מסע הדקירות בטורקו 2017: פיגוע הטרור האסלאמי הראשון בתולדות פינלנד

בקיץ 2017, אשליית הביטחון רבת השנים של פינלנד התנפצה לרסיסים. פיגוע דקירה אכזרי בלב העיר טורקו, שבוצע על ידי מבקש מקלט בהשראת דאעש, נחקק בדברי הימים כאירוע הטרור הג'יהאדיסטי הראשון על אדמת המדינה. כיצד חדר טרור הזאבים הבודדים אל המדינה הנורדית השלווה והותיר חותם עמוק על מערכת המשפט, מדיניות ההגירה ותפיסת הביטחון הפינית.

בצהרי 18 באוגוסט 2017, העיר טורקו שבפינלנד התנהלה בעצלתיים אופייניים לסוף הקיץ האירופי. איש מבין עוברי האורח בכיכר השוק ההומה לא שיער כי בתוך דקות ספורות תהפוך הרחבה הפסטורלית לזירת דמים. ההיסטוריה, שעד לאותו רגע פסחה על המדינה הנורדית השלווה, הכתה בה בעוצמה מחרידה באמצעות שני סכיני מטבח וזעקות "אללה אכבר". באותו יום, אשליה של עשרות שנים התנפצה לרסיסים.

במוקד האירוע ההיסטורי עמד אַבְּדֶרַחְמָן בּוּאַנָאן, מבקש מקלט מרוקאי בן 22 שפעל תחת השפעת התעמולה של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) כנקמה על הפצצות כוחות הקואליציה המערבית בעיר א-רקה שבסוריה. במהלך מתקפת פתע אכזרית, דקר בואנאן עשרה בני אדם, רצח שתי נשים פיניות ופצע שמונה נוספים, בטרם נוטרל על ידי המשטרה המקומית. האירוע נחקק בדברי הימים של המדינה כפיגוע הטרור האסלאמי הראשון שבוצע עם כוונת ג'יהאד על אדמת פינלנד.

שוטר פיני

פינלנד מול מגפת הסכינאות העולמית

מאז תום מלחמת העולם השנייה, פינלנד כמעט ולא חוותה אלימות פוליטית ומתקפות טרור היו עבורה מושג רחוק ששייך למהדורות החדשות הזרות. עם זאת, בעוד פינלנד נהנתה משקט יחסי, העולם ידע גלים הולכים וגוברים של טרור. מתקפות דקירה הפכו לפופולריות בשל עלותן האפסית, קלות הביצוע שלהן והקושי העצום של כוחות הביטחון לסכלן.

למעשה, ההיסטוריה של טרור הדקירות נולדה כבר במאה ה-19. ב-13 בנובמבר 1893, בעידן שכונה "תקופת הפיגועים" (Ère des attentats), דקר האנרכיסט לֵיאוֹן לֵיאוֹטְיֶיה אדם זר לחלוטין ברחוב. אירוע זה נחשב למכונן בתולדות הטרור המודרני, שכן הוא סימן את המעבר לפגיעה אקראית והמונית באזרחים. על פי החוקר חוּאָן רוֹמֶרוֹ, שיטת פעולה זו זכתה לתחייה מחודשת בשנות ה-90 של המאה ה-20 עם ארגון GIA האלג'יראי, ולאחר מכן במאה ה-21 בקרב מחבלים פלסטינים ופעילי דאעש. גל של פיגועי דקירה של זאבים בודדים מצד ערבים פלסטינים נגד אזרחים ישראלים החל ב-3 באוקטובר 2015 באזור שער האריות בירושלים. גל האלימות הזה, שנמשך לתוך 2016, הונע באמצעות רשתות חברתיות שעודדו צעירים לבצע פיגועי דקירה ודריסה. בתגובה, עד אמצע 2017, משטרת ישראל שינתה את הטקטיקה שלה במאבק בטרור, הגבירה את הניטור ברשתות החברתיות ושיפרה את היכולת לאתר מכשירים סלולריים.

