תאמל״ק לי
לאחר הישגים היסטוריים ותהילת עבר, מועדון הפאר הבווארי ״מינכן 1860״ ניצב בפני סכנת פירוק ממשית בעקבות קריסה כלכלית מחרידה.
רק לפני חודשים ספורים עוד נהנו אוהדי מינכן 1860 מהזכות המפוקפקת ללעוג ליריבתם המושבעת, באיירן מינכן. אלא שהגלגל התהפך במהירות מסחררת והיום ניצב המועדון הוותיק בפני מציאות משפילה ומדאיגה הרבה יותר. המועדון, שמחזיק בבסיס אוהדים רחב ומרשים מבחינה מספרית, רשם לאורך השנים היסטוריה מפוארת בכדורגל הגרמני, אך כעת הוא עומד בפני פירוק של ממש. על פי דיווח של הבִּילְד (Bild), היריבה העירונית של באיירן מינכן הורדה לליגה האזורית (Regionalliga) לאחר שנדחתה בקשתה לקבל רישיון להשתתף במשחקי הליגה השלישית (3. Liga). הסיבה לדרמה היא כישלון מוחלט בגיוס הסכום הדרוש של 2.7 מיליון אירו ולא ברור אם בעל המניות של המועדון, חַסָן אִיסְמָעאִיל (Hasan Ismaik), יספק את הכספים הנדרשים להשתתפות בליגה האזורית, המוערכים בכמיליון אירו. אם לא יעלה בידו לספק את המימון הזה, המועדון מאוים בסכנת חדלות פירעון.
לאחר שספג מהלומה עם אי-קבלת הרישיון, המועדון ספג מכה נוספת: ספונסר הבית המרכזי שלו, חברת השירותים הפיננסיים דִי בָּיֶירִישֶה (Die Bayerische), שהשקיעה כ-15 מיליון אירו במועדון בעשור האחרון, הודיעה על נסיגתה מהסכם החסות. המועדון זקוק למיליון אירו נוספים כדי להבטיח רישיון השתתפות בליגה האזורית, ובלעדיו, איום חדלות הפירעון הופך לממשי ומיידי. שחקני עבר מפוארים של המועדון, ביניהם יוליאן נגלסמן, רודי פלר, דאבור שוקר ותומאס הסלר, צופים מהצד בקריסה של מועדון שסבל מבעיות רישוי חוזרות ונשנות מאז הירידה מהליגה השנייה ב-2004.
מנכ"ל המועדון, מָנְפְרֶד פָּאוּלָה (Manfred Paula), הביע את אכזבתו המרה: "אני מצר על כך שבעלת המניות HAM International לא כיבדה את התחייבות המימון שלה. עד הרגע האחרון הייתי משוכנע שנוכל למצוא פתרון לטובת מועדון הכדורגל המקצועני. למרבה הצער, זה לא קרה". כעת, המועדון פועל מול מומחי חדלות פירעון בניסיון נואש לשמור על פעילות סדירה.
מערכת הרישוי הגרמנית, הנחשבת לאחת המחמירות בעולם, מבוססת על שישה עמודי תווך: מבחן נזילות, הגבלת עלות סגל (עד 70% מההכנסות), דרישות אקדמיה לנוער, תנאי תשתית (כולל חימום תת-קרקעי באצטדיון), תקנים אדמיניסטרטיביים ומחויבות לקיימות סביבתית וחברתית. כאשר מועדון אינו עומד באלו, הוא נידון לירידת ליגה אוטומטית.
היסטוריה של תהילה ודעיכה
מועדון הספורט טוּרְן-אנד שְׁפּוֹרְטְוֶורַאִין מִינְכֶן וון 1860 (Turn- und Sportverein München von 1860), המוכר כמינכן 1860 (TSV 1860 Munich) הוא מוסד ספורטיבי מושרש היטב בעיר מינכן שבגרמניה. הקבוצה, המכונה בפי אוהדיה "האריות" (Die Löwen) ו"הכחולים" (Die Blauen) – בשל מדיהם בצבע כחול שמיים – שיחקה לאורך רוב שנותיה באצטדיון גְרוּנוואלדר (Grünwalder Stadion), אליו עברה לראשונה בשנת 1911 והוא מצוי בבעלות עיריית מינכן. אבל שורשי המועדון נעוצים במפגש שהתקיים ב-15 ביולי 1848 בפאב המקומי בּוּטְלֶשֶה בְּרָאוּאֶרַאי צוּם בָּיֶירִישֶן לוֹוֶן (Buttlesche Brauerei zum Bayerischen Löwen).
