מסעו של ז׳איר בולסונארו מקצין צבא סורר, אל כס הנשיאות והכלא. מי אתה ״טראמפ הברזילאי״? ■ קצין תותחנים שהסתבך עם מפקדיו, חבר קונגרס במשך 27 שנה ונשיא שהפך את ברזיל לזירת עימות פוליטית חריפה: סיפורו של ז'איר בולסונארו נע בין הצבא, הנשיאות, הקורונה, האמזונס והמאבק על תוצאות בחירות 2022. ■ לאחר שאיבד את השלטון, מסלולו הפוליטי התחלף בשורת חקירות, הרשעות ומאסר של 27 שנים ושלושה חודשים.
ב-11 בספטמבר 2025 נסגר אחד המעגלים החריגים ביותר בפוליטיקה הברזילאית המודרנית. זַ'אִיר מֶסִיאַס בּוֹלְסוֹנָארוֹ, מי שכיהן כנשיאה ה-38 של ברזיל, נמצא אשם בידי בית המשפט הפדרלי העליון ונידון ל-27 שנים ושלושה חודשי מאסר בשל מזימת הפיכה שיוחסה לו. עשרות שנים קודם לכן היה קצין תותחנים צעיר שהסתכסך עם הממסד הצבאי; אחר כך חבר מועצת העיר ריו דה ז'ניירו, חבר קונגרס במשך שבע כהונות רצופות, מועמד לנשיאות ששרד דקירה ולבסוף נשיא שהציג את עצמו כמבקש לשנות מן היסוד את הסדר הפוליטי הברזילאי. כעבור שנים ספורות כבר הוגדר סיכון בריחה, ענד אזיק אלקטרוני והתמודד עם מערכת המשפט שאותה תקף במשך שנים.
בולסונארו נולד ב-21 במרץ 1955, גויס לצבא הברזילאי ב-1973 וסיים את האקדמיה הצבאית אגוליאס נגראס ב-1977. ב-1986 כבר התפרסם בעקבות מאמר שבו תקף את שכרם הנמוך של הקצינים, ובעקבותיו נעצר ל-15 יום. הוא עזב את הצבא, נכנס לפוליטיקה המקומית, נבחר ב-1990 לבית הנבחרים והפך במשך 27 שנותיו בקונגרס לדמות המזוהה עם שמרנות לאומית. ב-2018 עלה כמועמד לנשיאות, אימץ קו כלכלי ליברלי ותומך שוק, שרד ניסיון התנקשות ב-6 בספטמבר, סיים ראשון בסיבוב הראשון ב-7 באוקטובר וניצח את פרננדו חדאד בסיבוב השני ב-28 באוקטובר. ארבע שנים אחר כך הפסיד ללואיז אינסיו לולה דה סילבה, ותוצאות הבחירות הפכו לנקודת המוצא לפרק משפטי שהוביל לבסוף להרשעתו.
מילד מסאו פאולו לקצין תותחנים
ז'איר מסיאס בולסונארו נולד בגליסריו שבמדינת סאו פאולו בדרום-מזרח ברזיל, בנם של פֶּרְסִי גֶ'רַלְדוֹ בּוֹלְסוֹנָארוֹ ואוֹלִינְדָה בּוֹנְטוּרִי. משפחתו הייתה בעיקר ממוצא איטלקי, לצד שורשים גרמניים. מצד אביו היה נין למהגרים איטלקים מוונטו ומקלבריה. משפחת סבו מצד אביו הגיעה מאנגווילרה ונטה שבמחוז פדובה. סבא-רבא שלו, ויטוריו בולזונארו, ששמו נכתב במקור באות z, נולד ב-12 באפריל 1878. כשהיה בן עשר היגרו הוריו לברזיל יחד איתו ועם אחיו ג'ובאנה וטרנקווילו. את השורשים הגרמניים ירש מסבו מצד סבתו האבהית, קארל "קרלוס" הינצה, שנולד בהמבורג בסביבות 1876 והיגר לברזיל ב-1883. סבו וסבתו מצד אמו נולדו בלוקה שבטוסקנה ועברו לברזיל בשנות ה-90 של המאה ה-19. אביו מת ב-1995, ואמו אולינדה נפטרה ב-21 בינואר 2022, בגיל 94.
ילדותו של בולסונארו עברה בשורה של מקומות ברחבי סאו פאולו. משפחתו התגוררה בין היתר בריביירה, ז'ונדיאי וסטה באראס, לפני שהתיישבה ב-1966 באלדורדו שבדרום המדינה. שם גדל ז'איר עם חמשת אחיו. אפילו שמו הפרטי נשא סיפור קטן מן התרבות הברזילאית: הוא נקרא על שמו של ז'איר דה רוזה פינטו, כדורגלן פלמיירס שחלק עמו את אותו יום הולדת.
בשנותיו האחרונות בתיכון התקבל בולסונארו לבית הספר המכין לצוערים של הצבא הברזילאי ונכנס אליו ב-1973. שנה לאחר מכן המשיך לאקדמיה הצבאית אגוליאס נגראס, המוסד הצבאי המרכזי של ברזיל, וב-1977 סיים את לימודיו כקצין תותחנים. הוא שירת בקבוצת תותחני השדה התשיעית בניואקה שבמאטו גרוסו דו סול, למד בהמשך בבית הספר לאימון גופני של הצבא בריו דה ז'ניירו ושירת בקבוצת תותחני השדה ה-21 ובקבוצת תותחני השדה המוצנחים השמינית של חטיבת הצנחנים, גם היא בריו.
כבר בתוך המערכת הצבאית התקבלו עליו הערכות שהיו רחוקות מלהיות שגרתיות. מפקדיו תיארו אותו כ"אגרסיבי" ומתחו ביקורת על "שאיפתו המופרזת לרווח כספי וכלכלי". הדברים נקשרו לניסיון שלו לכרות זהב בבאהיה, פעילות שאותה תיאר בולסונארו מאוחר יותר כ"תחביב והיגיינה נפשית". ב-1987 למד בבית הספר לשיפור קצינים והשלים קורס מתקדם בארטילריה, אבל בשלב הזה כבר הפך שמו מוכר מחוץ לבסיסי הצבא.
המאמר, המעצר ופרשת המטענים
הפריצה הראשונה של בולסונארו לתודעה הציבורית התרחשה ב-1986, כאשר פרסם במגזין Veja מאמר שעסק בשכר הנמוך של קציני הצבא. הוא טען שהפיקוד העליון מפטר קצינים בשל קיצוצים תקציביים, ולא בגלל "סטיות התנהגות" כפי שנמסר לתקשורת. המאמר הביא לנזיפה מצד הממונים עליו ולמעצרו למשך 15 יום, אך במקביל העניק לו אהדה בקרב קצינים ונשות אנשי צבא שהיו מאוכזבים מן השלטון האזרחי הדמוקרטי החדש. בולסונארו, שאמור היה להיות עוד קצין בתוך מערכת היררכית נוקשה, הפך לפתע לשם מוכר בחוגים שחשו כי הצבא איבד מכוחו וממעמדו.
באוקטובר 1987 החריפה ההתנגשות. Veja דיווח כי בולסונארו וקצין נוסף תכננו להציב מטענים ביחידות צבאיות בריו דה ז'ניירו. בולסונארו כינה את הטענה "פנטזיה", אך בגיליון הבא פרסם המגזין שרטוטים שלכאורה צוירו על ידו ובהם פורטה התוכנית. מסמכים רשמיים שנחשפו ב-2018 בידי העיתון O Estado de S. Paulo תיארו את ההליך שהתנהל נגדו. ועדת הצדקה צבאית מצאה אותו אשם פה אחד וקבעה כי הוא סובל מ"סטיית אישיות חמורה ועיוות מקצועי", הפגין "חוסר אומץ מוסרי לעזוב את הצבא" ו"שיקר לאורך כל התהליך" כאשר הכחיש קשרים תכופים עם Veja.
אלא שהפרשה לא הסתיימה שם. בית הדין הצבאי העליון בחן את התיק מחדש. הגנרל ששימש כמדווח בתיק הצביע בעד זיכוי, בין היתר משום שבולסונארו כבר נענש בשל המאמר המקורי, משום שלא הייתה עדות ישירה לתוכנית להניח מטענים ומשום שהיו "סתירות עמוקות בארבע הבדיקות הגרפולוגיות". שתיים מהבדיקות לא הצליחו לקבוע כי הוא שצייר את השרטוטים. בסופו של דבר זוכה ברוב של תשעה שופטים מול ארבעה. בדצמבר 1988, זמן קצר לאחר ההכרעה, עזב את הצבא. הוא סיים 15 שנות שירות בדרגת סרן, ופתח בקריירה חדשה שבה המחלוקות לא נעלמו. הן פשוט עברו מן המדים אל הפרלמנט.
הכניסה לפוליטיקה: "זה קרה במקרה"
ב-1988 נבחר בולסונארו למועצת העיר ריו דה ז'ניירו מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, PDC. לפי הביוגרפיה שכתב בנו פלביו, עצם הכניסה לפוליטיקה לא הייתה תוכנית ארוכת שנים. לדבריו, אביו "היה מועמד למועצה משום שבאותו רגע זאת הייתה האפשרות היחידה שהייתה לו להימנע מרדיפה מצד כמה מהממונים עליו. כניסתו לפוליטיקה קרתה במקרה, משום שרצונו היה להמשיך בקריירה הצבאית". כהונתו במועצה נמשכה שנתיים בלבד. הוא תואר כחבר מועצה שקט, דיסקרטי ושמרני, שלא הפגין פעילות רבה, וניצל את תפקידו בעיקר כדי להעניק נראות לנושאים צבאיים, ובהם זכויות פרישה לקצינים לשעבר.
בבחירות לפרלמנט ב-1990 נבחר לראשונה לבית הנבחרים כנציג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. משם החל רצף יוצא דופן באורכו: שבע כהונות רצופות מ-1991 עד 2018. במהלך השנים החליף כמה מפלגות. ב-2014 היה חבר הקונגרס שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר במדינת ריו דה ז'ניירו, 465 אלף קולות. במשך 27 שנותיו בקונגרס הגיש תיקון חוקתי אחד ולפחות 171 הצעות חוק, אך רק שתיים מהן הפכו לחוקים.
