BfV היא הלשכה הפדרלית להגנת החוקה ואחת משלושת שירותי הביון העיקריים ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, הכפופה לשר הפנים הגרמני. לכל המדינות הפדרליות יש שירותים מקבילים, אך זהו הארגון המרכזי שאחראי לסיכול ריגול, מלחמה בטרור ומאבק בחתרנות, אלא שבשנים האחרונות הוא הפך לצל של עצמו…
הלשכה הוקמה לפני חצי מאה. על שירות הביון הוטל בתחילה להגן על המערכת הדמוקרטית החופשית בגרמניה. בפועל, הלשכה אוספת מידע על קבוצות ומפלגות קיצוניות, פעילותן, תוכניותיהן וכוונותיהן הסותרות את חוקת המדינה. חשיבות רבה מיוחסת לנטרול הפעילות המודיעינית והחתרנית של השירותים החשאיים הזרים בשטח גרמניה. הלשכה להגנת החוקה מבצעת גם משימות נוספות, למשל, מאבק בריגול תעשייתי.
מדי שנה, על סמך המידע שנאסף, מוגש לממשלה דוח על מצב העניינים בתחום ובו מתקבלות מסקנות והמלצות. הממשלה, בתורה, מחליטה על הצורך ביישום צעדים ספציפיים. שירות המודיעין אוסף יותר ממחצית מהמידע ממקורות פתוחים: פרסומים בתקשורת, באינטרנט, ביקורים בישיבות ועצרות. חלק מהמידע מגיע מאנשים פרטיים ומחלקות אחרות.
פעילות המחלקה נתונה לפיקוח פרלמנטרי קפדני למדי. הדבר נובע בעיקר מהעובדה שבדמוקרטיה כמו הגרמנית, עצם קיומו של שירות ביטחון פנים נחשב כאיום על חירויות האזרח והחירות האישית. ישנה ועדה פרלמנטרית מיוחדת שמפקחת על פעילות כל שלושת השירותים החשאיים. לחברי ועדה זו יש גישה לחומרים הסודיים ביותר של הלשכה הפדרלית להגנה על החוקה ויש להם זכות וטו בכל הנוגע להאזנות סתר ופעולות סודיות אחרות. הנציג המורשה הפדרלי מבטיח שהמידע שנאסף על ידי הסוכנות לא יועבר לידיים אחרות. תקציב המחלקה נבדק ומאושר על ידי ועדה מיוחדת בפרלמנט. בפועל תמיד אפשר לעקוף את הבקרה, אבל באופן כללי מערכת זו די קפדנית. כיום, המטרה העיקרית של הלשכה היא לחזק את המאבק ברדיקליזם ובניאו-נאציזם, בהיותם איום ממשי על החוקה הגרמנית.
הצל של עצמו
במשך שנים רבות, המשימה העיקרית של הלשכה הייתה להילחם בשטאזי, המשטרה החשאית של מזרח גרמניה. ובמקרים רבים היתרון היה בצד של המזרח גרמני. ראש ה-BfV הראשון, אוטו ג'ון, ביולי 1954, בנסיבות עדיין לא ברורות, נסע למזרח ברלין. לא ברור עם מי שוחח שם, אך לאחר שובו הוא נידון כבוגד. ראש אחר, גינטר נולאו, התפטר לאחר חשיפתו ב-1975 של גינתר גיום, מזכירו האישי של הקנצלר ווילי ברנדט, כמרגל מזרח-גרמני.
מנהל אחר, ריכרד מאייר, עזב את תפקידו ב-1982 לאחר תאונת דרכים שבה מתה פילגשו, שישבה לידו במכונית. חוסר היציבות המוסרית של סוכן בלשכה זו נחשב לתנאי אידיאלי לסחיטה אפשרית על ידי השטאזי.
והנשיא הבא של ה-BfV, הריברט הלנברויך, אפילו הועלה לדרגה – הוא הועבר לשירות הביון המובחר BND. אבל מכת גורל השתלטה עליו גם שם: הנס-יואכים טידגה, ששימש כסגנו של הלנברויך בשירות הקודם, ברח למזרח ברלין.
לאחר קריסת גרמניה המזרחית החל מאבק בין הלשכה ל-CIA האמריקאי על החזקת ארכיון השטאזי. האמריקאים הסכימו להעביר עותקים של רשימות השטאזי הגנובות ל-BfV רק באפריל 2000, לאחר שהגרמנים עצמם הצליחו לפענח חלק מהארכיון. המאבק המשפיל שנמשך שבע שנים עבור הגרמנים על "מורשת" זו הוביל למסירה חלקית של התיק.
