לקראת הפעימה השביעית, ב-20 בפברואר 2025, הוחזרו גופותיהם של אריאל וכפיר ביבס, עם עודד ליפשיץ ז״ל. חמאס ניסה להונות את ישראל והעביר גופת פלסטינית במקום את גופתה של שירי ביבס. אך בשל מחאת ישראל על ההפרה הבוטה של ההסכם מצד ארגון הטרור, היא הושבה לישראל כעבור יומיים, לקראת 22 בפברואר, ביום שבו התקיימה הפעימה השביעית ובמהלכה שוחררו 6 חטופים חיים, אך חולים מאוד ובהם הישאם א-סייד ואברה מנגיסטו שהיו בשבי חמאס למעלה מעשור.
בפעימה הששית, שחמאס איים להפר בטענה להפרות ישראל, אך בעצמו המשיך להפר את הסכם הפסקת האש ואף ביצע שיגור רקטה (שנפלה במרכז הרצועה והרגה ילד פלסטיני בן 14), שוחררו החטופים אלכסנדר טרופאנוב (שאמו וחברתו שוחררו עוד בעסקה הראשונה), יאיר הורן ושגיא דקל-חן, שפספס את לידת בתו הרביעית. כל השלושה נחטפו מקיבוץ ניר עוז.
אחרי 491 יום בשבי, במהלך הפעימה החמישית לעסקת החטופים, שוחררו אורי שרעבי, שאחיו אשתו ובנותיו נרצחו ב-7 באוקטובר, כמו גם אוהד בן עמי ואור לוי שנחטף מהמסיבה ברעים ורעייתו עינב נרצחה בדם קר על ידי מחבלי חמאס.
במסגרת הפעימה הרביעית למתווה הפסקת האש, אחרי 484 יום בשבי, שוחררו ירדן ביבס, עופר קלדרון וקית׳ סיגל. אשתו של ירדן שירי והילדים כפיר ואריאל עדיין בשבי, כאשר ישנה אי ודאות גדולה באשר לגורלם. בעבר טען חמאס כי הם נהרגו בהפגזה צה״לית. ישראל בתמורה שחררה מאות מחבלים ופתחה את מעבר רפיח להכנסת ציוד. בהתבטאות פומבית ראשונה מאז חבר מהשבי הוא אמר: "ב-7.10.23 נחטפתי ממדינת ישראל. ב-1.2.25 חזרתי למדינה אחרת. ידעתי שעם ישראל ברגעי אסון מתאחד. אבל לא ידעתי עד כמה. אני רוצה להודות לכל העם, לכל מי שתמך בי ובמשפחה שלי. אני רוצה להודות לכם על החוזק שנתתם למשפחה והחברים שלי… סיפרו לי על כל מה שעשיתם למעני ולמען המשפחה שלי והמילה תודה לא מספיק גדולה להביע את ההערכה שלי אליכם. לחיילים בצה"ל, במשפט אחד — אתם גיבורים, כל אחד ואחת מכם. במילה אחת — תודה".
במסגרת הפעימה השלישית למתווה הפסקת האש שוחררו התצפיתנית אגם ברגר, האזרחית ארבל יהוד ואחד החטופים המבוגרים ביותר בשבי חמאס: גדי מוזס בן ה-80. בנוסף שוחררו גם 5 תאילנדים: סאת'ין סוואנקהם (34), פונגסאק ת'איננא (35), בנאוואת סאית'יאו (27), וואטצ'ארא סריאון (32) וסולאסאק לאמנאו (30), שגם שוחחו עם משפחותיהם בתאילנד. בתמורה, ישראל שחררה בעיכוב 110 מחבלים, זאת בעקבות ההתנהלות בעת שחרורם של גדי וארבל ששוחררו לתוך המון משולהב בחאן יונס ובכאוס מוחלט. בין המשוחררים גם זכריא זביידי, שהוזהר על ידי צה״ל כי אם יאחוז בנשק יחוסל.
בפעימה השנייה, ביום ה-477 למלחמה ארבעה מהתצפיתניות החטופות שוחררו במסגרת הפעימה השנייה למתווה הפסקת האש. מדובר בתצפיתניות שנחטפו ממוצב נחל עוז: דניאלה גלבוע, קרינה ארייב, נעמה לוי ולירי אלבג. תמורת החטופות שיחררה ישראל 200 מחבלים, בהם 120 שנידונו למאסרי עולם.
בפעימה הראשונה ב-19 בינואר 2025, שלוש נשים ישראליות שהיו מוחזקות בידי חמאס חזרו הביתה: דורון שטיינברכר, 31, אמילי דמארי, 28 ורומי גונן, 24. חמאס ביצע את העברה במערב העיר עזה כשמסר לידי הצלב האדום את החטופות. זו הייתה סצנה כאוטית למדי. חמאס שאף להציג את הדומיננטיות שלו בעזה, תוך העברת מסר ברור שהוא הסמכות השלטת שתקבע את המציאות שלאחר המלחמה. כך הסצנה בכיכר אל-סראיה בעיר עזה סימלה את השלב הבא לטענתם. סצנה ששימשה מסר פנימי לקבוצות האופוזיציה בעזה, שהביעו כעס על ההרס הנרחב של בתים ותשתיות.
