תאמל״ק ליבעולם של המאפיה הסיציליאנית, שתיקה היא זהב אך גם תנאי להישרדות. אלא שעבור תומאזו בושטה, הרגע שבו הקוזה נוסטרה רצחה את בניו היה הרגע שבו הכללים נשברו.
בושטה היה ה"ארכיטקט" שסיפק לשופט ג'ובאני פאלקונה את המפות הסודיות של אחד מארגוני הפשע החזקים והמסתוריים בעולם. בזכותו, העולם גילה לראשונה שהמאפיה היא תאגיד פשע משומן עם היררכיה, חוקים וקשרים שמגיעים עד לכיסא ראש הממשלה ברומא. מניתוחים פלסטיים בברזיל, דרך עדות דרמטית ב"משפט המקסי" בתוך בונקר מבוצר, ועד לחיים תחת זהות בדויה בפלורידה, סיפורו של בושטה הוא מותחן היסטורי אמיתי על נקמה, בגידה וצדק. אך האם הוא היה גיבור שרצה לנקות את איטליה, או פושע שפשוט רצה לשרוד ולנקום באויביו? המציאות, כמו תמיד, מורכבת הרבה יותר.
תומאזו הוא היה פושע איטלקי רם-דרג וחבר במאפיה הסיציליאנית, שהפך לאחד החברים הראשונים בארגון שהפכו למודיעים והסבירו את פעולתו הפנימית של הארגון. הוא השתתף בפעילות פלילית באיטליה, בארצות הברית ובברזיל לפני שנעצר והוסגר מברזיל לאיטליה. הוא התפכח מהמאפיה לאחר רציחתם של כמה מבני משפחתו וב-1984 החליט לשתף פעולה עם הרשויות באיטליה. הוא סיפק עדות חשובה ב"משפט המקסי" (Maxi Trial) שהתרחש בשנים 1986-1987 והיה המשפט הגדול בהיסטוריה נגד המאפיה. לאחר רצח השופטים ג'ובאני פאלקונה ופאולו בורסלינו, בושטה מסר עדות נוספת לוועדה נגד המאפיה המקשרת בין פוליטיקאים איטלקים למאפיה. בושטה נכנס לתוכנית להגנת עדים בארצות הברית, שם חי עד מותו בשנת 2000.
המאפיה. קווים לדמותה
ראשית חייו
תומאזו בושטה נולד ב-13 ביולי 1928 בפאלרמו, סיציליה, הצעיר מבין 17 ילדים; אביו היה זגג. בושטה גדל בקאלסה (Kalsa), אזור מוכה עוני בפאלרמו, ממנו נמלט על ידי מעורבות בפשע בגיל צעיר. הוא החל להיות מעורב לראשונה במאפיה הסיציליאנית ב-1945, ובשנים שלאחר מכן הפך לחבר מן המניין ב"מנדמנטו" (מחוז מאפיה) של פורטה נואובה, שם עסק בעיקר בהברחת סיגריות.
בושטה נישא לאשתו הראשונה, מלקיורה קאוואלארו, ב-1944 והיו להם שלושה ילדים. ב-1949 עבר לארגנטינה ולאחר מכן לברזיל, שם פתח חנות זגגות, אך ב-1956 חזר לפאלרמו שם הצטרף לאנג'לו לה ברברה וסלווטורה "צ'אשקיטדו" גרקו יחד עם המאפיונרים אנטונינו סורצ'י, פייטרו דאווי וגאטנו בדלמנטי, ועסק בהברחת סיגריות וסמים. הוא נישא לאשתו השנייה, ורה ג'ירוטי, ב-1966 והיה להם ילד אחד. שנתיים לאחר מכן נישא לאשתו השלישית, כריסטינה דה אלמיידה גימראיס, לאחר שעבר לברזיל, והיו להם ארבעה ילדים.
ב-1958 נעצר בגין הברחת סיגריות והתאגדות פלילית במהלך חקירה שניהל "משמר הכספים" (Guardia di Finanza) נגד הקורסיקאי פסקל מולינלי והטנג'יראי סלומון גוזאל, שסומנו כספקים עיקריים של סיגריות וסמים עבור הכנופיות הסיציליאניות. בינואר 1959 נעצר שוב בגין הברחת שני טונות של סיגריות לאספקת יוגוסלביה. לאחר שאיבד את בניו, אחיו וקרובי משפחה רבים במלחמה עקובת מדם שיזם הבוס האכזרי סלווטורה ריינה, החליט בושטה לחצות את הקווים. ב-1984 הוא החל לדבר עם השופט ג'ובאני פאלקונה. במשך 45 ימים הוא שרטט את המבנה ההיררכי של המאפיה, חשף את קיומה של "הוועדה" וסיפק את המפתח להרשעת מאות פושעים ב"משפט המקסי".
