מתוך הריסותיה של קבוצת ואגנר צמח כוח צבאי חדש המופעל ישירות על ידי משרד ההגנה הרוסי, במטרה לשנות את פני המאזן הגיאופוליטי באפריקה. תחת השם "הגיס האפריקאי", רוסיה מהדקת את אחיזתה במשאבים אסטרטגיים ומחליפה את ההשפעה המערבית בשירותי ביטחון עבור משטרים מקומיים.

השמש היוקדת מעל חולות הסאהל ראתה צבאות רבים באים והולכים, אך נדמה כי השינוי שהתחולל בשנת 2023 מסמן פרק חדש וקודר במיוחד בתולדות המעורבות הזרה ביבשת. גוף צבאי למחצה, המנוהל ביד רמה על ידי הממשל במוסקבה, החל לפרוש את חסותו על פני מדינות כמו מאלי, ניז'ר ובורקינה פאסו, תוך שהוא מוחק את עקבותיה של הישות שקדמה לו.

"הגיס האפריקאי" הוא כוח משלוח רוסי שהוקם כדי לתמוך באינטרסים הפוליטיים של רוסיה ובממשלות בעלות בריתה באפריקה. הארגון הוקם על ידי משרד ההגנה הרוסי לאחר חיסולו של יבגני פריגוז'ין בהתרסקות מטוס ב-2023, אירוע שסימן את עריפת הראש של הנהגת כוח ואגנר, חברת שכירי חרב פרטית שראשיה העזו לקרוא תיגר על הצבא הרוסי. המהלך אפשר לממשלה הפדרלית הרוסית להשתלט באופן מלא על זירת החברות הצבאיות הפרטיות ברוסיה ולשים קץ ליריבות המרה ששררה בין משרד ההגנה לבין ואגנר.

אדריכלי ההשפעה החדשה

הקמתו של הגיס משתלבת במבנים ממשלתיים אחרים כמו "חטיבת הדובים" הפועלת אף היא ביבשת. דמות מפתח במעורבות הזו היא קונסטנטין מירזאינץ, מנהיגה לכאורה של חברת "רדוט", אשר לפי הדיווחים מעורב עמוקות במבצעים של משרד ההגנה ובהקמת הגיס. למרות שייעודו המרכזי הוא אפריקה, הגיס הופעל גם בחזיתות אחרות; משרד ההגנה הבריטי טען כי כוחות מהגיס נפרסו במתקפת חרקוב בשנת 2024 כחלק מהמלחמה באוקראינה, מה שמעיד על הגמישות המבצעית של היחידה.

הידעת?

אולי יעניין אתכם גם

כיצד שגשגה טימבוקטו במהלך תור הזהב של האסלאם?

מאלי: חמושים אסלאמיסטים ובדלנים טוענים לאחריות על מתקפה רחבת היקף

משר למרגל: סיפורו של סרגיי טרטיאקוב והבגידה שעלתה לו בחייו

הנבואה שנשכחה: "אהבה בערפל העתיד" והטרגדיה של אנדריי מרסוב

המשחתת ששינתה את פני הים: סיפורה של ה"נוביק"

פסגת רייקיאוויק: כשהעולם היה קרוב מתמיד לוותר על הנשק הגרעיני

״הגיס האפריקאי״ פועל באמצעות שילוב של שכירי חרב ומתנדבים, ותפקידו משולב יותר במבנה הצבאי הרוסי בהשוואה לקבוצת ואגנר שקדמה לו.

האסטרטגיה הרוסית באפריקה מבקשת למלא את הוואקום הביטחוני שהותירו אחריהן המעצמות המערביות, ובראשן צרפת, שנסוגו מאזור הסאהל. הגיס מתמקד במתן תמיכה צבאית, אימונים ושיתוף פעולה בלחימה בטרור עירוני עבור משטרים בלוב, מאלי, בורקינה פאסו, ניז'ר והרפובליקה המרכז אפריקאית.