גם השנים הארוכות בקונגרס לא היו נקיות ממחלוקות. שמו הופיע ב-"Lista de Furnas", רשימה שעסקה בפרשת שחיתות והלבנת הון הקשורה לחברת החשמל הממשלתית Eletrobras Furnas. הוא קיבל סיוע בדיור המיועד לחברי פרלמנט שאין להם מגורים בבירה ברזיליה אף שהחזיק בדירה בדרום-מערב העיר, ובהמשך הודה שהוא רואה בפרקטיקה הזאת "בלתי מוסרית". הוא הואשם גם בהונאה הקשורה לקצבת דלק. בולסונארו מצדו טען שהוא נרדף בידי מפלגות השמאל, ואמר כי רוב חברי הקונגרס אינם מצביעים לפי תוכן ההצעה אלא "לפי מי המחבר שלה".
בינואר 2018 עזב את המפלגה הנוצרית-חברתית ועבר למפלגה הסוציאל-ליברלית, PSL. לאחר הצטרפותו אימצה המפלגה קו שמרני וימני יותר, ואילו הקבוצה הליברלית-חברתית Livres הודיעה על עזיבתה. מי שבמשך עשרות שנים היה בעיקר חבר קונגרס קולני ושנוי במחלוקת עמד כעת להפוך למועמד בעל סיכוי ממשי לנשיאות.
קמפיין 2018: הדרך אל הנשיאות
ב-22 ביולי 2018 מינתה PSL את בולסונארו למועמד מטעמה לנשיאות. גם מפלגת חידוש העבודה הברזילאית תמכה בו, והקואליציה שלו אימצה את השם "ברזיל מעל הכול, אלוהים מעל כולם". שני הליכים משפטיים ניסו לערער על מועמדותו, אך בית הדין העליון לבחירות דחה אותם, וב-6 באוגוסט הפכה מועמדותו לרשמית. באוגוסט הודיע כי הגנרל בדימוס אנטוניו המילטון מוראו יהיה מועמדו לסגן הנשיא.
בתחילת הקמפיין זיהו פרשנים ניסיון למתן את סגנונו. הוא אימץ טון פחות תוקפני ופחות מתעמת, ובתחום הכלכלי החל לתמוך בהתערבות ממשלתית מצומצמת יותר, שינוי לעומת תקופות שבהן תמך במדיניות פיתוחית יותר. עם זאת, הוא שמר על קו תקיף בענייני פשיעה והמשיך להגן על מה שכינה "ערכי המשפחה המסורתיים". הוא הבטיח להוריד מסים, במיוחד מסים על ירושות ועל עסקים, בניסיון לעודד צמיחה ולהילחם באבטלה. הוא הבטיח גם צעדי צנע, קיצוץ בהוצאה הציבורית, צמצום הממשלה הפדרלית והבירוקרטיה ודה-רגולציה נרחבת, אף שהתקשה לפרט היכן בדיוק יבצע את הקיצוצים.
הבטחות להשבת הביטחון בתקופה שבה שיעורי הפשיעה הגיעו לשיא, יחד עם מסר של מאבק בשחיתות הפוליטית, העניקו לו תמיכה רחבה. באוקטובר הודיע כי הכלכלן הליברלי פאולו גֶדֶס יהיה שר האוצר שלו. ב-9 באוגוסט השתתף בעימות הנשיאותי הראשון של השנה ברשת Rede Bandeirantes, שבוע לאחר מכן בעימות נוסף ב-RedeTV!, וב-28 באוגוסט התראיין ל-Jornal Nacional של Rede Globo, תוכנית הפריים-טיים בעלת שיעורי הצפייה הגבוהים ביותר בברזיל. הוא גם היה המועמד הנשיאותי הראשון שגייס יותר ממיליון ריאל מתרומות הציבור במהלך הקמפיין. ב-59 הימים הראשונים גייס בממוצע 17 אלף ריאל ביום.
מעצרו של לואיז אינסיו לולה דה סילבה באפריל 2018 שינה את המפה הפוליטית, ובולסונארו הפך למוביל בכל הסקרים המרכזיים. בסקר Datafolha מספטמבר הוא הוביל בסיבוב הראשון עם 28 אחוזי תמיכה, אך בתרחישי סיבוב שני הפסיד לז'ראלדו אלקמין, פרננדו חדאד וסירו גומס והשתווה למרינה סילבה. שבוע לפני הבחירות כבר הראה סקר נוסף זינוק משמעותי: 40 אחוזי תמיכה, או 36 אחוזים כאשר נכללו גם מצביעים שהתכוונו להטיל פתק לבן או פסול. חדאד עמד על 25 אחוזים וגומס על 15 אחוזים. לצד הנאומים, אחד מסימני ההיכר החזותיים של בולסונארו בקמפיין היה מחוות האצבעות בצורת אקדח.
הדקירה ששינתה את הקמפיין
ב-6 בספטמבר 2018, במהלך מפגש עם תומכים בעצרת בז'ואיז דה פורה שבמינאס ז'ראיס, נדקר בולסונארו בבטנו. בתחילה אמר בנו פלביו כי פציעותיו שטחיות וכי מצבו משתפר בבית החולים, אך זמן קצר לאחר מכן מסר שהפציעות חמורות מכפי שנראה וכי אביו כנראה לא יוכל לחזור למסע בחירות אישי לפני תום הסיבוב הראשון. פלביו כתב בטוויטר כי הפגיעה הגיעה לחלקים מן הכבד, הריאה והמעי, וכי בולסונארו איבד כמות גדולה של דם. הוא הגיע לבית החולים עם לחץ דם נמוך באופן קיצוני, 100/30 מ"מ כספית, אך התייצב.
רוב המועמדים האחרים לנשיאות והנשיא מישל טמר גינו את התקיפה. למחרת הועבר בולסונארו לבקשת משפחתו לבית החולים הישראלי אלברט איינשטיין בסאו פאולו, והרופאים תיארו את מצבו כ"יציב ביותר". המשטרה עצרה את הדוקר, אדליו ביספו דה אוליביירה, שלפי אנשי הביטחון אמר כי פעל מתוך "שליחות מאלוהים". דה אוליביירה היה חבר במפלגת הסוציאליזם והחירות בין 2007 ל-2014, ובפרסומיו ברשתות החברתיות מתח ביקורת גם על בולסונארו וגם על מישל טמר.
החקירה הראשונית של המשטרה הפדרלית קבעה כי לאדליו לא היה סיוע מארגונים פוליטיים וכי פעל לבדו. חוות דעת רפואית שנערכה במסגרת חקירה שנייה קבעה כי הוא סובל מ"הפרעת הזיה פרנואידית קבועה", מצב שלפי החוק הברזילאי מנע את הטלת האחריות המשפטית הרגילה עליו. במאי 2019 קבע בית משפט פדרלי שהוא אינו כשיר לשאת באחריות, ובולסונארו לא ערער. ב-29 בספטמבר, כמעט חודש לאחר הדקירה, שוחרר מבית החולים וחזר לביתו בריו דה ז'ניירו, אך מצבו מנע ממנו לחזור פיזית למסע הבחירות בסיבוב הראשון.
החקירה הפדרלית הראשונה קבעה שהתוקף פעל לבדו, אך נאמר גם כי היא "משאירה שאלות רבות ללא מענה". בולסונארו טען שלא ראה "כל מאמץ מצד השר לשעבר סרג'יו מורו לפתור את העניין". ז'ואקים דה קרוואלו טען שהמשטרה לא חיפשה מידע שיכול להעיד על מי שעמד מאחורי התקיפה, ואף העלה אפשרות של פגיעה עצמית, שלשם בדיקתה נדרשו לדבריו בדיקה רפואית מומחית ובחינת הרשומות הרפואיות.
בולסונארו אימץ כבר ב-2016 כמוטו אישי את הפסוק יוחנן ח' 32: "האמת תשחרר אתכם". בסוף השבוע שבו השתחרר מבית החולים יצאו אלפים לרחובות בעשרות ערים במחאה נגדו ונגד עמדותיו, כשהם קוראים "Ele não", "לא הוא". במקביל נערכו עצרות תמיכה בו ב-16 מדינות.
הסיבוב הראשון, הנאום החריף והניצחון
ב-7 באוקטובר סיים בולסונארו את הסיבוב הראשון במקום הראשון עם 46 אחוז מן הקולות, 49.2 מיליון מצביעים. מאחר שלא עבר את רף 50 האחוזים, התקדם לסיבוב שני מול פרננדו חדאד שנערך ב-28 באוקטובר. לאחר הסיבוב הראשון נשא בנאום וידאו בפני אלפי תומכים שהתכנסו בשדרת פאוליסטה בסאו פאולו. שם איים לעצור, לטהר או להרוג "אדומים" ו-"petralhas", כינוי גנאי לחברי מפלגת הפועלים, והבטיח להתייחס לתנועות MST ו-MTST כאל "טרוריסטים".
הוא הכריז כי "הפעם, הניקוי יהיה גדול אפילו יותר", וכי אם "האדומים" ירצו להישאר יהיה עליהם לציית לחוק. הוא הוסיף כי "העבריינים האדומים האלה ייאסרו במולדתנו. או שילכו לחו"ל, או שילכו לכלא", ואמר לאנשי מפלגת הפועלים ללכת אל "קצה החוף", משום שיהיה "ניקוי שלא נראה כמותו בתולדות ברזיל". עוזר של בולסונארו הסביר מאוחר יותר כי הביטוי "קצה החוף" התייחס לבסיס חיל הים ברסטינגה דה מרמביה, במדינת ריו דה ז'ניירו, שבו עונו ונרצחו מתנגדי המשטר בתקופת הדיקטטורה הצבאית. הדברים זכו לגינויים נרחבים מצד יריבים, עיתונאים ופוליטיקאים.
ב-28 באוקטובר זכה בולסונארו ב-55.13 אחוזים מן הקולות ונבחר לנשיאה ה-38 של ברזיל. במהלך הקמפיין הזהירו חוקרים מפני השלכות אפשריות של עלייתו על הדמוקרטיה. ההיסטוריון פדריקו פינצ'לשטיין מה-New School כתב כי אוצר המילים שלו מזכיר רטוריקה שנקשרה למדיניות נאצית של רדיפה והפיכת קבוצות לקורבנות, אך הוסיף כי כל עוד הוא מאמין בקיום בחירות עדיין אין לראות בו נאצי, אף שהמצב יכול להשתנות במהירות אם יצבור כוח. הפילוסוף ג'ייסון סטנלי מאוניברסיטת ייל טען כי בולסונארו "משתמש ביותר טקטיקות הקשורות לפשיזם" מדונלד טראמפ. מדען המדינה סטיבן לויצקי מהרווארד הגדיר אותו "בבירור סמכותני", אך לא פשיסט. חששות דומים הושמעו בפורטוגל ובברזיל, ואילו ההיסטוריון המרקסיסט פרי אנדרסון דחה את התוויות "פשיסט" ו"פופוליסט".