גל הטרור הפלסטיני לווה בהתפשטות של מתקפות דומות באירופה, שם התרחשו לפחות עשרה פיגועי דקירה על רקע קיצוניות אסלאמית עד אביב 2017, רובם בצרפת. מאמצי הגיוס של ארגוני הטרור תרמו לכך משמעותית: במאי 2016 פרסם ארגון אל-קאעידה מאמר שכותרתו "הו מהפכת הסכין, פני לעבר אמריקה", בו קרא למוסלמים לרצוח אנשי רוח וכלכלה אמריקאים בשיטות פשוטות. באוקטובר אותה שנה, המגזין המקוון של דאעש יעץ לעוקביו להכות בצווארי ה"כופרים", תוך ציון כי סכינים קלים להשגה, קלים להסתרה וקטלניים ביותר.

ביוני 2017, שירות מודיעין הביטחון הפיני העריך את איום הטרור הכולל במדינה ברמה שתיים ("מוגבר") מתוך סולם של ארבע רמות. השירות קבע כי האיום המשמעותי ביותר נשקף מצד שחקנים בודדים או קבוצות קטנות המונעים מתעמולה אסלאמית רדיקלית. הערכה זו תאמה לחלוטין את הניתוח של סוכנות היורופול לשנת 2016, שהצביע על מגמה של מחבלים הפועלים לבדם, בהשראת תעמולה ג'יהאדיסטית, מבלי לקבל הנחיות ישירות מארגון כלשהו.

נתיב ההקצנה: מזהויות בדויות לזאב בודד

אַבְּדֶרַחְמָן בּוּאַנָאן נולד ב-25 באוקטובר 1994. לפני הגעתו לפינלנד בתחילת שנת 2016, הוא חי כשוהה בלתי חוקי בגרמניה מסוף 2015 ועד תחילת 2016, שם ביצע עבירות תחת מספר זהויות בדויות מבלי לבקש מקלט. כאשר נכנס לפינלנד, בקשת המקלט שלו נדחתה, והוא החל בהליך ערעור. בתקופה זו עשה שימוש בזהות הבדויה אַבְּדֶרַחְמָן מֶשְׁקָאח וטען כי הוא בן 18. על פי המרכז הפיני למרשם משפטי, לא היו לו הרשעות קודמות במדינה.

בדצמבר 2016 הגיע בואנאן למרכז קליטת פליטים בפרבר פנסיו (Pansio) שבטורקו. מראויינים ששהו עמו במרכז, כפי שדווח על ידי רשת השידור הלאומית Yle והעיתון Helsingin Sanomat, העידו כי הוא החל להפגין התנהגות רדיקלית. הוא שאל כיצד יוכל להצטרף לדאעש, האזין לדרשות קיצוניות במכשירו הסלולרי, והתייחס לפינים כאל כופרים (כופאר). בינואר 2017, שוהים במרכז התריעו בפני ההנהלה על התנהגותו.

בתחילת 2017, שירות מודיעין הביטחון הפיני קיבל דיווח כללי שאינו ממוקד לפיו בואנאן מפגין סימני הקצנה ומתעניין באידיאולוגיה קיצונית. הדיווח לא כלל מידע שהצביע על מתקפה ממשמשת ובאה, ובואנאן לא נכלל ברשימת 350 האישים שהיו תחת מעקב שירות המודיעין למניעת טרור. עם זאת, המשטרה המקומית עקבה באותה עת אחר כמאה גברים צעירים מבקשי מקלט באזור דרום-מערב פינלנד. חוקרי המשטרה סברו מאוחר יותר כי בואנאן עבר תהליך הקצנה מהיר מאוד במהלך חודש אוגוסט, אשר התבטא בין היתר בשינוי סגנון לבושו והתנהגותו.

