תאמל״ק ליהביטוי "די להמציא את הגלגל מחדש" היא בדיחה שיש לה בסיס אמיתי. האופניים אכן הומצאו מחדש פעמים רבות…
האבטיפוס של האופניים היה עשוי עץ וללא דוושות. הוא הומצא בשנת 1817 על ידי הברון הגרמני קרל פון דרייז. הדוושות הוצמדו בשנות ה-60 של המאה ה-19 על ידי הצרפתי פייר מישו ובנו ארנסט. עם זאת, הסקוטים מקמילן ודאלזל טענו שהם יצרו אותם 20 שנה קודם לכן. בזמן שהם התווכחו, הצרפתי ללמאן רשם פטנט על האופניים שלו עם דוושות ב-1866.
הרכיבה על כל המנגנונים האלה הייתה קשה באותה מידה, סיבוב אחד של הדוושות יצר רק סיבוב אחד של הגלגלים. בנוסף, בגלל הגלגלים הקשיחים, הרוכב טולטל והאנגלים אף כינו את האופניים בעלי גלגלי המתכת "מנענע עצמות" (Bone Shaker). בשנת 1869 הצרפתי מייר יצר אופניים שבהן, המהירות ניתנה על ידי גלגל קדמי גדול עם דוושות ומושב. האנגלים כינו אותם "פני-פרת'ינג" (Penny-Farthing), מכיוון שמטבע הפני גדול משמעותית ממטבע הפרת'ינג. אך גם דגם זה התגלה כלא נוח כי הרוכבים נפלו לעיתים קרובות מעל הכידון. האוכף הוזז למטה. המנגנון הפך לפחות מסוכן, אך כדי לדווש היה צריך להשקיע יותר כוח.
חסרון זה תוקן על ידי האנגלי לוסון, שבשנת 1876 הוסיף העברת שרשרת לגלגל האחורי. אבל לא שמו לב אליו. לעומת זאת, כולם הבחינו ב-Rover, דגם דומה של ג'ון קמפ סטארלי. הוא הפך לאופניים הראשונים מהסוג המודרני.
שיאים
מהירות סילונית
בתחילה נתפסו האופניים רק כבילוי לאריסטוקרטים. העובדה שהם מסוגלים לעקוף סוס נראתה בלתי סבירה. עם זאת, היחס השתנה עם הזמן. בשנת 1985 האנגלי ג'ון הווארד הגיע למהירות של 245.08 קמ״ש על אופניים בכביש ישר. נכון, מכונית עזרה לו להגיע למהירות כזו: תחילה הווארד נגרר, אחר כך ניתק את עצמו מהמכונית והמשיך לרכוב בכיס האוויר שנוצר על ידיה. השיא של הווארד החזיק מעמד 10 שנים. בשנת 1995 הוא נשבר על ידי ההולנדי פרד רומפלברג, שהגיע באותה שיטה למהירות של 268.831 קמ״ש. רומפלברג החזיק בשיא שלו עד 2018, אז השיגה אותו האמריקאית דניז מולר-קורנק. באותה דרך, היא הצליחה להגיע למהירות של 296.009 קמ״ש על אופניים.
