סברינה פסטרסקי: כשהשמיים ממש לא הגבול

מבניית מטוס במוסך הביתי ועד לפענוח סודות היקום: סיפורה המדהים של סברינה פסטרסקי, הפיזיקאית שמשנה את הדרך בה אנו מבינים את כוח המשיכה וההולוגרפיה השמימית.

האם אי פעם דמיינתם שילדה בת 12 יכולה לבנות מטוס שלם במוסך הביתי שלה? עבור סברינה פסטרסקי, זה היה רק הצעד הראשון במסע מדהים שהוביל אותה לראש המחלקה לפיזיקה ב-MIT ולדוקטורט יוקרתי בהרווארד.

הסיפור של סברינה גונזלס פסטרסקי מתחיל דווקא בתוך שלדה של מטוס קטן בשיקגו, שם החלה אחת הקריירות המבטיחות ביותר בעולם המדע המודרני. סברינה הפכה לשם דבר בקהילה המדעית הבינלאומית בזכות שילוב נדיר של יכולות טכניות יוצאות דופן וחשיבה תיאורטית עמוקה בתחומי פיזיקת האנרגיות הגבוהות.

בין שמיים לארץ

סברינה פסטרסקי נולדה ב־3 ביוני 1993 בשיקגו, אילינוי, למארק פסטרסקי ומריה גונזלס, שניהם עורכי דין במקצועם. מוצאה המעורב, פולני וקובני, מהווה חלק מרקע חייה העשיר. כבר מגיל צעיר מאוד, סברינה לא הסתפקה במשחקים רגילים ופיתחה עניין עמוק ויוצא דופן בחקר החלל ובכלי טיס. את הניצנים הראשונים של תשוקה זו ניתן היה לראות כבר בבית הספר היסודי "אדיסון ריג'ינל גיפטד סנטר", שם החלה את לימודיה בשנת 1998.

הקשר המעשי שלה לעולם התעופה התהדק כשקיבלה מטוס מסוג ססנה 150 ליום הולדתה מסבה. אביה, שהיה טייס בעצמו, לקח אותה לקנדה כדי שתוכל לעבור שיעורי טיסה באופן מעשי. אך סברינה לא רצתה רק להטיס מטוסים, היא רצתה להבין איך הם בנויים. בגיל 12 בלבד, היא החלה בפרויקט שאפתני שארך שנתיים: בניית מטוס מסוג Zenith CH 601 XL מתוך ערכה במוסך הביתי. במהלך הבנייה היא ביצעה מספר שינויים ושכלולים במבנה המטוס, שעבורם ביקשה אישורי כשירות טיסה רשמיים. היא אף הספיקה לבצע טיסת מבחן עם מדריך טיסה מוסמך, רגע לפני שהמועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה (NTSB) קרקעה את כל המטוסים המבוססים על ערכה זו עקב סדרת תאונות שאירעו בדגם.

הידעת? סברינה פסטרסקי בנתה מטוס חד־מנועי שלם במוסך של הוריה כשהייתה בת 12 בלבד, פרויקט שארך שנתיים של עבודה קפדנית.

הדרך לאקדמיה: מאתגרים להישגים חסרי תקדים

בשנות התיכון למדה פסטרסקי באקדמיה למתמטיקה ומדע של אילינוי (IMSA). במהלך תקופה זו, הישגיה המדעיים החלו לבלוט מעל פני השטח. היא הגיעה לשלב חצי הגמר במיון לנבחרת המייצגת את ארצות הברית באולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית ואף זכתה להתמחות בחברת החלל Blue Origin. בשנת 2010 סיימה את לימודי התיכון והתכוננה לשלב הבא בחייה המקצועיים.

באופן מפתיע, הדרך למוסדות היוקרתיים ביותר לא הייתה חלקה בתחילה. סברינה נדחתה על ידי אוניברסיטת הרווארד ואף הוכנסה לרשימת המתנה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). עם זאת, כאשר גורמי הקבלה ב-MIT צפו בסרטונים המתעדים את בניית המטוס שלה, היא התקבלה מיד לתוכנית הנדסת האווירונאוטיקה והחלל.