חקירת הלשכה הלאומית לחקירות בפינלנד (NBI) העלתה כי בואנאן, שהגדיר עצמו כחייל של דאעש, החל להתעניין בתעמולת הארגון שלושה חודשים בלבד לפני המתקפה. במכשירו הסלולרי ובמחשבו האישי נמצאו תמונות וסרטונים של הארגון. המניע המרכזי למתקפה, כפי שהודה בחקירתו, היה התקיפות האוויריות שביצעה הקואליציה המערבית בקרב א-רקה שבסוריה במהלך שנת 2017. חלומו היה למות כשהיד, בדומה למפגעי טרור אחרים באירופה שאותם העריץ, והוא קיווה שדאעש ייקח אחריות על מעשיו – תקוה שנכזבה בסופו של דבר.

18 באוגוסט 2017: כרוניקה של יום דמים

בשעות הצהריים של ה-18 באוגוסט, הצטייד בואנאן בשני סכיני מטבח ורכב על אופניו מבית חברו בעיירה קארינה (Kaarina) אל מרכז העיר טורקו. תחנתו הראשונה הייתה מסגד סמוך לנהר האאורה (Aura), שם השתתף בתפילה מוסלמית. משם המשיך לפארק מחוץ לקתדרלת טורקו, שם צילם עצמו מקריא מנשר דתי שחיבר, בו דן בין היתר ב"כפירה של מדינות המערב" ובאופן שבו מוסלמים מדוכאים צריכים לפעול. הוא הפיץ את הסרטון לקבוצת צ'אט באפליקציית מסרים מידיים.

יעדו המקורי של המחבל היה תחנת האוטובוסים המקומית, שם תכנן לתקוף חייל בשירות חובה, מתוך אמונה כי מדובר במטרה לגיטימית. אולם, כאשר הגיעו אנשים נוספים לזירה, הוא זנח את התוכנית ושם פעמיו לעבר כיכר השוק (Market Square) של טורקו.

בשעה 16:02 החלה המתקפה. בפינה המערבית של כיכר השוק, שלף בואנאן את הסכינים ודקר ארבעה אנשים. מרכז תגובת החירום שיגר מיד התראה לכל ניידות המשטרה באזור. בואנאן לא עצר; הוא המשיך בריצה לעבר כיכר פוטורי (Puutori), מרחק של כ-465 מטרים משם, כשהוא דוקר שישה קורבנות נוספים תוך כדי שהוא צועק "אללה אכבר". עוברי אורח אמיצים התערבו, החלו לרדוף אחריו ובמקביל הזהירו עוברי אורח אחרים.

בשעה 16:05, רגעים ספורים לאחר תחילת מסע הרצח, התעמתה המשטרה עם בואנאן בעודו דוקר קורבן נוסף ברחוב בראהנקטו 14 (Brahenkatu 14), סמוך לכיכר פוטורי. הוא התעלם מהוראות השוטרים, ובתגובה נוטרל באמצעות ירייה בודדת לירכו ושימוש באקדח טייזר. הוא קיבל עזרה ראשונה במקום ונלקח למעצר.

מפת הפיגוע ומיקומי התקיפות.

הקורבנות והגבורה בלב הכאוס

תוצאות המתקפה היו קשות. שתי נשים פיניות קיפחו את חייהן: אישה ילידת 1951 ואישה ילידת 1986. אחת מהן נהרגה במקום והשנייה נפטרה מפצעיה בבית החולים. שמונה בני אדם נוספים נפצעו, בהם שישה נשים ושני גברים, כאשר שלושה מהם במצב אנוש. בין הפצועים היו אזרח בריטי, אזרחית איטלקייה, אזרח שוודי, ונערה סורית בת 15 שהגיעה לפינלנד כמבקשת מקלט. קורבן נוסף היה בן 15 בלבד, בעוד שאר הפצועים היו בוגרים.

בשלבי החקירה הראשונים, המשטרה חשדה כי המחבל בחר לתקוף נשים במכוון, שכן שני הגברים שנפצעו נפגעו בעת שניסו לעזור לקורבנות אחרים או לעצור את התוקף. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי בואנאן תכנן בעבר מתקפות באתרים אחרים שהיו כוללות גם גברים, ולכן המשטרה חזרה בה מההערכה כי הקורבנות נבחרו על בסיס מגדר.

