תאמל״ק ליעל רקע המחאות באיראן, מסתמן פיצול בתוך האליטות השלטוניות. • הנשיא מסעוד פזשכיאן תמך בהסרת מגבלות האינטרנט ובגישה שקולה יותר כלפי המפגינים. • במקביל, ארה"ב מגבירה את נוכחותה הצבאית מול חופי איראן ומחריפה את הלחץ על טהראן.
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, קרא להסיר את המגבלות על החיבור לאינטרנט העולמי, שהוטלו מאז 8 בינואר 2026, בשל מחאות המוניות. כמו כן, הוא קרא לבחון בזהירות ובהגינות את תיקיהם של המפגינים העצורים. על רקע זה, ארה"ב מרכזת כוח ימי אדיר סמוך לחופי איראן.
הנשיא הציג את עצמו כ"ליברל מערכתי" מתון כשקרא לבטל את חסימת האינטרנט. בנו, יוסף פזשכיאן, המשמש גם כיועץ לממשלה, הצטרף אליו וטען כי "ניתוק האינטרנט יגרום למורת רוח ויגדיל את הפער בין העם לממשלה". יוסף ציטט פתגם פרסי: "מי שחשבונו נקי, אינו מפחד מביקורת". לאחרונה הודה הנשיא עצמו כי חלק מהמחאות היו מוצדקות, וכתב כי "מחאות אזרחיות וצודקות הפכו לקרב עקוב מדם בשל מזימה של דורשי רעתה של איראן".
עם זאת, מי שמכתיב את הכללים באיראן אינו הנשיא ובטח לא בנו, אלא אנשי הדת השולטים ומשענתם העיקרית – משמרות המהפכה, שאינם מוכנים לעת עתה לשום פשרות. בימים האחרונים נראה כי באמצעות שיטות אכזריות, הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על גל המחאות. השלטונות אף הודו כי מספר ההרוגים עומד על 3,117, מתוכם 2,427 שהוגדרו כ"שהידים" (מה שעשוי להעיד על השתייכותם לכוחות הביטחון או היותם עוברי אורח חפים מפשע), בניגוד לאלו שהשלטון מכנה "מתפרעים" המוסתים על ידי ארה"ב וישראל. ארגוני זכויות אדם טוענים למספר קורבנות הגבוה פי שמונה עד עשרה, אך אין לכך אישור אובייקטיבי.
התבטאויותיהם של האב והבן לבית פזשכיאן הן אולי הביטוי הפומבי הראשון לפיצול באליטות ביחס למחאות. יתרה מכך, למרות שיוסף תמך בקו הכללי לפיו גורמים זרים עומדים מאחורי המהומות, הוא האשים את כוחות הביטחון ב"טעויות שאיש אינו מתכוון להצדיק ויש לתקן" – כשהוא מכוון לאכזריות הדיכוי.
נכון לעכשיו, באיראן שוקמו חלקית רק שיחות קוליות בינלאומיות ומסרונים. האינטרנט המקומי מוגבל מאוד וכולל רק אפליקציות להזמנת מוניות, משלוחי מזון ומסרים פנימיים. חברות העוסקות בסחר חוץ מקבלות גישה מוגבלת של 30 דקות ביום תחת פיקוח הדוק של כוחות הביטחון.
הלחץ האמריקאי והיעדים של וושינגטון
על רקע זה, ארה"ב מוכנה להגביר את הלחץ הצבאי. מה רוצה וושינגטון עכשיו, מעבר למטרה הלא מוצהרת של הפלת המשטר? היא דורשת הפסקה מוחלטת של התמיכה בשלוחים ("פרוקסי") באזור כמו חיזבאללה וחמאס, ויתור מלא על תוכנית הגרעין והפסקת פיתוח הטילים הבליסטיים. הפסקת הדיכוי האלים של המחאות נוספה לרשימה בעיקר "לשם הנימוס".
בתגובה, טהראן משמיעה הצהרות לוחמניות כלפי ארה"ב וישראל. משרד החוץ האיראני הכחיש כי השר עבאס עראקצ'י העביר מסר לדונלד טראמפ (דרך השליח סטיב ויטקוף) הכולל ערבויות למניעת תקיפה אמריקאית. עוד הוסיפו בטהראן כי אם הצי האמריקאי ייכנס למים הטריטוריאליים של איראן, נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" וכל קבוצת התקיפה שלה יהפכו למטרה לגיטימית לטילים היפר-סוניים איראניים.
כמו כן, לקראת תקיפה אפשרית, פורסם כי ההנהגה האיראנית קבעה את סדר הירושה במקרה של מות המנהיג העליון עלי חמינאי. לפי שמועות, חמינאי עצמו הועבר למקלט תת-קרקעי בטהראן ובנו, מסעוד חמינאי, נטל על עצמו את הניהול היומיומי של לשכת המנהיג.
הכוחות בשטח
באזור המזרח התיכון נמצאים כ-40 אלף חיילים אמריקאים. בנוסף לקבוצת התקיפה של ה"אברהם לינקולן", ישנם מעל 100 מטוסי קרב, מטוסי אספקה, מסוקים ושתי צוללות. עשרות מטוסי תדלוק וביון שהגיעו מארה"ב נמצאים בכוננות וכן נפרסו מערכות הגנה אווירית (Patriot ו-THAAD) כדי להגן על כוחות ארה"ב ובעלות בריתה.
Sailors aboard USS Abraham Lincoln (CVN 72) perform routine maintenance as the aircraft carrier sails in the Indian Ocean, Jan. 26. The Abraham Lincoln Carrier Strike Group is currently deployed to the Middle East to promote regional security and stability. pic.twitter.com/dkuN946hce
— U.S. Central Command (@CENTCOM) January 26, 2026
בישראל מעריכים כי התקיפה האמריקאית עשויה להתרחש כבר השבוע. מספר חברות תעופה בינלאומיות ביטלו טיסות לילה לישראל, דובאי וריאד.
בינתיים, טראמפ לא הציב לטהראן אולטימטום עם לוחות זמנים, ככל הנראה מתוך המתנה לריכוז מלוא הכוח הצבאי באזור. טהראן, מצדה, צפויה לסרב לכל אולטימטום, מתוך הערכה שנשיא ארה"ב לא ימהר להיגרר לעימות צבאי ממושך, ושאת העימות קצר הטווח המשטר יצליח לשרוד. למעשה, מדובר כעת בשאלה של "מי ימצמץ ראשון".
