תאמל״ק לי
בקומה גבוהה של מגדל יוקרה בשכונת נווה צדק הציורית בתל אביב, הרחק מהחום המעיק של מקסיקו סיטי ומההיסטוריה המדממת של איגואלה, מתגורר אדם שנושא עמו סודות שיכולים לטלטל מדינה שלמה. מחלון דירתו, המשקיפה אל הים התיכון, תומאס סרון דה לוסיו רואה שקט; אך במולדתו, שמו הפך למילה נרדפת לאחת התקופות האפלות ביותר של השלטון בעשור האחרון. זהו סיפורו של האיש שבנה את זרוע החקירות החזקה ביותר במקסיקו, רק כדי למצוא את עצמו נמלט מצווי מעצר בינלאומיים בלב המזרח התיכון.
אוקטובר 2014. נהר סן חואן. האוויר סמיך מחשדנות. תומאס סרון עומד על גדת הנהר, מוקף באנשי הסוכנות לחקירות פליליות שהקים במו ידיו. באופן רשמי, הוא שם כדי לחפש את 43 הסטודנטים שנעלמו בנסיבות מסתוריות, באירוע שקרע את הלב של מקסיקו. אך המצלמות תיעדו משהו אחר: סרון נראה באתר יום לפני ה"גילוי" הרשמי של שרידי העצמות, כשהוא אוחז בשקית פלסטיק מסתורית. ברגע הזה, הגבול שבין חוקר לפושע היטשטש לנצח. "האמת ההיסטורית" שסרון ניסה למכור לעולם החלה להיסדק וחשפה תהום של עינויים בחדרי חקירות אפופי עשן ועסקאות סייבר חשאיות שיובילו אותו בסופו של דבר לחפש מקלט מדיני בתל אביב.
קווים לדמותו
תומאס סרון דה לוסיו, שנולד במקסיקו סיטי ב-7 ביולי 1962, הוא דמות שבמשך שנים נעה במוקדי הכוח של הממשל המקסיקני, תחת נשיאותם של פליפה קלדרון ואנריקה פניה נייטו. האיש שהיה אמון על אכיפת החוק במקסיקו מוצא את עצמו בצד השני של המתרס: מאז 2019 הוא מבוקש על ידי הרשויות במקסיקו בגין האשמות כבדות משקל: ממעילה בכספי ציבור ועינויים, ועד הסתרת ראיות ופשעים נגד המנהל הציבורי. למרות המצוד, הוא שוהה בישראל, איתה אין למקסיקו הסכם הסגרה.
סרון החל את דרכו האקדמית בלימודי מינהל תעשייתי במכון הפוליטכני הלאומי (IPN), ולאחר מכן השלים לימודים מתקדמים במדעי הפלילים. לפני שפנה לשירות הציבורי, הוא צבר ניסיון במגזר הפרטי: בשנת 1993 שימש כגזבר בחברת Compañía Industrial de Parras. ב-2002 כיהן כמנהל כספים ב-Grupo Control de Riesgo, ובשנת 2006 עבד במשך חודשיים כמנהל כספים בחברת Construsistem.
הטיפוס במעלה המנהל הציבורי
בתקופת נשיאותו של פליפה קלדרון, בשנת 2007, הצטרף סרון למשרד לביטחון פנים והופקד על הבקרה המשטרתית במשטרת המניעה הפדרלית (PFP). שם הוא פגש את חנארו גרסיה לונה. מבקריו מציינים כי לסרון לא היה כל ניסיון קודם בשירות הציבורי או בביטחון פנים לפני המינוי.
פליפה קלדרון (Felipe Calderón)
נשיא מקסיקו (2006–2012). ממשלו זכור בשל הכרזת המלחמה הכוללת על קרטלי הסמים, תקופה שבה גופי הביטחון הפדרליים קיבלו סמכויות נרחבות אך גם הואשמו בהפרות זכויות אדם.