התקופה הייתה סוערת, ימי מהפכות 1848, והמועדון אף נאסר לפעילות בשנת 1849 על ידי המלוכה הבווארית בשל "פעילות רפובליקנית". כך שהמועדון אומנם הוקם מחדש באופן רשמי ב-17 במאי 1860, אך מחלקת הכדורגל עצמה קמה רק ב-6 במרץ 1899. ב-13 במרץ 1880 אימץ המועדון באופן רשמי את האריה כסמל המועדון.
בתחילת המאה העשרים החל המועדון להתפתח ככוח משמעותי בכדורגל המקומי. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים התבסס מינכן 1860 בליגות הבכירות, ובשנת 1942 זכה בתואר הטְשָאמֶרפּוֹקָאל (Tschammerpokal), הידוע כיום כטורניר הגביע הגרמני (DFB-Pokal). בניגוד ליריבתם העירונית באיירן מינכן, ״מינכן 1860״ הייתה ממייסדות הבּוּנְדֶסְלִיגָה (Bundesliga) בשנת 1963, שם חוותה תור זהב עם זכייה בגביע ב-1964, זכייה באליפות הליגה ב-1966 וסיום כסגנית האלופה בשנת 1967.
משברים, ירידות וניהול כושל
אבל החל משנת 1970 אפיינו את המועדון ירידות ליגה וחוסר יציבות כלכלית. המועדון ירד לליגה האזורית דרום (Regionalliga Süd) ב-1970, נדד בין הליגות, ובשנת 1982 אף הורד לליגת החובבים בשל משבר כלכלי שמנע מהמועדון לקבל רישיון.
בשנות התשעים חווה המועדון תחייה קצרה וחזר לבונדסליגה, עם שיא בשנת 2000, כשהמועדון סיים במקום רביעי שמספק הופעה במוקדמות ליגת האלופות, שם הודח על ידי לידס יונייטד. לאחר תשע שנים במועדון, פוטר המאמן וֶרְנֶר לוֹרָאנְט (Werner Lorant) בעקבות תבוסה 1:5 בדרבי נגד באיירן מינכן ב-13 באוקטובר 2001.
התקופה שלאחר מכן הייתה קשה. בסיום עונת 2003/2004 ירד המועדון לליגה השנייה (2. Bundesliga). נשיא הקבוצה קָארְל-הַיְינְץ וִילְדְמוֹזֶר (Karl-Heinz Wildmoser) קיבל החלטה שנויה במחלוקת לחלוק את אצטדיון אָלִיאַנְץ אַרֶנָה (Allianz Arena) עם היריבה המושבעת באיירן מינכן, בהחלטה שגררה זעם בקרב האוהדים. סופו של וילדמוזר הגיע כאשר הוא ובנו, קארל-היינץ וילדמוזר הבן, נתפסו בפרשת שוחד הקשורה להליכי בניית האצטדיון. בשנת 2006 ניצלה מינכן 1860 מהתרסקות כלכלית כאשר באיירן מינכן רכשה את חלקם באליאנץ ארנה תמורת סכום של 11 מיליון אירו.
אלא שהשנים האחרונות היו רצופות בתהפוכות.