הקריירה שלה ב-MIT הייתה רצופה בשיאים. היא הייתה הסטודנטית הראשונה בשנה א' שזכתה להתמחות תפעולית בנאס"א בינואר והייתה בין מקבלי פרס היזמות הראשון של המכון לסטודנטים בשנה הראשונה. ב־2011 התמחתה במרכז החלל קנדי של נאס"א.

לאחר שהחליטה לשנות את מסלול לימודיה לפיזיקה, השתלבה במחקר בניסוי ה-CMS במאיץ החלקיקים בארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN). היא סיימה את התואר הראשון בפיזיקה בשנת 2013, לאחר שלוש שנים בלבד, עם ממוצע ציונים מושלם של 5.0 והייתה לאישה הראשונה מזה עשורים שסיימה בראש המחלקה לפיזיקה ב-MIT וזכתה במלגת יואל מתיו אורלוף היוקרתית.

פריצות דרך בפיזיקה תיאורטית

לאחר סיום לימודיה ב־MIT, המשיכה פסטרסקי ללימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת הרווארד, כשהיא נתמכת במלגת הרץ (Hertz Fellowship). תחת הנחייתו של הפיזיקאי אנדרו סטרומינגר, היא החלה להתמקד בבעיות המורכבות ביותר של הפיזיקה המודרנית, ובראשן כוח המשיכה הקוונטי.

במהלך מחקרה בהרווארד, הגיעה פסטרסקי להישג מדעי משמעותי יחד עם סטרומינגר ועמיתם אלכסנדר ז'יבודיב. הם גילו אפקט זיכרון גרביטציוני חדשני. היא זיהתה קשר עמוק בין סימטריות לבין אפקט זיכרון ספין שניתן לצפות בו בגלי כבידה. גילויים אלו היוו נדבך מרכזי בעבודת הדוקטורט שלה, שכותרתה הייתה "השלכות של סופר-רוטציות" (Implications of Superrotations), אותה הגישה בשנת 2019 עם קבלת תואר הדוקטור בפיזיקה מהרווארד.

הידעת? סברינה סיימה את לימודי התואר הראשון בפיזיקה ב־MIT עם ממוצע ציונים מושלם של 5.0 והייתה האישה הראשונה מזה עשורים שהגיעה להישג זה בראש מחלקתה.

הולוגרפיה שמימית

לאחר קבלת הדוקטורט, המשיכה פסטרסקי למחקר פוסט-דוקטורט כעמיתה באוניברסיטת פרינסטון בשנים 2019–2022. בתקופה זו החלה לעבוד על נושא פורץ דרך המכונה "הולוגרפיה שמימית" (Celestial Holography), תיאוריה המנסה להסביר את היקום כהולוגרפיה היפותטית, גישה שעשויה לאחד בין תורת הקוונטים לתורת היחסות הכללית.

"הולוגרפיה שמימית מורכבת משתי מילים: שמימית והולוגרפיה. במילה שמימית, אנחנו מתכוונים פשוטו כמשמעו למבט למעלה אל שמי הלילה — איך מקודדים את היקום הפיזי כהולוגרמה?"
סברינה פסטרסקי

ב־2021 הצטרפה פסטרסקי למכון פרימטר לפיזיקה תיאורטית (Perimeter Institute for Theoretical Physics) שבקנדה.

במכון זה היא עבדה כחוקרת ראשית ומייסדת של "יוזמת ההולוגרפיה השמימית" (Celestial Holography Initiative) ועבודתה התמקדה בביסוס התיאוריות הללו ובהובלת צוות חוקרים בחיפוש אחר הבנה עמוקה יותר של מבנה המרחב-זמן.

תקופה	מוסד אקדמי / ארגון	תפקיד / הישג מרכזי
2010-2013	MIT	תואר ראשון בפיזיקה (ממוצע 5.0), ראשונה במחזור.
2013-2019	אוניברסיטת הרווארד	דוקטורט בפיזיקה, גילוי אפקט זיכרון גרביטציוני.
2019-2022	אוניברסיטת פרינסטון	עמיתת פוסט-דוקטורט, מחקר בהולוגרפיה שמימית.
2021-היום	מכון פרימטר	חוקרת ראשית ומייסדת יוזמת ההולוגרפיה השמימית.

