החשד של ישראל כי 12 עובדי סוכנות הסיוע לפליטים פלסטיניים של האו"ם היו מעורבים בטבח השביעי אוקטובר שארגן חמאס, הוביל את ארה"ב וכמה מדינות אחרות לעצור את המימון לארגון ועורר מחדש את הוויכוח על נחיצותה של הסוכנות, הנחשבת לספק הסיוע ההומניטרי הגדול ביותר בעזה.
סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים, המכונה אונר"א, מעסיקה אלפי עובדים ומספקת סיוע ושירותים חיוניים למיליוני אנשים ברחבי המזרח התיכון. בעזה היא הייתה הספק העיקרי של מזון, מים ומקלט לאזרחים במהלך מלחמת חרבות ברזל, אך גם בעימותים קודמים.
באחרונה עלו הוכחות רבות נגד הסוכנות, והאשמות בשיתוף פעולה עם חמאס ובהנצחת משבר הפליטים הפלסטינים בן 76 השנים, בייחוד על רקע הורשת מעמד הפליט לאורך הדורות, כמו גם עצם קיומה של סוכנות נפרדת לפליטים שמיועדת דווקא לטפל בפלסטינים, שוודאי אינה קבוצת הפליטים החשובה ביותר. ממשלת ישראל האשימה את חמאס וארגוני טרור אחרים בהחרמת סיוע שהוענק מהאו"ם ושימוש במתקנים אזרחיים למטרות צבאיות.
אונר"א הכחישה את ההאשמות הללו וטענה כי נקטה צעדים מהירים נגד העובדים שהואשמו בהשתתפות בטבח כמו במעורבות בחטיפת ישראלים. ארה"ב ומדינות אחרות שיחד סיפקו יותר ממחצית מהתקציב של אונר"א בשנת 2022, בכל זאת השעו את המימון שלהם לסוכנות.
לפי מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטיירש, 2 מיליון פלסטינים בעזה, או 87% מהאוכלוסייה, מסתמכים על שירותיה של אונר"א שיצטמצמו כבר בפברואר 2024, בעקבות הקיצוץ בתקציב הסוכנות הבעיייתית.
מהי אונר"א ומדוע היא נוצרה?
סוכנות הסעד והעבודות לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב של האו"ם (באנגלית: The U.N. Relief and Works Agency for Palestinian Refugees in the Near East, בקיצור UNRWA) הוקמה כדי לספק סיוע ל-700,000 פלסטינים בערך שנמלטו או גורשו במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948.
אלא, שבניגוד למעמד פליט ברוב מדינות העולם, הפלסטינים מתעקשים כי מעמד פליט ניתן גם לצאצאיהם של אותם פלסטינים, מה שמביא את סך הפליטים לאוכלוסיה של כמעט 6 מיליון ברחבי המזרח התיכון, תוך דגש על זכותם לחזור לבתיהם… ישראל סירבה בצדק, מכיוון שאם זכות השיבה תיושם במלואה זה יביא לרוב פלסטיני בגבולות המדינה ומה גם שמרבית הפלסטינים אינם באמת פליטים, כמו נגיד בלה וג'יג'י חדיד, שרחוקות מלהיכנס תחת התווית של "פליטות". גורלם של הפליטים וצאצאיהם היה בין הנושאים הקשים ביותר בתהליך השלום, שנעצר בשנת 2009.
אונר"א מפעילה בתי ספר, מרפאות, פרויקטים של תשתית ותוכניות סיוע במחנות פליטים הדומים כיום לשכונות עירוניות צפופות בעזה, בגדה המערבית, בלבנון, בסוריה ובירדן. יש לה 13,000 עובדים בעזה בלבד, רובם המכריע פלסטינים. בעזה, שבה כ-85% מ-2.3 מיליון תושבי השטח נמלטו מבתיהם, למעלה ממיליון מצאו מקלט בבתי ספר של אונר"א ובמתקנים אחרים של האו"ם.
ביקורת מוצדקת
ישראל מאשימה בצדק את אונר"א בהעלמת עין מפעילות ארגון הטרור חמאס, שהשתלט בכוח על השלטון ברצועת עזה בשנת 2007 ומאז שואב לעצמו את סיוע שמיועד לאזרחים ואף מנהל לחימה מתוך מתקני הארגון, תוך שימוש גם בציוד של הסוכנות, כך שאין זה מפתיע שכמה מהמתקנים נפגעו במהלך המלחמה.