סיפורו של חַסַן זוּבִּיֶיר, פרמדיק בריטי שהתגורר בשוודיה, הפך לאחד מסמלי האירוע. זובייר מיהר להגיש עזרה לאישה מדממת שנפצעה במתקפה, ובתגובה נדקר על ידי בואנאן ארבע פעמים. הוא סבל מחוט שדרה קטוע ונזק עצבי חמור ששללו ממנו את יכולת הניידות. זובייר, שזכה לשבחים כגיבור בתקשורת הפינית, הופיע בטלוויזיה הארצית, שם ביקר בחריפות עוברי אורח שבחרו לצלם תמונות וסרטונים במקום להושיט עזרה. על אומץ ליבו, הוענקה לו מדליית ג'ורג' ב-19 ביולי 2018, וב-25 ביוני 2018 הפך לאדם הזר הראשון שקיבל את מדליית הצלת החיים של פינלנד. אולם, גבורתו הוכתמה מעט כאשר התברר כי הגיש בקשה לקבלת קצבת מדינה פינית תוך זיוף היסטוריית התעסוקה שלו. אוצר המדינה הפיני גילה כי לא עבד בחברת האמבולנסים שציין, והוא הודה בהונאת קצבאות באוגוסט 2018.

אומה בהלם: תגובות, אבטחה וטלטלה פוליטית

בשעות שלאחר המתקפה, פינלנד חוותה טלטלה. הספרייה העירונית של טורקו ומרכז הקניות האנסה (Hansa) פונו מיושביהם, והמשטרה קראה לציבור להתרחק ממרכז העיר. האבטחה ברחבי המדינה תוגברה משמעותית, כולל בנמל התעופה של הלסינקי, בתחנת הרכבת המרכזית בעיר הבירה ובמוקדי תחבורה נוספים. הוקם מוקד חירום ונקודת סיוע נפשי בטורקו, ומספר העובדים הסוציאליים התורנים הוכפל. ב-19 באוגוסט הורדו דגלי המדינה לחצי התורן, ולמחרת נערכה דקת דומיה לאומית בכיכר השוק.

המתקפה הולידה דיון ציבורי ופוליטי סוער. ממשלת פינלנד, חברי פרלמנט ונשיא פינלנד סָאוּלִי נִינִיסְטוֹ דנו בזירוז חקיקת הצעת חוק בנושא מודיעין ומעקב, במטרה להעניק לרשויות סמכויות חדשות כגון ניטור תעבורת רשת ואיסוף מודיעין בחו"ל. הדיון גלש גם למדיניות ההגירה. מנהל שירות מודיעין הביטחון, אַנְטִי פֶּלְטָארִי, הציע להקים מרכזי גירוש למבקשי מקלט שנדחו, אך שרת הפנים פָּאוּלָה רִיסִיקוֹ התנגדה בטענה שצעד כזה אינו מעשי בשל היעדר מעקב רציף.

הלם הציבור הוביל גם למחאות. ב-19 באוגוסט הפגינו קבוצות נגד הגירה וקבוצות נגד גזענות בסמוך לזירת המתקפה. המועצה האסלאמית של פינלנד והפורום המרוקאי בפינלנד מיהרו לגנות את המתקפה בתוקף ולהתנער מכל שימוש באלימות ושנאה.

מצוד, חקירה והליכים משפטיים

חקירת לשכה החקירות הלאומית של פינלנד (NBI) התפתחה במהירות מסחררת. כבר בלילה שבין ה-18 ל-19 באוגוסט פשטה המשטרה על דירה בפרבר ואריסוו (Varissuo), המאופיין באוכלוסיית מהגרים גדולה, ועל מרכז הפליטים בפנסיו. במהלך הפשיטות הוחרם רכב מסחרי לבן מדגם פיאט דוקאטו שייך לאחד החשודים, ונעצרו ארבעה אנשים נוספים. נגד אדם נוסף הוצא צו מעצר בינלאומי. מדובר היה באזרח פיני בן 23 יליד אוזבקיסטן, שנחשד בתמיכה בדעותיו הקיצוניות של בואנאן (עד ספטמבר 2018 הוא יצר קשר עם הלשכה מתוך כוונה לנקות את שמו, אך מיקומו המדויק לא נודע).