נושא נוסף שעורר מחלוקת היה השימוש לכאורה בשיטות תקשורת דיגיטליות בלתי חוקיות מצד כמה מתומכיו הכספיים הבולטים. תחקיר Folha טען כי קבוצת אנשי עסקים ברזילאים מממנת הפצה מסיבית של חדשות כזב על חדאד באמצעות WhatsApp. רשויות הבחירות והמשטרה הפדרלית פתחו בחקירה רשמית, ואילו בולסונארו ובעלי בריתו הכחישו מעורבות פסולה. טאיסה פייז'ו, שהפכה ליועצת בממשלו, הייתה בין מי שנאמר כי קיבלו תשלום על הזנת מידע כוזב לתומכיו.
נשיא ברזיל
ב-1 בינואר 2019 הושבע בולסונארו לנשיאות והחליף את מישל טמר. עוד לפני ההשבעה החל לבנות את הממשלה. הכלכלן פאולו גדס נבחר לשר הכלכלה והאסטרונאוט מרקוס פונטס לשר המדע והטכנולוגיה. בולסונארו אמר תחילה שהקבינט שלו יכלול 15 חברים, אך עם מינויו של ריקרדו סאלס בדצמבר הגיע המספר ל-22. לשם השוואה, בממשלת טמר היו 29 שרים.
הממשלה הראשונית כללה 16 שרים, שני תפקידים בדרגת שר וארבעה מזכירי נשיאות, ובהם ראש הסגל אוניקס לורנזוני. שופט מבצע "שטיפת המכוניות" סרג'יו מורו מונה לשר המשפטים וחברת הקונגרס טרזה כריסטינה לשרת החקלאות. קציני צבא רבים קיבלו תפקידים מרכזיים. בולסונארו הצהיר קודם לכן כי ימנה אנשים לפי כישורים ויכולת מקצועית ולא לפי התאמה אידיאולוגית, אבל שורת מינויים הסתיימה בעימותים אידיאולוגיים עם הנשיא. עד יוני 2020 כבר התפטרו שרי המשפטים והחינוך, מזכיר הממשלה, ראש שירות הדואר ובכירים נוספים.
בחודשים הראשונים התמקד בולסונארו בעיקר בסוגיות פנים וכלכלה, מן הרפורמה במסים ועד שינויים בביטוח הסוציאלי, אך התקשה לפעול מול הקונגרס. ברזיל עדיין התמודדה עם תוצאות המשבר הכלכלי של 2014. הכלכלה התאוששה באיטיות, ואילו שיעור הפשיעה ירד בחדות בשנה הראשונה לנשיאותו. במקביל שלל מסוכנות FUNAI לענייני העמים הילידיים את האחריות לזיהוי ולסימון אדמות ילידיות. הוא טען שבשטחים האלה חיות אוכלוסיות קטנות ומבודדות שעלולות להישלט בידי ארגונים לא ממשלתיים, והציע לשלב אותן בחברה הברזילאית הרחבה. מבקריו הזהירו מפני הטמעה תרבותית כפויה. נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי היה המנהיג הזר הראשון שבולסונארו אירח בביקור ממלכתי בברזיליה.
תשעה ימים לאחר כניסתו לתפקיד הושבע ניקולאס מדורו בוונצואלה לכהונה נוספת על רקע משבר הבחירות במדינה. האספה הלאומית דחתה את התוצאות, ראתה במדורו שליט בלתי לגיטימי לאחר תום כהונתו הראשונה והכריזה על חואן גואידו כנשיא זמני. בולסונארו לא השתתף בהשבעתו של מדורו והכיר בגואידו כמנהיג הלגיטימי של ונצואלה לצד מאקרי ודונלד טראמפ. הוא הצהיר: "נמשיך לעשות כל מה שאפשר כדי להשיב לשם סדר, דמוקרטיה וחירות".
שנה ראשונה והידרדרות בתמיכה
לאחר השנה הראשונה החלה הפופולריות של הנשיא לרדת בהתמדה. סקר Datafolha שפורסם ב-21 במאי 2019 מצא כי 28.6 אחוזים הגדירו את ממשלתו "מצוינת" או "טובה", 31.3 אחוזים "ממוצעת", 36.2 אחוזים "רעה" או "נוראית", ו-3.9 אחוזים לא השיבו. זו הייתה הפעם הראשונה שבה מספר המסתייגים מממשלתו היה גדול ממספר התומכים.
באותה תקופה פיטר את יועצו הבכיר ומזכ"ל הנשיאות גוסטבו ביביאנו לאחר האשמות בהונאת מימון בחירות. המפלגה שאליה השתייכו שניהם הואשמה בהסטת כספי קמפיין ציבוריים למועמדים שלא ניהלו בפועל קמפיין. בנובמבר 2019 עזב בולסונארו את PSL בעקבות סכסוכים עם הנהגתה וניסה להקים מפלגה משלו בשם "הברית למען ברזיל", Aliança pelo Brasil. המיזם לא השיג מספיק חתימות לרישום בבית הדין העליון לבחירות לקראת הבחירות המקומיות של 2020 או הבחירות הכלליות של 2022, ובולסונארו נותר ללא מפלגה עד 2021.
הקורונה: המגפה שהפכה למאבק פוליטי
מגפת הקורונה הייתה לאחד המבחנים המרכזיים של הנשיאות. בולסונארו וממשלו הואשמו בהפחתה בחומרת המשבר גם כאשר מספר הנדבקים בברזיל עלה בקצב חד באמצע 2020. הוא טען כי COVID-19 אינו קטלני יותר מ"שפעת" וכי העדיפות שלו היא התאוששותה הכלכלית של ברזיל ולא המשבר הבריאותי. הוא התנגד לצעדי בידוד, פיטר שני שרי בריאות והמשיך להאשים את יריביו ואת התקשורת בהגזמת האיום, שאותו כינה "פנטזיה" שנוצרה בידי התקשורת. בתחילת 2021 אמנם נראתה התאוששות כלכלית מסוימת, אך היא הייתה איטית ובלתי אחידה והמגפה המשיכה לאיים על הישגיה.
באוגוסט 2020, דווקא בעיצומה של המגפה, התאוששה תמיכתו והגיעה לשיא מאז כניסתו לתפקיד. בנובמבר אמר שלא יתחסן נגד COVID אם יפותח חיסון, אך בהמשך אמר שיתמוך בכל חיסון שרשות הבריאות הברזילאית תמצא בטוח. באותו שידור כינה את מסכות הפנים "הטאבו האחרון שצריך ליפול".
ב-2020 העניק Organized Crime and Corruption Reporting Project, ארגון לא ממשלתי בינלאומי החוקר פשע ושחיתות, לבולסונארו את תואר "איש השנה". הארגון הסביר כי התואר נועד לאדם ש"עשה הכי הרבה בעולם כדי לקדם פעילות פלילית מאורגנת ושחיתות", והסביר את הבחירה בבולסונארו בכך ש"הקיף את עצמו בדמויות מושחתות, השתמש בתעמולה לקידום האג'נדה הפופוליסטית שלו, החליש את מערכת המשפט וניהל מלחמה הרסנית נגד אזור האמזונס שהעשירה כמה מבעלי האדמות הגרועים ביותר במדינה".
בתחילת 2021 ירדה התמיכה בו שוב, בעיקר בשל הטיפול במגפה, מחלוקות סביב החיסונים והמשבר הכלכלי. ימים לאחר שברזיל עקפה את רוסיה והפכה למדינה שנפגעה באופן הקשה ביותר מ-COVID, קיים בולסונארו עצרת פוליטית בברזיליה. תומכיו ואנשי האבטחה שלו עטו מסכות, והוא לא. ביוני 2021 פרצו ברחבי המדינה הפגנות נגד מדיניותו. בסאו פאולו לבדה הוערך כי כמאה אלף בני אדם יצאו לרחובות.
ביולי הסירה YouTube סרטונים של בולסונארו בשל הפצת מידע כוזב על הנגיף. בסך הכול דווח על 15 סרטונים שהוסרו. באחד מהם נראה שר הבריאות לשעבר אדוארדו פזואלו משווה את הנגיף ל-HIV, ובסרטונים אחרים תקף בולסונארו אמצעים כגון מסכות וחיסונים. בסוף יוני כבר החלו יותר אנשי אופוזיציה לקרוא להדחתו בשל הטיפול במגפה והפצת מידע כוזב. מסמך שעליו חתמה האופוזיציה כלל בין השאר טענה כי הוא אחראי למותם של 500 אלף ברזילאים מ-COVID, כי ממשלתו דחתה בגלוי עצות מומחים, ולפחות 20 טענות נוספות.
ביולי 2021 התגאה בולסונארו ברדיו כי ההישג הגדול ביותר של ממשלתו הוא "שנתיים וחצי בלי שחיתות". באותו חודש התפוצצה פרשת "vaccine-gate". לאחר חודשים שבהם נדחו הצעות חיסונים ונוהל משא ומתן על העלויות, הגיעה הממשלה להסכם לרכישת חיסון Covaxin הלא מאושר של חברת Bharat Biotech ההודית במחיר גבוה מאוד. נמצא כי הממשלה שילמה פי עשרה מן הסכום שעליו סיכמה Bharat Biotech, אם כי האי-סדרים לא נמצאו במחיר החיסון עצמו אלא בתשלום של 45 מיליון דולר לחברה בסינגפור. בית המשפט העליון אישר בעקבות זאת חקירה פלילית של הנשיא.
הצבא, מערכת המשפט ואיום "הקרע המוסדי"
במרץ 2021 פיטר בולסונארו את שר ההגנה פרננדו אזבדו א סילבה ומינה במקומו את וולטר סוזה בראגה נטו, שגם הוא, כמו בולסונארו, שיבח את הדיקטטורה הצבאית ששלטה בברזיל בין 1964 ל-1985. ביום שלאחר המינוי התפטרו מפקדי הצבא, חיל האוויר וחיל הים. באפריל אמר הנשיא כי הכוחות המזוינים של ברזיל "ייצאו לרחובות" אם יורה להם לעשות זאת.
