פרדוקסים של מסע בזמן מאתגרים את ההבנה שלנו לגבי סיבתיות ורצון חופשי, ומעוררים שאלות לגבי השינויים של ההיסטוריה וכיצד מתפתח הקיום • בני אדם תמיד רצו לשנות את העבר או העתיד. עם זאת, ככל שאולי נרצה לטייל בזמן, מושג זה מעלה פרדוקסים ושאלות פילוסופיות לגבי מה זה אומר, או האם זה אפשרי בכלל.
ניסוי המחשבה "פרדוקס המסע בזמן" שוקל את הסתירות הללו ואת התוצאות האפשריות אם נוכל לנוע אחורה או קדימה בזמן. אבל האם לפילוסופיה יש מה לומר אם מסע בזמן אפשרי בכלל?
מושג המסע בזמן
מסע בזמן הוא מושג מרתק המשלב מדע, פילוסופיה וסיפורת. בבסיסו, מסע בזמן פירושו נסיעה בזמן בעת שאנו נעים בחלל, עוברים מנקודה אחת לאחרת. יכול להיות שזה אומר לחזור אחורה בהיסטוריה כדי לראות דברים כפי שהם קרו או לעתיד כדי לגלות מה יקרה אם משהו יתרחש.
דוגמה מהסיפורת עוזרת להסביר זאת: דמיינו אדם שעוזב היום ומגיע ל־4 ביולי 1776 בדיוק בזמן כדי לחזות (לא להשתתף) בהכרזת העצמאות האמריקאית. או, לקפוץ קדימה: מה אם עזבתם לעתיד שנים רבות קדימה, כך שראיתם איך דברים מסוימים התרחשו, אבל לא היה הקשר לארועים אחרים? זה שהחיים עשויים להיות שונים בעתיד, מאשר עכשיו זה לא מפתיע.
פילוסופים דנים באופן פעיל בהשפעות וההשלכות של מסע בזמן. תחום מחשבה מעניין במיוחד נוגע לאופן שבו מסע בזמן עשוי להשפיע על הסיבתיות, על האופן שבו מתרחשים אירועים בעקבות אירועים אחרים.
אם אפשר היה לחזור ולהפריע לאותן שרשראות של סיבה ותוצאה, תיאורטיקנים שואלים: האם אפשר לשנות את העבר? ואם כן, איך ההבדל הזה יתגלגל קדימה אל ההווה שממנו יצאנו למסע — או אל עתיד שונה?
פרדוקסים — מצבים שמרכיביהם גורמים להם להיראות בלתי אפשריים — מתעוררים לעתים קרובות בשיחות בנושא זה. אולי המפורסם ביותר הוא פרדוקס הסבא, שמציע שמישהו שחוזר אחורה בזמן עשוי למנוע את הלידה שלו על ידי כך שהוא עושה משהו נורא לסבו וסבתו. חידות הגיון אלו מראות עד כמה מעט אנו מבינים את יחסי הגומלין בין קיום, זמן וחוקי טבע. הם גם מספקים לפילוסופים (שלא לדבר על סופרים בדיוניים) חומר נהדר לספקולציות והרהורים.
ננתח כמה פרדוקסים מפורסמים שיכולים להסביר באופן פילוסופי את המושג מסע בזמן.
פרדוקס הסבא
פרדוקס הסבא הוא חידה מעוררת מחשבה שמאתגרת את האופן שבו אנו מבינים את הקיום, הזמן והסיבה והתוצאה. במצב פרדוקסלי זה, נוסע בזמן עלול לחזור אחורה בזמן ולמנוע מסבא וסבתא שלו להיפגש — כלומר שהם עצמם לעולם לא יוולדו. בבסיסו, פרדוקס הסבא מכוון לסיבתיות, העיקרון הבסיסי שגורם לעולם לתקתק, שבו לכל סיבה יש השפעה.
מנקודת מבט פילוסופית, הפרדוקס הזה סופג אגרוף אמיתי, שמאלץ אותנו לשאול האם הזמן מתקדם רק בקו ישר — ומה זה אומר על מי שאנחנו. אם אפשר לשנות אירועים שכבר קרו, האם זה אומר שההיסטוריה לא ניתנת לתיקון? ואם תיקון העבר באמת יכול למחוק אותנו, האם הרעיון הזה משתלב עם מושגים כמו רצון חופשי (להחליט דברים בעצמנו)?
פירוש העולמות הרבים (כן, כן, המולטיוורס זה לא רק מארוול, אלא תיאוריה מדעית ממשית) עשוי לעזור להסביר זאת בכך שכל בחירה יוצרת עותק נפרד של היקום. לפי רעיון זה, נוסעים בזמן לא ישנו דבר בעברם שלהם כשהם חוזרים — במקום זאת, הם היו יוצרים קו זמן אחר שבו לטיול שלהם לא הייתה השפעה.