ב-20 באוגוסט ערכה המשטרה שחזור של המתקפה בזירה שנמשך כ-45 דקות. במקביל, הלשכה השתמשה באפליקציית WhatsApp כדי לאסוף תמונות וסרטונים מהציבור. בואנאן אושפז, אך כבר ב-21 באוגוסט יצא מטיפול נמרץ. למחרת, בית המשפט המחוזי של דרום-מערב פינלנד האריך את מעצרו יחד עם שלושה חשודים נוספים. למרות שבואנאן הודה בגרימת מקרי המוות והפציעות, הוא הכחיש כי מדובר ברצח עם כוונת טרור. במהלך השבועות הבאים, המשטרה, בשיתוף יורופול ואינטרפול, עצרה ושחררה מספר חשודים תוך שהיא מנקה אותם מכל אשמה. עד ה-1 בספטמבר, כל החשודים הנוספים שוחררו ממעצר, ובואנאן נותר העצור היחיד בפרשה.

ב-12 באוקטובר 2017 נענה בית המשפט לבקשתו של בואנאן להערכה פסיכיאטרית. התוצאות קבעו חד-משמעית כי הוא היה כשיר לעמוד לדין ומודע לחלוטין למעשיו. ב-7 בפברואר 2018, כינסה ה-NBI מסיבת עיתונאים בה הודיעה כי החקירה, שהניבה חומר בהיקף של כ-1,400 עמודים, הסתיימה והועברה לפרקליטות.

מערכת משפט ומודיעין במלכוד: פינלנד מול איום הג'יהאד

הפיגוע בטורקו, שהיה מתקפת הטרור הג'יהאדיסטית הראשונה בתולדות פינלנד – ואשר אולי היה זוכה לתהודה בינלאומית רחבה יותר אלמלא פיגוע הטרור במדריד שהתרחש יום קודם לכן ודחק אותו מהכותרות – נמשך שלוש דקות בלבד. במהלך פרק זמן קצר זה, גמא אַבְּדֶרַחְמָן בּוּאַנָאן מרחק של 465 מטרים כשהוא דוקר הולכי רגל חפים מפשע. מסע הדמים הסתיים רק כאשר סיור משטרתי ירה בירכו, בזמן שהחזיק אישה כבת ערובה לפניו כמגן אנושי. בואנאן שרד את הפציעה, לאכזבתו הרבה, והותיר אחריו שתי הרוגות ושמונה פצועים, בגינם הואשם בשני סעיפי רצח ובשמונה סעיפי ניסיון רצח עם כוונת טרור. אך מעבר לזוועה, משפטו חשף פרטים מטרידים על תהליך הקצנתו, והציף אל פני השטח את חולשותיה העמוקות של מערכת המשפט הפינית בהתמודדות עם תיקי טרור.

הצל של רשידוב ומגפת ההקצנה

בואנאן לא פעל בחלל ריק. גורם מכריע בתהליך ההקצנה שלו היה זֻהְרִידִּין רָשִׁידוֹב, אזרח אוזבקי-פיני בן 23, אותו פגש במסגד מקומי. רשידוב חשף אותו לתעמולה של המדינה האסלאמית (דאעש) והכניס אותו לחדרי צ'אט של הארגון באפליקציית טלגרם. במקור, בואנאן שקל לנסוע לצרפת כדי לבצע שם את זממו, אך רשידוב שכנע אותו שפינלנד "אשמה בדיוק כמו צרפת", בטענה כי המדינה שלחה חיילים לסוריה "כדי להילחם בח'ליפות". טענה זו הייתה שגויה מיסודה; לא היו כוחות פיניים בסוריה, אך מאז שנת 2015 חיילים פיניים אימנו את כוחות הפשמרגה הכורדיים וכוחות ביטחון עיראקיים בעיראק כחלק ממבצע "נחישות טבועה" (Operation Inherent Resolve). בואנאן התעקש במשפטו כי פעל לבדו ואיש לא ידע על תוכניותיו מראש. רשידוב, מצידו, נמלט מפינלנד לדובאי עוד לפני הפיגוע, ומשם ככל הנראה המשיך לאזור עימות והצטרף לדאעש בעיראק, סוריה או אפגניסטן.

