יום האו"ם השנה עמד בסימן שערורייה של ממש, אולי השערורייה הקולנית ביותר בתולדות ארגון האומות המאוחדות, שלא חף מחיבה רבתי כלפי הפלסטינים…
אחרי הכל לא לחינם התבטא דוד בן גוריון כלפי הארגון ״או״ם שמום״.
במהלך דיון על המלחמה במזרח התיכון, הגיב שגריר ישראל באו״ם, גלעד ארדן, לנאומו קודם שלמזכ"ל האו״ם, אנטוניו גוטיירש, שאמר שמתקפת חמאס על המדינה היהודית באה בעקבות ״65 שנות כיבוש חונק של פלסטין״. השגריר דרש את התפטרותו של המזכ״ל. ולדרישה הצטרפו גם חברי ממשלת ישראל ופוליטיקאים מערביים אחרים.
בתנאים שבהם המלחמה במזרח התיכון שיתקה את עבודת מועצת הביטחון של האו"ם, השגריר הרוסי, וסילי נבנזיה, קרא לחזור לעבוד על הצעת ההחלטה הרוסית לגינוי התקיפות הישראליות, שלא התקבלה.
ויום לאחר הנאום השערורייתי, מזכ"ל האו"ם נאלץ לתרץ תירוצים. לדבריו, הוא מזועזע מהפרשנות השגויה של הצהרותיו כאילו הוא תומך ב"פעולות הטרור של חמאס".
בעד ישראל, נגד חמאס
יום האו"ם, במקביל לוויכוח על המתרחש במזרח התיכון, הניע את אנטוניו גוטיירש להוציא אזהרה חמורה ברגע הקריטי ביותר עבור האו"ם בתולדותיו. "היום מלאו 78 שנים לכניסתה לתוקף של אמנת האו"ם. אני קורא לכולם לסגת מהסף לפני שהאלימות תיקח חיים נוספים ותתפשט הלאה", כתב גוטיירש בחשבון ה־X (טוויטר לשעבר) שלו.
יום האו"ם נקבע על ידי העצרת הכללית בשנת 1947, התאריך נבחר בשל העובדה שאמנת האו"ם נכנסה לתוקף ב־24 באוקטובר 1945. מאוחר יותר המליצה העצרת הכללית, בהחלטה נפרדת, למדינות החברות בארגון לחגוג את יום האו"ם ברמת המדינה. אלא שהשנה המנגנונים השונים של האו"ם מצאו עצמם שלא באחדות דעים, ומזכ"ל הארגון עצמו כבר קיבל דרישה להתפטר מתפקידו משגריר ישראל, שלמרבה האירוניה קמה בשנת ההקמה האו"ם.
ההצהרה של גוטיירש, שסימנה את תחילת השערורייה, נאמרה בדיון במועצת הביטחון של האו"ם על המצב במזרח התיכון. לאחר שגינה בחריפות את מתקפת חמאס על ישראל והביע תנחומים בקשר למותם של 35 עובדי אונר"א כתוצאה מהפצצה ישראלית בעזה, המזכ"ל הביע במקביל מספר הסתייגויות, מבלי להעלות על הדעת איזה מחיר גבוה הוא יתבקש לשלם עבור המילים הללו.
"חשוב גם להבין שהתקיפות של חמאס לא התרחשו בחלל ריק. תושבי פלסטין חיו תחת כיבוש חונק במשך 65 שנים", אמר אנטוניו גוטיירש, שהוסיף כי "ההתקפות הנוראיות של חמאס אינן יכולות להצדיק את הענישה הקולקטיבית של פלסטין. אפילו למלחמה יש חוקים", הדגיש מזכ"ל האו"ם.
התגובה מהצד הישראלי הגיעה במהירות הבזק. השגריר הישראלי גלעד ארדן, שהיה הראשון להגיב להצהרת ראש האו"ם, בנאומו במועצת הביטחון, נקט בצעד שאף דיפלומט זר שהוסמך לאו"ם לא העז לנקוט בעבר. הוא האשים את מזכ"ל הארגון בהצדקת טרור ודרש ממנו להתנצל באופן מיידי או להתפטר.