באמצע אוגוסט קיימו הכוחות המזוינים מצעד טנקים בן עשר דקות בברזיליה בנוכחות הנשיא. המצעד נערך מדי שנה במשך שלושה עשורים, אך מעולם קודם לכן לא נשלחו טנקים אל הבירה. ההודעה עליו פורסמה יום אחד בלבד מראש, והכלים הצבאיים חלפו ליד בניין הקונגרס שעות לפני שהמחוקקים היו אמורים להצביע על הצעותיו של בולסונארו לשינוי שיטת הבחירות. ההצעות נדחו.
ב-28 ביולי מינה את הסנאטור סירו נוגיירה לראש הסגל, אף ששמו נקשר בפרשת השחיתות של Odebrecht. בתחילת אוגוסט איים בולסונארו להגיב באמצעים בלתי חוקתיים על חקירה בעניין טענותיו חסרות הבסיס בדבר פרצות המאפשרות זיוף במערכת ההצבעה האלקטרונית. את החקירה אישר שופט בית המשפט העליון אלכסנדר דה מוראיס. באמצע החודש כבר הזהיר הנשיא מפני "קרע מוסדי" וקרא לסנאט להעמיד לדין את דה מוראיס ואת שופט בית המשפט העליון לואיס רוברטו ברוסו, שעמד בראש בית הדין לבחירות.
ב-26 באוקטובר 2021 אישרה ועדת סנאט דוח שקרא להעמיד את בולסונארו לדין פלילי, ובין האישומים שהומלצו נכללו גם פשעים נגד האנושות בשל טיפולו במגפה.
בחירות 2022: החזרה אל לולה
החוקה הברזילאית מ-1988 אינה מאפשרת מועמדות עצמאית לנשיאות, ולכן בולסונארו, שנותר ללא מפלגה, החל לחפש מסגרת פוליטית לקראת בחירות 2022. הוא ניהל מגעים עם Progressistas, מפלגה שבה היה חבר בין 1995 ל-2003 ושוב בין 2005 ל-2016, עם המפלגה הנוצרית-חברתית שבה היה חבר בשנים 2016 עד 2018, עם מפלגת העבודה הברזילאית PTB, מפלגת הנשים הברזילאית PMB, Christian Democracy, מפלגת הגיוס הלאומי PMN, Republicans ו-Patriot.
ב-30 בנובמבר 2021 הצטרפו בולסונארו ובנו, הסנאטור פלביו בולסונארו, למפלגה הליברלית PL. פרשנים ראו בכך חיזוק הברית שלו עם ה-Centrão, גוש רחב של מפלגות ללא קו אידיאולוגי עקבי התומכות במחנות שונים תמורת השפעה והטבות פוליטיות. בולסונארו כבר עשה בעבר עסקאות עם הגוש כדי לקבל תמיכה בקונגרס. ב-23 ביוני 2022 הגן על שר החינוך לשעבר מילטון ריביירו לאחר שזה נעצר בחשדות לשחיתות.
בסיבוב הראשון שנערך ב-2 באוקטובר 2022 קיבל לולה 48.43 אחוזים מן הקולות ובולסונארו 43.20 אחוזים. הסיבוב השני, ב-30 באוקטובר, הסתיים בהפסדו של הנשיא המכהן: לואיז אינסיו לולה דה סילבה קיבל 50.9 אחוזים מן הקולות. ב-1 בנובמבר, במסיבת עיתונאים בארמון אלבורדה, לא הכיר בולסונארו במפורש בהפסדו אך אמר כי "יציית לחוקה". את המחאות של תומכיו הגדיר "פרי של זעם ותחושת עוול על הדרך שבה התנהל התהליך האלקטורלי", ובמקביל קרא להם לשמור על שקט ולא לחסום כבישים.
בית המשפט העליון הודיע זמן קצר לאחר הנאום כי עצם אישורו של בולסונארו להעברת השלטון מהווה הכרה בתוצאות. יומיים לאחר שלולה הוכרז כמנצח התאפשרה העברת השלטון. בולסונארו עזב לארצות הברית ב-30 בדצמבר כדי שלא להשתתף בטקס ההשבעה של לולה, וסגן הנשיא המילטון מוראו הפך לנשיא בפועל.
הסרט התיעודי Apocalypse in the Tropics משנת 2024 תיאר את השפעתו המכרעת של הכומר האוונגליסטי סילאס מלאפאיה על בולסונארו, את גיוס התמיכה בו מתוך התנועה האוונגליסטית ואת הדרך שהובילה להפסד בבחירות, למחאות ולניסיון ההתקוממות שבא בעקבותיהן.
8 בינואר 2023: ההסתערות על מוסדות המדינה
יום אחד לפני תום כהונתו הגיע בולסונארו לפלורידה והתגורר במשך כמה חודשים בקיסימי. ב-8 בינואר 2023 הסתערו תומכיו על מבני בית המשפט העליון, הקונגרס הלאומי וארמון הנשיאות פלנלטו בניסיון לעורר הפיכה צבאית ולהשיב אותו לנשיאות. בזמן המהומות האשים הנשיא לולה את בולסונארו במסיבת עיתונאים. בולסונארו גינה את המפגינים בפוסט שפרסם בטוויטר ב-9 בינואר והכחיש אחריות.
בפברואר הודיע כי ישוב לברזיל במרץ, לראשונה מאז יציאתו בדצמבר 2022. הוא נכנס לארצות הברית באמצעות אשרה דיפלומטית שפגה ב-31 בינואר, ומשפחתו הגישה בקשה לאשרות תייר כדי להאריך את שהותה בפלורידה. כשחזר לברזיל במרץ אמר כי בכוונתו לסייע למפלגתו ולהשתתף בקמפיינים של בחירות 2024. ב-14 באפריל הורה השופט אלכסנדר דה מוראיס כי יתייצב לחקירת המשטרה הפדרלית בעניין ההסתערות על הקונגרס.
אולי יעניין אותך
הפסילה, מזימת ההפיכה והדרכונים
ב-30 ביוני 2023 פסל בית הדין העליון לבחירות את בולסונארו מהתמודדות על תפקיד ציבורי עד 2030. ההחלטה נגעה לניסיונותיו לערער את אמינות בחירות 2022 באמצעות טענות בלתי מבוססות לזיוף, וכן לשימוש לרעה בכוחו באמצעות ערוצי התקשורת של הממשלה לצורך קידום הקמפיין והעלאת טענות על הונאה. ההחלטה חלה על בחירות עירוניות, מדינתיות ופדרליות למשך שמונה שנים והתקבלה ברוב של חמישה שופטים מול שניים. בולסונארו הודיע כי בכוונתו לערער.
ב-31 באוקטובר הורשע שוב בבית הדין לבחירות, הפעם בשימוש לרעה בכוח באמצעות ניצול טקס יום העצמאות של ברזיל לקידום מועמדותו, פעולה האסורה בחוק. שר ההגנה לשעבר וולטר בראגה נטו, שהיה בטקס ושימש כמועמד לסגן הנשיא לצדו, הורשע אף הוא ונפסל מהתמודדות לתפקיד ציבורי לשמונה שנים.
ביולי 2024 האשימה המשטרה הפדרלית את בולסונארו בהלבנת הון ובקשר פלילי בפרשה שעסקה ביהלומים לא מוצהרים שקיבל לכאורה מסעודיה בתקופת כהונתו.
בפברואר 2024 פשטה המשטרה הפדרלית על בתיהם של אנשי ממשל לשעבר והורתה לבולסונארו למסור את דרכונו, במסגרת חקירת הטענה שהוא ובעלי בריתו ניסו להפוך את תוצאות בחירות 2022 ולתכנן הפיכה. במרץ פורסמו עדויות של שני בכירים צבאיים. הן הציגו תמונה שלפיה בולסונארו הציג לקציני צבא בכירים תוכנית להפיכה במטרה לבטל את התוצאות ולהישאר בשלטון.
מפקד הצבא לשעבר מרקו אנטוניו פריירה גומס העיד כי הזהיר את בולסונארו שהצבא לא יסבול "שום מעשה של קרע מוסדי" והוסיף כי מעשיו עלולים להביא למעצרו. מפקד חיל האוויר לשעבר קרלוס דה אלמיידה בטיסטה ז'וניור אמר שניסה להניא אותו מ"כל צעד קיצוני", והביע את דעתו כי פריירה גומס מילא תפקיד מכריע במניעת הפעלתו של מסמך משפטי שבולסונארו הציג בכמה פגישות בדצמבר 2022 בניסיון לבטל את תוצאות הבחירות.
בטיסטה ז'וניור הוסיף שמפקד חיל הים דאז, אלמיר גרנייה סנטוס, אמר לבולסונארו שיעמיד את כוחותיו לרשותו. לדבריו, "אם המפקד פריירה גומס היה מסכים, ייתכן שניסיון הפיכה אכן היה מתרחש".
בסוף מרץ 2024 פרסם The New York Times צילומים ממצלמות האבטחה הפנימיות של שגרירות הונגריה בברזיליה. בצילומים נראה בולסונארו מגיע עם עוזריו ומאבטחיו ב-12 בפברואר ועוזב ב-14 בפברואר. הדבר התרחש לאחר שהדרכונים הברזילאי והאיטלקי שלו הוחרמו ונאסר עליו לצאת מן המדינה בשל חקירת מזימת ההפיכה. שגריר הונגריה בברזיל, מיקלוש הלמאי, קיבל את פניו ולפי הדיווח ביקש מעובדי השגרירות המקומיים לעבוד מן הבית באותם ימים.
בית המשפט העליון נתן לבולסונארו 48 שעות להסביר את שהותו בשגרירות והמשטרה הפדרלית פתחה בחקירה. השהייה יכולה הייתה להתפרש כניסיון להימלט מן הדין באמצעות מקלט דיפלומטי, מאחר ששגרירויות נהנות מחסינות והמדינה המארחת אינה יכולה בדרך כלל לאכוף את חוקיה בתוכן ללא רשות. פרשנים ומשתמשי רשת העלו את האפשרות הזאת גם בשל היחסים האישיים בין בולסונארו לראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שניהם פוליטיקאים פופוליסטים מן הימין, ובשל העובדה שהונגריה העניקה בעבר מקלט לראש ממשלת מקדוניה לשעבר ניקולה גרואבסקי. משרד החוץ הברזילאי זימן את הלמאי כדי להסביר את שהותו בת היומיים של בולסונארו.
