הודו היא הראשונה להנחית חללית על הקוטב הדרומי של הירח, אחרי שחללית לונה-25 הרוסית נכשלה לעשות זאת, מוקדם יותר השבוע.
הודו הפכה לאומה הרביעית לנחות על הירח, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית וסין.
זאת אחרי שהחללית צ׳נדריאן-3 נחתה ברכות סמוך לקוטב הדרומי של הירח מה שמהווה אבן דרך ענקית עבור הודו. הודו היא כעת המדינה הרביעית שביצעה נחיתה על הירח, אחרי ארצות הברית, ברית המועצות לשעבר וסין.
הישג היסטורי
הנגיעה ההיסטורית בפני הירח התרחשה בשעה 18:03 לפי שעון הודו), לפי ארגון חקר החלל ההודי (ISRO). "השגנו נחיתה רכה על הירח! הודו על הירח!", הודיע לאחר הנחיתה יו"ר ISRO, סרידהרה סומאנאת׳.
"ההצלחה הזו שייכת לכלל האנושות והיא תסייע למשימות ירח של מדינות אחרות בעתיד", אמר ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנאום לאחר הנחיתה.
קצת יותר משעתיים לאחר הנחיתה, ISRO פרסמה תמונות לפלטפורמת X (טוויטר) המציגות את פני הירח כפי שצולמו על ידי צ'אנדריאן-3 במהלך נחיתתה, והוסיפה כי הארגון הקים בהצלחה קישור תקשורת בין החללית למרכז בקרת המשימה.
View this post on Instagram
צ'אנדריאן-3 היא הניסיון השני של הודו לנחות ליד הקוטב הדרומי של הירח, אזור לא ידוע ברובו המעניין מדענים ותומכי מחקר כאחד. אזור הקוטב הדרומי מכיל כמויות גדולות של קרח מים, שאם יצליחו, ניתן לכרות אותו עבור דלק רקטות ותמיכה בחיים עבור משימות צוות עתידיות. הניסיון הראשון של המדינה לנחות על הירח, בספטמבר 2019, נכשל כאשר הנחתת צ'אנדריאן-2 התרסקה על הירח עקב תקלה בתוכנה.
קרוב לארבע שנים ושדרוגי עיצוב ותוכנה רבים מאוחר יותר, החללית צ'אנדריאן-3 שוגרה על גבי הטיל LVM3 ב-14 ביולי מנמל חלל בסריהריקוטה, בחוף המזרחי של הודו. החללית נכנסה למסלול אליפטי סביב הירח מוקדם יותר החודש, ואז ביצעה תמרונים מרובים כדי לעבור לנתיב כמעט מעגלי, שלקח אותה כ-93 מייל (150 ק"מ) מעל פני הירח.
ביום חמישי האחרון (17 באוגוסט), נפרדו הצמד ויקראם-פראג'יאן ממודול ההנעה של המשימה, שיחקור את כדור הארץ ממסלולו סביב הירח. הנחתת והגשושית, שנכנסו למסלול ירח באופן אליפטי לאחר ההפרדה, בלמה בהצלחה ביום שישי (18 באוגוסט) ולאחר מכן שוב ביום ראשון (20 באוגוסט) כדי להתקרב לפני השטח של הירח.
כשהשמש זרחה על אתר הנחיתה, שנראה מכדור הארץ בקצה אחד של הירח, בחדר בקרת המשימה במטה הארגון ההוקי לחקר החלל בבנגלור, הודו, פקדו על הנחתת להתחיל בירידה אל פני הירח, תוך הפעלת מערכת הנחיתה האוטומטית המלאה שלה.
הנחיתה על הירח: רק ההתחלה
הנחיתה ההיסטורית סוקרה בשידור חי על ידי ISRO ושודרה על ידי תאגיד השידור הציבורי ההודי Doordarshan. בסביבות השעה 18:04 (שעון הודו), נחתה הנחתת ויקראם (Vikram) באזור הנחיתה של המטרה שלה, בערך בקו רוחב דרום של 70 מעלות. מיקום זה קרוב למקום שבו רוסיה קיוותה שמשימת הירח הראשונה שלה מזה 47 שנים, לונה-25, תנחת ביום שני (21 באוגוסט). אולם המאמץ הזה נכשל כאשר הגשושית התרסקה בירח בסוף השבוע לאחר שתמרון מסלולי אחרון גרם לה לאבד שליטה.
את הצלחתה של הודו כיום ניתן לייחס ל"שינויים נרחבים" באסטרטגיית הנחיתה שלה לאחר צ'נדראיאן-2, שהתרסקה ב-2019. אלגוריתמים משולבים שמחשבים את מהירות החללית בזמן אמת במהלך הירידה עובדו מחדש כדי לאפשר יותר חופש לסטות מהפרוטוקול אבל עדיין לבצע את הנחיתה. שינויים נוספים שעזרו להקל על הצלחת המשימה כוללים אזור מטרה לנחיתה גדול יותר, רגליים חזקות יותר לנחתת ויקראם כדי שתעמוד במהירויות נחיתה גבוהות יותר ומנועים דינמיים שהתאימו את מהירות החללית לנחיתה חלקה יותר.
הנחתת Vikram מצוידת לחוש רעידות ירח סמוך לאתר הנחיתה באמצעות סיסממטר מובנה, ותחקור את אדמת הירח כדי לתעד את הטמפרטורה שלה.
המרוץ המתחדש לחלל
משימת צ'אנדרייאן-3, שעולה 6 מיליארד רופי צנועים (כ־73 מיליון דולר), מתפתחת בתקופה שבה מדינות רבות (בעיקר ארה"ב וסין) מתכוננים למשימות מאוישות עתידיות לירח. נאס"א, למשל, שואפת להנחית אסטרונאוטים ליד הקוטב הדרומי של הירח בסוף 2025 או 2026 במשימת ארטמיס 3 שלה, ולבנות בסיס אחד או יותר בערך באותו הזמן.
כשהשמש תשקע על אתר הנחיתה בעוד שבועיים, הצמד הרובוטים יישאר להילחם בלילה קפוא, שיהיה קשה מאוד לשרוד כי הסוללות יתרוקנו ויהיה קר מדי לאלקטרוניקה. עבור המהנדסים ההודים, אז העבודה שלהם תתחיל באמת, אבל יהיו אשר יהיו ממצאי המחקר שלהם, הם כבר נכתבו בדברי הימים של הודו.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