לא כל הסודות חזרו מעבר לים. ראשית, האמריקנים לא מסרו את המקור, אלא עותקים, שאין איך לאמת את דיוקם. שנית, מה שנשלח סונן בקפידה על ידי ה-CIA, שירותי הביון מעבר לים החליטו בקפדנות מה לתת לעמיתיהם בברלין ומה לשמור במטה שלהם בלאנגלי. התקליטונים מכילים מידע מיותר מחצי מיליון כרטיסי שטאזי, אבל אף אחד לא יכול להבטיח שזה היה מידע חשוב ורלוונטי…
מאז 1992, הלשכה דורשת מה-CIA להשיב את הארכיון המלא. וושינגטון איפשרה אז לדירק דרנברג, ראש הלשכה ומומחים שלו בשיטות ריגול לבקר בלאנגלי, אך לא סופקו להם המסמכים עצמם, אלא רק כמה עותקים שנבחרו במיוחד. הם אספו מידע על 2,0000 חשודים, אך עד מהרה השתכנעו שהם עוסקים בעיקר ב"סוכנים" מסוימים, כמו מזכירה מסוימת בשם אלפריד פ' מהמבורג, שהשיגה עבודות סטודנטים בנושאים הכי לא מזיקים עבור השטאזי. כמה שנים מאוחר יותר, פקיד בולט בארגון היה אומר: "עם הרשימה הזו, נראה שהאמריקאים שלפו את העצם, שנאלצנו לכרסם בחריצות".
אבל מה יש במקור? האמריקאים תפסו בעיקר מסמכים מהרשת החשאית של "עובדים לא רשמיים" של השטאזי ב"מדינות לא סוציאליסטיות". "הפנקס" המוזכר מכיל את השמות האמיתיים, הכינויים, תאריכי הלידה, הכתובות, מעגל המכרים, מצב הרכוש של אלפי סוכנים. האמריקאים הבטיחו לספק את התקליטון עד סוף 2002 אך זה לא קרה…
ב-10 במרץ 2001, הופיעו דיווחים לפיהם המשרד להגנה על החוקה הגרמנית (BfV) גילה נתונים חדשים על עברו של שר החוץ הגרמני יושקה פישר, שהכפישו אותו ושפכו אור נוסף על "עברו השמאלני המיליטנטי". כך דיווח המגזין הגרמני FOCUS באינטרנט. הנתונים שהתגלו הכילו גם מידע על "קבוצות טיהור" קיצוניות שחבריהן התעמתו עם המשטרה והיכו שוטרים. יושקה פישר השתייך לאחת מהקבוצות הללו.
אבל נראה שהארגון שנועד לבצר את ביטחון המדינה בגרמניה, מתקשה להיאבק באותם ארגונים קיצוניים אך לא רק, כך למשל על רקע מלחמת חרבות ברזל הזהיר נשיא הארגון, תומאס הלדנוואנג כי לסכסוך יש "סכנה סמויה להתקפות ממניעים איסלאמיסטיים כתוצאה מהאירועים במזרח התיכון".
אבל מאבק בתעמולה אנטי-ישראלית והקצנה אסלאמיסטית, הם לא רק האתגרים המרכזיים אלא גם מאבק בריגול ומתקפות סייבר מצד רוסיה. כך למשל, ב-9 באוקטובר וב-12 בדצמבר 2023 תיעד השירות החשאי הצ'כי (BIS) פגישות של חבר הבונדסטאג פטר ביסטרון ממפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), עם איש העסקים הרוסי ארטיום מרטשבסקי ונטען כי קיבל כספים מהקרמלין תמורת מידע.
אלא שגם שלל מעצרים מתוקשרים של חשודים רוסים וסיניים בריגול לא מסייעים למוניטין של הארגון: באפריל 2024, שלושה אזרחים גרמנים, כולל בעל ואישה, נעצרו במדינת נורדיין-וסטפאלן שבמערב גרמניה בחשד שניסו למכור טכנולוגיה צבאית רגישה לבייג'ינג. עוד שני גברים נלקחו למעצר בבוואריה על כך שזממו לכאורה להפציץ אתרים צבאיים ולוגיסטיים בגרמניה בשליחות רוסיה.
