זהו ״רגע פוליטי חדש״ בוונצואלה, אם להשתמש בלשון המרוככת שמעדיפה ממשלתה הזמנית לתיאור השלכות לכידתו של הנשיא ניקולס מדורו בידי כוחות אמריקאיים מוקדם יותר השנה. המבצע הוביל לחילופי גברי נרחבים בממשלה, וכן לחקיקת חוקים חדשים המעודדים השקעות בינלאומיות.
תרגיל צבאי שנערך בשגרירות ארצות הברית בקראקס בסוף מאי 2026 ממחיש את המציאות החדשה הזאת. מפגן כוח אמריקאי כזה בבירת ונצואלה היה בלתי נתפס עד לפני כשנה. כיום הוא מבליט את אסטרטגיית ההישרדות של המשטר בוונצואלה, שעלה לשלטון לפני 27 שנים עם בחירתו של הוגו צ׳אווס.
נראה כי הנשיאה בפועל של ונצואלה, דלסי רודריגס, ממשיכה במסורת קודמיה: ויתורים טקטיים לצד דבקות במטרת העל של השארת תנועת צ׳אווס בשלטון.
מאז לכידתו של מדורו נעלמה מהשיח הפוליטי הרטוריקה האנטי־אימפריאליסטית הלוחמנית שהופנתה כלפי ארצות הברית. ואולם, כמעט כל היתר בוונצואלה נותר כשהיה: עדיין אין באופק מועד מוגדר לבחירות דמוקרטיות לנשיאות. מנגנון הדיכוי במדינה נותר על כנו, למרות הגינוי מצד משלחת בינלאומית לבירור עובדות מטעם האו״ם ולמרות חקירת בית הדין הפלילי הבינלאומי בחשד לפשעים נגד האנושות. הממשלה דחתה את ההליכים נגדה בטענה שהם מונעים משיקולים פוליטיים.
ולמרות פתיחות פוליטית מוגבלת, שאפשרה לכמה ממנהיגי האופוזיציה לשוב למדינה ולאחרים לצאת ממחבואם, יותר מ־400 אסירים פוליטיים נותרו בכלא, לפי נתונים שאסף הארגון הלא־ממשלתי פורו פנאל.
בתוך כל אלה מצאה רודריגס בעל ברית בלתי צפוי: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
מעורכת דין לבת הברית החזקה של מדורו
דלסי אלואינה רודריגס גומס נולדה בקראקס ב-18 במאי 1969, למשפחה שהפוליטיקה הוונצואלית הייתה חלק בלתי נפרד מחייה. אביה, חורחה אנטוניו רודריגס, היה פעיל שמאל מרקסיסטי וממייסדי הליגה הסוציאליסטית בוונצואלה. הוא נעצר ב-1976 ומת בעודו מוחזק בידי שירותי הביטחון של המדינה, כאשר דלסי הייתה בת שבע בלבד. מותו, שיוחס לעינויים ולהתעללות במעצר, הפך לאירוע מכונן בחייהם של דלסי ושל אחיה הבכור חורחה רודריגס, שלימים הפך גם הוא לאחת הדמויות החזקות ביותר במחנה של צ׳אווס.
רודריגס למדה משפטים באוניברסיטה המרכזית של ונצואלה בקראקס וסיימה את לימודיה ב-1993. בהמשך שהתה באירופה ולמדה תחומים הקשורים לדיני עבודה ולמשפט חברתי בפריז וכן מדיניות חברתית בלונדון. השנים מחוץ לוונצואלה העניקו לה ניסיון בינלאומי ויכולת לפעול בסביבה דיפלומטית וכלכלית שונה מזו של רבים מבכירי התנועה הבוליבריאנית. מאוחר יותר הפכו הכישורים האלה לאחד מנכסיה המרכזיים בתוך ממשל מדורו.
הדרך שלה לצמרת לא הייתה ישירה. אחיה חורחה, פסיכיאטר בהכשרתו, התקדם במנגנון שהקים הוגו צ׳אווס ומילא עם השנים שורה של תפקידים בכירים. גם דלסי השתלבה בממשל וב-2006 מונתה לשרת לשכת הנשיאות, אך כהונתה הייתה קצרה. במהלך מסע בינלאומי באותה שנה הסתכסך עמה צ׳אווס לאחר שתוכנית הפגישות של משלחתו השתבשה. היא פוטרה ולא שבה למלא תפקיד ציבורי מרכזי בשנותיו האחרונות בשלטון.