"אדוני המזכ"ל, איבדת כל מוסר וחוסר משוא פנים. כשאתה משמיע את המילים הנוראיות האלה שהפיגועים הנתעבים האלה לא קרו משום מקום, אתה מביע את דעתך על הטרור ובזה אתה מצדיק את הטרור", התפוצץ ארדן. לדבריו, תחת אנטוניו גוטיירש, קיומו של האו"ם איבד את משמעותו, שכן "בניין זה נוסד כדי למנוע זוועות".
מבלי להגביל את עצמו לדרישת התפטרותו של המזכ"ל גוטיירש, ארדן גם הזהיר כי ממשלת ישראל תיאלץ להעריך מחדש את יחסיה עם האו"ם ונציגיה המוצבים באזור. כפי שהתברר מיד, תגובתו של ארדן לא הייתה רק התפרצות רגשית. נאומו סימן את תחילתה של מתקפה מסיבית על מזכ״ל האו"ם, אליה היו הראשונים להצטרף חברי מפתח בממשלת ישראל.
"אלא אם כל המדינות יעמדו על ערכי היסוד של האנושות המעוגנים באמנת האו"ם, זו תהיה השעה האפלה ביותר של האו"ם בהנהגתך, אדוני המזכ"ל. המקום הזה יאבד את הבסיס המוסרי לקיומו", הזהיר שר החוץ הישראלי אלי כהן בנאום משלו בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם, שפנה ישירות לאנטוניו גוטיירש, שישב בנשיאות והפנה אליו את אצבעו. "לא אפגש עם מזכ"ל האו"ם. אחרי ה־7 באוקטובר אין מקום לגישה מאוזנת. "יש למחוק את חמאס מעל פני האדמה!" – אלי כהן כתב מאוחר יותר ברשת החברתית X. בשיחה עם עיתונאים, הוא הסביר כי "יש רק אחד צד אחד שניתן לתמוך בו". "אין לזה שני צדדים. החלטתי לבטל את הפגישה שלי עם המזכ"ל כי אנחנו צריכים קול ברור ורם לגבי מה שקרה", אמר אלי כהן.
עם זאת, את ההתייחסות המזלזלת ביותר כלפי אנטוניו גוטרש נתן שר האנרגיה ישראל כץ. "לפני שתהפוך למזכ"ל האו"ם ותצדיק רצח של ילדים חפים מפשע, תחנך את עצמך. קרא לפחות את הפסקה הראשונה של אמנת חמאס, הנוגעת לישראל", כתב ישראל כץ ברשת החברתית X. במקביל, הוא הציע הצעה מלגלגת למזכ"ל האו"ם — לעזור לו לבחור ספרות לחינוך עצמי.
העניין לא הסתפק באמירות חריפות של ההנהגה הישראלית. אותו ארדן אמר כי ארצו תפסיק להנפיק אשרות לנציגי האו"ם, שלדבריו, "הגיע הזמן ללמד לקח". הקורבן הראשון של מלחמת הוויזות היה מרטין גריפית'ס, סגן מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים, שלא קיבל אישור כניסה לישראל. במקביל, החלה להיווצר מיד קבוצת תמיכה לישראל בסכסוך עם הנהגת האו"ם.
שרת החוץ הגרמנית, אנאלנה ברבוק, ניסתה לתת את הטון במהלך הדיון במועצת הביטחון. "אני כותבת לך כשרת החוץ של מדינה שנושאת באחריות היסטורית לפשע הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת, הפשע שביצעה גרמניה הנאצית: השואה. עבור גרמניה, ביטחון ישראל אינו ניתן למשא ומתן. כמו לכל מדינה אחרת, לישראל יש את הזכות להגן על עצמה מפני טרור במסגרת החוק הבינלאומי", פנתה אנאלנה ברבוק למשתתפי הדיון.
