תאמל״ק לי
לא הרבה מכירים את האגדה על זורו, שהיוותה השראה לבאטמן. אז מה מסתתר מאחורי האגדה והמסכה של זורו, שכמו אגדות רבות, התחילה בתחילת המאה ה-20…?
מוצא האגדה
זורו, "השועל", נוצר בשנת 1919 על ידי הסופר האמריקאי ג'ונסטון מקולי עבור הרומן שלו "קללת קפיסטרנו". הסיפור הזה היה הראשון מתוך 65 סיפורים פופולריים מאוד שבהם הגיבור הרומנטי נלחם בעוול בפואבלו דה לוס אנחלס שבקליפורניה הספרדית.
מקולי מעולם לא צפה שהגיבור שלו יהפוך לאגדה פופולרית. העיתונאי לשעבר הפך למחבר פורה של סיפורי ספרות זולה החל ממותחני פשע ועד מערבונים. הוא הציג את דמותו של זורו במגזין All-Story Weekly ב-9 באוגוסט 1919. הסיפור שנקרא "קללת קפיסטרנו" הסתיים לאחר הפרק השבועי החמישי כשמקולי חשף את הגיבור שלו.
לאחר צאתו לאקרנים של הסרט האילם "חותם זורו" בשנת 1920 בכיכובו של דאגלס פיירבנקס, הצופים רצו לקבל עוד מזורו וכך הגיעו לחנויות הספרים "עוד מהרפתקאותיו של זורו", "זורו רוכב בשנית" ו"חותם זורו", כאשר מקולי המשיך לכתוב את סיפורי זורו עד מותו ב-1958.
לאחר הצלחת "חותם זורו" בכיכובו של דאגלס פיירבנקס משנת 1920, המבוסס על "קללת קפיסטרנו", גרוסט ודנלפ הוציאו סיפור בן חמישה חלקים כרומן בשנת 1924 תוך שימוש בשם הסרט, "חותם זורו". הסרט היה עיבוד לסיפור הראשון ונותר קלאסיקה קולנועית עד ימינו.
שני עשורים מאוחר יותר כיכבו טיירון פאוור ובזיל רת'בון בגרסה המחודשת המצליחה "חותם זורו" מ-1940. זורו הופיע גם ב-1936 בסרט הצבעוני הראשון של Republic Pictures, "קבאיירו האמיץ".
בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה הופק גם הסרט "זורו רוכב בשנית" (1937), ולאחר מכן שוחררו עוד ארבע סדרות נוספות של זורו במהלך שתים עשרה השנים הבאות. ב-1957 הציג וולט דיסני את סדרת הטלוויזיה זורו בכיכובו של גאי וויליאמס, סדרת המערבונים היקרה ביותר עד אז. הסדרה הופקה בקפידה והפכה לאחת התוכניות הפופולריות ביותר בימי תור הזהב של הוליווד.
מיהו זורו?
זורו הוא דמות מהסיפורים העממיים של תושבי ספרד החדשה, הידועה מתחילת המאה ה-17. על פי האגדה, מתחת למסכה של זורו לא היה אדם ספציפי אחד, אלא אנשים שונים שעטו את הגלימה. כשהגיעו זמנים קשים והעם נזקק לעזרה, כל אחד יכול היה ללבוש תחפושת ביתית של זורו ולצאת לעזרה בעילום שם. ידועים מקרים שבהם אישיותו של זורו יוחסה להרפתקנים, פושעים ומנהיגים שונים של תנועת הגרילה במהלך מלחמת ארצות הברית—מקסיקו.
לפי האגדות העממיות, האדם הראשון שלבש את תחפושת זורו היה האציל העשיר דון דייגו דֶה לָה וֶגָה, סייף מיומן שחי בקליפורניה במהלך שנות השלטון הספרדי; לפי גרסה אחרת, דייגו דה לה וגה היה אביו של זורו, למרות שלא הוכח אם אדם כזה אכן היה קיים או לא במציאות. אב טיפוס מפורסם נוסף היה ההרפתקן האירי ויליאם למפורט (1615-1659), שהועלה על המוקד במקסיקו סיטי באשמת כפירה. למפורט היה גיבור הרומן "זכרונותיו של מתחזה: דון גווילן דה למפורט, מלך מקסיקו" (Memorias de un impostor, don Guillén de Lampart, rey de México, 1872), פרי עטו של הסופר המקסיקני ויסנטה ריבה פאלאסיו. הדמות עברה שינויים לאורך זמן, אך דמותו של גיבור אצילי ואמיץ, לבוש שחורים ומסתיר את פניו מתחת למסכה שחורה, המגן על אנשים מפני עריצות השלטונות והנבלים, נותרה ללא שינוי.