בהמשך, עבר סרון למדינת מקסיקו, שם שירת במשרד התובע הכללי של המדינה (PGJEM) ושיתף פעולה עם אלפרדו קסטיו סרוונטס. הוא הצטרף למערך התיאום, החקירה והניתוח של ה-PGJEM כאשר קסטיו החליף את אלברטו בבאז, שהודח בעקבות הטיפול בפרשת פולט גבארה פארה. בשנת 2013, תחת נשיאותו של אנריקה פניה נייטו, עזב סרון את תפקידו לטובת ניהול הסוכנות לחקירות פליליות (AIC), תחת משרד התובע הכללי שבראשו עמד אז חסוס מורילו קראם. סרון שימש בתפקיד זה עד ספטמבר 2016, אז התפטר בשל סימני שאלה כבדים סביב חקירת היעלמות הסטודנטים מאיגואלה ב-2014. הסוכנות לחקירות פליליות נועדה להחליף את סוכנות החקירות הפדרלית שנגע השחיתות הכתים את כל הדרגים בה. הסוכנות שהייתה אמורה להיאבק בקרטלים הפכה לכלי שרת בידיהם והממשל נאלץ לפרק את הארגון. במקומו נוצרה הסוכנות לחקירות פליליות וזו הוכפפה למשרד התובע הכללי, שהפך לגוף אוטונומי.
הסוכנות לחקירות פליליות (Agencia de Investigación Criminal)
גוף פדרלי במשרד התובע הכללי המקסיקני שהוקם בספטמבר 2013, במקום סוכנות החקירות הפדרלית (AFI), כדי להוביל חקירות פשע מאורגן מורכבות תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. תחת סרון, הסוכנות הפכה לזרוע הביצועית החזקה ביותר של התביעה הכללית במקסיקו.
משימות
- ריכוז חקירות פדרליות נגד ארגוני פשע מאורגן וקרטלי הסמים.
- איסוף מודיעין טכנולוגי מתקדם לסיכול טרור ופשיעה חמורה.
- ניהול זירות פשע ברמה לאומית הדורשות מומחיות מדעית ומז"פ.
- תיאום מבצעי ומודיעיני בין גופי האכיפה במקסיקו לגופים בינלאומיים (כגון אינטרפול).
| מחלקה | ייעוד מרכזי |
|---|---|
| משטרת החקירות הפדרלית (PFM, Policía Federal Ministerial) | הזרוע המבצעת בשטח. אחראית על ביצוע מעצרים, הגנה על עדים וביצוע צווים שיפוטיים של התביעה הכללית. |
| המינהל הכללי לשירותי מומחים (Servicios Periciales) | תמיכה מדעית וטכנית לחקירות. כולל מעבדות זיהוי פלילי (מז"פ), בלסטיקה, ניתוח DNA ורפואה משפטית. |
| מרכז התכנון לניתוח מידע פלילי (CENAPI) | ה"מוח" של הסוכנות. ריכוז וניתוח נתונים על פשיעה מאורגת, ניתוח דפוסי פעולה של קרטלים ויצירת מודיעין אסטרטגי. |
| הלשכה המרכזית הלאומית – אינטרפול (Interpol México) | ניהול הקשר הישיר מול משטרת האינטרפול הבינלאומית, איתור מבוקשים שנמלטו לחו"ל (כפי שנעשה במקרה של סרון עצמו). |
| היחידה למודיעין וסייבר (Inteligencia Tecnológica) | שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים למעקב וניטור. כאן נוהלו מערכות הריגול כגון Pegasus ו-KBH TRACK. |
| משרד התיאום הבינלאומי (Coordinación de Asuntos Internacionales) | ניהול שיתופי פעולה עם סוכנויות זרות (כמו ה-DEA או ה-FBI) בענייני הסגרה וחקירות חוצות גבולות. |
המחלוקות: מקנאניאה ועד איואטזינאפה
כבר ב־2007, בעודו בשירות הפדרלי, שמו נקשר במחדל בעיר קנאניאה (Cananea) שבסונורה. דו"ח חשף כי פקידי משטרה פדרליים אפשרו לקבוצה חמושה להשתלט על העיר ולתקוף תחנת משטרה מקומית ללא תגובה. בשל חוסר התיאום, סרון פוטר אך המשיך את הקריירה במדינת מקסיקו.