קול אירופי נוסף שיצא להגנת ישראל בביקורת אישית על המזכ"ל גוטיירש הוגש על ידי סגן ראש ממשלת איטליה מתאו סאלוויני, שלא נכח בדיון בניו יורק וכינה את הצהרת ראש האו"ם "בלתי מוצדקת". לדברי סאלוויני, העובדה שנאום גוטיירש נמסר ביום האו"ם הפכה את קריאתו של מזכ"ל הארגון ל"בלתי מקובלת אף יותר״.
מלחמה דיפלומטית
לפיכך, נציגי ישראל ומדינות המערב שתמכו בה עומדים על כך שההצדקה היחידה להמשך קיומו של האו"ם תהיה תמיכה בלתי מותנית במדינה היהודית ומתן אישור להמשך הלחימה בעזה. עם זאת, קבוצה גדולה של מדינות, בעיקר בדרום, נוקטות בעמדה הפוכה. הנאומים של משתתפיהם בישיבת מועצת הביטחון הסתכמו בעובדה שההנהגה הקולקטיבית של האו"ם תיקבר סוף סוף אם ייענו דרישותיה של ישראל, שתוקפת את המזכ"ל גוטיירש.
הביקורת הנרחבת ביותר על ישראל, המשקפת את עמדתו של חלק נכבד מהעולם הערבי והאסלאמי, כצפוי, נעשתה על ידי שר החוץ האלג'ירי אחמד עטאף. "שני גורמים הובילו להחמרה הנוכחית. ראשית, דחיקה כמעט מוחלטת לשוליים של הנושא הפלסטיני ברמה הבינלאומית. זה הוסר מסדר היום, למרות שהיו החלטות, היו הבטחות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 עם בירתה במזרח ירושלים. זה הוביל לשיתוק של הדיפלומטיה הבינלאומית במשך יותר משלושה עשורים", אמר אחמד עטאף. "הגורם השני הוא יחס סובלני שלא בצדק כלפי הכיבוש הישראלי. יש לציין את החסינות המוחלטת שממנה נהנה הכובש הישראלי. הפטור מעונש כזה הוביל לרצח ולעקירה כפויה של עשרות אלפי תושבים פלסטינים, להרס של תשתיות ומתחמי מגורים", הוסיף השר האלג'ירי.
בין מנהיגי מדינות אמריקה הלטינית, נשיא קולומביה גוסטבו פטרו היה הראשון שהתבטא בתמיכה באנטוניו גוטיירש וגינה בחריפות את ישראל. "אי אפשר לדרוש את התפטרותו של מישהו שאומר אמת. ישראל חייבת לציית להחלטות האו"ם. יש לשמור על הסדר המשפטי הבינלאומי ולהישאר הבסיס לשלום", כתב המנהיג הקולומביאני בדף שלו ברשת החברתית X. "העם הנבחר של האל אינו מדינה שמפציצה ילדים. עמו הנבחר של אלוהים הם ילדים. אלוהים לא נותן פקודה להרוג ילדים", הוסיף המנהיג הקולומביאני, מבלי להקדיש ולו מילה אחת לגינוי המתקפה הנפשעת של חמאס ומבלי לזכור כמה פעמים הפלסטינים דחו הצעות להקמת מדינה פלסטינית…
גם תגובתו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שלא נכח בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם, בלטה והוא לא חשש לבטל את תוצאות הנורמליזציה ביחסים עם המדינה היהודית. באופן צפוי וכפוי טובה יצא הטורקי נגד ישראל, למרות שזו היתה מהראשונות לסייע לפנות פצועים ברעידת האדמה הנוראית שפקדה אותם לפני שמונה חודשים.