במקום מציאות אחת קבועה, המושג הזה מצביע על כך שיש פיצול מתמיד להמון מציאויות אפשריות — כלומר למה שאנו עושים יש השלכות פוטנציאליות אינסופיות, לא רק אלו הנראות בקו אחד לאורך זמן.
פרדוקס האתחול
פרדוקס האתחול (Bootstrap Paradox), הידוע גם כפרדוקס האונטולוגי, מאתגר מאוד את ההבנה שלנו לגבי סיבתיות וזמן. הוא מציע שמשהו יכול להתקיים בלי שתהיה לו נקודת מוצא ברורה ובכך ליצור "לולאה סגורה" בזמן.
כדי להמחיש רעיון זה, דמיינו סופר שכותב רומן רב מכר רק לאחר שקיבל אותו מהעצמי העתידי שלו. בתרחיש הזה, הספר קיים — גם אם אף אחד לא יודע מי כתב אותו.
במקום צפייה בזמן כהתקדמות פשוטה של סיבה ותוצאה, הפרדוקס הזה שואל אם יש בו עוד — אולי אפילו משהו לא ליניארי. מנקודת מבט פילוסופית, הוא גם מעלה שאלות לגבי הקיום עצמו ומה שאנו מחשיבים לאמיתי.
אם משהו יכול להתקיים מבלי להיווצר במובן המקובל, מה זה מרמז על טבעם של סיבה ותוצאה? האם זה מרמז שמידע וחפצים יכולים להתקיים ללא תלות בזמן או שהבנתנו את הזמן עצמו זקוקה להערכה מחדש?
הפרדוקס מאתגר גם רעיונות לגבי יצירתיות ומקוריות: אם הסופר מעולם לא הגה את הרומן במקור, האם באמת אפשר לקרוא לו מחברו?
על ידי בחינת השאלות הללו מבעד לעדשת פרדוקס האתחול, פילוסופים מתעמקים בגבולות ההבנה האנושית, במסתרי היקום — ובאפשרות שהבסיס של המציאות עשוי להיות שונה מאוד ממה שחוויית היומיום שלנו מובילה אותנו להאמין.
פרדוקס ההימנעות
פרדוקס ההימנעות הוא בחינה פילוסופית של טבעו של הזמן והאם אפשר לשנות את העתיד אם יודעים מה יקרה.
בפרדוקס הזה, מישהו מקבל הודעה מהעתיד שמספרת לו על משהו רע שיקרה — נניח שתהיה לו תאונת דרכים בזמן ובמקום מסוימים. לאחר מכן הם נוקטים בפעולה כדי למנוע מהדבר הזה לקרות (כמו לא ללכת לשם בכלל) ואכן, שום דבר רע לא קורה להם.
זה מעלה שאלות עמוקות לגבי האם היקום נקבע מראש (ואם כן, האם ניתן לשנות אירועים?) או האם הזמן עשוי להיות גמיש יותר ממה שאנו חושבים!
פרדוקס ההימנעות הוא נושא מאתגר עבור מחברי מדע בדיוני מכיוון שהוא מעלה שאלות לגבי האם העתיד קבוע או אם אנחנו יכולים לשנות אותו. הוא גם שואל האם יכולה להיות סיבה ותוצאה אם אירוע מתרחש רק כי ידעתם שהוא יקרה — ואז פעלתם כדי לעצור אותו.
אבל מעבר לחידות ההגיון הללו, פרדוקס ההימנעות פותח גם תחומים מרתקים למחקר פילוסופי: אם נוכל לשנות את העתיד ברגע שידענו מה צופן העתיד הזה, מה זה אומר על הרצון החופשי? על סיבה ותוצאה? על הזמן עצמו?
כך שפרדוקס ההימנעות הוא כלי עלילתי נהדר לסופרי מדע בדיוני כי הוא עוזר לנו לדחוף דמויות לגבולותיהן. חוץ מזה, מי לא אוהב להתעסק עם רעיונות מגניבים כמו חלל מעוות?
פרדוקס ניוקום
הפרדוקס של ניוקום (Newcomb’s Paradox) הוא ניסוי מחשבתי פילוסופי מעניין הבוחן כיצד דטרמיניזם ורצון חופשי עשויים לתקשר כאשר אנו שוקלים מסע בזמן או את היכולת לחזות את העתיד.
בתרחיש זה, מגדת עתידות מדויקת במיוחד יכולה לראות אם תבחרו בתיבה A (שבוודאי מכילה משהו בעל ערך) או בתיבה B (שעשויה להכיל משהו אפילו טוב יותר). בהתבסס על מה שהיא רואה שתעשו, מגדת העתידות כבר הכניסה את הדבר הכי שווה בתיבה B.