אבל המקרה המרכזי שרודף אותו הוא היעלמות 43 הסטודנטים מאיואטזינאפה ב-26 בספטמבר 2014. בלילה שבין ה-26 ל-27 בספטמבר 2014, קבוצה של סטודנטים מהמכללה להוראה "ראול איסידרו בורגוס" יצאה לעיר איגואלה (Iguala) במטרה להחרים אוטובוסים שישמשו אותם לנסיעה להפגנת זיכרון במקסיקו סיטי. במהלך הלילה, הם הותקפו באכזריות על ידי כוחות משטרה מקומיים בשיתוף עם ארגון הפשע "גררוס יונידוס" (Guerreros Unidos). התוצאה הייתה קטלנית: 6 בני אדם נרצחו במקום, עשרות נפצעו, ו-43 סטודנטים נלקחו בכוח על ידי המשטרה ומאז נעלמו עקבותיהם.
תחת פיקוחו של תומאס סרון ובתמיכת התובע הכללי חסוס מורילו קראם, הציג הממשל ב-2015 את התיאוריה שזכתה לכינוי "האמת ההיסטורית" (La Verdad Histórica). לפי גרסה זו, הסטודנטים נמסרו לידי קרטל הסמים, נרצחו, וגופותיהם נשרפו עד אפר במזבלה של העיר קווקולה (Cocula), כשאפרם הושלך לנהר סן חואן. ברם, ועדת מומחים בינלאומית עצמאית (GIEI) הפריכה את הגרסה הזו מכל וכל. המומחים קבעו כי שריפה בסדר גודל כזה לא הייתה יכולה להתרחש במזבלה מבלי להשאיר עקבות סביבתיים עצומים, וכי באותו לילה אף ירד גשם כבד באזור. החשד הכבד שנפל על סרון היה שהוא "ייצר" את האמת הזו: הוא הואשם בשתילת שרידי עצמות בנהר סן חואן יום לפני ה"גילוי" הרשמי, והשתמש בעינויים קשים כדי לחלץ הודאות כוזבות מעצורים.
סרון היה זה שבשנת 2015 חקר את פליפה רודריגס סלגדו, המכונה "אל ספיו" (El Cepillo), שנחשד כחבר בארגון "גררוס יונידוס". סרטון שהודלף חשף את סרון מאיים על העצור הכבול וחסר החולצה: "אני אהרוג אותך בסימן הראשון לבעיה, חביבי". חקירות מאוחרות מה-20 וה-28 באוקטובר 2014 חשפו כי שקיות פלסטיק עם שרידי עצמות של הסטודנט אלכסנדר מורה נשתלו בנהר סן חואן בקווקולה וסרטון של ועדת המומחים הבינלאומית (GIEI) תיעד את סרון באתר יום לפני ה"גילוי" הרשמי. בשל כך, סֶרוֹן הואשם בהפרת סעיף 3 לחוק הפדרלי למניעה וענישה של עינויים וסעיף 225 לחוק העונשין על שיבוש ראיות.
אנריקה פניה נייטו (Enrique Peña Nieto)
נשיא מקסיקו (2012–2018). תקופת כהונתו עמדה בסימן רפורמות כלכליות אך גם תחת צל כבד של פרשיות שחיתות והיעלמות הסטודנטים מאיואטזינאפה, אירוע שערער את יציבות ממשלו.