עד למתקפה בטורקו, פינים רבים ראו בטרור הג'יהאדיסטי איום רחוק. אולם בסקר כלל-אירופי שנערך לאחר מכן, הציבור הפיני הצטרף לצרפתים בדרישה להפוך את המלחמה בטרור לנושא המרכזי בבחירות לפרלמנט האירופי. רשויות הביטחון הפיניות, למעשה, התריעו על כך זמן רב. פינלנד לא חמקה מתופעת ניוד לוחמי הטרור הזרים (FTF) ששטפה את אירופה בין השנים 2011 ל-2015. שירות הביון במשטרת הביטחון הפינית (SUPO) זיהה למעלה מ-80 לוחמים זרים החשודים שיצאו מפינלנד לסוריה ועיראק, ובהמשך העריך כי המספר האמיתי גבוה ב-10 עד 20 אחוזים. מנהל השירות, אַנְטִי פֶּלְטָארִי, הצהיר כי ארגונו עוקב אחר יותר מ-370 "אישי יעד" המזוהים עם אסלאם רדיקלי – זינוק של 80 אחוזים לעומת שנת 2012, שנבע בעיקר מאפקט הגיוס של הקונפליקט בסוריה-עיראק. בנוסף, רשויות ההגירה העריכו כי 500 מבקשי מקלט נמצאים ב"סיכון מוגבר לאלימות". משרד הפנים הפיני הודה כי משבר הפליטים האירופי, שהביא לפחות 32,000 מבקשי מקלט לפינלנד, החריף את איום הטרור במדינה.

שרשרת של זיכויים משפטיים

הסכנה המורכבת הנשקפת ממבקשי מקלט השתקפה בשורה של מקרים מוקדמים. במרץ 2016, מבקש מקלט עיראקי בן 29 הורשע בפשעי מלחמה בעקבות פעולותיו במיליציה שיעית בעיראק, לאחר שהעלה תמונות שלו אוחז בראש כרות של לוחם דאעש. הוא נידון ל-16 חודשי מאסר על תנאי. שבוע לאחר מכן, מבקש מקלט עיראקי נוסף בן 23, חייל לשעבר, הורשע בגין תמונה דומה וקיבל 15 חודשי מאסר על תנאי.

אך הכישלונות המשמעותיים של מערכת המשפט הפינית התרחשו בתיקי טרור מובהקים. ב-8 בדצמבר 2015 עצרה המשטרה אחים תאומים עיראקים, מבקשי מקלט, בחשד להשתתפות בטבח מחנה ספייקר בעיראק בשנת 2014, בו נרצחו כ-1,700 צוערי צבא עיראקים על ידי דאעש. האחים הוחזקו בחשד סביר למעורבות ב-11 מקרי רצח הקשורים לטרור במהלך הטבח. התביעה הציגה צילומי וידאו ועדויות ראייה מעיראק שקשרו לפחות אחד מהם לרציחות. למרות זאת, ב-24 במאי 2017 זיכה בית המשפט המחוזי של טמפרה את השניים עקב "חוסר ראיות", תוך שהוא קובע כי העדויות האנונימיות שניתנו בווידאו מעיראק פגעו ביכולת ההגנה והקשו על זיהוי ודאי.

