תאמל״ק לי
קארל לוץ הצליח להציל מחצית מאוכלוסיית יהודי בודפשט על ידי ניצול הכבוד של הנאצים לניירת. • ממש כמו שעשה עמיתו השוודי…
זה היה מסמך פשוט לכאורה, מכתב קצר משנת 1944 עם טקסט בגרמנית ובהונגרית שהצהיר כי אישה יהודייה מבודפשט נמצאת תחת הגנת הצירות השוויצרית. אך עבור מריה מגדלנה גראוס, משמעותו הייתה חופש. גראוס ויותר מששים אלף יהודים הונגרים אחרים ניצלו מגירוש למחנות ריכוז באמצעות מכתבים דומים, כולם הונפקו על ידי דיפלומט בשם קארל לוץ. לוץ, שנזקפת לזכותו הצלת מחצית מאוכלוסיית יהודי בודפשט מהשואה, השתמש בנייר, כדי להילחם בנאצים.
לוץ נולד בשוויץ והיגר לארצות הברית כאיש צעיר. לאחר מכן הפך לדיפלומט, ובסופו של דבר שירת בקונסוליה השוויצרית בארץ ישראל המנדטורית. לוץ, מתודיסט אדוק, הועבר לאחר מכן לבודפשט. באותה עת, הונגריה הייתה אחת ממדינות הציר שהתיישרו עם מדיניות גרמניה הנאצית. שליט הונגריה, מיקלוש הורטי, העביר חוקים המגבילים את פעילותם ותנועתם של יהודי הונגריה. במהלך החלקים המוקדמים של המלחמה, הצבא ההונגרי ביצע פוגרומים נגד יהודים, ויותר מ-100,000 יהודים הונגרים אולצו לעבוד בחזית הקרב בתנאי גיהינום. עם זאת, הורטי סירב לאפשר ליהודים הונגרים להיות מגורשים למחנות השמדה על ידי הנאצים.
לוץ ייצג מדינות שניתקו את יחסיהן הדיפלומטיים עם הונגריה בשל בריתה עם גרמניה. מוטרד ממצבם הרעוע של היהודים בהונגריה, לוץ החל לעבוד עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קבוצה שסייעה ליהודים אירופאים לקבל אישור כניסה לארץ ישראל המנדטורית. אלפי יהודים, כולל 10,000 ילדים, עזבו את הונגריה עם מסמכים שוויצריים שהונפקו על ידי לוץ.
אז, בשנת 1944, הדברים הפכו גרועים עוד יותר. כאשר היטלר למד שהורטי ניסה למצוא דרך לצאת מברית הציר שלו, הוא הפיל את הורטי והציב את מפלגת "צלב החץ" – מפלגה פוליטית שהורכבה מנאצים הונגרים – בשלטון. המפלגה החלה בשלטון של טרור ברחבי הונגריה, אילצה יהודים להיכנס לגטאות, גירשה אותם למחנות מוות ורצחה אותם על הסף.
לוץ נחרד וניסה לנהל משא ומתן על דרך לעצירת הגירושים. כנגד כל הסיכויים, הוא קיבל אישור להנפיק מסמכי הגנה עבור 8,000 יהודים – שבריר קטן מ-800,000 יהודי הונגריה – כדי שיימלטו לפלשתינה תחת הגנה שוויצרית.
ניתן לו אישור להנפיק 8,000 מכתבים בלבד, אך בניסיון להציל כמה שיותר יהודים, לוץ פירש את המנדט הזה כחל על משפחות, ולא על אנשים בודדים. הוא הנפיק עוד ועוד מכתבי הגנה, כולם ממוספרים מ-1 עד 8,000, וחברי המחתרת הציונית של תנועות הנוער זייפו אלפים נוספים.