למרות שסיכן את חייו כשהעיד נגד בכירי המאפיה והפוליטיקה האיטלקית, בושטה מת בשיבה טובה במיטתו בגיל 71, תחת הגנת התוכנית להגנת עדים בארה"ב.
מאסרים
לאחר טבח צ'אקולי ב-1963, שהיה חלק מסכסוך פנימי במאפיה הידוע כ"מלחמת המאפיה הראשונה", הוא הפך למבוקש על ידי המשטרה. בושטה נמלט לשוויץ, מקסיקו, קנדה ולבסוף לארצות הברית. ב-1968 הורשע בושטה שלא בפניו על ידי בית משפט איטלקי בשני מקרי רצח הקשורים לטבח צ'אקולי.
ב-25 באוגוסט 1970 נעצר בושטה בברוקלין, ניו יורק, אך שוחרר ב-4 בדצמבר 1970. ב-21 ביולי 1971 הוצא נגדו צו מעצר על ידי משטרת איטליה. בושטה עבר לברזיל, לאחר שעבר ניתוח פלסטי וניתוח במיתרי הקול; הוא הקים רשת לסחר בסמים, אך ב-3 בנובמבר 1972 נעצר על ידי הממשל הצבאי הברזילאי, והוסגר לאחר מכן לאיטליה בדיוק חודש לאחר מכן, שם החל לרצות עונש של עשר שנים בכלא אוצ'ארדונה בפאלרמו בגין סחר בסמים, עונש שהופחת לשמונה שנים לאחר ערעור. מאוחר יותר הועבר לכלא "לה נואובה" בטורינו.
בושטה עבר ניתוחים פלסטיים וניתוח במיתרי הקול כדי לשנות את זהותו וקולו בעת שנמלט מהמאפיה בברזיל.
בפברואר 1980 הוענק לו מעמד של "חצי חופש", והוא נמלט מיד חזרה לברזיל כדי לברוח ממלחמת המאפיה השנייה שהתלקחה ביוזמת סלווטורה ריינה. ב-11 בספטמבר 1982, שני בניו של בושטה מאשתו הראשונה, בנדטו ואנטוניו, נעלמו ומעולם לא נמצאו שוב, דבר שהניע את שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות האיטלקיות. לאחר מכן באו מקרי המוות של אחיו וינצ'נצו, חתנו ג'וזפה ג'נובה, גיסו פייטרו וארבעה מאחייניו: דומניקו ובנדטו בושטה, ואורציו ואנטוניו ד'אמיקו. המלחמה הובילה בהמשך למותם של בעלי ברית רבים של בושטה, כולל סטפנו בונטאדה. בושטה נעצר שוב בסאו פאולו, ברזיל, ב-23 באוקטובר 1983. הוא הוסגר לאיטליה ב-28 ביוני 1984, שם ניסה להתאבד על ידי בליעת ברביטורטים; כשזה נכשל, הוא החליט שהוא מאוכזב לחלוטין מהמאפיה. בושטה ביקש לדבר עם השופט שנודע במאבקו במאפיה ג'ובאני פאלקונה והחל את חייו כמודיע, המכונה "פנטיטו" (מתחרט).
פנטיטו (Pentito)
בושטה חשף מידע בפני פאלקונה במשך 45 ימים, והסביר את הפעילות הפנימית והמבנה ההיררכי של "קוזה נוסטרה", כולל ועדת המאפיה הסיציליאנית, שעד אז לא היו ברורים בשל קוד השתיקה (אומרטה) הקפדני. הדבר נודע כ"תאוריית בושטה". הוא חשף גם טקסי חניכה של המאפיה. בושטה סירב לדבר עם פאלקונה על הקשרים הפוליטיים של הקוזה נוסטרה משום שלדעתו המדינה לא הייתה מוכנה להצהרות בסדר גודל כזה והתגלה ככללי למדי בנושא זה.
בדצמבר 1984 הוסגר לארצות הברית, שם קיבל זהות חדשה מהממשל ואזרחות אמריקאית, והוכנס לתוכנית להגנת עדים בתמורה לחשיפות חדשות נגד המאפיה האמריקאית. הוא העיד ב"משפט הקשר של הפיצה" (Pizza Connection Trial), שהתקיים ב-1985 בניו יורק ובו נאשמו גאטנו בדלמנטי ומאפיונרים סיציליאנים-אמריקאים אחרים בסחר בסמים. הוא העיד גם ב-1986 במשפט הגדול ביותר נגד המאפיה בהיסטוריה, "משפט המקסי" בפאלרמו, שנבע מההצהרות שמסר לפאלקונה. בושטה עזר לשופטים פאלקונה ופאולו בורסלינו להשיג הצלחה משמעותית במאבק בפשע המאורגן, מה שהוביל להגשת כתבי אישום נגד 475 חברי מאפיה והרשעת 338 מהם; גזרי דין אלו אושרו ב-1992.
עדות ומוות
באמצע 1992, בעקבות התקפות הפצצה בהן נרצחו פאלקונה ובורסלינו, החל בושטה לדבר עם שופטים על הקשרים הפוליטיים של הקוזה נוסטרה, והאשים את סאלבו לימה (שנרצח כמה חודשים קודם לכן) ואת ג'וליו אנדראוטי בהיותם המתווכים הפוליטיים העיקריים של הארגון; בפרט, הוא דיווח כי הכיר את לימה אישית מאז סוף שנות ה-50, ופגש אותו לאחרונה ב-1980, וכן דיווח כי נודע לו שרצח העיתונאי מינו פקורלי ב-1979 בוצע למען האינטרס של אנדראוטי. בושטה היה אחד העדים המרכזיים במשפטים נגד אנדראוטי בגין קשרי מאפיה ורצח פקורלי. אנדראוטי זוכה בסופו של דבר ב-1999 מהאשמה שהזמין את ההתנקשות בפקורלי. בבית המשפט פירט בושטה בפירוט רב גם את חילופי הדברים הנסתרים שקישרו בין פוליטיקאים למאפיה.
"זו לא הקוזה נוסטרה שיוצרת קשר עם הפוליטיקאי; במקום זאת חבר בקוזה נוסטרה אומר: הנשיא הזה הוא שלי (è cosa mia), ואם אתה צריך טובה, אתה חייב לעבור דרכי. במילים אחרות, דמות הקוזה נוסטרה שומרת על סוג של מונופול על אותו פוליטיקאי. כל ראש משפחה במאפיה בוחר אדם שתכונותיו כבר גורמות לו להיראות נגיש. תשכחו מהרעיון שהסכם כלשהו מושג קודם לכן. להיפך, הולכים לאותו מועמד ואומרים לו: 'אונורבולה (כבודו), אני יכול לעשות את זה ואת זה עבורך עכשיו, ואנחנו מקווים שכאשר תיבחר תזכור אותנו'. המועמד מנצח והוא חייב להחזיר משהו. אתה אומר לו: 'אנחנו צריכים את זה, תעשה את זה או לא?'. הפוליטיקאי מבין מיד ופועל תמיד.
הצהרתו של בושטה בבית המשפט.
במהלך משפט ב-1993, חבר המאפיה סלווטורה קנצ'מי התוודה בפני בושטה כי הוא חנק למוות שניים מבניו של בושטה. לאחר המשפט, בושטה חיבק את קנצ'מי ואמר: "לא יכולת לסרב לפקודה. אני סולח לך כי אני יודע מה זה אומר להיות בקוזה נוסטרה." בושטה מת מסרטן ב-2 באפריל 2000, בגיל 71, לאחר שחי את רוב חייו במסתור עם אשתו השלישית ומשפחתו בפלורידה, ארצות הברית, תחת שמות בדויים. הוא נקבר תחת שם בדוי בצפון מיאמי, פלורידה.
חומר מעשיר לצפייה
דמותו הופיעה בכמה הפקות איטלקיות. כך למשל הוא גולם על ידי פ. מארי אברהם בסרט "Excellent Cadavers" משנת 1999. וינסנט ריוטה גילם אותו במיני-סדרה "Il Capo dei Capi" משנת 2007 והוא גם גולם על ידי סרג'יו וספרטינו בסדרה האיטלקית "המאפיה הורגת רק בקיץ" (La mafia uccide solo d'estate) מ-2016.
הוא גולם על ידי פיירפרנצ'סקו פבינו בסרט "הבוגד" (Il traditore) מ-2019, בבימויו של מרקו בלוקיו, שנבחר להתחרות על פרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן 2019.