הצגת הנשקים על ידי החמושים של חמאס נועדה לגייס תומכים תוך אזהרה למתנגדים מההשלכות האפשריות של קריאת תיגר על שלטונו של חמאס. זה היה גם מסר ליריבה הוותיקה של חמאס, תנועת הפת"ח, שלה יש תוכניות להיכנס שוב לעזה באמצעות מעברי גבול או מאמצי שיקום: אלא שנראה שעזה עדיין בשליטה נחרצת של חמאס, למרות שנה וחצי של מלחמה. אלא שהסצנה הכאוטית חושפת רק חצי מהאמת. החצי השני נלכד במאות סרטונים ותמונות ששותפו על ידי תושבי עזה, המציגים את ההרס הנרחב שהרס חלקים גדולים מהכפרים והערים ברצועה.
לפי דובר צה"ל דניאל הגרי בשלב הראשון של הפסקת האש, במהלך ששת השבועות הבאים "ישוחררו בכל שבוע 3 עד 4 חטופים נוספים". הגרי סיפר גם על מה השתבש בבוקר תחילת הפסקת האש, כאשר הפסקת האש התעכבה בשעתיים וחצי. כך, לאחר שחמאס לא הגיש את שמות שלושת החטופים במועד המוסכם, "פגענו בתשתית צבאית של חמאס ומחבלים חמושים בכלי רכב… לא נסבול חריגות מההסכמים, כפי שהבהרנו הבוקר".
לפי משרד החוץ של מצרים ישראל תשחרר 1,890 אסירים פלסטינים במסגרת השלב הראשון של הפסקת האש, בתמורה להחזרת 33 חטופים ישראלים שמצויים בידי חמאס.
אבל העסקה טומנת בחובה גם שחרור מחבלים ורוצחים שפלים. כך למשל, זכריה זוביידי, שנכלא ב-2019 בשל תפקידו בפיגוע ירי ליד בית אל, הוא בין אלה שאמורים להשתחרר. על פי ההערכות, הוא מילא תפקיד במספר פיגועי טרור, כולל הפיגוע בבית שאן שבו נהרגו 6 בני אדם ב-2002. הוא גם נודע כמי שהיה חלק מחוליית אסירים שנמלטה מכלא גלבוע ב-2021 עם 5 מחבלים של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אך נגרר בחזרה אל מאחורי סורג ובריח ימים לאחר מכן.
כמו כן, שירות בתי הסוהר ישחרר את מחמוד אבו ורדה, המרצה 48 מאסרי עולם בגין תכנון פיגועי טרור רבים, כולל הפיגוע בירושלים 1996, כאשר 45 ישראלים נהרגו בשני פיגועי התאבדות באוטובוסים. וויסאם עבאסי, מוחמד עודה וואל קאסים, 3 מחברי חוליית סילוואן, שנכלאו בשנת 2002 על רקע סדרת פיגועים שבהם נהרגו יותר מ-30 ישראלים, עומדים גם הם לקראת שחרור.
במקומות אחרים, התקשורת דיווחה כי חלידא ג'ראר, מנהיגת החזית העממית השמאלנית לשחרור פלסטין (PFLP) תשוחרר. היא העבירה חלק ניכר מהעשור האחרון מאחורי סורג ובריח, למרות שלא הורשעה. מרוואן ברגותי, לשעבר מפקד גדודי חללי אל-אקצא, שנכלא במהלך מבצע חומת מגן בגדה ב-2002, לא ישוחרר וזו היתה התעקשות של השב״כ שלא לכלול אותו בעסקה.
אם כי הוסכם לשחרר את עוזרו, אחמד ברגותי, שנידון ל-13 מאסרי עולם על תפקידו בפיגועי טרור בתל אביב ובירושלים שגבו את חייהם של 6 בני אדם כולל שוטר. אסיר בעל פרופיל גבוה נוסף הוא אחמד סעדאת, ראש החזית העממית, שהואשם על ידי ישראל כמי שהורה להתנקש בחייו של שר התיירות רחבעם זאבי ב-2001.
אין תוכנית מפורטת בעזה לאחר המלחמה, ועוד פחות מכך כיצד לבנות אותה מחדש. והניסיונות של חמאס לשקם את עצמו ברצועה ולמתג את עצמו כמי שעדיין שולט בפועל מחבלים ישירות באחת ממטרות המלחמה. מסיבה זו, השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, פרש מהקבינט בעקבות הפסקת האש, אף שמפלגתו אמרה כי לא תנסה להפיל את ממשלת נתניהו ולהעניק מתנה לשמאל. מנגד, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נשאר בממשלה לעת עתה, אך אמר כי יפרוש אם המלחמה תסתיים מבלי שחמאס ימוטט לחלוטין.
היועץ המיועד לביטחון לאומי של טראמפ, מייק וולץ, אמר שאם חמאס יתנער מההסכם, ארה"ב תתמוך בישראל כשתעשה את מה שהיא צריכה לעשות. "חמאס לעולם לא ישלוט בעזה. זה לגמרי לא מקובל״, הוא הוסיף. שורות ארוכות של משאיות שהובילו אספקת דלק וסיוע עמדו בתור במעברי הגבול בשעות שלפני כניסת הפסקת האש לתוקף ומאות משאיות של סיוע הומניטרי הוכנסו. בעוד שתנאי העסקה דורשים להכניס 600 משאיות של סיוע לעזה בכל יום של הפסקת האש הראשונית בת ששת השבועות, כולל 50 משאיות נושאות דלק. מחצית מ-600 משאיות הסיוע נמסרו לצפון הרצועה.
© כל הזכויות שמורות למיזם HistoryIsTold.
מצאתם טעות? דווחו לנו.