כישלון צורב נוסף אירע ב-2011, במשפט הטרור הראשון בתולדות המדינה. ארבעה סומלים מהפזורה בפינלנד הועמדו לדין בגין מימון טרור, לאחר שנחשדו בהעברת אלפי אירו לארגון אל-שבאב המקושר לאל-קאעידה. המנהיג המרכזי, שזוהה בתקשורת רק באות "O", נחשד גם בתכנון לחטוף את אחייניו כדי לקחת אותם למחנה אימונים של אל-שבאב בסומליה כגיוס כפוי. בדצמבר 2014 גזר עליהם בית המשפט המחוזי בהלסינקי מאסרי עולם על תנאי. כולם ערערו. באופן אירוני, המנהיג "O" כלל לא נשאר כדי לשמוע את פסק הדין; הוא נמלט עם אשתו הפינית שהתאסלמה וילדיהם לשטח שבשליטת דאעש בסוריה. במרץ 2016 הפך בית המשפט לערעורים את ההחלטה וזיכה את כולם, בטענה כי אף על פי שהנאשמים ככל הנראה תמכו באל-שבאב, התביעה לא הוכיחה לאילו פעולות טרור ספציפיות בסומליה תרם הכסף. בינתיים, אשתו של "O", תחת השם הבדוי אום ח'אלד אל-פינלנדיה, פרסמה ריאיון מאיים נגד פינלנד במגזין "דאביק" (Dabiq) של דאעש, וספדה לבנה שנהרג כ"שהיד" למען הח'ליפות.

בינואר 2018 זוכתה קבוצה נוספת של שלושה פינים שנסעו לסוריה ב-2013 והצטרפו לארגון הג'יהאדיסטי כתיבת אל-מוהאג'ירין (Katibat al-Muhajireen). למרות שהתביעה הציגה תמונות שלהם חמושים ולוקחים חלק בפגישת לוחמים (חבר רביעי נהרג בשורות דאעש וחמישי נותר בסוריה), בית המשפט קבע כי הכוונה לבצע פשעים והעבירות עצמן לא הוכחו. התביעה החליטה שלא לערער על הפסיקה. לאור פסיקות אלו, ציין פלטארי כי בפינלנד "האחריות הפלילית לעבירות טרור חלשה יותר… בהשוואה למדינות נורדיות אחרות", בעוד ששבדיה, נורווגיה ואסטוניה הצליחו להרשיע פעילי טרור.

הקצנה מאחורי הסורגים והצורך בהרתעה

משפטו של בואנאן היה קל יותר לתביעה בעיקר בשל הראיות החותכות: וידאו לקיחת האחריות שפורסם בטלגרם, הודאתו כי פעל כ"חייל דאעש", ואופי הפשע עצמו. סניגורו ניסה לטעון כי המניע לא היה "טרוריסטי" מאחר שהפעולה כוונה נגד ה"חברה" הפינית ולא נועדה לאיים ישירות על "המוסדות השלטוניים" או "העם הפיני", אך בית המשפט דחה טענות אלו.

אולם, בואנאן הפך לסמל לבעיה גדולה יותר שהלכה ותפחה במדינה – הקצנה בתוך בתי הסוהר. מחקר של מחלקת שירות בתי הסוהר הפינית, שהחל ב-2016 ופורסם בפברואר שלאחר מכן, זיהה 84 אסירים שהפגינו סימני הקצנה דתית, החל מתקיפות פיזיות של אסירים אחרים ממניעים דתיים ועד לחגיגת פיגועי טרור באירופה. המחקר קבע בפסימיות כי הקיצוניות האלימה "הגיעה לבתי הכלא הפיניים". בואנאן עצמו הוכיח את ההערכה הזו כנכונה: לילות ספורים לאחר הופעתו הראשונה בבית המשפט, הוא התפרע בתאו, ניסה לתקוף סוהר והוכנע רק בעזרת אקדח טייזר.

