הקרב השלישי על איפר, המוכר יותר בשם הקרב על פָּשֶׁנְדֵּיל, היה אחת המערכות המורכבות והעקובות מדם של מלחמת העולם הראשונה, שסימנה את שיאו של מאבק ארוך לשליטה ברכסים האסטרטגיים בבלגיה.

השמש הבלגית לא תמיד האירה על פלנדריה. ביולי 1917, כשהחלו התותחים הבריטיים להרעיד את האדמה מזרחית לעיר איפר (Ypres), איש לא שיער כי המערכה שנועדה להכריע את הכף תהפוך למסע מפרך בתוך ים של בוץ, גשם בלתי פוסק ושדות קטל שלא ידעו מנוח. זה היה עימות שבו כל רכס, כל עץ שנותר עומד וכל פיסת בוץ הפכו ליעדים בעלי חשיבות קיומית עבור האימפריה הבריטית והקיסרות הגרמנית.

המערכה, שהתחוללה בין יולי לנובמבר 1917, נולדה מתוך אסטרטגיה שהתוותה מדינות ההסכמה בוועידות נובמבר 1916 ומאי 1917. מטרת העל הייתה ברורה: כיבוש הרכסים מדרום וממזרח לאיפר, השתלטות על נתיבי האספקה של הארמייה הגרמנית הרביעית, ובסופו של דבר, דחיקת הגרמנים אל עבר גבול הולנד. פשנדל, הכפר שהפך לסמל של הקרב כולו, ניצב על הרכס האחרון ממזרח לאיפר, במרחק 8 קילומטרים מרוּלֶרס (Roulers), שם שכן צומת מסילת הברזל הקריטי שחיבר בין ברוז' לקורטרייק.

שורשי הסכסוך: פלנדריה בשנים 1914–1916

הקשר ההיסטורי לזירה זו החל ב-4 באוגוסט 1914, כאשר הפלישה הגרמנית לבלגיה, תוך הפרת אמנת לונדון משנת 1839 שהכירה בניטרליות של בלגיה, היוותה עבור בריטניה את ה"קזוס בלי" (עילה למלחמה). לאחר "המרוץ אל הים" וכישלון הגרמנים בקרב איפר הראשון, שגבה מהם 160,000 נפגעים, מצאו עצמם הצדדים במלחמת חפירות ממושכת.

במהלך שנת 1915, יחידות הצי הבריטי והמטה הכללי דנו באפשרות לפעולה משולבת לכיבוש מחדש של החוף הבלגי, אך התוכניות נדחו בשל הצורך לסייע לצרפתים בחזיתות אחרות. המצב הסתבך עם תחילת המערכה הגרמנית בקרב איפר השני באפריל 1915. כאשר מונה פילדמרשל סר דאגלס הייג למפקד העליון של חיל המשלוח הבריטי (BEF) בדצמבר 1915, הוא נועד עם האדמירל רג'ינלד בייקון. בייקון הדגיש את החשיבות הקריטית בנטילת השליטה על החוף הבלגי כדי לעצור את איום צוללות ה-U-boat הגרמניות. הייג, אף שהיה ספקן לגבי נחיתה מהים, העדיף תמרון יבשתי מאיפר במטרה לעקוף את האזורים המוצפים ליד נהר האיסר.

אולי יעניין אתכם גם

חוזה קומפיין. איך הסתיימה מלחמת העולם הראשונה?

הקרב על הסום. מהקרבות הקטלניים במלחמת העולם הראשונה

על המלחמה הגדולה, היא מלחמת העולם הראשונה

בשנת 1916, הלחימה באזור נותרה בעצימות נמוכה יחסית, עם פעולות נקודתיות בסנט אלוי ובקרב מון סורל, בעוד עיקר המשאבים הופנו לקרבות ורדן והסום. בסוף אותה שנה, בכנס בשאנטילי (Chantilly), הסכימו בעלות הברית על אסטרטגיה של התקפות בו-זמניות בכל החזיתות, אלא שתוכנית זו נגנזה על ידי המפקד הצרפתי החדש, רובר ניבל, שחזר לדגול במתקפה מכרעת אחת.

הכנות לקרב ומערך ההגנה הגרמני

התכנון הבריטי התמקד בכיבוש רמת גֶלוּבֶלְט (Gheluvelt) כבסיס להתקדמות צפונה. הגנרל יוברט גוף מונה לפקד על המבצע הצפוני, בעוד שהקרב על רכס מסין (Messines) נקבע כשלב מקדים חיוני. כיבוש רכס זה ביוני 1917, לאחר פיצוץ של 19 מוקשים תת-קרקעיים, הסיר איום משמעותי על הכוחות הבריטיים.

בצד הגרמני, הארמייה הרביעית הגרמנית בנתה מערך הגנה עמוק ומורכב. פריץ פון לוּסברג, ראש המטה של הארמייה, דחה את הרעיון לסגת לקו פלנדרן (Flandern) והתעקש על הגנה קשיחה. הגרמנים הקימו מערך מבוצר שכלל את קווי ההגנה וילהלמסטלונג, אלברכסטלונג וקווי פלנדריה השונים. כפרים כמו סונבקה (Zonnebeke) ופשנדל עצמם בוצרו והוכנו להגנה היקפית, תוך ניצול תצפית מעולה על העמקים והשטחים הנמוכים שבהם נעו הכוחות הבריטיים.