ב-19 במרץ 2024 האשימה המשטרה הפדרלית את בולסונארו רשמית בהונאה ברישומי חיסוני COVID-19. בנובמבר הוא ו-36 אחרים הואשמו רשמית בתכנון הפיכה, בניסיון לביטול אלים של המשטר הדמוקרטי ובהשתייכות לארגון פלילי. ב-21 בנובמבר הוגש כתב אישום משטרתי נגדו ונגד 36 בני אדם נוספים בקשר לאירועים שלאחר הפסדו בבחירות. נטען כי ידע על תוכנית להתנקש ביורשו לולה ולהפוך את תוצאות הבחירות.
בפברואר 2025 הואשמו בולסונארו ו-33 אחרים בתכנון התנקשויות בלולה ובשופט בית המשפט העליון אלכסנדר דה מוראיס. ב-26 במרץ קבע בית המשפט הפדרלי העליון כי בולסונארו ושבעה ממקורביו יעמדו לדין.
המשפט וההרשעה
משפטם של בולסונארו ו-80 בכירים אחרים החל בברזיליה ב-19 במאי 2025. ב-9 ביולי מתח נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביקורת על ההליך הפלילי נגדו, האשים את ברזיל בכך שאינה שותפת סחר הוגנת וטען שמכס של 50 אחוז עדיין נמוך ממה שנדרש כדי ליצור "מגרש משחקים שווה", אף שלארצות הברית היה עודף מסחרי מול ברזיל. הפרשה עוררה השוואות בין ההליכים הפדרליים נגד טראמפ בפרשת סטורמי דניאלס, מאסרו של לולה, זכאותו של טראמפ לאחר אירועי 6 בינואר בקפיטול האמריקאי ופסילתו של בולסונארו לאחר אירועי 8 בינואר בברזיליה.
הועלתה גם האפשרות שבולסונארו יבקש מקלט מדיני בארצות הברית, במיוחד לאחר שטראמפ הגדיר את ההליכים נגדו "ציד מכשפות". אלא שבולסונארו היה זקוק לאישור מעבר בטוח כדי לעזוב את ברזיל והיה עליו להוכיח רדיפה פוליטית אמינה. ההכרעה הייתה נתונה לרשויות האמריקאיות, והמתיחות הדיפלומטית והגבלות הנסיעה הפכו את האפשרות לבלתי ודאית.
ב-18 ביולי ערכה המשטרה חיפוש נוסף בביתו והורתה לו לענוד אזיק אלקטרוני. ב-4 באוגוסט הושם במעצר בית לאחר שהשתמש בטלפון נייד וניגש לרשתות החברתיות באמצעות בנו אדוארדו, בניגוד להגבלות שהוטלו עליו לפני המשפט. ב-26 באוגוסט הושם תחת מעקב של 24 שעות לאחר שהוגדר "סיכון בריחה". משפטו החל ב-2 בספטמבר.
ב-11 בספטמבר 2025 מצא בית המשפט הפדרלי העליון את בולסונארו אשם וגזר עליו 27 שנים ושלושה חודשי מאסר בגין מזימת ההפיכה. ב-22 בנובמבר הוא נעצר בידי המשטרה הפדרלית והועבר למטה המשטרה בברזיליה לאחר שניסה להסיר את האזיק האלקטרוני ולצאת ממעצר הבית. בולסונארו טען כי סבל מהתמוטטות עצבים ומהזיות בעקבות שינוי בתרופותיו. ב-24 בנובמבר החליט בית המשפט העליון פה אחד להשאירו במעצר משטרתי, ולמחרת דחה את ערעוריו האחרונים, קבע שפסק הדין הפך חלוט והורה להתחיל בריצוי העונש.
ב-19 בדצמבר הותר לו לצאת זמנית כדי לעבור ניתוח בקע. עורכי דינו ביקשו ב-31 בדצמבר להמיר את מאסרו למעצר בית וטענו שקיים "סיכון ממשי להחמרה פתאומית" במצבו הרפואי. ב-1 בינואר 2026 דחה בית המשפט את הבקשה. דה מוראיס קבע כי "לא הייתה החמרה" במצבו. ב-15 בינואר הורה השופט להעביר את בולסונארו לגדוד ה-19 של המשטרה הצבאית במחוז הפדרלי, במתחם הכלא פאפודה, והורה שיוחזק בחדר מסוג "מגורי מדינה", בתנאים משופרים המתאימים למצבו הבריאותי.
ב-13 במרץ 2026 אושפז בולסונארו והועבר לטיפול נמרץ לאחר שחש ברע במהלך הלילה. הוא סבל מסחרחורת, חום גבוה, ירידה בריווי החמצן וצמרמורות, ואובחן עם ברונכופנאומוניה חיידקית. ב-24 במרץ העניק לו דה מוראיס מעצר בית הומניטרי זמני למשך 90 יום ממועד שחרורו מבית החולים. הוא נדרש לענוד אזיק אלקטרוני, נאסר עליו לקבל מבקרים מלבד בני משפחה ועורכי דין ונאסר עליו כל מגע עם טלפונים ניידים או רשתות חברתיות. ב-3 ביולי 2026 האריך דה מוראיס את מעצר הבית ההומניטרי.
בולסונאריזם: עמדותיו הפוליטיות
השקפת עולמו של בולסונארו תוארה כלאומנית ברזילאית, פופוליסטית ימנית ולעיתים כימין קיצוני. תומכיו טענו כי היא קרובה יותר לשמרנות ימנית מסורתית. בסיס התמיכה שלו הורכב בעיקר מבני 34 ומעלה, בני מעמד הביניים העובד והמעמד הבינוני-גבוה, במיוחד בדרום-מזרח המדינה, שמרנים, בעלי השכלה אקדמית, חלק מן המרכז הפוליטי והימין הנוצרי. סקרים הצביעו גם על תמיכה משמעותית בדרום ובמרכז-מערב. מצביעיו נטו להיות גברים ולבנים, והפער המגדרי היה בולט. בשלב מסוים עמד שיעור התמיכה בו בקרב נשים על 18 אחוז בלבד, אם כי ערב בחירות 2018 דווח שהוא עלה ל-27 אחוזים.
בולסונארו התנגד להפלות, התייצב נגד הממסד ותמך בהרחבת הזכות לנשק. הוא התנגד לרוב חוקי הנשק וטען שלאזרחים שומרי חוק יש זכות להגנה עצמית, במיוחד באזורים כפריים. כאשר מספר מקרי הרצח בברזיל הגיע לשיא של 63,880 בשנה, תואר פתרונו כ"אפס סובלנות", הכולל שימוש קטלני יותר מצד המשטרה והקלה בחוקי הנשק כדי שאזרחים יוכלו להתגונן. הוא דחה שוב ושוב טענות שהוא מיזוגן או הומופוב וטען שאינו איש ימין קיצוני אלא פשוט איש ימין.
הוא התנגד לנישואים חד-מיניים, לרגולציה סביבתית, להפלות, להעדפה מתקנת ובמיוחד למכסות גזעיות, להגירה מהאיטי, מאפריקה ומהמזרח התיכון, אוכלוסיות שאותן כינה פעם "פסולת האנושות", לליברליזציה של סמים, לרפורמות קרקע ולחילוניות ברמה הפדרלית. הוא הגן על המשטר הצבאי הברזילאי ותיאר עינויים כ"פרקטיקה לגיטימית", ותמך בניסיון לחוקק מאסר עולם. בתחום הכלכלי תמך בהפרטת חברות ממשלתיות ובמדיניות שוק חופשי, אף שמבקריו טענו שהרקורד שלו לא הוכיח ליברליזם כלכלי עקבי.
ב-2017 אמר לעיתונאי קלאודיו דנטס סקיירה כי עמדותיו בנושאי נשק, הפלות, מגדר וסחר קרובות לאלה של אזרחים אמריקאים מן המרכז והימין, למרות "הטירוף של התקשורת הנוטה שמאלה" נגדו. הוא אמר כי בכוונתו לבטל חלק מחוקי פירוק הנשק, לשפר את הביטחון הציבורי ואת קשרי המסחר עם ארצות הברית, שלדבריו נפגעו בתקופות לולה ודילמה רוסף.
במהלך הקריירה הארוכה שלו נאמרו מפיו אמירות שתוארו כמעליבות, הומופוביות, מסיתות לאלימות, מיזוגניות, סקסיסטיות, גזעניות ואנטי-פליטיות. הוא תמך גם בעונש מוות, האסור לפי חוקת ברזיל מ-1988, ובהתערבות צבאית רדיקלית ואף בהקמת ממשל צבאי.
העיתונאי גלן גרינוולד כינה אותו "נבחר הציבור המיזוגני והשנוא ביותר בעולם הדמוקרטי". News.com.au תהה אם הוא "הפוליטיקאי הדוחה ביותר בעולם". The Economist תיאר אותו כ"רדיקלי", "לאומן דתי", "דמגוג ימני" ו"מתנצל בשם דיקטטורים". פינצ'לשטיין ראה בשילוב שעשה בין אלימות, צנע ורעיונות כלכליים נאו-ליברליים את המנהיג הקרוב ביותר לאוגוסטו פינושה שצמח בדמוקרטיות הצעירות של דרום אמריקה. לאונרדו פונטס מן המרכז הברזילאי לניתוח ותכנון הגדיר את השקפתו הכלכלית "נאו-ליברליזם סמכותני".
במהלך כהונתו הפגין בולסונארו הערצה גלויה לדונלד טראמפ. כבר בקמפיין ראו משקיפים דמיון באידיאולוגיה, בהתקפות החריפות, ברטוריקה המתלהמת ובשימוש ברשתות החברתיות. מכאן צמחו הכינויים "טראמפ הברזילאי" ו"טראמפ של האזורים הטרופיים".