בזמן ש"צלב החץ" השתוללו ברחבי בודפשט, אנשים עם מסמכים שהונפקו על ידי לוץ הצטופפו בבתים בטוחים שהוא עזר לארגן. כדי למנוע את הפשיטה עליהם, לוץ הרחיב את ההגנה השוויצרית ל-76 בניינים. אחד מהם, חנות כלבו שנקראה "בית הזכוכית", שימש כמקלט לעד 3,000 יהודים וכמפקדה למחתרת הציונית.
כאוס השתרר ברחבי הונגריה כאשר 440,000 יהודים גורשו לאושוויץ בתקופה של חודשיים. אחרים נורו מטווח אפס והושלכו לדנובה על ידי "צלב החץ" – ובשלב מסוים, לוץ אף קפץ לנהר כדי להציל אישה מדממת על ידי הפעלת סמכויותיו הדיפלומטיות השוויצריות. אך באורח פלא, יהודים עם מסמכים שהונפקו על ידי לוץ לא היוו מטרה.
"הגרמנים הם אנשים מאוד 'קורקטיים'," אמר אריק סול, מייסד ומנכ"ל פרויקט "ויזות לחיים: הדיפלומטים חסידי אומות העולם והמכובדים". "הם מעריצים משמעת וסדר. לכן כשמפקדים נאצים ראו את המכתבים הללו, הם קיבלו אותם." למרות התנגדות מצד פקידים נאצים והונגרים, הוא המשיך לעבוד כדי להציל עוד ועוד יהודים.
לאחר מכן, בנובמבר 1944, "צלב החץ" ריכזו 70,000 יהודים ואילצו אותם לצאת לצעדת מוות למחנות ריכוז שונים באוסטריה ובגרמניה. קארל לוץ ואשתו עקבו אחריהם. ככל שהצעדות המפרכות נמשכו, הם משכו אנשים אל מחוץ לשורה בכל פעם שנקרה בדרכם הזדמנות, הנפיקו מסמכי הגנה ולקחו אותם תחת חסותם.
"עבור האנשים האלה זה היה זיק התקווה האחרון, עבורנו, זה… היה הצורה הגרועה ביותר של עינוי רוחני," נזכר לוץ מאוחר יותר. "ראינו את האנשים מוצלפים בשוטים של כלבים ושוכבים ברפש ובבוץ עם פנים מדממות… בכל פעם שזה התאפשר הייתי נוסע לצד האנשים האלה בדרכם למחנות הריכוז כדי לנסות ולהראות להם שעדיין יש תקווה."
עד סוף מלחמת העולם השנייה, 565,000 יהודים הונגרים נרצחו. אך באמצעות מאמציהם של לוץ ושותפיו למשימה, שכללו דיפלומטים ממדינות אחרות וחברי מחתרת ציונית, 62,000 יהודים – מחצית מהאוכלוסייה היהודית של בודפשט – ניצלו. עדיין לא ברור כמה יהודים הצליחו להגיע לבתים הבטוחים בבודפשט או כמה אישורים הונפקו או זויפו.
לאחר המלחמה, לוץ התגרש מאשתו הראשונה והתחתן עם מריה מגדלנה גראוס, האישה שעזר להציל ביולי 1944. הוא חזר לשוויץ – אך לא לתשואות או להערכה.
כיום, גבורתו של לוץ ברורה. אך לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, פעולותיו לא נחגגו. שוויץ ביקרה אותו על חריגה מסמכותו הדיפלומטית, חקרה את פעילותו בזמן המלחמה ובלמה את קידומו המקצועי. בסופו של דבר, שמו טוהר. אך למרות שלוץ הושווה לאוסקר שינדלר ולחסידי אומות עולם אחרים שהשתמשו בקשריהם כדי להציל יהודים, הוא עדיין יחסית לא מוכר. לוץ לא עשה זאת למען התהילה, עם זאת: כפי שאומרת בתו החורגת אגנס הירשי, "חוקי החיים חזקים מחוקים מעשי ידי אדם… אבי תמיד החשיב את זמנו בבודפשט ואת הצלת היהודים החפים מפשע כחלק החשוב ביותר בחייו."