Zeitenwende
רדופה משערוריות העבר ומוגבלת מגבולות חוקיים קפדניים של מעקב חודרני ואיסוף מידע, הלשכה הפדרלית להגנת החוקה (BfV) נחשבה במשך שנים לארגון שנזהר לבצע פעולות אכיפה בתוככי גרמניה, אלא שמאז מונה לקנצלר גרמניה, אולף שולץ הכריז על "Zeitenwende" — נקודת מפנה — במדיניות הביטחון הגרמנית לאחר הפלישה של פוטין לאוקראינה בפברואר 2022. ה-BfV בוחן בשקט את האיומים ההולכים וגוברים מצד סוכנויות ריגול זרות ונראה שהארגון מנסה להשתחרר מהצל של עצמו…
בין סוף המלחמה הקרה לשנת 2014, מספר העובדים ב-BfV כמעט ולא השתנה. אולם בעשור שחלף מאז, מצבת כוח האדם כמעט הוכפלה ועלתה מ-2,700 ל-4,300 סוכנים. התוספות למחלקה הרביעית שעוסקת בסיכול ריגול ווסייבר – היו גדולות במיוחד.
הנס-גיאורג מאסן, שניהל את הסוכנות משנת 2012 עד 2018, העדיף לפעול ממטה ה-BfV בברלין, צמוד לשרים ופוליטיקאים. בעוד מחליפו תומאס הלדנוואנג עובד ממטה החברה בבון. כעת מנסה הלשכה להוכיח את עצמה אל מול כשלונותיו של שירות הביון הפדרלי, BND, לחזות את הפלישה לאוקראינה. כך למשל ב-24 בפברואר 2022, ראש הסוכנות הנוכחי, ברונו קאהל, מצא את עצמו תקוע בפקק במשך 36 שעות בניסיון לברוח מקייב. עד כדי כך ב-BND לא האמינו במתקפה קרובה, למרות אזהרות חוזרות ונשנות מצד ארה"ב ובריטניה. לזה נוספה פרשת מאסרו של עובד בכיר ב-BND, קרסטן ל', שנעצר ב-2023 בעקבות חקירה של ה-BfV בחשד לריגול למען הקרמלין, במה שמהווה חלק מאותה נקודת מפנה, שנועדה להשיב למנגנון ביטחון הפנים הגרמני את תהילת העבר…
מאז נפילת חומת ברלין, שירות הביון הפדרלי הגרמני (BND) מצא את עצמו מחוץ למשחק הריגול. יותר מדי כישלונות וטעויות מציבות אותו בעמדה נחותה להגן על המדינה הגרמנית מפני איומים מבית ומבחוץ.
שירות הביון הפדרלי כפוף ללשכת הקנצלר הפדרלי ומבחינת מספר העובדים, זהו המוסד הפדרלי הגדול ביותר בגרמניה כשהוא מונה למעלה מ-7,000 מועסקים, מתוכם כ-2,000 עוסקים ישירות באיסוף מודיעין בחו"ל. הארגון הוקם על בסיס מה שנקרא "ארגון הגנרל גהלן", על שמו של הגנרל ריינהרד גהלן, שהיה אחראי על המודיעין הסובייטי בוורמאכט בתקופת מלחמת העולם השנייה. אלא שלכל אורך תקופת המלחמה הקרה, הארגון נחל כשלון חרוץ במאבקו בגרמניה המזרחית ומרבית המודיעים של הארגון באו מהשטאזי…
במשך תקופה ארוכה מטה ה-BND היה ממוקם בפולאך שליד מינכן. הנהלת השירות החשאי ויותר מ-3,000 עובדי המנגנון המרכזי עבדו כאן. באוגוסט 2001 הוחלט להעביר את מטה ה-BND לברלין. השירות בחר בבניין מוצק ממש במרכז הבירה בשוצפלאץ (Schotsplatz), ששימש את מועצת המדינה של גרמניה המזרחית, תחת המשטר הקומוניסטי הקודם. אבל זה היה זמני בלבד, הארגון היה נחוש להתחזק ומאז אנגלה מרקל הייתה לקנצלרית גרמניה, הוזרמו כספים רבים לתקציב הארגון וב-2019 אף חנך בברלין את מטה הביון הגדול בעולם: 40 דונם שבו עובדים מרבית אנשי המטה. המטה בפולאך הפך למרכז מודיעין אותות, אבל כל זה לא מכסה על העובדה שהארגון היה נתון לביקורת ציבורית נוקבת. ספק אם העובדה שלא חזה את הפלישה לאוקראינה תסייע לו.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