ב-1 במאי 2019 העניק לסופר השמרני ותאורטיקן הקונספירציות מן הימין הקיצוני אולבו דה קרוואלו את עיטור מסדר ריו ברנקו. קרוואלו, שכתב על השמאל הברזילאי וסוגיות עכשוויות, זכה להערצת הנשיא ולעיתים כונה בסרקזם בידי עיתונאים "הגורו" שלו. היחסים לא היו חד-צדדיים: קרוואלו גם מתח ביקורת חריפה על בולסונארו ואף כינה אותו "טיפש".
הדיקטטורה הצבאית כמושא געגועים
אחת העמדות העקביות ביותר של בולסונארו לאורך הקריירה הייתה יחסו החיובי לדיקטטורה הצבאית ששלטה בברזיל מ-1964 עד 1985. ב-1993, שמונה שנים לאחר חזרת הדמוקרטיה, אמר כי המשטר הצבאי "הוביל לברזיל בת-קיימא ומשגשגת יותר". הוא תיאר את התקופה כ"מהוללת" ואמר שבמהלכה נהנתה ברזיל מ-"20 שנים של סדר וקידמה". בדצמבר 2008 ניסח זאת באופן קיצוני במיוחד: "הטעות של הדיקטטורה הייתה שהיא עינתה, אבל לא הרגה".
הערצתו לא הוגבלה לברזיל. הוא שיבח את נשיא פרו אלברטו פוג'ימורי כדוגמה בשל השימוש בהתערבות צבאית ובהפיכה עצמית נגד מערכת המשפט והמחוקקים. בראיון ל-Veja ב-1998 שיבח את הדיקטטורה הצ'יליאנית של אוגוסטו פינושה ואמר שהמשטר, שהרג יותר מ-3,000 אזרחי צ'ילה, "היה צריך להרוג יותר אנשים". ב-1999 אמר שהוגו צ'אבס מייצג "תקווה לאמריקה הלטינית", אמירה שחזרה לרדוף אותו בקמפיין 2018, כאשר הציג עצמו כמתנגד חריף לצ'אביזם. ב-2019, כבר כנשיא, כינה את הדיקטטור הפרגוואי אלפרדו סטרוסנר "בעל חזון" ו"מדינאי", ועורר ביקורת מיידית, בין השאר בשל האשמות רבות בפדופיליה נגד סטרוסנר. הדברים נאמרו בנוכחות נשיא פרגוואי מריו אבדו בניטס, בנו של מזכירו האישי של סטרוסנר, מריו אבדו בניטס האב.
בעת ההצבעה על הדחת הנשיאה דילמה רוסף הקדיש בולסונארו את קולו לזכרו של קולונל בריליאנטה אוסטרה, שהיה סוכן של הדיקטטורה ועמד בראש יחידת העינויים DOI-CODI, שבה לפי הטענה עונתה רוסף. חבר הקונגרס מן השמאל ז'אן וויליס ירק לעברו לאחר הדברים וטען שספג אמירות הומופוביות מבולסונארו ומבעלי בריתו.
בראיון טלוויזיוני בשנות ה-90 אמר בולסונארו כי אם יהיה אי פעם נשיא הוא ינצל את ההזדמנות לסגור את הקונגרס הלאומי וליזום בעצמו הפיכה צבאית. עד 2018 נראה ששינה לפחות את הניסוח הזה ואמר כי הדרך לראשות המדינה צריכה לעבור בבחירות. במרץ 2019, כנשיא, טען כי ההפיכה של 1964 שהפילה את הנשיא ז'ואאו גולאר לא הייתה הפיכה כלל, וכי יש "לציין כראוי" את 31 במרץ, היום שבו הוקם המשטר.
ארצות הברית, ישראל, סין ורוסיה
במהלך קמפיין 2018 הבטיח בולסונארו שינוי משמעותי במדיניות החוץ. הוא טען שמשרד החוץ הברזילאי, Itamaraty, "צריך לשרת את הערכים שתמיד היו מזוהים עם העם הברזילאי", וכי על ברזיל להפסיק "לשבח דיקטטורים" ולתקוף דמוקרטיות כמו ארצות הברית, ישראל ואיטליה. בתחילת 2018 אמר שביקוריו ב"חמש המדינות הדמוקרטיות, ארצות הברית, ישראל, יפן, דרום קוריאה וטייוואן, הראו מי אנחנו ועם מי אנחנו רוצים להתחבר".
כלפי סין הפגין במהלך הקמפיין חשדנות וטען שהיא רוצה "לקנות את ברזיל", למרות שברזיל רשמה ב-2018 עודף מסחרי של 20 מיליארד דולר מול סין, שהייתה אז רק המקור ה-13 בגודלו להשקעות זרות ישירות במדינה. הוא אמר שברצונו להמשיך לעשות עסקים עם הסינים, אך שברזיל צריכה להשיג "עסקאות כלכליות טובות יותר" עם מדינות אחרות וללא "אג'נדה אידיאולוגית". לאחר כניסתו לתפקיד שינה את הטון, ובביקור בבייג'ינג באוקטובר 2019 אמר ששתי המדינות "נולדו ללכת יחד". הוא גם הכריז שברזיל תישאר מחוץ למלחמת הסחר בין סין לארצות הברית. אוליבר סטונקל תיאר בהמשך את התפתחות מדיניות החוץ שלו כמעבר מקו אנטי-סיני לקו אנטי-מערבי. ב-2022 שיבח בולסונארו את תפקיד BRICS במשבר הפיננסי של 2008 וכינה את שיתוף הפעולה של הגוש "גורם של יציבות ושגשוג במצב הבינלאומי".
ישראל הייתה יעד מרכזי עוד לפני כניסתו לתפקיד. בולסונארו אמר שביקורו הבינלאומי הראשון כנשיא יהיה בישראל והצהיר כי "מדינת פלסטין אינה מדינה, ולכן לא צריכה להיות כאן שגרירות", והוסיף: "לא מנהלים משא ומתן עם טרוריסטים". בנימין נתניהו קיבל את ההכרזה בחום ואירח אותו בישראל במרץ 2019, בשבועות האחרונים של קמפיין הבחירות שלו. הליגה הערבית, מנגד, הזהירה שהעמדה עלולה לפגוע ביחסים הדיפלומטיים. בטקס קבלת הפנים בנמל התעופה בן-גוריון, לצד נתניהו, אמר בולסונארו בעברית: "אני אוהב את ישראל".
הוא שיבח גם את טראמפ ואת מדיניות החוץ שלו. בנו אדוארדו הציע שברזיל תתרחק מאיראן, תנתק קשרים עם משטר מדורו בוונצואלה ותעביר את שגרירות ברזיל בישראל לירושלים. בולסונארו לא התחייב לבסוף להעברת השגרירות, ובמקום זאת פתח משרד מסחרי בעיר. אנשי PSL טענו כי בחירתו תשפר באופן דרמטי את יחסי ארצות הברית וברזיל. בעצרת קמפיין במיאמי באוקטובר 2017 הצדיע לדגל האמריקאי והוביל את הקהל בקריאות "USA! USA!". היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון כינה אותו שותף "בעל השקפה דומה" ואת ניצחונו "סימן חיובי" לאמריקה הלטינית.
היחסים עם הנשיא ג'ו ביידן היו מתוחים יותר, ובולסונארו העמיק בהמשך את קשריו עם רוסיה תוך הדגשת נייטרליות ברזיל ביחס לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. בזירה האזורית שיבח את מאוריסיו מאקרי על סיום 12 שנות שלטונם של נסטור וכריסטינה פרננדס דה קירשנר בארגנטינה, שאותו ראה כמקביל לשלטונם של לולה ורוסף. הוא לא תכנן לפרוש מ-Mercosur אך מתח ביקורת על כך שהגוש מעניק לטענתו עדיפות לאידיאולוגיה על פני כלכלה.
כאנטי-קומוניסט מובהק גינה את פידל קסטרו ואת המשטר הקובני. את וינסטון צ'רצ'יל שיבח ואמר שלמד ממנו "פטריוטיות, אהבת המולדת, כבוד לדגל, דבר שאבד בשנים האחרונות כאן בברזיל, וממשל באמצעות דוגמה, במיוחד באותו רגע קשה של מלחמת העולם השנייה". הוא אמר שהוא פתוח לאפשרות של בסיס צבאי אמריקאי בברזיל כדי להתמודד עם השפעה רוסית באזור. במרץ 2019, כשביקש לשכנע את טראמפ לתמוך בחברות ברזיל בנאט"ו, אמר כי "השיחות עם ארצות הברית יתחילו בחודשים הקרובים".
לאחר תמיכה אמריקאית רשמית בהצטרפות ברזיל ל-OECD במאי 2019 אמר כי "כעת כל 36 חברות הארגון תומכות בכניסת המדינה, פרי האמון בברזיל החדשה שנבנית, חופשית, פתוחה והוגנת יותר". באוקטובר 2019, בביקור ממלכתי בסין, הודיע על ביטול הצורך באשרות כניסה לברזיל עבור אזרחי סין והודו. קודם לכן כבר בוטלה חובת האשרה לאזרחי ארצות הברית, קנדה, יפן ואוסטרליה.
האמזונס והאקלים
שיעור כריתת היערות בברזיל עלה ב-72% בתקופת כהונתו של בולסונארו, נתון ששיקף את מקומה המרכזי של פיתוח האמזונס במדיניותו. ברזיל מחזיקה בחלק הגדול ביותר של יער הגשם הטרופי באגן האמזונס. בולסונארו תמך בעסקי החקלאות והתנגד ללחץ חיצוני להגן על היער. הוא הבהיר כי לא יסבול את האג'נדות של ארגונים בינלאומיים ללא מטרות רווח כגון WWF, והתנגד לשטחים השמורים לשבטים ילידיים. יועציו אמרו כי הוא מתכנן להרחיב גם אנרגיה גרעינית והידרואלקטרית באזור.
הוא דחה את הקונצנזוס המדעי בעניין שינוי האקלים ואיים שוב ושוב בקמפיין לפרוש מהסכם פריז. עוד לפני שנכנס לתפקיד נסוגה ברזיל מהצעתה לארח את ועידת האקלים של האו"ם ב-2019. שר החוץ שמינה, ארנסטו אראוז'ו, כינה את ההתחממות הגלובלית מזימה של "מרקסיסטים תרבותיים" וביטל את יחידת שינוי האקלים במשרד. שתי מחלקות במשרד הסביבה שעסקו בשינוי אקלים והפחתתו, וכן מחלקה שטיפלה בכריתת יערות, בוטלו גם הן.