אם תנסה לשחקן חכם על ידי נטילת שתי הקופסאות כדי למקסם את הזכייה שלכם, אז מגדת העתידות יודעת את זה כבר ולא הכניסה שום דבר לתיבה B. אבל אם אתם סומכים על מגדת העתידות ופשוט לוקחים את קופסה B… בינגו! היא כן ידעה מה תעשו — כי יש שם משהו נחמד בשבילכם.
כאשר מחשיבים את הפרדוקס הזה, אתם משחקים עם עצם הרעיון של רצון חופשי: אם מישהו יכול לדעת בוודאות מה אתם הולכים לעשות במצב מסוים, אז האם באמת יש לכם ברירה?
זה גם גורם לכם לתהות אם העתיד יכול להיות פתוח בפנינו — למרות שזה מרגיש שיש לנו רצון חופשי — אם הכל כבר ידוע מבעוד מועד. זה מתחבר להרבה סיפורים על מסע בזמן, אגב: לפעמים אנשים יכולים לדעת מה יקרה בעתיד, או שהם אפילו יכולים ללכת לשם!
הפרדוקס של ניוקום מבקש מאיתנו לשקול האם הידיעה על משהו שעדיין לא קרה עשויה לגרום לזה לקרות והאם אי פעם אנחנו באמת עושים בחירות אם כל מה שיקרה בעתיד כבר ידוע. האם זה אפשרי עבורנו לבחור בחופשיות אם אנחנו חיים בעולם כזה?
פרדוקס התאומים
למרות שהוא מבוסס עמוק בתחום הפיזיקה, פרדוקס התאומים הוא אוצר פילוסופי כשדנים לגבי זמן, קיום וזהות. תארו לעצמכם 2 תאומים: אחד נשאר על כדור הארץ בעוד השני עולה על ספינת חלל שנעה במהירות מדהימה. כשהתאום הנוסע בחלל חוזר הביתה, הוא מגלים שאחיו מבוגר הרבה יותר והזדקן פחות בגלל השפעות הקשורות לנסיעה הקרובה למהירות האור.
מצב זה מוביל את הפילוסופים לחשוב באופן סובייקטיבי על הזמן: האם הוא מתקתק כפי שאנו חווים אותו (בזרימה קבועה), או שמא אנשים שונים חווים זרימות שונות בהתאם למהירות שבה הם נעים ביחס לאחרים?
במילים אחרות, האם הזמן עובר באופן אחיד לכולם בכל מקום, או שהמעבר שלו יכול להימתח או להתכווץ למטה — כמו כשמושכים חוט אלסטי? אם כן, מה זה עושה לרעיונות שלנו סביב התרחשות תהליך ההזדקנות כי שניות הופכות לדקות, הופכות לשעות, שמרכיבות ימים… בו זמנית?
ברמה הפילוסופית, פרדוקס התאומים מעלה שאלות מרתקות לגבי מי אנחנו לאורך זמן. אם מהירות יחסית יכולה לגרום לשיעורי הזדקנות שונים כל כך, מה זה אומר לגבי האם אנחנו נשארים אותו אדם לאורך כל חיינו? והאם יכול להיות שזמן נע לא רק כמו רחוב חד סטרי? האם אפשר ליצור בו לולאות שמאפשרות דברים כמו מסע בזמן?
לאור זה, פרדוקס התאומים לא רק מאלץ אותנו לחשוב מחדש על הרעיונות שלנו לגבי איך העולם הפיזי עובד. יש לזה גם השלכות עמוקות על מקומנו במרקם הגדול של הזמן עצמו.
אז מהו פרדוקס המסע בזמן?
פרדוקס המסע בזמן הוא מרתק מכיוון שהוא חוקר רעיונות ומושגים בלתי אפשריים לכאורה. הוא מאפשר לשאול אם משהו יכול להתקיים ולא להתקיים בו זמנית או אם מישהו יכול לשנות משהו שכבר קרה.
תארו לעצמכם אם הייתם יכולים להיכנס למכונה, ללחוץ על כפתור ואז לצאת מהמכונה הזו אל העתיד או העבר. כמה מגניב זה יהיה?
אבל ברגע שאנחנו חושבים על הרעיון הזה, אנחנו מתמודדים עם פרדוקסים (דברים לא הגיוניים): האם אפשר לחזור אחורה בזמן ולעשות משהו שיגרום לכך שאתם מעולם לא נולדתם? האם זה יהיה אפשרי עבורכם לפגוש את עצמכם כילד קטן — ואז לספר להם דברים שקרו רק מאוחר יותר בחייכם?
הפרדוקסים הללו גורמים לנו להרהר בטבעו של הזמן עצמו, הסיבתיות והרצון החופשי — האם הזמן הוא ליניארי, מתפצל למספר ענפים או משהו אחר לגמרי. על ידי שקילת העקרונות הבסיסיים המסדירים את כל מה שאנו יודעים, ניתן לומר שפרדוקסים של מסע בזמן מציתים את הדמיון שלנו כמו שום דבר אחר.