הצהרתו של המנהיג הטורקי, שסירב במפורש לקרוא לחמאס ארגון טרור וטען שזהו ארגון שחרור, עוררה ביום שערורייה קולנית נוספת, והוסיפה לשערורייה סביב מזכ"ל האו"ם. "לחצתי ידיים עם ראש הממשלה נתניהו פעם אחת בחיי, בבית הטורקי באמריקה. הוא ניצל לרעה את רצוננו הטוב. הייתה לנו תוכנית להגיע לישראל, ביטלנו אותה, לא יהיה ביקור", אמר המנהיג הטורקי בנאום בפרלמנט.
לדבריו, אנקרה "לא תאפשר להרוג ילדים בעזה" ומי שתומכים בפעולות ישראל מראים סימנים של "מחלת נפש". "הו, ישראל, עם חשיבה כזו לא תשיגי כלום, גם אם אתם עם ארה"ב או עם המערב. גם אמריקה תפסיד. צריך ליצור עולם צודק, אבל הם לא רוצים אותו. ההצדקה לפיגועים היא מורשת של ההיסטוריה העקובה מדם של המערב", הסביר הנשיא הטורקי. "אני קורא לכל שאר המדינות בעלות השכל והמצפון להפעיל לחץ על ממשלת נתניהו להחזיר את השפיות למדינת ישראל. אם אנחנו רוצים ליצור כוכב שבו שולט שלום, עלינו לנטוש את המנטליות הזו", סיכם ארדואן.
מאוחר יותר נודע כי אנקרה משביתה את הפרויקט להקמת צינור גז ימי בין טורקיה לישראל בים התיכון, שתוכנן לקום בעוד ארבע עד חמש שנים ופרויקטים נוספים של אנרגיה משותפים עם ישראל. והיחסים שידעו מידה מסוימת של נורמליזציה שוב עלו על שרטון. והרי זה לא היה מפתיע. זהו ארדואן וזהו אופיו.
"ארדואן תומך בטרור, נקודה. הגיע הזמן לשקול מחדש את מהלך היחסים שלנו עם טורקיה", הגיב מיד שר התרבות והספורט מיקי זוהר לנאומו האנטי-ישראלי של המנהיג הטורקי. בתורו, השגריר הרוסי באו"ם וסילי נבנזיה, שנשא דברים בישיבת מועצת הביטחון, קרא לחזור לעבוד על הצעת החלטה על המצב במזרח התיכון. "כדי שמועצת הביטחון עדיין תוכל לממש את מטרתה, הכנו הצעת החלטה חלופית, שנוסחה על בסיס שפה הומניטרית מוכחת ומשלבת מרכיבים חשובים מהטיוטות האמריקאיות, הברזילאיות והרוסיות הראשונות. אנו מבקשים מנשיאות ברזיל להעלות את הטיוטה שלנו להצבעה מיד לאחר הטיוטה האמריקאית (אלא אם כן, כמובן, עמיתינו האמריקאים מעדיפים למשוך את הטקסט שלהם) ולפתוח אותה לחסות משותפת של חברי האו"ם. אנו מאוד סומכים על תמיכתכם, שתאפשר למועצת הביטחון של האו"ם לתת את האות הדרוש ולמנוע הסלמה נוספת של הסכסוך", אמר וסילי נבנזיה.
עם זאת, אין תנאים מוקדמים לחידוש עבודתה של מועצת הביטחון על ההחלטה. "מועצת הביטחון שומרת על שתיקה לנוכח משבר שנמשך במשך עשר שנים וזה פשוט לא מקובל. הוא אחראי לחוסר מעש, שמחירו הוא התארכות המשבר, כמו גם אובדן חיים, אבדות חומריות, איומים על הביטחון והיציבות באזור", הצהיר שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן אל סעוד, בעגמומיות.
המלחמה בעזה, שעוד טרם הגיעה לשלב התמרון הקרקעי כבר עלתה שלב לרמה הדיפלומטית. ונראה שיהיו לכך השלכות ארוכות טווח על יחסיה הדיפלומטיים של ישראל עם העולם.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
