ווֹלוֹדימיר זֵלֶנסקי נכנס לאור הזרקורים הבינלאומי כנשיא אוקראינה והפך מאז הפלישה של פוטין למדינתו ב-24 בפברואר 2022, לנשיא במלחמה. איך הפך לנשיא, כשכבר היה מפורסם עוד קודם כקומיקאי, שחקן ויזם מוכר.
זלנסקי, בן 44, גדל במשפחה יהודית – הוא הבן היחיד של פרופסור במכללה ומהנדס. במהלך מלחמת העולם השנייה נרצחו כמה מבני משפחתו בשואה ואחד מסביו שירת בצבא הסובייטי. זלנסקי עצמו נולד וגדל בעיר התעשייתית קריווי ריהּ במחוז דניפרופטרובסק, שם קיבל תואר במשפטים מהסניף המקומי של האוניברסיטה הכלכלית של קייב.
במהלך שנות לימודיו, זלנסקי החל לעסוק בקומדיה ויצר בשנת 1997 את להקת קומדיית המערכונים "קוורטאל 95", על שם שכונת קוורטל 95 בה גדל. בערך באותו זמן, הוא הכיר את אשתו, אולנה זלנסקה, שהצטרפה לצוות הקומדיה כתסריטאית. לאחר שהתחרה בהצלחה בתחרויות מערכונים כמו KVN וצבר פופולריות במרחב התקשורתי הפוסט-סובייטי, המשיך זלנסקי להקים את עסקי הבידור שלו, הנקראים גם Kvartal 95, בקייב, שהפכו לאולפני טלוויזיה וקולנוע מצליחים.
הקריירה הפוליטית של זלנסקי החלה רשמית בינואר 2019, כשהודיע על כוונותיו להתמודד לנשיאות. זלנסקי ניצח בבחירות ברוב של 73% מהקולות וגבר על הנשיא המכהן פטרו פורושנקו. הוא נכנס לתפקידו ב-20 במאי 2019.
מה הוא עשה לפני שהפך לנשיא?
קודם לבחירתו לנשיאות, התמקד זלנסקי בבניית עסקי התקשורת שלו. הוא הרחיב את מורשת Kvartal 95 בתחום הקומדיה, שיצר את התוכנית הקומית "Vechirny Kvartal" באחד מערוצי הטלוויזיה הגדולים באוקראינה, רשת INTER, בתכנית שרצה משנת 2005. זלנסקי שימש פעמיים כמנכ"ל ערוץ INTER.
אולפן המדיה שלו פיתח תוכן מקורי לטלוויזיה ולמסך הגדול. החברה הפיקה את רוב התוכן שלה בשפה רוסית, כשהיא מכוונת לקהל דוברי רוסית גדול יותר באזור. זלנסקי עצמו התחיל ללמוד ברצינות את השפה אוקראינית רק בשנת 2017 עם מורה, במקביל לצילומים לסדרה חדשה: משרת העם, בה גילם מורה להיסטוריה שהופך במפתיע לנשיא המדינה.
הפופולריות של הסדרה בכיכובו, "משרת העם", הגיעה למחוזות רחוקים יותר, אחרי שנחתה בנטפליקס בשנת 2017. הסדרה עוסקת במורה בתיכון (בגילומו של זלנסקי) שהופך לנשיא אוקראינה ומתחייב להילחם נגד המושחתים במדינה. רבים מאמינים כי הסדרה שרצה בשנים 2015-2019 שימשה כחלק מקמפיין הבחירות של זלנסקי לנשיאות ב-2019.
זלנסקי הכריז על ריצתו לנשיאות בדקות הראשונות של שנת 2019. הנאום הגיע לאחר תכנית השנה החדשה "Vechirniy Kvartal" ברשת 1+1, ערוץ בבעלות האוליגרך איהור קולומוייסקי. ההודעה שודרה בכוונה בזמן שנקבע לנאום הנשיא דאז פורושנקו לשנה החדשה.
30 יום לאחר מכן אישרה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותו של זלנסקי מהמפלגה הפוליטית "משרת העם". זלנסקי הוביל קמפיין אנטי-ממסדי של חיסול השחיתות, איסוף רעיונות מציבור הבוחרים על סדרי עדיפויות אחרים. ובזכות זה, עלה לסיבוב השני עם 30.24% מהקולות, כאשר פורושנקו השיג 15.95%, בבחירות שנערכו ב-31 במרץ. בין סבבי הבחירות סיכמו המועמדים על עימותים טלוויזיוניים. הדיון חסר התקדים באצטדיון אולימפייסקי בקייב משך קהל של 22,000 איש. הפער גדל בשלב ההתמודדות, כאשר זלנסקי השיג 73.22% מהקולות – הוכיח שהיה מועמד פופולי, יותר מכל מועמד לנשיאות לפניו.