הנשק המועדף של זורו הוא חרב הסיף, שבו הוא משתמש לעתים קרובות כדי ליצור את החותם הייחודי שלו, האות Z, אותה הוא מייצר בשלוש תנועות מהירות. הוא גם משתמש בשוט ויש לו חבר נאמן: סוס שחור בשם "טורנדו". זורו הספרותי הפך, במובן מסוים, לאחד הנציגים הראשונים של ז'אנר גיבורי העל והוא היווה השראה לדמותו של באטמן.
זורו בקולנוע ובטלוויזיה
במהלך שנות ה-60 וה-70 צולמו סרטי זורו רבים באירופה. הבולט ביותר היה הסרט "זורו" בכיכובו של אלן דלון בתפקיד הגיבור רעול הפנים בהפקה הצרפתית-איטלקית. בשנת 1974 נעשה חידוש נוסף ל"חותם זורו", הפעם כסרט טלוויזיה אמריקאי בכיכובו של פרנק לנגלה.
זורו המשיך ליצור דורות חדשים של מעריצים בשנות ה-80. אבל ההתעניינות המחודשת בדמותו צצה מחדש בשנות ה-90.
סדרת הטלוויזיה "זורו", הייתה הפקת לייב אקשן משותפת של New World Television (ארה"ב), Ellipse (צרפת) ורשת RAI האיטלקית. "זורו" שודרה לראשונה כבר בשבוע הראשון של 1990, בלמעלה מ-50 מדינות ברחבי העולם. 89 פרקים הופקו והוצגו במשך ארבע שנים וכיכב בהן דאנקן רגהר. סדרת אנימציה נוספת המורכבת מחמישים ושניים פרקים של אנימציה בסגנון יפני שוחררה ברשת Mondo TV האיטלקית ב-1992.
דיסני שוב קפצה על העגלה עם סדרת האנימציה "הרפתקאותיו החדשות של זורו" ב-1992 תוך שימוש בטכניקות מחשב מתקדמות כדי לצבוע את כל 78 הפרקים של הסדרה הקלאסית שלה. העניין בדמותו של זורו הביא להפקת שלל סדרות אנימציה ואפילו רצועת קומיקס יומית שרצה באביב 1999.
היה זה כמעט בלתי נמנע שזורו יזכה לסרט קולנוע חדש. כך הגיע לאקרנים "המסכה של זורו" בהפקת TriStar Pictures ו-Amblin Entertainment של סטיבן שפילברג. הסרט אסף סביבו צוות הפקה מרשים שכלל את מרטין קמפבל (שאך זה ביים את סרט בונד "גולדן איי"), אנטוניו בנדרס שכיכב בתור הגיבור רעול הפנים החדש של קליפורניה הספרדית. בנדרס גילם בחור צעיר שמאמץ את זהותו של זורו המקורי, אותו גילם זוכה האוסקר אנתוני הופקינס. בלטה בנוכחותה, זוכת האוסקר לעתיד קתרין זיטה-ג'ונס, שהופיעה לראשונה כשחקנית ראשית. "המסכה של זורו" הוקרן בבכורה בארצות הברית ב-17 ביולי 1998 והיה להצלחה קופתית מרשימה כשהכניס 250 מיליון דולר. אחרי הכל, "המסכה של זורו" היה להפקה הקולנועית הראשונה בהוליווד מזה למעלה מ-40 שנה.
בשנות ה-2000, זורו נשאר באור הזרקורים עם יציאתו של סרט אנימציה שנוצר על ידי DIC Entertainment. "זורו המדהים" הוצג כחלק מחבילת הסרטים המדהימים של ניקלודיאון בחג ההודיה 2002. ובשנים הבאות הפקות תאטרון של זורו המשיכו למשוך ולרגש קהל בינלאומי בספרד וביפן במהלך 2002 ו-2003.