ב-2011 המועדון נזקק ל-8 מיליון אירו כדי לשרוד והוא ניצל רק הודות להתערבותו של המשקיע הירדני חסן עבדאללה איסעמאיל שרכש 60% ממניות החברה המפעילה של הקבוצה. למרות זאת, ביוני 2017, בעקבות סירובו של איסמעאיל לשלם את העלויות הנדרשות, לא הצליח המועדון להשיג רישיון לליגה השלישית והורד לליגה האזורית בוואריה. בכלל, היחסים בין הקהל למשקיע חסן איסמעאיל הגיעו לנקודת רתיחה. קמפיין האולטראס "Freiheit für 1860" (חופש ל-1860) נגד איסמעאיל ונציגיו, כמו מנהל המרצ'נדייז אנתוני פאוור, הוא מראה שבשגרה בכל משחק בית. גם מנכ"ל העבר, רוברט רייזינגר, שפוטר לאחר מאבק ממושך מול איסעמאיל, הבהיר את עמדתו: "עבורי המצב הזה נגמר. עשיתי כל שיכולתי במשך 15-20 שנה. הדירקטוריון במצבו הנוכחי אינו מעניין אותי".
לאורך השנים הצליח המועדון לחזור לליגה השלישית ואף להגיע למקומות מכובדים, אך כאמור, ביוני 2026, שוב עומד המועדון בפני קריסה מוחלטת לאחר שנכשל בהשגת הרישיון המיוחל לעונת 2026/2027…
הדרך אל הלא נודע
כעת, על המועדון להוציא לפועל קיצוצים דרסטיים. שחקנים בכירים, ביניהם קווין פולאנד, פלוריאן נידרלכנר, סיגורד האוגן, יספר ורלאט, טורה ג'ייקובסן ומקס כריסטיאנסן, ניצבים בפני מציאות שבה עלויות שכר גבוהות אינן אפשריות בליגה הרביעית. לשם השוואה, בעוד ממוצע השכר בליגה השלישית הוא כ-24,000 אירו, שחקנים רבים בסגל הנוכחי של 1860 מרוויחים למעלה מ-500,000 אירו בשנה.
אבל מועדונים קורסים כל הזמן וחלקם גם מצליחים להשתקם ולא מן הנמנע שמינכן 1860 תצליח לחזור לליגה של הגדולות. קחו למשל את מועדון ואטנשייד 09 (Wattenscheid 09), שפשט רגל ב-2019 וירד לליגה השישית, המועדון הצליח לחזור לליגה הרביעית בזכות גיוס כספים קהילתי ומכירת כרטיסים מאסיבית. בדומה לגלאזגו ריינג'רס הסקוטיים בעברם, 1860 מינכן תצטרך לבנות את עצמה מחדש מול יריבות קטנות כמו בוכבאך, די.ג'יי.קיי וילצינג וספי.ווג. אנסבאך. עם זאת, התקווה נותרת בביסוס מודל כלכלי יציב שיחליף את חוסר הוודאות הממושך תחת עידן איסמעאיל.
הקשר היסטורי
היריבות בין מינכן 1860 לבין באיירן מינכן היא לא רק דרבי ספורטיבי אלא מושרשת עמוק בזהות של העיר עצמה. לאורך השנים, בעוד באיירן הפכה למעצמה עולמית, מינכן 1860 מצאה את עצמה דועכת, כאשר חוסר ניהול תקין, קשיים כלכליים ומעורבות של משקיעים חיצוניים הכתיבו את גורלה יותר מאשר היכולת על המגרש. הכישלון לספק את הערבויות הכספיות לליגה השלישית הוא רק הפרק העדכני ביותר בטרגדיה ארוכת שנים של מועדון שנאבק לשמר את מקומו בתרבות הכדורגל הגרמנית.
המצב העגום שלו מוכיח, פעם נוספת, כי בכדורגל המודרני, היסטוריה מפוארת היא לכל היותר קישוט נחמד על מצבה של מועדון שאיבד את דרכו הכלכלית. אם אתם מעוניינים להמשיך ולעקוב אחר עוד סיפורים טרגיים של מועדונים שחשבו שהם גדולים מכדי ליפול, אל תתנו למזל של האריות להשפיע עליכם – הירשמו לניוזלטר שלנו כדי לקבל סיפורים שנונים על קריסות מפורסמות נוספות.
אם השתמשתם בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