איך התחילה כהונתו?
זלנסקי כינס צוות צעיר בקבינט השרים שלו, עם גיל ממוצע של 39. מפלגתו "משרת העם" הכניס 254 נציגים מתוך 450 צירים לפרלמנט של אוקראינה. לפי ואסיל פיליפצ'וק, יועץ בכיר במרכז הבינלאומי לחקר מדיניות, זלנסקי מילא 27% מהבטחותיו בבחירות, עד נובמבר 2021.
כחלק מהקמפיין שלו הבטיח להוביל את אוקראינה לעתיד דיגיטלי, הממשל שלו יצר את משרד הטרנספורמציה הדיגיטלית. המשרד החדש שהוקם השיק את Diia, אפליקציית ממשל אלקטרוני המשרתת למעלה מ-12 מיליון אוקראינים ומציעה 72 שירותים ממשלתיים בדיגיטל נכון לשנת 2021, כולל תשלום מסים ואירוח תעודות חיסון נגד קורונה. בנוסף, הפרלמנט גם העביר חוק לפתיחת שוק הקרקעות החקלאיות של אוקראינה בפעם הראשונה. שוק הקרקעות החקלאיות נכנס לתוקף רשמית ב-1 ביולי 2021 ונחשב לאחד מציוני הדרך המשמעותיים ביותר בחקיקה האוקראינית מאז הכרזת העצמאות באוגוסט 1991.
לאחר חילוקי דעות פנימיים בין המפלגות השונות לגבי הדרך הטובה ביותר לגשת למאמצי הדה-אוליגרכיזציה, חתם זלנסקי ב-2021 על מה שנקרא חוק המלחמה באוליגרכיה, המגדיר אוליגרכים ומחיל עליהם הגבלות. על ביצוע החוק הופקדה המועצה לביטחון לאומי והגנה. החוק הביא לכך שאנשים בעלי השפעה כלכלית ופוליטית מוגזמת יימנעו ממתן תרומות גדולות לקמפיינים פוליטיים ומהתחייבויות הפרטה גדולות.
במסיבת עיתונאים באמצע כהונתו, ציין זלנסקי גם הישגים בהרחבת תשתיות במסגרת תוכנית הכבישים והתשתיות שלו "הבנייה הגדולה", פיתוח רפורמות ביזור, שגשוג כלכלי וגיוס תשומת לב בינלאומית סביב נושא חבל דונבאס וסיפוח קרים לרוסיה. החברה האוקראינית גם תמכה באופן נרחב באיסור שלו על פעילותם של ערוצי הטלוויזיה הפרו-רוסיים בבעלות האוליגרך ויקטור מדבדצ'וק, פוליטיקאי אוקראיני ואוליגרך שתומך בפוטין.
אילו שערוריות ליוו אותו?
בשנים הראשונות לנשיאותו התמודד זלנסקי עם ביקורת גוברת. הפופולריות של זלנסקי ירדה בחדות בין 2019 ל-2021. בקרב האוכלוסייה שהתכוונה להצביע והחליטה על המועמד שלה, זלנסקי ירד ביותר מ-50 נקודות ל-21.8% עד סוף 2021, כאשר גם הפופולריות של מפלגתו ספגה מכה. אי סדר בסגל הפנימי ובמפלגתו של הנשיא הפך לאתגר בסדר היום. עיכובים במינוי שרים ובהצבעה על חקיקה הראו חוסר ארגון בממשל, בעוד שהדחתו של יו"ר הפרלמנט דמיטרו רזומקוב סימנה דרישה גוברת לבקרה פנימית מצד הנשיא.
אכזריות המשטרה והתנהלותה למרות הרפורמה שערך קודמו בתפקיד, אי שמירה על שלטון החוק ושחיתות גוברת איחדו גם פעילים אוקראינים בהפגנות נגד שר הפנים של זלנסקי, ארסן אבקוב. לכאורה, אבקוב בחר להתפטר רק כאשר זלנסקי התכוון לפטר אותו בשל חוסר הנאמנות, ולא בעקבות הלחץ הציבורי.
