קלייר סמדלי התפרסמה כאישה בעלת חזה הטבעי הגדול בבריטניה, אבל מאחורי מידות החזייה החריגות מסתתר סיפור של כאבי גב, מגבלות יומיומיות, תשומת לב בלתי רצויה ומערכות יחסים שהסתבכו באופן יוצא דופן. ■ מהמבוכה בבית הספר ועד לעקמת ולימים שבהם לא מצליחה לקום מהמיטה, סיפורה מתפרש על פני יותר מעשור של כותרות שהחלו כסנסציה והפכו בהדרגה לסיפור על המחיר שגופה גובה ממנה.
יש רגעים שבהם כותרת עיתונאית נולדת מסיפור שאף עורך לא צריך להתאמץ במיוחד כדי למכור. בשנת 2010 סיפרה קְלֵייר סְמֶדְלִי, אם לשלושה מבריטניה, כי בן זוגה כמעט איבד את הכרתו ונחנק במהלך יחסי מין לאחר שנלכד מתחת לחזה הענק שלה. הסיפור היה כל כך בלתי שגרתי עד שזכה מיד למסגור משועשע, לעיתים גס, בתקשורת הבריטית והאמריקאית. אלא שבעבור סמדלי עצמה, שהתפרסמה בהמשך כבעלת החזה הטבעי הגדול ביותר בבריטניה, אותה אנקדוטה כמעט קומית הייתה רק פרק אחד בתוך חיים שבהם מבנה גופה השפיע על לבוש, תנועה, זוגיות, עבודה, כאב כרוני ולבסוף גם על עמוד השדרה שלה.
בשנת 2023, כאשר הייתה בת 40, תוארה סמדלי כבעלת חזייה במידה 40N או 40MMM, עם משקל חזה של כ-32 ק"ג וכ-15 ק"ג לכל צד. במשך השנים סיפרה כיצד החזה החל לגדול כבר בילדותה, כיצד עורר מבוכה ולעג בבית הספר, כיצד השפיע על מערכות היחסים שלה, כיצד ניסתה להפוך את תשומת הלב הזאת לקריירת דוגמנות, וכיצד בעשור הרביעי לחייה החלה להתמודד עם כאבים חמורים ועקמת שלדבריה נגרמה מהמשקל שהיא נושאת.
הילדה שהלכה למדוד חזייה וחזרה עם מידה C
סמדלי סיפרה כי התפתחות החזה שלה החלה מוקדם מאוד. כאשר הייתה בת 11 הלכה להתאמת החזייה הראשונה שלה וגילתה שהיא כבר זקוקה למידה C. הוריה הגיבו בהומור, אבל מבחינת הילדה עצמה לא היה הרבה במה להשתעשע. היא זכרה את אמה ואביה מתבדחים כאילו הלכה לישון ערב אחד ובבוקר ירדה במדרגות כשגופה השתנה לחלוטין. בבית הספר, לעומת זאת, החזה הפך אותה למטרה קבועה לתשומת לב שלא ביקשה.
התגובה שלה הייתה כמעט ילדותית בפשטותה. סמדלי סיפרה כי נהגה לישון על הבטן בתקווה שהחזה פשוט יפסיק לגדול. התקווה לא עבדה. בגיל 12 כבר עלתה למידת DD, ומראה גופה גרם לאנשים לחשוב שהיא מבוגרת מכפי שהייתה. לעיתים, לדבריה, אפילו נהגי אוטובוס סירבו למכור לה כרטיס ילד מפני שלא האמינו לגילה. היא תיארה את החוויה כמשפילה במיוחד, לא מפני שהחזה עצמו היה בהכרח הבעיה היחידה, אלא מפני שהוא הפך אותה לנראית לעיני אחרים באופן שלא התאים לגילה.
בגיל 16 החזה שלה כבר הגיע למידה H. באותה תקופה, סיפרה, נאמר לה בכנסייה המקומית שעליה לכסות את עצמה כדי שלא "תוביל את הגברים לפיתוי". אם הכוונה הייתה לגרום לנערה להתלבש באופן שמרני יותר, התוצאה הייתה הפוכה. סמדלי כעסה. מבחינתה, היא נענשה על גוף שלא בחרה בו ולכן החליטה למרוד. צווארוני הגולף הוחלפו בגופיות דקות בעלות כתפיות צרות והיא הפסיקה לנסות להסתיר את מבנה גופה רק כדי להקל על אי הנוחות של אחרים.