מסעה של סברינה פסטרסקי ממשיך להוות השראה לרבים בעולם המדע ומחוצה לו ויש שמכנים אותה ״איינשטיין בת זמננו״. יכולתהּ לחבר בין עשייה טכנית מורכבת לבין חשיבה תיאורטית מופשטת ללא ספק מסמנת אותה כאחת הדמויות המרתקות ביותר בדורנו.

שאלות ותשובות

מי היא סברינה פסטרסקי ומהם תחומי התמחותה המדעיים?

סברינה גונזלס פסטרסקי היא פיזיקאית תיאורטית אמריקאית בולטת, המתמחה בפיזיקה של אנרגיות גבוהות ובהולוגרפיה שמימית. נכון להיום, היא פועלת כחוקרת ראשית ומייסדת של יוזמת ההולוגרפיה השמימית במכון פרימטר לפיזיקה תיאורטית. הקריירה המדעית שלה כוללת מחקרים פורצי דרך בנושא כוח משיכה קוונטי, גלי כבידה וסימטריות של המרחב-זמן, כאשר עבודתה המפורסמת ביותר עוסקת בקישור שבין אפקט הזיכרון הגרביטציוני לבין ספין.

מה היה הפרויקט ההנדסי המוקדם שפרסם את סברינה פסטרסקי בצעירותה?

בגיל 12 בלבד, סברינה פסטרסקי החלה לבנות מטוס חד-מנועי מדגם Zenith CH 601 XL מערכה במוסך ביתה. הפרויקט ארך שנתיים, ובמהלכו היא לא רק הרכיבה את המטוס אלא גם ביצעה בו שינויים מבניים משלה. הישג זה היה כה משמעותי, שהוא הוביל לקבלתה למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) לאחר שהייתה ברשימת המתנה, שכן צוות הקבלה התרשם מהיכולת הטכנית ומהתעוזה שהפגינה בבניית כלי טיס בגיל כה צעיר.

אילו הישגים אקדמיים בולטים רשמה סברינה פסטרסקי במהלך לימודיה ב-MIT?

סברינה פסטרסקי סיימה את התואר הראשון בפיזיקה ב-MIT בשנת 2013 לאחר שלוש שנות לימוד בלבד. היא השיגה ממוצע ציונים מושלם של 5.0 והייתה האישה הראשונה מזה עשרות שנים שסיימה בראש המחלקה לפיזיקה במוסד יוקרתי זה. בנוסף, היא זכתה בפרס היזמות הראשון של MIT לסטודנטים בשנה א', במלגת יואל מתיו אורלוף, והייתה הסטודנטית הראשונה בשנה הראשונה שקיבלה התמחות תפעולית בנאס"א.

מהו "אפקט הזיכרון הגרביטציוני" שסברינה חקרה במהלך הדוקטורט שלה בהרווארד?

במהלך לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת הרווארד תחת הנחייתו של אנדרו סטרומינגר, סברינה פסטרסקי גילתה, יחד עם עמיתיה, קשר חדשני בין סימטריות לבין אפקט זיכרון ספין שניתן להבחין בו בגלי כבידה. גילוי זה, המכונה אפקט זיכרון גרביטציוני, מהווה פריצת דרך בהבנת האופן שבו גלי כבידה משפיעים על המרחב-זמן ומשאירים בו "חותם" או זיכרון לאחר מעברם, עבודה שהוצגה בהרחבה בתזת הדוקטורט שלה משנת 2019.

מהו תפקידה הנוכחי של סברינה פסטרסקי ובאיזה תחום מחקר היא מתמקדת כיום?

משנת 2021, סברינה פסטרסקי חברה בסגל של מכון פרימטר לפיזיקה תיאורטית בקנדה, שם היא משמשת כחוקרת ראשית ומייסדת של "יוזמת ההולוגרפיה השמימית" (Celestial Holography Initiative). מחקרה הנוכחי מתמקד בפיתוח תיאוריית ההולוגרפיה השמימית, המנסה לתאר את הפיזיקה של היקום כולו דרך עקרונות הולוגרפיים, במטרה לגשר על הפערים הקיימים בין תורת היחסות הכללית למכניקת הקוונטים.

כל ההיסטוריה. כל שבוע. אצלכם.

הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.

דרגו את הכתבה

5.0

2 דירוגים

בחרו בין כוכב אחד לחמישה כוכבים.