היעדר המחויבות של זלנסקי לרפורמה נגד שחיתות, שבה דגל במהלך מסע הבחירות שלו, באה לידי ביטוי בעיכובים בתהליך הבחירה ובמינוי ראש הפרקליטות המיוחדת למלחמה שחיתות, תפקיד שהיה פנוי מאז אוגוסט 2020. לאלה נוספת בעיית המינוי המעוכב של ראש לשכת החקירות הלאומית, שהדגיש את אותן הבעיות. כשהרפורמה במשטרה ובשירותי הביטחון נתקעה, המועצה לביטחון לאומי ולהגנה, בראשות הנשיא, קיבלה על עצמה תפקיד גדול בהפעלת סנקציות וקבלת החלטות ביטחוניות.
תעדוף הנאמנות בשורות המפלגה, כמו גם הפעלת שליטה מוגזמת, גרמו לספקות בקרב החברה האזרחית וחוסר אמון שהשתקפו בדירוג הפופולריות הנמוך ביותר במהלך כהונתו של זלנסקי, ממש לפני תחילת המלחמה בפברואר 2022.
זלנסקי כצ'רצ'יל האוקראיני?
זלנסקי הפך מקומיקאי פופולרי לנשיא חמור סבר. לאחר שהמלחמה פרצה ב-24 בפברואר 2022, הפך זלנסקי לסמל החוסן האוקראיני ולשגריר לצרכים הדחופים ביותר של אוקראינה על הבמה הבינלאומית. בסירובו להצעה להתפנות מהמדינה עם כניסת חיילים רוסים לקייב, אמר זלנסקי, "הקרב כאן. אני צריך תחמושת, לא טרמפ".
הוא ניצל את המומנטום של ההתנגדות האוקראינית המוצלחת כדי לקרוא לשותפים מערביים לתת סיוע צבאי והומניטרי כדי להמשיך לדחוק נגד הפלישה של פוטין. בכך, הוא חיזק את שיתוף הפעולה האוקראיני עם בריטניה, בירך את בוריס ג'ונסון בביקוריו בבירת אוקראינה והעמיק את שיתוף הפעולה באמצעות קליטת נשק הגנתי קטלני של בריטניה והתקדמות בהטלת סנקציות על רוסיה. בהסתמכו על פולין כבית זמני לפליטים אוקראינים רבים, זכה זלנסקי גם לבעל ברית חזק בדמות נשיא פולין אנדז'יי דודה. בנוסף לניווט מיומן ביחסים בינלאומיים, למרות חוסר הניסיון בתחילת כהונתו, הוא גם חזר לקבל אמון בקרב אזרחיו.
בתחילת מרץ 2023, 93% מהאוקראינים סמכו על זלנסקי, לעומת 41% לפני הפלישה. אחת ההדגמות הייחודיות של התמיכה החדשה ניתן היה לשמוע בשיר של מצביע בפורושנקו בעבר, שניצב כעת בלב שלם מאחורי זלנסקי, עם יותר מחמישה מיליון צפיות ביוטיוב.
באמצעות נאומי ערב יומיומיים, הנשיא הדריך את האומה בתקופות המאתגרות ביותר שלה בתולדותיה מאז הכרזת העצמאות. הציבור, לעומת זאת, גם המשיך לבקר את הרשות המבצעת. הממשל עמד בפני בדיקה מקומית ובינלאומית עקב עיכובים במינוי ראש הלשכה למלחמה שחיתות. זה הוביל למינויו של אולכסנדר קלימנקו לתפקיד ב-28 ביולי 2022.
זלנסקי גם סילק את התובעת הכללית אירינה ונדיקטובה ואת ראש שירות הביטחון האוקראיני איוואן בקאנוב מתפקידיהם ביוני 2019. בעוד שהשניים סבלו בעבר מביקורת ציבורית בשל טענות לשחיתות והיעדר כשירות, זלנסקי ציין כי מגפת של בגידה פשטה בסוכנויות שלהם והצריכה את פיטורי השניים. היורשים, לעומת זאת, לא קיבלו את אמון הציבור. אנדריי קוסטין, התובע הכללי החדש, הואשם בנפוטיזם ובאוקראינה שעודנה נאבקת במתקפות רוסיות עוצמתיות, היו שתהו אם יש לערוך בחירות בצל המלחמה, אחרי הכל זלנסקי לא יוכל להישאר נשיא אוקראינה לנצח, אם המלחמה לא תיפסק בקרוב. אבל דבר אחד בטוח, הוא כבר הותיר את חותמו בהיסטוריה האוקראינית.
אם משתמשים בחומר כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