באפריל 2019 ביטל המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע אירוע שנועד לכבד את בולסונארו לאחר ביקורת ציבורית קשה, ובה גם ביקורתו של ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו. הנהלת המוזיאון מסרה כי "מתוך כבוד הדדי לעבודה ולמטרות של הארגונים שלנו, הסכמנו יחד שהמוזיאון אינו המקום האופטימלי לארוחת הגאלה של לשכת המסחר הברזילאית-אמריקאית". האירוע עצמו הועבר למקום אחר ונשאר בתאריך ובשעה המקוריים. בולסונארו תמך גם בפתיחת שמורת Reserva Nacional do Cobre e Associados, Renca, במדינות פארה ואמאפה לכרייה מסחרית.
ביוני 2019, שנתו הראשונה כנשיא, עלה היקף הרס יער האמזונס ב-88 אחוזים לעומת יוני של השנה הקודמת, על פי המכון הלאומי לחקר החלל, INPE. בולסונארו דחה את הנתונים וכינה אותם שקריים. מנהל INPE פוטר לאחר שהגן על הנתונים מול הנשיא. ממשלתו גם צמצמה את פעולות האכיפה נגד כריתה בלתי חוקית, גידול בעלי חיים וכרייה באמזונס. פעולות כמו קנסות, אזהרות והחרמה או השמדה של ציוד בלתי חוקי באזורים מוגנים ירדו ב-20 אחוזים במחצית הראשונה של 2018 בהשוואה למחצית הראשונה של 2017.
הפגיעה באמזונס בתקופתו תוארה בידי קבוצות ילידיות, ארגוני זכויות אדם, פוליטיקאים, חוקרים ועיתונאים כאקוסייד וכג'נוסייד. מנהיגים ילידיים וארגוני זכויות אדם הגישו לבית הדין הפלילי הבינלאומי הודעה לפי סעיף 15 ובה טענות לפשעים נגד האנושות ולרצח עם בשל הפגיעה בעמים ילידיים והרס האמזונס. תלונה נוספת הוגשה בידי מנהיגים ילידיים בטענה לאקוסייד.
דת ומדינה
בולסונארו חבר בכנסייה הקתולית, בעוד אשתו ואחד מבניו הם נוצרים אוונגליסטים, והוא רשום כקתולי גם בבית הדין העליון לבחירות. ב-2016 הוטבל מחדש יחד עם שלושה מבניו, פלביו, קרלוס ואדוארדו, בנהר הירדן בידי איש כנסייה פנטקוסטלית. הסוציולוגית כריסטינה ויטל מן האוניברסיטה הפדרלית פלומיננסה טענה שהמעשה היה יותר מביטוי להמרה לאוונגליזם, ונועד ליצור זהות דתית עמומה שתאפשר למשפחת בולסונארו לפנות לקבוצות מצביעים שונות.
לפי דיווחים, השתתף במשך עשר שנים בכנסייה בפטיסטית. בנאום ב-2017 הצהיר: "אלוהים מעל הכול. אין דבר כזה מדינה חילונית. המדינה היא נוצרית, וכל מיעוט שמתנגד לכך צריך להשתנות, אם הוא יכול". עם זאת, במהלך הסיבוב הראשון של בחירות 2018 שינה את הניסוח ואמר: "נקים ממשלה לכולם, בלי קשר לדת. אפילו לאתאיסטים. כמעט חמישה אחוזים בברזיל הם אתאיסטים, ויש להם אותם צרכים שיש לאחרים".
נשים והעימות עם מריה דו רוזאריו
בראיון ל-Zero Hora ב-2015 טען בולסונארו כי גברים ונשים אינם צריכים לקבל שכר שווה משום שנשים נכנסות להיריון, והוסיף כי חובת חופשת הלידה בתשלום פוגעת בפריון העבודה. בהמשך הכחיש שאמר שנשים צריכות לקבל פחות מגברים וטען שהציג נתונים סטטיסטיים של IBGE. בנאום באפריל 2017 אמר שיש לו חמישה ילדים, שהארבעה הראשונים היו בנים, וכי בילד החמישי "ייצר בת מתוך רגע של חולשה".
עימות מתמשך עם חברת הקונגרס ושרת זכויות האדם לשעבר מריה דו רוזאריו עורר סערה גדולה אף יותר. בדיון בקונגרס אמר בולסונארו שיש לשפוט קטינים כבגירים אם ביצעו פשעים חמורים כגון רצח או אונס. דו רוזאריו כינתה אותו בתגובה "אנס". בולסונארו השיב כי היא "לא שווה אונס, היא מכוערת מאוד". הדברים עוררו גינויים נרחבים.
בספטמבר 2015 הועמד לדין והורשע בבית משפט פדרלי בנזק לא ממוני שנגרם לדו רוזאריו. ביוני 2016 החליט בית המשפט הפדרלי העליון, בעקבות תלונת התובע הכללי, לפתוח נגדו שני הליכים פליליים וקבע כי ייתכן שהסית לאונס ופגע בכבודה של חברת הקונגרס. הוא עמד בפני עונש אפשרי של עד שישה חודשי מאסר וקנס. באוגוסט 2017 אישר בית משפט לערעורים את פסק הדין שחייב אותו לשלם לרוזאריו 10,000 ריאל, סכום שהוערך אז בכ-2,500 דולר. ההליך נדחה לבסוף בידי בית המשפט הפדרלי העליון לאחר שבולסונארו הושבע לנשיא ב-2019 וזכה לחסינות מפני העמדה לדין.
הומוסקסואליות והמאבק סביב "ערכת הגייז"
במאי 2002, לאחר שהנשיא פרננדו אנריקה קרדוזו השתתף באירוע התומך בנישואים חד-מיניים, אמר בולסונארו: "אם אראה שני גברים מתנשקים ברחוב, אכה אותם". בהמשך הגן בפומבי על הכאת ילדים הומואים ואמר שאם ילד "מתחיל להיות קצת הומו" יש להשתמש בשוט כדי לשנות את התנהגותו. הוא השווה זאת להשפעה של חברה המשתמשת בסמים וטען שאם ילד מסתובב עם אדם הומו הוא יהפוך בהכרח להומו.
בראיון ל-Playboy ביוני 2011 אמר כי "לא הייתי מסוגל לאהוב בן הומו", וכי היה מעדיף שבן כזה "ימות בתאונה". באותו חודש אמר ל-Jornal de Notícias כי הומוסקסואליות קשורה לפדופיליה וטען שילדים רבים המאומצים בידי זוגות חד-מיניים יעברו התעללות. הוא התנגד לחקיקה מיוחדת נגד הומופוביה וטען שרוב ההומוסקסואלים נרצחים בידי הסרסורים שלהם בשעות שבהן "אזרחים טובים כבר ישנים".
בסרט התיעודי Out There של השחקן הבריטי סטיבן פריי מ-2013 אמר כי "אף אב לעולם אינו גאה בכך שיש לו בן הומו" וכי "אנחנו הברזילאים לא אוהבים הומוסקסואלים". בראיון וידאו ל-Vice במרץ 2016 שאלה אותו אליוט פייג', שהייתה אז שחקנית לסבית מוצהרת, אם היה צריך להכות אותה בילדותה, בהתייחס לדבריו. בולסונארו השיב: "את מאוד נחמדה. אילו הייתי צוער באקדמיה הצבאית ורואה אותך ברחוב, הייתי שורק לך. בסדר? את יפה מאוד". אחר כך הוסיף כי בשל "הרגלים ליברליים, סמים וגם משום שנשים עובדות", מספר ההומוסקסואלים גדל.
ב-9 בנובמבר 2017 גזר עליו בית המשפט של מדינת ריו דה ז'ניירו קנס של 150 אלף ריאל בשל דברי שנאה שנאמרו בתוכנית Custe o Que Custar ב-2011. הוא אמר שאין "שום סיכון" שייוולד במשפחתו ילד הומו משום שילדיו קיבלו "חינוך טוב". השופטת לוסיאנה טיישיירה קבעה שהוא ניצל לרעה את חופש הביטוי כדי לבצע מעשה פסול ואמרה: "אי אפשר לתקוף ולהשפיל בכוונה, תוך התעלמות מעקרונות השוויון, רק משום שמסתמכים על חופש הביטוי".
כאשר החל להציג את עצמו כמועמד אפשרי לנשיאות בינואר 2016, החל למתן את המסרים. בסרטון שפרסם ב-YouTube אמר שאין לו עניין בהתנהגותם הפרטית של אנשים, ושאם בני אדם בוחרים לחיות עם בני זוג מאותו המין עליהם להיות מאושרים, אך התנגד לכך שילדים יושפעו, לדבריו, מבתי הספר. מאז טען שאין לו דבר נגד הומואים וכי מאבקו הוא נגד "ערכת הגייז" בבתי הספר.
ב-4 באוקטובר 2018 אמר כי כל אדם, לאחר גיל מסוים, אחראי למעשיו ולחייו, אך ילד בן שש אינו במצב כזה. הוא טען שאב אינו רוצה לחזור הביתה ולראות את בנו משחק בבובה בגלל השפעת בית הספר, וסיכם כי "הומוסקסואלים יהיו מאושרים אם אהיה נשיא". באותו חודש, סמוך לסיבוב הראשון, אמר: "נקים ממשלה לכולם. גם להומואים, וחלק מן ההומואים הם אבות, שהם אמהות. זאת עבודה למען כולם". לאחר שנבחר ונשאל ב-Jornal Nacional מה יאמר לאנשים המגלים יחס אלים והומופובי, השיב שאלימות נגד אדם אחר צריכה להיענש לפי החוק, ואם המניע הוא כזה יש אף להחמיר את העונש.
אלימות פוליטית ועינויים
בולסונארו תמך בכמה הזדמנויות באלימות פיזית כאמצעי פוליטי לגיטימי והכרחי. ב-1999, כשהיה בן 44 וחבר בקונגרס, אמר בראיון טלוויזיה שהדרך היחידה "לשנות" את ברזיל היא "להרוג שלושים אלף בני אדם, החל מפרננדו אנריקה קרדוזו", שהיה אז נשיא המדינה. בקמפיין 2018 אמר בעצרת באקרה כי אנשי מפלגת הפועלים המקומיים "יירו". עוזריו טענו שהאמירה הייתה "בדיחה". שבוע לפני הסיבוב השני אמר כי בממשלתו אנשי השמאל ייעצרו, יטוהרו או יישלחו ל"קצה החוף", אותו ביטוי שנקשר לבסיס חיל הים שבו נרצחו מתנגדי הדיקטטורה.