ישראל גם חשפה מנהרות של חמאס העוברות ליד או מתחת למתקנים של אונר"א והאשימה את הסוכנות בהדפסת בתי ספר ובעידוד הוראה שמגמתה היא לעודד שנאת ישראל בבתי הספר של הארגון. כצפוי, אונר"א הכחישה שהיא מסייעת ביודעין לחמאס או לכל ארגון טרור וטענה שיש לה אמצעי הגנה פנימיים כדי למנוע ניצול הארגון בידי גורמים עוינים. לטענת הסוכנות, מתבצעת חקירה יסודית של כל האשמה בעוולה והטילה אחריות על הצוות, וכי היא מספקת רשימות של כל עובדיה לממשלת ישראל ולמדינות בהן הארגון פועל.
עם זאת, במסמך רשמי ישראלי שהגיע לידי כלי תקשורת בעולם, פורטה ביקורת נגד תריסר עובדי האו"ם שהשתתפו בטבח שארגן חמאס. לדבריו, שבעה מהם השתתפו באופן פעיל בטבח שטח ישראל, כולל שני מורים של אונר"א שהסתירו בביתם חטופים ישראליים.
במסמך נכתב כי על פי מידע מודיעיני, כ-190 עובדי אונר"א היו חברים בארגוני טרור, מבלי לספק ראיות. ב-7 באוקטובר 2023, השתלטו מחבלי חמאס על בסיסים ויישובים בעוטף עזה, אליהם הצטרפו עזתים "בלתי מעורבים" שהשתוללו בשטחי העוטף והותירו מאחוריהם שובל דם של 1,200 בני אדם הרוגים, רובם אזרחים. כ-250 אחרים, כולל ילדים וניצולי שואה, נחטפו ונגררו בכוח לעזה.
לפי מזכ"ל האו"ם גוטיירש, תשעה מעובדי אונר"א הנאשמים פוטרו לאלתר. הוא אמר שכולם יישאו באחריות, כולל באמצעות העמדתם לדין פלילי. במסמך הישראלי נכתב כי שניים מהעובדים הנאשמים נהרגו והאו"ם טענו שעדיין צריך לזהות אחד מהם.
רשמית, אונר"א גינתה את טבח השביעי באוקטובר וקראה לשחרר את כל החטופים. לפני שפורסם המסמך הישראלי, הנציב הכללי של הסוכנות, פיליפ לזאריני, הכריז שתבוצע סקירה חיצונית כדי לקבוע אילו האשמות קודמות של ישראל ותומכיה היו "נכונות או לא נכונות", כמה מהם הם "מניעים פוליטיים".
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר בצדק כי יש לסגור את הסוכנות. אבל ממשלתו המשיכה לאפשר לאונר"א לפעול בגדה המערבית ובעזה, שם הסוכנות מספקת שירותים בסיסיים שאחרת עשויים להיות באחריות ישראל עצמה. בטווח הזמן המיידי, שום גורם אחר לא יוכל למלא במהירות את החלל אם אונר"א תפסיק את פעילותה. אך זו ודאי לא סיבה לדחוף לפירוק הסוכנות המיותרת הזאת.
מה משמעות הקיצוץ בתקציב הסוכנות?
ארה"ב, שהייתה המדינה הראשונה שהשעתה את המימון, היא התורמת הגדולה ביותר לאונר"א וסיפקה לה 340 מיליון דולר בשנת 2022. מספר מדינות אחרות, כולל בריטניה, קנדה, אוסטרליה, גרמניה, יפן ואיטליה, השעו גם הן את התרומות הכספיות. בסך הכל, המדינות התורמות סיפקו יותר מ-60% מהמימון של אונר"א בשנת 2022.
לא ברור מיד מתי או כיצד הפסקת הסיוע תשפיע על הפעילות השוטפת של הסוכנות. נורבגיה ואירלנד אמרו שהן ימשיכו לממן את אונר"א. אבל ממדינות שמעולם לא תמכו בישראל, אין זה דבר מפתיע.
לפי האו"ם, המלחמה הכניסה את עזה למשבר הומניטרי חמור. אבל אין להם את מי להאשים חוץ מאת עצמם, ואת חמאס שהמיט עליהם את האסון הזה.
לפי נתונים רשמיים שקשה לאמת, במלחמה נהרגו יותר מ-26,000 פלסטינים ונפצעו יותר מ-64,400 אחרים, לפי נתונים מפוקפקים שפרסם משרד הבריאות של חמאס בעזה, שלא מבדיל בין הנתונים על אזרחים למחבלי חמאס. מספר ההרוגים כולל גם יותר מ-150 עובדי UNWRA.
בשורה התחתונה, על ישראל לחתור לפירוק הארגון הזה, בייחוד לאור העדויות והראיות שנאספו לכך שהארגון נטל חלק פעיל בארועי השביעי באוקטובר וכן פועל מזה שבעה עשורים להנציח את מעמד הפליט של הפלסטינים מבלי לשפר באמת את מצבם של הפלסטינים.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