בשנת 2005, הסופרת איזבל איינדה (פאולה, בת המזל, ארצי שהמצאתי) השלימה את כתיבת "זורו", רומן שפורסם על ידי בית ההוצאה הארפר קולינס במאי 2005. איינדה סיפרה מחדש את קורותיה של האגדה הקלאסית וכיצד הפך דייגו דה לה וגה הצעיר לזורו. באותה שנה הגיע לאקרנים סרט ההמשך של "המסכה של זורו": הוא "האגדה של זורו", שהוקרן בבכורה ב-28 באוקטובר 2005. הסרט החזיר למסך את אנטוניו בנדרס וקתרין זיטה-ג'ונס שגילמו שוב את אלחנדרו דה לה וגה, עם האלטר אגו שלו, זורו, ואשתו, אלנה. בסרט, חואקין, בנם בן העשר של אלחנדרו ואלנה, אינו יודע שאביו הוא זורו. הבמאי מרטין קמפבל הרכיב מחדש חלק גדול מצוות ההפקה המקורית במקסיקו לצילומים שנערכו בבית הסיינדה המשופץ, בסן לואיס פוטוסי, שבמקסיקו.
זורו הפך למרצ'נדייז מצליח מאוד בחנויות התחפושות והצעצועים והמוצרים נמכרו היטב מסביב לעולם. העניין בדמות הביא להפקות תיאטרון נוספות, כולל הצגות שהוצגו בלוס אנג'לס, ניו יורק ובחוף המערבי של ארצות הברית. המחזמר, "זורו" הועלה בווסט אנד בלונדון ביוני 2008 וזכה לביקורות נלהבות (כולל זכייה ב-5 מועמדויות לפרס אוליבייה). מאז הוא הועלה על במות פריז, מוסקבה, ביירות, אמסטרדם, טוקיו, תל אביב וסאו פאולו.
ב-2007, גם באמריקה הלטינית לא נשארו חייבים עם הפקת הטלוויזיה "זורו: החרב והוורד", טלנובלה בת 122 פרקים שהופקה על ידי Sony Television International ו-Zorro Productions עבור רשת Telemundo. הסדרה בשפה הספרדית צולמה בבוגוטה קולומביה ובסביבתה ושודרה ברחבי העולם.
מדוע זורו כה מעניין?
למה עדיין יש כל כך הרבה עניין בזורו? "השועל" רעול הפנים בולט אולי בתור הדמות הרב-ממדית ביותר בפנתיאון גיבורי העל. זורו מציג פעולה, רומנטיקה, הומור וגבורה. הוא גיבור אתני, ובו-זמנית חכם, אמיץ, מקסים, ערמומי ורומנטי. לזורו יש משיכה בין-דורית אמיתית, סמל לארבעה דורות של מעריצים ברחבי העולם. לא מפתיע שהוא היווה השראה לבאטמן, שכמוהו עוטה גלימה שחורה ומסכה.
תקופה מסוימת תוכננה סדרת אנימציה חדשה עבור דיסני+ וכן סרטים חדשים בהפקת רוברטו רודריגז, אבל הפרויקט שרוקם גידים בימים אלה מתוכנן לצאת כבר בינואר 2024: באמזון הפיקו סדרת טלוויזיה בשפה הספרדית, בשם "זורו", שצילומיה נערכו בספרד ומספרת מחדש את סיפורה של הדמות האלמותית.
ואם זה לא מספיק, +Paramount רכשה זכויות הפקה של סדרת טלוויזיה צרפתית בת שמונת הפרקים, בכיכובו של ז'אן דוז'ארדן לצד הקומיקאי האיטלקי סלבטורה פיקארה ושחקנים צרפתים, כמו אודרי דאנה, אנדרה דוסולייה, אריק אלמוסנינו וגרגורי גדבואה. הסדרה תשודר בשירות הסטרימינג +Paramount בספטמבר 2024 ותשודר גם כן ברשת Pubcaster France Télévisions.
הסדרה הצרפתית מתרחשת בשנת 1821 כשדון דייגו דה לה וגה הופך לראש עיריית לוס אנג'לס ונאלץ להתמודד מול איש עסקים מושחת בשם דון עמנואל. אפילו סרט קולנוע בשם Z שיביים חונאס קוארון בכיכובו של גאל גרסיה ברנאל נמצא בשלבי הפקה ראשונים.
כך או כך, לא נראה שהעניין בזורו צפוי לדעוך בקרוב, אחרי הכל גם באטמן היא דמות פופולרית שהעניין בה לא דועך ככל שחולפים השנים…
חומר מעשיר לקריאה
-
- "קללת קפיסטרנו" (The Curse of Capistrano), ג'ונסטון מקולי, 1919.
- "זורו: הולדת האגדה" (El Zorro – Comienza La Leyenda), איזבל איינדה. 2005 (הצצה לפרק הראשון)
חומר מעשיר לצפייה
-
- "המסכה של זורו", 1998
- "האגדה של זורו", 2005
- "זורו", סדרה ספרדית, 2024
- "זורו", סדרה צרפתית, 2024
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