גם ב-1999, בדיון על צ'יקו לופס, נשיא לשעבר של הבנק המרכזי הברזילאי שהשתמש בזכות השתיקה בפני ועדה בקונגרס, הצהיר בולסונארו כי הוא תומך בעינויים במצבים כאלה. כאשר נשאל על הדברים שנים לאחר מכן השיב: "שאל אב של ילד שנחטף מה הוא היה רוצה שיעשו כדי לגלות איפה הילד. צריך לנקוט צעדים אכזריים, שיש מי שמחשיבים לעינויים".
גזע והעדפה מתקנת
לאורך הקריירה נשא בולסונארו שורה של אמירות שתוארו כגזעניות. ב-2011 שאלה אותו הזמרת האפרו-ברזילאית פרטה ז'יל בתוכנית CQC מה יעשה אם לאחד מבניו תהיה בת זוג שחורה. הוא השיב שלא ידון ב"הפקרות" ושאין "סיכון כזה", משום שילדיו "מחונכים היטב". מאוחר יותר טען שהובן לא נכון והכחיש שתמך בגזענות, אף שעמד מאחורי התקפותיו על הומואים.
באירוע במועדון Hebraica בריו דה ז'ניירו ב-2017 הבטיח לבטל את כל השטחים הילידיים ושטחי הקילומבולה בברזיל ואמר שלא יוותר לקבוצות הללו אפילו על "סנטימטר" אחד של אדמה. הוא סיפר שביקר בקילומבו, יישוב שהוקם בידי צאצאי עבדים, ותיאר את התושבים האפרו-ברזילאים כעצלנים ובלתי יצרניים. לדבריו, האדם "הקל ביותר" שפגש שם שקל שבע arrobas, יחידת מידה ברזילאית המשמשת גם לשקילת בקר. הדברים זכו לביקורת כניסיון לדה-הומניזציה של ברזילאים שחורים.
בולסונארו התנגד בתקיפות להעדפה מתקנת וביקר את שיטת המכסות הגזעיות באוניברסיטאות בטענה שהיא מפצלת את החברה ואינה עולה בקנה אחד עם שוויון בין אזרחים. ב-2011 הואשם בגזענות לאחר שהטיל ספק ביכולותיהם של בוגרים שחורים וילידיים שנכנסו לאוניברסיטה באמצעות העדפה מתקנת. הוא אמר שלא היה טס במטוס שמוטס בידי מי שהתקבל באמצעות מכסה גזעית, ולא היה מקבל טיפול כירורגי מרופא שהתקבל כך ללימודי רפואה.
"רק פיקוח נוקשה על הילודה יכול להציל אותנו"
ביולי 2008 עורר סערה נוספת כאשר הציע לספק לאנשים עניים אמצעי מניעה וטען שחלקם חסרי השכלה מכדי להבין חינוך לתכנון המשפחה. הוא אמר שהיה רוצה לראות בברזיל תוכנית לתכנון המשפחה, וטען שאין טעם לדבר על חינוך כאשר רבים מן העניים אינם מוכנים לקבל חינוך ולכן גם לא יחנכו את עצמם. "רק פיקוח נוקשה על הילודה יכול להציל אותנו מכאוס", אמר.
בולסונארו טען שאדם ואישה משכילים לא ירצו בדרך כלל ילד נוסף רק כדי לקבל סיוע ממשלתי, וקרא למדיניות מחמירה יותר לשליטה במה שהגדיר "פיצוץ דמוגרפי". לדבריו, במקום להמשיך להצביע על תוכניות כגון Bolsa Família, הלוואות לעניים ושוברי גז, יש להעמיד אמצעי מניעה לרשות אנשים "שלמרבה הצער הם בורים ואין להם אמצעים לשלוט במספר ילדיהם". הוא הוסיף כי בני המעמד הבינוני-גבוה יכולים לשלוט במספר הילדים שלהם, בעוד העניים אינם עושים זאת.
כחבר קונגרס הגיש שלוש הצעות חוק שנועדו להסיר "כמעט את כל" ההגבלות המשפטיות על עיקור כירורגי באמצעות מערכת הבריאות הציבורית, ובהן הצעה להוריד את גיל המינימום לעיקור ל-21. אף אחת מההצעות לא הובאה להצבעה מוצלחת.
הבחירות והחשד המתמשך בקלפי
עוד לפני בחירות 2022 קידם בולסונארו תאוריות קונספירציה על זיופי בחירות. הוא טען שנעשו ניסיונות לזייף נגדו את בחירות 2018 ואף הטיל ספק בתוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020. כנשיא ערער שוב ושוב על הלגיטימיות של מערכת ההצבעה האלקטרונית וקרא להשתמש בפתקי נייר בבחירות 2022.
הוא אמר שלא יקבל את תוצאות הבחירות אם לא ייושמו הרפורמות שדרש. רוב המומחים לפוליטיקה ברזילאית, ובהם שר ההגנה סלסו אמורים, הטילו ספק בסבירותו של ניסיון הפיכה, וסקרים הצביעו על כך שרק מעטים מתומכי בולסונארו יהיו מוכנים לתמוך בהפיכה. במאי 2022 הזהיר מנהל ה-CIA ויליאם ברנס את הנשיא מפני התקפות נוספות על מערכת הבחירות הברזילאית.
בחירות 2022 נערכו ימים אחדים לאחר הצלחתה של ג'ורג'ה מלוני מן הימין הקיצוני בבחירות באיטליה. פרשנים ציינו כי בולסונארו הצליח בסיבוב הראשון יותר מן הצפוי וכי הצלחת מפלגתו עשויה לרסן את ממשלת לולה במקרה של ניצחון יריבו.
האדם שמאחורי הפוליטיקאי
בולסונארו נישא שלוש פעמים והוא אב לחמישה ילדים. אשתו הראשונה הייתה רוז'ריה ננטס בראגה, ולשניים נולדו שלושה בנים: פלביו, קרלוס ואדוארדו. מנישואיו השניים לאנה כריסטינה ואלה נולד רנאן. ב-2007 נישא בפעם השלישית למישל דה פאולה פירמו ריינלדו, ולשניים נולדה בת, לאורה.
בעת עבודתו בקונגרס העסיק את מישל כמזכירה. בתוך שנתיים קודמה כמה פעמים ושכרה גדל ליותר מפי שלושה. הוא נאלץ לפטר אותה לאחר שבית המשפט הפדרלי העליון קבע שנפוטיזם אינו חוקי במינהל הציבורי. ב-2018 התגוררו בני הזוג בבארה דה טיז'וקה שבריו דה ז'ניירו.
לבולסונארו שלוש נכדות, שתיים מבנו פלביו ואחת מאדוארדו. הוא קתולי. ב-25 באוקטובר 2018 העניק לו רובסון גרייסי חגורה שחורה של כבוד בג'יו-ג'יטסו ברזילאי, אף שבולסונארו מעולם לא התאמן בענף.
בריאותו הפכה לאורך השנים לחלק קבוע בסיפור הציבורי, בין השאר על רקע פציעת הדקירה מ-2018. ב-9 בינואר 2023 נלקח לבית החולים AdventHealth Celebration בשל כאבי בטן. ב-16 בספטמבר 2025 מסר בנו כי הועבר לבית חולים בברזיליה לאחר שחש ברע. למחרת נמסר כי אובחן בשלב מוקדם של סוג של סרטן עור. חודשים לאחר מכן, במרץ 2026, כבר הובילה מחלת הברונכופנאומוניה החיידקית לאשפוז בטיפול נמרץ ולמעבר זמני ממאסר למעצר בית הומניטרי.
מקצין שסירב להיטמע במערכת לנשיא שהמערכת הכריעה
קשה למצוא לאורך חייו הציבוריים של ז'איר בולסונארו תקופה ארוכה של שקט. עוד בצבא עורר את זעמם של מפקדיו, אך במקביל בנה לעצמו קהל של אוהדים. כחבר קונגרס במשך 27 שנה הציג עצמו כאאוטסיידר אף שהיה אחד הפוליטיקאים הוותיקים במדינה. בקמפיין 2018 הצליח להפוך את הרצון בביטחון, את הסלידה משחיתות ואת העוינות כלפי השמאל לכוח אלקטורלי שהביא אותו לארמון הנשיאות.
כהונתו הייתה רצופה עימותים: מול הקונגרס, מול המערכת המשפטית, מול שומרי הסביבה, מול מומחי בריאות בתקופת הקורונה ומול מבקרי יחסו לדיקטטורה הצבאית. כאשר הפסיד ללולה ב-2022, אותו עימות ארוך עם מוסדות המדינה לא נעלם יחד עם הנשיאות. הוא עבר אל בתי המשפט, אל חקירות המשטרה, אל עדויות המפקדים הצבאיים ואל השאלה אם האיש שעלה לשלטון בבחירות היה מוכן גם לקבל את הרגע שבו הבוחרים הוציאו אותו ממנו.
בספטמבר 2025 השיבה מערכת המשפט הברזילאית את תשובתה. האיש שהבטיח ב-2018 "ניקוי שלא נראה כמותו בתולדות ברזיל" נידון בעצמו ל-27 שנים ושלושה חודשים בכלא. כעבור חודשים, מצבו הבריאותי העביר אותו למעצר בית הומניטרי, אך לא שינה את פסק הדין. הקריירה שהחלה באקדמיה צבאית, המשיכה דרך שבע כהונות בקונגרס והגיעה לשיא בארמון הנשיאות הסתיימה, לפחות בשלב הזה, תחת מגבלות של אזיק אלקטרוני, איסור שימוש בטלפון ואיסור גישה לרשתות החברתיות שהיו במשך שנים אחד הכלים המזוהים ביותר עם הפוליטיקה שלו.
מעט פוליטיקאים הצליחו להעמיד זה לצד זה צבא, דת, רשתות חברתיות, הקורונה, האמזונס, טראמפ, לולה ובית המשפט העליון בתוך סיפור חיים אחד. אם הכתבה סייעה לעשות סדר במסלול הזה, שתפו אותה והמשיכו לקרוא באתר על האנשים והרעיונות שעיצבו מערכות פוליטיות הרבה לפני שהפכו לכותרות.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