מותו של צ׳אווס ועלייתו של ניקולס מדורו לנשיאות ב-2013 שינו לחלוטין את מסלול הקריירה שלה. מדורו החזיר אותה למרכז השלטון ומינה אותה לשרת התקשורת והמידע. בדצמבר 2014 עברה למשרד החוץ, בתקופה שבה היחסים בין ממשלת ונצואלה למדינות המערב הלכו והחריפו. בתפקיד זה הפכה לאחד הקולות המזוהים ביותר עם מדיניות החוץ של מדורו ולדמות מרכזית במגעים עם בעלות בריתה של קראקס, ובהן רוסיה, סין וטורקיה.
כהונתה במשרד החוץ גם חשפה מאפיין שהפך מרכזי יותר בהמשך דרכה: היכולת לשלב רטוריקה אידיאולוגית חריפה עם נכונות לנהל משא ומתן פרגמטי מאחורי הקלעים. כבר לקראת כניסתו הראשונה של דונלד טראמפ לבית הלבן ניסתה רודריגס ליצור ערוצי תקשורת עם הממשל החדש ועם גורמים עסקיים בארצות הברית. בין היתר, חברת סיטגו, החברה הבת האמריקאית של חברת הנפט הממשלתית הוונצואלנית, תרמה 500 אלף דולר לאירועי ההשבעה של טראמפ ב-2017. במקביל נעשו ניסיונות לקרב גורמים רפובליקניים ולקדם השקעות אמריקאיות בענף הנפט של ונצואלה. המהלך לא מנע את החרפת הסנקציות בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ, אך הוא המחיש כבר אז שרודריגס הייתה מוכנה לחפש הסדרים עם היריב האידיאולוגי המרכזי של ממשלתה כאשר האינטרסים הכלכליים דרשו זאת.
ב-2017 עזבה את משרד החוץ ועברה לעמוד בראש האספה המכוננת הלאומית, גוף שהקים מדורו לאחר גל מחאות נגד ממשלתו. הקמת האספה עוררה מחלוקת בינלאומית חריפה, משום שהיא נטלה לעצמה סמכויות שהיו נתונות לפרלמנט שנשלט אז בידי האופוזיציה. האיחוד האירופי הטיל על רודריגס סנקציות ב-2018 וקבע כי פעילותה במסגרת האספה תרמה לפגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק בוונצואלה.
ביוני 2018 מינה מדורו את רודריגס לסגנית הנשיא. זה היה השלב שבו הפכה מבכירה חשובה לאחת הדמויות החזקות ביותר במערכת. לאורך השנים הבאות הורחבו סמכויותיה הרבה מעבר לתפקיד הפורמלי של סגנית הנשיא. היא קיבלה אחריות על תחומים מרכזיים במדיניות הכלכלית, שימשה גם בתפקידי כלכלה ואוצר ובהמשך קיבלה אחריות ישירה על ענף הנפט, מקור ההכנסה החשוב ביותר של המדינה. גורמים שעבדו עמה תיארו אותה כמי שהייתה בפועל אחת המנהלות המרכזיות של המנגנון הכלכלי הוונצואלני.
מעמדה התחזק דווקא בשנים שבהן ונצואלה הייתה נתונה במשבר כלכלי עמוק ובסנקציות בינלאומיות. אף שהייתה אחת הדמויות המזוהות ביותר עם ממשלת מדורו, בתחום הכלכלי היא הייתה מוכנה לאמץ צעדים פרגמטיים יותר מן הקו המזוהה עם שנות צ׳אווס. ממשלת ונצואלה צמצמה הוצאות, אפשרה שימוש נרחב יותר בדולר ופתחה מרחב גדול יותר לפעילות פרטית. רודריגס טיפחה גם קשרים עם אנשי עסקים ועם חברות זרות והייתה מעורבת במגעים שנועדו לשמר את הפקת הנפט ואת קשריה הכלכליים של ונצואלה למרות הסנקציות.