בתגובה לאיום הגובר, משרד הפנים הפיני השיק ב-2016 תוכנית פעולה לאומית מעודכנת נגד הקצנה, תוך התמקדות בנוער, נשים, ילדים וקבוצות בסיכון. במקביל, נידון בפרלמנט חוק מודיעין חדש שנועד להעניק למשטרת הביטחון הפינית (SUPO) ולמודיעין הצבאי, סוכנות הביון של משרד ההגנה הפיני FDIA, סמכויות מעקב רחבות יותר, ופרקליטות המדינה החלה, ב-17 באוקטובר 2017, בהכשרת חמישה תובעים מיוחדים לדיני טרור, כולל סיורי למידה בחו"ל. עם זאת, התמונה הכללית הצביעה על כך שללא מערכת משפט המסוגלת להרשיע ולספק הרתעה ממשית, פינלנד הסתכנה בהצטיירות כטריטוריה נוחה עבור פעילי אל-קאעידה ודאעש.

תקדים משפטי: מאסר עולם על טרור

ב-27 בפברואר 2018, הפרקליטות הגישה נגד בואנאן כתב אישום שכלל שני סעיפים של רצח עם כוונת טרור ושמונה סעיפים של ניסיון רצח עם כוונת טרור. שלב ההוכחות המקדים החל ב-20 במרץ בבית המשפט המחוזי, והמשפט עצמו נפתח ב-9 באפריל ונמשך עד אמצע מאי. לב ליבו של המשפט נסוב סביב שאלת המניע – האם מעשיו מהווים טרור על פי חוק, שכן ההגנה טענה כי מדובר בהריגה וניסיון הריגה רגילים, למרות שבואנאן עצמו תיאר את מעשיו כטרור.

ב-15 ביוני 2018 פסק בית המשפט את דינו: אשם בכל הסעיפים. בואנאן נידון למאסר עולם, בהחלטה שנקבעה כפעם הראשונה שבה אדם הורשע בפשע טרור בפינלנד. בית המשפט ציין כי המתקפות בוצעו מראש ובאופן אכזרי במיוחד. למרות שערער ביום האחרון האפשרי, בינואר 2019 משך בואנאן את ערעורו.

ההכרעה הכתה גלים. חוקר הג'יהאד הפיני אַטֶה קָלֵוָוה סיכם זאת בצורה מדויקת: "הפסיקה מאשרת את כניסתו של הטרור האסלאמי הרדיקלי לפינלנד".

סיפורו של הפיגוע בטורקו מהווה עדות נוקבת לשבירותם של גבולות תרבותיים ופוליטיים. בעידן שבו אידאולוגיות קיצוניות חוצות יבשות בלחיצת כפתור, גם המקומות השלווים ביותר עלולים למצוא עצמם בחזית המאבק. ההיסטוריה, כפי שמלמד אותנו אותו צהריים עקוב מדם באוגוסט, אינה זקוקה לצבאות סדירים כדי לשנות את פניה של אומה – לעיתים די באדם אחד, מסונוור משנאה, כדי לפצוע את התמימות לנצח.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

דרגו את הכתבה

0

היו הראשונים לדרג

בחרו בין כוכב אחד לחמישה כוכבים.

ללא בינה מלאכותית התוכן בכתבה זו לא נכתב על ידי בינה מלאכותית. הכתבה נכתבה, נערכה ונבדקה על ידי צוות הכותבים של History Is Told. אנו מקפידים על מחקר מעמיק, מקורות אמינים ובקרת איכות קפדנית כדי להבטיח דיוק ואותנטיות מלאה.

הגדרות פרטיות

אפשר לבחור אילו כלים אופציונליים יורשו לפעול. עוגיות הכרחיות נשארות פעילות כדי לאפשר לאתר לפעול באופן תקין.

בחירת קטגוריות פרטיות
עוגיות הכרחיות דרושות לפעילותו התקינה, לאבטחה ולשמירת העדפות הפרטיות.
פעיל תמיד
מאפשרים לנו להבין כיצד משתמשים באתר ולשפר אותו.
זוכרות העדפות ומאפשרות תכונות אופציונליות באתר.
מאפשרים מדידת פרסום והתאמת תוכן שיווקי, כאשר כלים כאלה קיימים באתר.