עד גיל 18 כבר הגיעה סמדלי למידת J. היא תיארה את עצמה אז כבעלת גוף קטן במידת בגדים 6, שעליו החזה הגדול נראה לה בלתי פרופורציונלי. תשומת לב מגברים לא חסרה, והיא סיפרה שקיבלה מבטים מעריכים, אך מבחינתה לא היה בכך בהכרח פיצוי. היא קיוותה שהגדילה נעצרה, מפני שבשלב הזה כבר החלה לפחד מהאפשרות שהגוף ימשיך להשתנות.
היא חשבה גם על הקטנת חזה. אלא שהאפשרות לעבור ניתוח עוררה בה פחד אחר. המחשבה על מנתח שיחתוך חלק מהחזה שלה הייתה קשה בעיניה כמעט כמו המחשבה שהחזה ימשיך לגדול. כך נוצרה במשך השנים מערכת יחסים מורכבת במיוחד עם האפשרות הרפואית שהייתה עשויה, לפחות לכאורה, להקל עליה: היא רצתה לעיתים גוף קל יותר, אבל לא הייתה מסוגלת להתעלם מהפחד מההליך עצמו.
באפריל 2010 הגיע סיפורה של סמדלי לקהל בינלאומי. ב-12 באפריל פרסמה קָרוֹלַיין בְּלֶאק ב-CBS News כתבה שעסקה בגבר שכמעט נהרג מחזה גדול במיוחד ושחשב כי "זמנו הגיע". סמדלי, שתוארה כאם לשלושה מבלקפול שבבריטניה, טענה כי בן זוגה, סְטִיבֶן, כמעט נחנק בזמן שקיימו יחסי מין. באותו דיווח סמדלי תוארה כבעלת חזה במידה 40LL. לפי הגרסה שסיפרה ל-News of the World ושעליה הסתמך CBS, סטיבן נהג בדרך כלל ליהנות מהמגע, ולכן כאשר החל לנופף בידיו ולנוע בפראות היא פירשה את התנועות כהתרגשות. רק לאחר כמה דקות הבחינה שאינו זז עוד ונראה כאילו אינו נושם. היא עמדה להזעיק עזרה כאשר החל להתאושש. היא תיארה כיצד נבהלה, עמדה להזעיק את שירותי החירום, ואז, לדבריה, "תודה לאל", הוא החל לחזור לעצמו, נראה מטושטש וכאילו היה בטראנס, השתעל ולבסוף התרומם.
הסיפור הסתיים, לפחות מבחינת אותה מערכת יחסים, באופן פחות דרמטי אך מוחלט. השניים נפרדו לאחר התקרית. סמדלי סיפרה כי בן הזוג כבר לא רצה לקיים יחסי מין, וכי הדבר "כבר לא משך אותו". CBS הציג את הפרשה בנימה ספקנית ומשועשעת במיוחד. הכתבה נפתחה בקריאה להתייחס לסיפור "עם גרגר מלח", ואפילו הציעה, בציניות, שמא מדובר ב"פשע של תשוקה". בסיומה צוין שסמדלי הייתה אז שוב רווקה ותכננה להיכנס לעולם הדוגמנות כדי להפוך את החזה שלה מבעיה לנכס מקצועי. שלוש שנים מאוחר יותר חזרה סמדלי לכותרות בבריטניה. ב-12 באפריל 2013 פרסמה נָטָלִי אֶוַונְס, את אותה כתבה בדיוק אלא שהפעם בן הזוג כונה מארק.
עד שנת 2013 כבר חידשה סמדלי קשר עם אהבת עבר, כְּרִיס וִילְגוּס, גם הוא בן 30. השניים התגוררו יחד בדרבי. הזיכרון ממערכת היחסים הקודמת המשיך להשפיע עליה. סמדלי ידעה שכריס אוהב את החזה שלה, אך לדבריה לא הייתה מוכנה לסכן אותו. הפתרון היה טכני להפליא, כמעט כמו נוהל בטיחות שנכתב אחרי תאונת עבודה: אם כריס חש שהמצב נעשה מסוכן או לא נוח, הוא טופח על רגלה והיא מפסיקה מיד.
