הצליח הרבה זמן, לאחר שצבר יותר מדי אויבים.
ממהפכה לשינוי אידיאולוגי
תומאס סנקרה נולד ב־1949 למשפחה קתולית אדוקה. למרות שמשפחתו קיוותה כי יפנה למסלול הכמורה, סנקרה בחר בקריירה צבאית שדרכה קיווה להשפיע על המציאות הקשה של ארצו. במהלך הכשרתו הצבאית במדגסקר בראשית שנות השבעים, נחשף סנקרה להפגנות סטודנטים המוניות ולרעיונות מרקסיסטיים ופאן-אפריקאיים שעיצבו את תפיסת עולמו.
הוא ראה בצבא גוף שאמור לשרת את העם. כשחזר לבורקינה פאסו, אז עדיין תחת השם הקולוניאלי וולטה עילית, התפרסם כגיבור מלחמה בעימות מול מאלי ב-1974. לצד הקריירה הצבאית, סנקרה היה איש רוח ומוזיקאי שניגן בלהקת ג'אז, דמות ששילבה קשיחות אידיאולוגית עם נגישות אנושית.
ב-4 באוגוסט 1983, בתמיכת המונים ובעזרת חברו הקרוב הגנרל בלז קומפאורה, תפס סנקרה את השלטון. הצעד הראשון היה שינוי שם המדינה מוולטה עילית לבורקינה פאסו. השם החדש, שילוב של שתי שפות מקומיות, פירושו "ארץ האנשים הישרים". סנקרה ביקש למחוק כל שריד לעבר הקולוניאלי ולבנות זהות לאומית חדשה המבוססת על גאווה ויושרה.
המדיניות הכלכלית של סנקרה התבססה על העיקרון של "מי שמאכיל אותך, שולט בך". הוא דחה סיוע חוץ מקרן המטבע הבינלאומית והתמקד בהסתמכות עצמית. הוא הלאים את כל האדמות, ביטל את סמכויותיהם של ראשי השבטים המסורתיים וחילק את הקרקעות לאיכרים. בתוך שלוש שנים בלבד, המדינה הגיעה לעצמאות תזונתית מלאה וייצרה מספיק חיטה ותירס עבור כלל האוכלוסייה.
בתחום הבריאות, הוציא לפועל את "מבצע חיסון הקומנדו". בתוך שבועיים חוסנו למעלה מ-2.5 מיליון ילדים נגד מחלות קטלניות כמו חצבת ודלקת קרום המוח. בתחום החינוך, שיעור האוריינות זינק מ-13% ל-73%. הוא גם היה חלוץ סביבתי והוביל נטיעת 10 מיליון עצים כדי לעצור את התפשטות המדבר.
סנקרה הקדים את זמנו גם ביחסו לזכויות נשים. הוא אסר על מילת נשים, נישואי כפייה ופוליגמיה. הוא מינה נשים לתפקידי שרות בכירות וקצינות בצבא ועודד אותן לצאת לעבוד ולרכוש השכלה. באחד מהצעדים המפורסמים שלו, קבע יום בשנה שבו הגברים נדרשים לבצע את עבודות הבית וללכת לשוק, כדי להבין את עולן של הנשים.
צ'ה גווארה לימד אותנו שנוכל להעז לבטוח בעצמנו, ביטחון ביכולות שלנו. הוא החדיר בנו את ההכרה כי המאבק הוא הפנייה היחידה שלנו. הוא היה אזרח העולם החופשי שאנחנו יחד נמצאים בתהליך של בנייה. זו הסיבה שאנחנו אומרים כי צ'ה גווארה הוא גם אפריקני ובורקיני.
– תומאס סנקרה
סיכום הרפורמות והאירועים המרכזיים
| תחום הרפורמה | פעולה מרכזית | תוצאה והשפעה |
|---|---|---|
| זהות לאומית | שינוי שם המדינה מוולטה עילית לבורקינה פאסו | יצירת זהות המבוססת על יושרה וניתוק מהעבר הקולוניאלי |
| כלכלה וחקלאות | הלאמת קרקעות וחלוקתן לאיכרים תוך דחיית סיוע חוץ | השגת עצמאות תזונתית מלאה תוך פחות מ-4 שנים |
| בריאות וחינוך | מבצע "חיסון הקומנדו" ותוכנית אוריינות מאסיבית | חיסון 2.5 מיליון ילדים ועליית שיעור האוריינות ל-73% |
| זכויות נשים | איסור מילת נשים ומינוי נשים לתפקידי מפתח בממשלה | שיפור דרמטי במעמד האישה והשתלבותן במוקדי הכוח |
צניעות אישית מול שחיתות שלטונית
אורח חייו של סנקרה היה סגפני במיוחד. הוא הוריד את משכורתו שלו ושל שריו, מכר את צי מכוניות המרצדס הממשלתי והחליף אותן במכוניות רנו 5 פשוטות, שהיו המכוניות הנפוצות במדינה ואף עודד חברי ממשלה להגיע לעבודה באופניים. הוא סירב להשתמש במזגן במשרדו משום שרוב אזרחיו לא יכלו להרשות זאת לעצמם ודרש מאנשי הממשל ללבוש בגדים העשויים מכותנה מקומית בלבד כדי לתמוך בתעשייה הלאומית.
סוף טראגי
הקצב המהיר של הרפורמות והעמדה הנחרצת נגד המערב יצרו לסנקרה אויבים רבים.
ב־15 באוקטובר 1987, הגיע הסוף הטראגי. במהלך ישיבת ממשלה, כוח צבאי נאמן לבלז קומפאורה הסתער על המבנה. סנקרה, בניסיון להציל את עוזריו, יצא אל היורים בידיים מורמות ונורה למוות במקום.
גופתו נקברה בחשאי בקבר לא מסומן. בלז קומפאורה תפס את השלטון והכריז על תהליך של "תיקון", שבפועל החזיר את המדינה לתלות בצרפת ובמוסדות פיננסיים בינלאומיים, תוך שהוא מבטל רבות מהרפורמות של סנקרה ומקים משטר שהתאפיין בשחיתות לאורך 27 שנים.
המורשת והצדק ההיסטורי
נפילתו של קומפאורה בשנת 2014 בעקבות התקוממות עממית סללה את הדרך לצדק.
באפריל 2022, בית משפט צבאי גזר על קומפאורה מאסר עולם בגין מעורבותו ברצח סנקרה. וכיום, סנקרה נותר סמל של תקווה וגאווה אפריקאית, מנהיג שהוכיח ששינוי עמוק אפשרי גם בתנאים הקשים ביותר.
הסיפור של תומאס סנקרה הוא תזכורת לכוחה של אידיאולוגיה ולמחיר הכבד של מאבק למען צדק. מה דעתכם? האם מנהיגות כזו יכולה להתקיים בימינו? כתבו לנו בתגובות!