המערכה בבוץ: קיץ וסתיו 1917

הקרב על רכס פילקם (Pilckem Ridge), שהחל ב-31 ביולי 1917, נתקל בקשיים אדירים. הגשמים העזים, שהפכו את האדמה לביצה, והתנגדות עזה של הארמייה הגרמנית הרביעית, עיכבו את ההתקדמות. בקרב על וֶסְטהוּק (Westhoek) ובקרב על לָאנְגֶמַארְק (Langemarck), שילמו הדיוויזיות הבריטיות מחיר דמים כבד בתמורה להתקדמות מדודה.

הוויכוח ההיסטורי על השפעת מזג האוויר נותר עז. בעוד שגנרלים בריטים טענו כי מדובר באוגוסט הגשום ביותר מזה עשרות שנים, מחקרים מודרניים מצביעים על כך שהקיץ בפלנדריה לא תמיד היה רטוב כפי שתואר, אך אופי האדמה וההרס המוחלט של מערכות הניקוז הפכו כל ממטר קטן לאסון לוגיסטי.

בספטמבר, תחת פיקודו של הגנרל פלומר, עברו הבריטים לטקטיקת "נגוס והחזק" (Bite and Hold). קרבות דרך מנין, פוליגון ווד ובְּרוּדְסַיְינְדֶה (Broodseinde) היו יעילים יותר, שכן הם התבססו על שימוש מסיבי בארטילריה כבדה והתקדמות קצרה ומבוקרת. ב-4 באוקטובר, בקרב בְּרוּדְסַיְינְדֶה, הצליחו כוחות האימפריה הבריטית לנחול הצלחה משמעותית, כשהופתעו לגלות חיילים גרמנים מסתתרים במכתשי פגזים בציפייה להתקפה משלהם.

עם זאת, אוקטובר הביא עמו גשמים טורדניים שהפכו את הקרב על פּוּלְקַאפֶּל ואת הקרב הראשון על פשנדל (12 באוקטובר) לטרגדיה. במיוחד עבור הדיוויזיות הניו-זילנדיות, היה זה יום שחור שבו 845 חיילים נהרגו או נתקעו בבוץ ללא מוצא.

השלב האחרון של המערכה הובל על ידי הקורפוס הקנדי. לאחר קרבות קשים ב-26 באוקטובר, 30 באוקטובר ו-6 בנובמבר, הצליחו הקנדים לכבוש את הריסות הכפר פשנדל. ב-10 בנובמבר הושלם כיבוש הגבעות הסמוכות, ובכך הסתיימה המערכה העיקרית. בסוף 1917 ותחילת 1918, נותר אזור פשנדל כבליטה רגישה תחת הפגזות גרמניות בלתי פוסקות. עם תחילת מתקפת האביב הגרמנית במרץ 1918, נאלצו הבריטים לפנות את מרבית השטחים שכבשו במחיר כה כבד, כחלק מתמרון אסטרטגי לצמצום קווים.

מורשת הקרב חיה עד היום באנדרטאות ברחבי העולם. שער מנין (Menin Gate) באיפר ובית הקברות טין קוט הם עדות אילמת למאות אלפי החיילים שנעלמו בבוץ של פלנדריה. השמות שנחקקו על האבנים מספרים סיפור של דור שלם שהוקרב בשדות המערכה על רכסי פלנדריה, קרב שנותר עד היום נושא לוויכוח היסטורי נוקב על החלטות פיקודיות, אסטרטגיה ומחיר המלחמה.

חומר מעשיר לקריאה

Cruttwell, C. R. M. F., History of the Great War.

Edmonds, James, Military Operations: France and Belgium, 1917.

חומר מעשיר לצפייה

הסרט ״פָּשֶׁנְדֵּיל״ (Passchendaele) משנת 2008 הוא סרט מלחמה קנדי בבימויו ובכיכובו של פול גרוס, המתמקד בחוויותיו של החייל הקנדי מייקל דאן במהלך הקרב על פשנדל. הסרט, שזכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" בטקס פרסי ג׳ני של האקדמיה הקנדית לקולנוע, נכתב בהשראת סיפורו האישי של סבו של הבמאי, ששירת בקרבות מלחמת העולם הראשונה. הסרט מציג תיאור היסטורי של תנאי הלחימה, כולל אירועים אמיתיים כגון החלפת הדיוויזיות בקו החזית, וצולם בחלקו באתרי מורשת צבאיים באלברטה ובבלגיה.

סרט נוסף הוא הסרט Landship משנת 2026, שעלילתו מתרחשת במהלך קרב פָּשֶׁנְדֵּיל. המלחמה הגדולה מתנהלת במשך שלוש שנים ושני הצבאות מוצאים את עצמם מבוצרים לאורך החזית המערבית, שאורכה ארבע מאות מייל. בתחילתה של מתקפה מרכזית של בעלות הברית שנועדה לשבור את הקיפאון, צוות בן תשעת האנשים של טנק הקרב הבריטי F41 "פריי בנטוס" יוצא להשמיד סדרה של בונקרים גרמניים מוגנים היטב. כשהם מתקדמים דרך שטח הפקר, הכל נראה אבוד כשהטנק נלכד במכתש ענק במרחק מטרים ספורים מקווי האויב. עם זאת, נחושים שלא למות בבוץ המסריח ובערפיח הרעיל של שדה הקרב, החיילים חייבים להתאחד כדי להילחם על הישרדותם כנגד רעב, הלם פגזים וירי בלתי פוסק.

אם אהבתם אל תשכחו לדרג ולשתף חובבי היסטוריה נוספים. מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלנו ולקבל עדכונים וכתבות מעניינות ישירות למייל!