אולי יעניין אותך
בשנת 2013 אמרה סמדלי כי החשק המיני שלה עשוי להגיע, לדבריה, עד חמש פעמים ביום, והיא קשרה בין החשק הזה לבין רמות גבוהות של אסטרוגן. היא גם שיערה שהורמון זה אחראי לצמיחת החזה. אולם היא הציגה זאת כהשערה אישית שהתבססה על דבר שקראה באינטרנט, ולא כאבחנה רפואית. לדבריה, היא פנתה לרופא, אך הרופאים לא ידעו מה גורם לבעיה.
View this post on Instagram
אם אי אפשר להתעלם מהחזה, אפשר לפחות לנסות להתפרנס ממנו. זו הייתה אחת המסקנות המעשיות שסמדלי הגיעה אליהן. היא החלה לעבוד בדוגמנות זוהר והשתתפה בעשרה צילומי חזה חשוף לאתרי אינטרנט, תמורת 150 ליש"ט לכל צילום. היא לא הסתפקה בשוק הבריטי. לדבריה, היו לה מעריצים רבים בגרמניה והיא קיוותה להרחיב את פעילותה לשוק האירופי.
אלא שהיכולת להפיק מהגוף הכנסה לא העלימה את המחיר היומיומי. אותה תכונה שיצרה צילומים, כותרות ומעריצים הפכה פעולות בסיסיות למסובכות. סמדלי סיפרה שהיא סובלת מכאבי גב באופן קבוע. פעולות פשוטות כמו קשירת שרוכים או ריצה אחרי הילדים נעשו מבחינתה כמעט בלתי אפשריות. חנויות רגילות לא החזיקו חזיות במידה שלה, ולכן נאלצה להזמין חזיות בהתאמה אישית. המחיר לחזייה היה 200 ליש"ט וגם הבגדים עצמם לא תמיד עמדו בעומס. היא סיפרה כי כתפיות של חולצות נקרעו לעיתים תחת המשקל, ובמקרים כאלה מצאה את עצמה חוזרת הביתה כשהיא מחזיקה את הבגד כדי שלא ייפול.
תשומת הלב שקיבלה מגברים הייתה מבחינתה מעורבת מאוד. כבר בנעוריה קיבלה מבטים, אך בבגרותה גילתה שחלק גדול מהתגובות לא מחמיא במיוחד.
ב-2013 שקלה סמדלי כ-127 ק"ג. לפי הדיווח, מדד מסת הגוף שלה היה גבוה מדי כדי לעבור ניתוח הקטנת חזה בבטחה. נאמר כי יהיה עליה לרדת כ-50.8 ק"ג, לפני שניתן יהיה לבצע את ההליך. היא הכירה בכך שלעיתים היא רוצה הקטנה, אך ידעה שהירידה במשקל היא תנאי מוקדם. שנים לאחר מכן התברר כי היא כבר פגשה בעבר מנתח פלסטי בנוגע לאפשרות. בשנת 2023 סיפרה שביקרה אצל מנתח פלסטי בערך עשור קודם לכן. לדבריה, הוא הזהיר אותה שבמהלך חמש עד עשר השנים שלאחר מכן היא תתחיל להרגיש את ההשלכות הגופניות של משקל החזה.
ינואר 2023 דווח שהתפתחו אצל סמדלי בעיות בריאות חמורות. היא סיפרה שיש לה עקמת וכי עמוד השדרה שלה התעקם כתוצאה מהמשקל שהיא נושאת. העצה שלה לנשים אחרות בעלות חזה גדול הייתה פשוטה: לא לדאוג רק לחזה עצמו, אלא גם לגב. לדבריה, האזהרה שקיבלה מהמנתח הפלסטי עשר שנים קודם לכן הייתה מדויקת. היא עמדה להתחיל פיזיותרפיה, אך חששה שאולי כבר מאוחר מדי. בזמנו סירבה לניתוח מפני שההליך נשמע מסוכן, ובאותה תקופה עדיין לא סבלה מבעיות משמעותיות. ב2023 התמונה כבר הייתה שונה לחלוטין.
למרות הכאב המתמשך, סמדלי אמרה שאינה מתחרטת על ההחלטה שלא לעבור אז ניתוח. מבחינתה, החזה הוא חלק בלתי נפרד ממנה והוא טבעי לחלוטין. לצד הסבל היא גם הכירה בכך שהוא העניק לה הזדמנויות שלא היו נקרות בדרכה אחרת.