אולי יעניין אותך
במקביל היא לא היססה להשתתף במאבקי הכוח בתוך המחנה השלטוני עצמו. אחד המקרים הבולטים היה נפילתו של טארק אל־עיסאמי, לשעבר אחד האנשים החזקים בממשלה ושר הנפט, שנעצר ב-2024 במסגרת פרשת שחיתות. רודריגס מילאה תפקיד מרכזי במהלך שסילק אותו ממוקדי הכוח. בכך המחישה כי מעמדה לא התבסס רק על נאמנות למדורו, אלא גם על יכולתה להרחיב בהתמדה את תחומי השליטה שלה בתוך המערכת. לצדה פעל כל העת אחיה חורחה. הוא מילא שורה ארוכה של תפקידים בכירים והפך לנשיא האספה הלאומית. יחד יצרו השניים אחד ממוקדי הכוח המשפחתיים החשובים בצמרת הוונצואלית. כאשר דלסי עסקה במידה רבה בניהול הכלכלה, ביחסים בינלאומיים ובמנגנוני הממשלה, חורחה היה שחקן מרכזי בזירה הפרלמנטרית ובמשא ומתן הפוליטי. השילוב הזה העניק למשפחת רודריגס השפעה יוצאת דופן בתוך תנועתו של צ׳אווס.
לכן, כאשר כוחות מיוחדים אמריקאיים לכדו את מדורו בינואר 2026, רודריגס הגיעה לרגע הזה לאחר יותר מעשור שבו צברה בהדרגה סמכות בתחום הדיפלומטי, הכלכלי והפוליטי, ויצרה קשרים הן עם מוקדי הכוח של תנועת צ׳אווס והן עם אנשי עסקים וממשלות מחוץ לוונצואלה. בית המשפט העליון הוונצואלני אישר את כניסתה לתפקיד הנשיאה בפועל, והצבא תמך בהעברת הסמכויות.
״לשמר את הכוח הפוליטי״
בינואר 2026, שבעה ימים לאחר לכידתו של מדורו כינס שר התקשורת והמידע של ונצואלה, פרדי ניאנייס, פגישת חירום עם עיתונאים התומכים בממשלה. בסרטון שהודלף מהפגישה נראה ניאנייס מציג את המסרים המרכזיים, בעוד המשתתפים מנסים להסביר את המתרחש, וגם להבין אותו בעצמם.
לקראת סוף הפגישה קטע ניאנייס את אחד הדוברים והודיע כי הנשיאה בפועל רודריגס מוכנה לשוחח עם המשתתפים. היא מיהרה לפרוש את האסטרטגיה שלה לנוכח הלחץ האמריקאי: ״עלינו להתקדם בסבלנות ובזהירות, אחיות ואחים, כששלוש מטרות ברורות מאוד לנגד עינינו. הראשונה היא לשמור על השלום ברפובליקה, השנייה היא לחלץ את בני הערובה שלנו, והשלישית היא לשמר את הכוח הפוליטי״, אמרה.
חמישה חודשים לאחר אותה פגישה, רודריגס אכן שימרה את כוחה הפוליטי בגיבויה של וושינגטון. ארצות הברית נהנית מאספקת הנפט מוונצואלה בשעה שהיא שקועה במערכה צבאית במזרח התיכון, לקראת בחירות אמצע הכהונה בנובמבר 2026.
מעטים הסימנים לכך שמעבר לדמוקרטיה בוונצואלה נמצא באמת בראש סדר העדיפויות של רודריגס או של הממשל האמריקאי תחת טראמפ. למרות התוכנית התלת־שלבית שעליה הכריז מזכיר המדינה מרקו רוביו, נראה שהממשל מרוצה ממידת הפיקוח שהוא מפעיל על יורשיו של מדורו.לפי רוביו, המתווה התמקד תחילה בייצוב ונצואלה, לאחר מכן בשיקומה ולבסוף במעבר לדמוקרטיה. נראה כי המדינה נמצאת כעת בשלב השני, שמטרתו לפתוח את משאביה העצומים בפני חברות אמריקאיות ובינלאומיות. בית המחוקקים שלה תיקן את חוק הפחמימנים מתקופת צ׳אווס, שריכז את השליטה בהפקת הנפט והגדיל את התמלוגים המשולמים למדינת ונצואלה.
״דלסי רודריגס עושה עבודה נהדרת״, אמר טראמפ בכמה הזדמנויות. הקשרים המתהדקים בין וושינגטון לקראקס קיבלו ביטוי ביוני 2026, כשארצות הברית וונצואלה ביצעו מבצע משותף נגד ״טרן דה אראגואה״, הכנופיה הוונצואלית הידועה לשמצה שממשלת ארצות הברית הגדירה כארגון טרור זר.