מעבר לביטחון, הרוסים לוטשים עיניים למשאבים אסטרטגיים כמו אורניום בניז'ר ומבקשים לשלוט בנתיבי הגירה לצרכים גיאופוליטיים. בשל פעילויות אלו, בנובמבר 2024, הטילה בריטניה סנקציות על הגיס, לצד ארגונים כמו "אספניולה" וחטיבת הכוחות המיוחדים ה-81. שר החוץ הבריטי, דיוויד לאמי, הצהיר כי המטרה היא לעצור את נסיונות הערעור הרוסי על יציבות מדינות אפריקה.

המעבר הגדול במאלי ובבורקינה פאסו

במאלי, תהליך ההחלפה היה מדורג אך נחוש. בדצמבר 2024, פרס משרד ההגנה הרוסי 1,000 חיילים במדינה, בזמן ש-1,500 אנשי כוח ואגנר תחת פיקודו של רוסלן סרגייביץ' זלובין עדיין שהו שם. בעוד שאנשי ואגנר התרכזו בצפון, אנשי הגיס התבססו בבירה במקו ובמרכז המדינה. ביוני 2025 הודיעה קבוצת ואגנר על עזיבת מאלי והגיס האפריקאי הפך לכוח הרוסי היחיד במדינה, תוך שהוא סופח לשורותיו מפקדים בכירים מוואגנר כמו אנדריי איוואנוב (המכונה "קפ"), רוסלן זפרודסקי ("רוסיץ'") ואלכסנדר קוזנצוב ("רטיבור").

גם בבורקינה פאסו הורגשה הנוכחות הרוסית במהירות. בינואר 2024 הגיעו אנשי הגיס הראשונים כדי לספק אבטחה, בין היתר עבור טראורה, כאשר התוכנית הייתה להרחיב את הכוח מ-100 ל-300 איש. בסיס צבאי ייעודי הוקם בלומבילה, מצפון-מזרח לבירה ואגאדוגו.

התפשטות למדגסקר והרפובליקה המרכז אפריקאית

ברפובליקה המרכז אפריקאית, רוסיה הציבה דרישה מפורשת בתחילת 2025 למעבר מוחלט מכוחות ואגנר שנותרו שם לחיילי הגיס האפריקאי ובספטמבר אותה שנה הוכרז על השלמת המהלך. היעדים הרוסיים הגיעו אפילו עד לאי מדגסקר; בדצמבר 2025 נפגשה משלחת רוסית בראשות אנשי הגיס עם הנשיא הזמני של מדגסקר, מייקל רנדריאנירינה, כדי לדון באספקת אבטחה אישית עבורו. חודש לאחר מכן, בינואר 2026, שלחה רוסיה ציוד צבאי וכוח אדם לאי במטרה לאמן את הכוחות המזוינים של מדגסקר.

הצד האפל של המבצעים

לצד ההצלחות המבצעיות, הגיס מותיר אחריו שובל של טענות על פשעי מלחמה וזוועות. פליטים ממאלי דיווחו על מעשי טבח שכללו שריפת כפרים, מעשי אונס קבוצתי, עבדות מינית, עריפות ראשים וחטיפות. בתחילת דצמבר 2025, נערה בת 14 העידה כי נאנסה על ידי לוחמי הגיס שפרצו לאוהל משפחתה במאלי. המחיר הצבאי גם הוא אינו מבוטל; ב-25 באפריל 2026, במהלך התקפות במאלי, הופל מסוק של הגיס על ידי חזית שחרור אזוואד. כל אנשי הצוות וכוח האש הנייד שהיה על סיפונו נהרגו באירוע.

המעבר של מוסקבה משימוש בקבלני משנה עצמאיים כמו קבוצת ואגנר להפעלה ישירה של ה"אפריקה קורפס" מסמן את הפיכתה של אפריקה לחלק בלתי נפרד מאסטרטגיית הביטחון הלאומי הרוסית. הגיס אינו רק יורש צבאי, אלא זרוע ביצועית של מדיניות חוץ המבקשת לבסס סדר עולמי רב-קוטבי על חשבון המערב. האם נוכחות זו תביא ליציבות המיוחלת או שתעמיק את השבר ביבשת? ההיסטוריה, כדרכה, תכתוב את התשובה בדם ובחול. נראה כי הצללים המתארכים מעל הסאהל רק מתחילים לספר את סיפורו של אותו גיס אפריקאי.