סמדלי סיפרה שהיו מקרים שבהם נאלצה לרדת מרכבות הרים בפארקי שעשועים מפני שמוט הבטיחות לא הצליח להיסגר מעל החזה שלה. היא כינתה את הדרך החוצה מהמתקן "הליכת הבושה", משום שכל הנוסעים כבר ישבו במקומם והסיבה לכך שנאלצה לעזוב הייתה גלויה לעין. גם טיסה במטוס הפכה, לדבריה, לאירוע חברתי שניתן לקרוא על פני הנוסעים עוד לפני שהתיישבה. היא תיארה כיצד אנשים רואים אותה מתקרבת במעבר, וחלקם מקווים שתשב לידם ואחרים מקווים בדיוק להפך. לדבריה, התגובה כל כך גלויה עד שכמעט אין צורך במילים.
איך מתלבשים כשבגדים רגילים לא נראים רגילים?
במשך השנים, נאמר, היא למדה כיצד לבחור בגדים שמתאימים למבנה גופה. לדבריה, שמלה שמסתירה לחלוטין את אזור המחשוף עלולה לגרום לאישה בעלת חזה גדול להיראות מבוגרת או כבדת מראה, ולכן היא מעדיפה להשאיר מעט עור גלוי.
העצות הקלילות הופיעו לצד המציאות הפחות קלילה של העקמת, הכאב והפיזיותרפיה. סמדלי היא הורה יחיד ובעלת תואר שני בניהול שיווק, אך עדיין הזהירה שבימים קשים הכאב מגביל אותה עד כדי חוסר יכולת לקום מהמיטה. היא תיארה כיצד הייתה רוצה להצטרף לנשים שבוחרות להסתובב ללא חזייה, אך מבחינתה הדבר אינו מעשי ואולי אפילו מסוכן.
View this post on Instagram
התחושה הטובה ביותר בעולם, לדבריה, מגיעה כשהיא חוזרת הביתה ויכולה להסיר את החזייה. במשך שעות היא נדרשת לתמיכה מתמדת, ולכן האפשרות להסתובב בבית ללא הגבלה הפכה לסוג של חופש פרטי. אלא שגם לחופש הזה יש מחיר חברתי קטן: שליחי מזון וחבילות מצלצלים בדלת בדיוק בזמן שבו היא אינה לובשת חזייה. תגובות השליחים, לפי סמדלי, נעות בין ביישנות פתאומית לבין שיחות ארוכות באופן חשוד. אם היא מרגישה שמישהו מתנהג בצורה מטרידה, היא מסתתרת מאחורי הדלת. ברוב המקרים, לעומת זאת, היא פשוט שוכחת שהיא אינה לובשת חזייה ורק במהלך מסירת המשלוח מגלה שהחולצה שקופה יותר מכפי שחשבה. ולפעמים, סיפרה, יש גם יתרונות לוגיסטיים שלא נלמדים בשום קורס לניהול שיווק. לפעמים הם פשוט מתרשמים מכך שהיא יכולה לאזן על החזה פיצה, לחם שום ובקבוק קולה.
עם השנים, סמדלי למדה להסתגל לחייה. היא משתמשת בחזיות מיוחדות שמעניקות את התמיכה והנוחות הדרושות לה, ומנסה להתייחס בהומור למצבים שבהם החזה גורם למבוכה או מושך תשומת לב. היא מצאה גם קהילה ותמיכה מנשים אחרות בעלות חזה גדול, המשתפות ביניהן חוויות ועצות בנוגע להתמודדות היומיומית ולשמירה על הבריאות.
נשים רבות הביעו הכרת תודה לסמדלי על הפתיחות ועל הנכונות לדבר בפומבי על נושא שנתפס בעיניהן כטאבו. במשך השנים היא עצמה עברה תהליך של קבלה עצמית. למרות האתגרים והבעיות הבריאותיות, היא למדה לקבל את גופה ולאהוב אותו, והיא מבקשת לעודד נשים אחרות בעלות חזה גדול להיות גאות בגופן ולא לאפשר לדעות של אחרים לקבוע את ערכן העצמי.
אם סיפורה של קלייר סמדלי הזכיר לכם שהיסטוריה אנושית אינה מתקיימת רק בארמונות, בשדות קרב ובחדרי ממשלה, המשיכו לקרוא ב-HistoryIsTold ולגלות את האנשים שסיפוריהם נראים בתחילה שוליים, עד שמביטים בהם מקרוב. ואם הכתבה עניינה אתכם, שתפו אותה עם מי שמעדיף את ההיסטוריה שלו קצת פחות צפויה.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