הסטת כספים, פרשת "פגסוס" והמקלט בישראל
תחקיר עיתונאי חשף כי במהלך כהונתו, הוסט סכום של 1.102 מיליארד פזו (כ-85 מיליון דולר) מתקציבי ביטחון בין השנים 2013-2014. בנוסף, הדלפת ויקיליקס מ-2005 קשרה אותו לרכישת תוכנת הריגול Pegasus של חברת NSO Group, ששימשה למעקב אחר פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים. המייל שהודלף זיהה את סרון כקונה הסופי. הקשרים הללו עם אנשי עסקים ישראלים הם שסיפקו לו הגנה מאוחר יותר. למרות זאת, שגריר ישראל צבי טל הצהיר ביולי 2021 כי העיכוב בהסגרה אינו פוליטי. משרד התובע הכללי ציין כי בידיו דיסק קשיח מחברת KBH TRACK המכיל ראיות לשימוש ב"פגסוס" לריגול טלפוני בתקופת פניה נייטו.
בשנת 2020 הוציא שר החוץ מרסלו אבררד הודעה על "צו אדום" של האינטרפול נגד סרון. סרון, ששהה בקנדה, נמלט לישראל וביקש מקלט מדיני כפליט פוליטי. במאי 2022 דיווח עיתון "כלכליסט" כי סרון מתגורר במגדל נווה צדק בתל אביב, בדירת 70 מ"ר עם חניה ומרפסת. נטען כי הוא זוכה להגנה מאיש העסקים דוד אביטל, בעל קשרים בחברת MTRX Technologies (מקבוצת Rayzone) המוכרת מערכות מעקב למקסיקו. באוגוסט 2022 חשף אלחנדרו אנסינאס כי נציגים מקסיקנים נפגשו עם עורכי דינו של סרון בתל אביב בפברואר 2022 והציעו לו עסקת טיעון, אך הוא דחה אותה. בנובמבר 2022 נדחתה בקשתו לצו מניעה נגד מעצרו. בנוסף, נחשף כי השתמש בשירותי חברת הדיסאינפורמציה הישראלית "Team Jorge" כדי להריץ קמפיין ברשתות החברתיות לשיפור תדמיתו ולתקיפת הנשיא לופס אוברדור.
חומר מעשיר לקריאה
״הלילה האמיתי של איגואלה״ הוא ספרה המקיף (372 עמודים, 2017) של אנאבל הרננדס, שחוקרת את מה שהממשלה ניסתה להסתיר. היא מתארת בספר את השחיתות והעינויים ששימשו לייצור אשמים במשרדים הבכירים ביותר. הרננדס, שזכתה בפרסים רבים כמו "עט הזהב של החופש" (2012) ופרס יוניצ״ף (2003), נחשבת לאחת העיתונאיות החשובות בעולם בחשיפת הקשרים בין השלטון לפשיעה.
חומר מעשיר לצפייה
״ה-43״ (The 43 / Los 43) היא סדרה תיעודית של נטפליקס הסוקרת את השתלשלות האירועים בלילה של איגואלה ומפרקת את "האמת ההיסטורית" שהציג הממשל. הסדרה מציגה ראיונות עם בני משפחה, מומחים ופעילים.
״"Ayotzinapa: El paso de la tortuga" הוא סרט תיעודי משנת 2018, בהפקת גיירמו דל טורו, שמתמקד בכאב המשפחות ובמאבקן הצודק למציאת האמת, תוך שהוא חושף את הכשלים המבניים של מערכת המשפט המקסיקנית.
סרט תיעודי מבית תאגיד השידור הבריטי BBC המציג תחקיר על היעלמותם של 43 הסטודנטים והטיוח שליווה את הפרשה בשם ״Ayotzinapa: The cover-up in the case of the 43 disappeared students״, הוא מפרט את הכשלים בחקירה הרשמית ואת הטענות לגבי מעורבותו של טומאס סרון בבניית "האמת ההיסטורית" ובשיבוש הראיות.
