תאמל״ק לי
נשיאה המודח של דרום קוריאה, יון סוק יאול, נמצא אשם בשימוש לרעה בסמכות, זיוף מסמכים ושיבוש הליכי משפט בעת שניסה להטיל משטר צבאי במדינה בשנת 2024.
הוא נידון לחמש שנות מאסר. יון עומד בפני שלושה משפטים נוספים באשמות הנעות בין התקוממות לבין הפרת חוק הבחירות. פסק הדין מגיע למעלה משנה לאחר שהצו קצר הימים שלו הטיל את דרום קוריאה לסחרור פוליטי והותיר אותה מפולגת עמוקות.
שיבוש הליכי משפט
ביום שישי, 16 בינואר 2026, נמצא יון אשם בשיבוש הליכי משפט על ידי התחמקות ממעצר; בשימוש לרעה בסמכות בכך שלא כינס ישיבת ממשלה לפני הכרזת המשטר הצבאי; ובזיוף מסמכים רשמיים.
התובעים האשימו אותו בשימוש במוסדות המדינה "לצרכים אישיים" כדי להסתיר עבירות ולערער את האיזונים והבלמים המעוגנים בחוקה.
בינואר אשתקד נדרשו כ-3,000 שוטרים, ביותר משני ניסיונות, כדי להביא בסופו של דבר את יון למעצר לצורך חקירה באשמת התקוממות. יון גייס קבוצה גדולה של אנשי ביטחון שיצרו "חומה אנושית" בתוך מעונו כדי לחסום את המעצר, צעד שתובע מיוחד שחקר את הפרשה הגדיר כחסר תקדים. יון, מצידו, טען כי ללשכה לחקירת שחיתות שניסה לעצור אותו לא הייתה סמכות שיפוט לחקור האשמות בהתקוממות. הכאוס סביב המעצר והניסיון הכושל שקדם לו, הפגינו פורענות ברורה מצד יון, נציגי המפלגה השמרנית ומוסדות ביטחון הפנים בקוריאה.
התקוממות
לפי חוקת דרום קוריאה, נשיאים מכהנים נהנים מחסינות מפני רדיפה פלילית, למעט באשמות של התקוממות ובגידה. יון הואשם ב-26 בינואר 2025. באותה עת, הפרלמנט כבר הצביע בעד הדחתו, אך הוא טרם הועבר מתפקידו בפועל. התובעים טוענים כי יון ניסה לחתור תחת החוקה על ידי הכרזה על משטר צבאי בהיעדר מלחמה או מצב חירום לאומי. בפרט, הוא הואשם באופן שבו גייס כוחות צבא ומשטרה כדי לחסום את מתחם האספה הלאומית במטרה למנוע מהמחוקקים לבטל את הצו שלו, ובכך שהורה על מעצרם של יו"ר האספה הלאומית ושל מנהיגי המפלגות הפוליטיות המרכזיות דאז.
יון טען בעבר כי הכריז על משטר צבאי כדי להגן על המדינה מפני כוחות "אנטי-מדינתיים" האוהדים את צפון קוריאה, אך מהר מאוד התברר שהמניע היה צרותיו הפוליטיות האישיות. התביעה דרשה עונש מוות, ותיארה את יון כמי ש"אינו מביע חרטה".
דרום קוריאה לא הוציאה להורג איש מאז דצמבר 1997.
הנשיא לשעבר צ'ון דו-הוואן, ששלט בדרום קוריאה בשנות ה-80 כדיקטטור צבאי, נידון למוות בגין הובלת התקוממות, אם כי עונשו הומתק מאוחר יותר למאסר עולם. בעל בריתו ויורשו, רו טה-וו, נידון לתקופת מאסר ממושכת על חלקו בהתקוממות. שניהם קיבלו בסופו של דבר חנינה.
התובעים טענו, עם זאת, כי ניסיון המשטר הצבאי של יון ב-2024 "הכתים את כבוד האומה בצורה חמורה הרבה יותר" מאשר ההפיכה הצבאית שביצעו צ'ון ורו ב-1979. "כולנו ראינו כיצד הוא הפגין חוסר כבוד כלפי בית המשפט, כשהוא מחייך וצוחק בין עורכי דינו בזמן עדויות עדים. זה כלל לא עזר למקרה שלו", טען פרופסור למשפטים לים ג'י-בונג. לים מאמין כי השופט יגזור מאסר עולם, וזאת כדי "להימנע מהפיכת יון לקדוש מעונה". לדבריו, גזר דין מוות טומן בחובו סיכון פוליטי שכן הוא עלול להרחיק עוד יותר את תומכיו של יון ולהעמיק את הכאוס במדינה. כריסטופר ג'ומין לי, עורך דין ומומחה לקוריאה, סבור כי יון יזכה בסופו של דבר לחנינה ללא קשר לעונש שיקבל, כפי שקרה עם צ'ון ורו. "זהו עניין מנהגי בפוליטיקה הקוריאנית", אמר לי. "מה שלא יהיה גזר הדין, מדובר בהכרה סמלית בחומרת הפשע".
סיוע למדינת אויב
התובעים טענו גם כי יון ניסה להתגרות בצפון קוריאה כדי שתתקוף את הדרום ובכך להצדיק את הכרזת המשטר הצבאי שלו. בהצגת אישום זה, התביעה הסתמכה על ראיות שנמצאו בטלפון של ראש המודיעין הצבאי לשעבר, יו אין-היונג, שהכילו מילים המרמזות על פרובוקציות פוטנציאליות. הם ציטטו גם מזכר שנראה כדוחף למהלך של "יצירת מצב לא יציב או ניצול הזדמנות שתצוץ". טענה נוספת שנבדקת היא לפיה בין היתר יון הורה על טיסות כטב"מים לצפון כדי לעורר עימות צבאי בין שתי הקוריאות. יו ושר ההגנה לשעבר של יון, קים יונג-היון, הואשמו גם הם באותו סעיף.
יון הואשם גם בעדות שקר, על עדותו במהלך משפטו של ראש הממשלה לשעבר האן דוק-סו ב-2025 באשמת סיוע להתקוממות. התובעים טוענים כי יון העיד עדות שקר כשניסה לטעון שתכנן זמן רב מראש לקיים ישיבת ממשלה לפני הכרזת המשטר הצבאי. החוקרים מסרו כי ליון לא הייתה תוכנית כזו והוא כינס ישיבה רק בעקבות הפצרתו של האן.
מלבד האישומים הקשורים לניסיון המשטר הצבאי, יון הועמד לדין בשורה של תיקים נוספים. הוא נמנה עם 33 אנשים המואשמים בשיבוש לכאורה של חקירת מותו של קצין נחתים צעיר ב-2023, ובסיוע לחשוד בתיק זה. כמו כן, הוא הואשם בהתערבות בבחירות לנשיאות בשנת 2022 ובמתן הצהרות כוזבות במהלך הקמפיין שלו.