טראמפ הודיע בתחילת יוני 2026 כי הקטור רוסטנפורד גררו פלורס, המכונה ״ניניו גררו״ ומי שמיוחסת לו הפיכתה של כנופיית הכלא לארגון פשיעה חוצה גבולות, נהרג בתקיפה של צבא ארצות הברית. לדברי טראמפ, המבצע ״תואם באופן הדוק עם ידידינו בוונצואלה, שעמם אנו עובדים היטב״. ממשלת ונצואלה מסרה כי המבצע כלל שיתוף מודיעין וסיוע טכני מקצועי. הדברים המחישו את עומק שיתוף הפעולה הביטחוני, שהיה קשה לדמיין לפני לכידתו של מדורו.
נורמליזציה ללא מעבר לדמוקרטיה
תמיכתה הנחרצת של וושינגטון בקראקס יוצרת מצב שכמה פרשנים מכנים ״נורמליזציה ללא מעבר לדמוקרטיה״.
ביוני 2026 נחת בקראקס הגנרל דן קיין, יו״ר המטות המשולבים של ארצות הברית, לפגישות עם בכירים בממשלתה הזמנית של רודריגס, בזמן שהיא שהתה בביקור מדיני בהודו. קיין, שביקר גם ביחידת הנחתים המאבטחת את שגרירות ארצות הברית בקראקס, אמר כי ביקורו קשור לתוכניתה של וושינגטון עבור המדינה.
האגפים השמאליים ביותר בתנועת צ׳אווס פירשו את הביקור כבגידה באידיאלים של התנועה, שבשנת 2008, בתקופת נשיאותו של הוגו צ׳אווז, גירשה מהמדינה את השגריר האמריקאי דאז, פטריק דאדי, בליווי הקריאה: ״לכו לעזאזל, יאנקים מזוינים״. אך הביקור גם ממחיש עד כמה רחוק מוכנים מנהיגיה הפרגמטיים של ונצואלה ללכת כדי להישאר בשלטון.
הממשלה הוונצואלנית עשתה כמה ויתורים נוספים לוושינגטון: ביוני 2026 העביר הקונגרס של ונצואלה שינויים במשק החשמל, ובהם רפורמה שפתחה אותו חלקית להשקעות פרטיות. רודריגס גם הסגירה לארצות הברית את אלכס סאאב, שר התעשייה לשעבר ובעל בריתו הקרוב של מדורו.
בתמורה הסירה וושינגטון את הסנקציות האישיות שהוטלו על הנשיאה הזמנית ותמכה בצעדים שנועדו לשקם את כלכלת ונצואלה. בכך היא אותתה על שינוי ניכר לעומת מדיניותה הקודמת. בשעה שהיא מציעה לממשל טראמפ ולמשקיעים זרים תנאים נוחים יותר בענפים אסטרטגיים, ובייחוד בענף הנפט, רודריגס מחזקת את שליטתה במוסדות הכלכליים של ונצואלה ובלוח הזמנים הפוליטי שלה. ההקלה בסנקציות, ההסכמים עם תאגיד שברון, הפתיחה החלקית של ענפי התעשייה הממשלתיים והשינויים המוסדיים, כל אלה התרחשו במקביל לריכוז גובר של כוח בידיה ולאי־ודאות באשר לעתידה הפוליטי של המדינה.
כשנשאלה מתי יתקיימו בחירות בוונצואלה, השיבה הנשיאה בפועל: ״אני לא יודעת, מתישהו״. ובעוד תנועת צ׳אווס השלטת מבססת את קשריה הבלתי צפויים עם וושינגטון, נראה שרודריגס שואפת להוביל בעצמה את השלב החדש, לצד קריאות להשאיר מאחור את השנים הקשות של קודמה.
״התגברו על זה, סלחו לנו וחזרו״, קרא אחיה חורחה רודריגס, נשיא האספה הלאומית, לבני הפזורה הוונצואלית בנאום שנשא בסוף אפריל 2026.
לפי מסמכים פומביים, רודריגס מינתה עורך דין הפועל בקליפורניה לייצג את האינטרסים שלה במגעים עם גורמים רשמיים בארצות הברית. לפי אותו מסמך, עורך הדין עשוי גם לייעץ לה בנוגע למסע בחירות עתידי אפשרי לנשיאות ונצואלה.
מהלך כזה יציב את רודריגס ואת תנועת צ׳אווס בשורה אחת עם תנועות אחרות באמריקה הלטינית שהתבססו בעבר על שלטונו של מנהיג חזק, דוגמת הפרוניזם בארגנטינה. בסופו של דבר, כולן חולקות אותו עיקרון: הכיוון האידיאולוגי של הממשלה עשוי להשתנות עם הזמן. הדבר המכריע הוא שימור השלטון.
הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו כתבות נבחרות ועדכונים בדוא״ל. ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת.