רשות מקומית קטנה בפינלנד מצאה דרך יוצאת דופן להתמודד עם מצוקה תקציבית: היא ביטלה שתי משרות ניהול בכירות, חילקה מחדש את תחומי האחריות שלהן והחלה להשתמש בבינה מלאכותית לביצוע חלק מהעבודה המנהלית. התוצאה, לפי מנהלת הרשות, היא חיסכון של כ-150 אלף אירו.
המקרה התרחש בהומפילה, רשות מקומית קטנה באזור קאנטה-המה שבדרום פינלנד. בתחילת 2025 התגוררו בה מעט יותר מ-2,000 תושבים. מדובר ברשות שנוסדה ב-1874 ומשתרעת על שטח של כ-149 קילומטרים רבועים, כאשר העיר הקרובה ביותר אליה היא פורסה, במרחק של כ-21 קילומטרים.
במרכז המהלך עומדת מינה יליקאנֶה, מנהלת הרשות המקומית של הומפילה. היא נכנסה לתפקיד בינואר 2025, לאחר שעבדה כמומחית בכירה במשרד הכלכלה והתעסוקה של פינלנד. מועצת הומפילה בחרה בה לתפקיד בדצמבר 2024.
אלא שכאשר נכנסה לתפקיד, היא קיבלה לידיה רשות שסבלה מקשיים כלכליים משמעותיים. באוגוסט 2025 דווח כי הומפילה צברה גירעון של כ-1.4 מיליון אירו, יותר מ-630 אירו לכל תושב. החוק הפיני מחייב רשויות מקומיות לאזן את תקציבן, ולכן הנהלת הומפילה החלה לבחון דרכים לצמצם את ההוצאות, ובהן גם הפחתת עלויות כוח האדם.
שתי משרות בכירות בוטלו
ב-11 במרץ 2026 אישרה מועצת הומפילה שינוי ארגוני נרחב. במסגרת המהלך בוטלו מחלקת המינהל הכללי והמחלקה הטכנית, וכן בוטלו תפקידי מנהל המינהל ומנהל המחלקה הטכנית.
במסמכים הרשמיים של הרשות נכתב במפורש כי מטרת השינוי הייתה לחזק את יכולתה הכלכלית של הומפילה, לצמצם את שכבות הניהול ולייעל את עבודתה בטווח הארוך. המועצה הסבירה כי מצבה הכלכלי של הרשות חייב צמצום בהוצאות כוח האדם ובמבנה המנהלי, לצד ניצול טוב יותר של שיתוף פעולה אזורי ושל האפשרויות שמציעה הדיגיטציה.
לכן, אומנם שני עובדים "הוחלפו בבינה מלאכותית" אבל זה לא מספר את כל הסיפור. המשרות אכן בוטלו, ושני בעלי התפקידים פוטרו בעקבות ביטולן, אולם העבודה עצמה לא נעלמה. חלק מהמשימות חולקו בין עובדים אחרים ברשות, ואחרות הועברו לאחריותה של יליקאנֶה עצמה, שמשתמשת בכלי בינה מלאכותית כדי לבצע אותן במהירות רבה יותר. לפי הדיווחים בפינלנד, ביטול שתי המשרות איפשר לרשות לחסוך כ-150 אלף אירו.
הבינה המלאכותית כעובד מנהלי
תחומי האחריות של המנהל הטכני חולקו בין כמה עובדים קיימים. לעומת זאת, יליקאנֶה לקחה על עצמה חלק גדול מהעבודה שביצע בעבר מנהל המינהל.
כאן נכנסה הבינה המלאכותית לתמונה. יליקאנֶה משתמשת במערכות בינה מלאכותית לצורך הכנת טיוטות של הצעות החלטה עבור הנהלת הרשות, ניסוח טיוטות חוזים והכנת מסמכים הקשורים להליכי מכרזים. מדובר בדיוק בסוג המטלות שמאפיינות חלק גדול מהעבודה המנהלית ברשויות ציבוריות: איסוף מידע, ארגון חומר, ניסוח מסמכים ראשוניים והכנת טקסטים בהתאם למסגרות קבועות.
אחת הדוגמאות הבולטות הייתה עדכון תקנון המינהל של הומפילה בעקבות המבנה הארגוני החדש. לדברי יליקאנֶה, היא הייתה צריכה להכין נספחים חדשים לתקנון. בעזרת מודל שפה היא השלימה את עבודת הניסוח בתוך יום אחד. ללא הכלי, לדבריה, העבודה הייתה עלולה להימשך לאורך הסתיו כולו אילו הייתה צריכה לבצע אותה לצד יתר משימותיה.
הבינה המלאכותית אינה מקבלת כמובן החלטות שלטוניות בעצמה. האחריות והסמכות נותרות בידי בעלי התפקידים האנושיים. בפועל היא משמשת כאן ככלי להכנת החומר שעליו נשענת העבודה המנהלית, כך שאדם אחד מסוגל לטפל בכמות עבודה שבעבר התחלקה בין כמה בעלי תפקידים.
השימוש בבינה המלאכותית בהומפילה אינו מוגבל למסמכי הנהלה. יליקאנֶה סיפרה כי הרשות משתמשת במערכות מסוג זה גם לצורך הכנת לוחות זמנים בגן הילדים. מדובר בשימוש מסוג שונה מעט: במקום ניסוח טקסט, המערכת מסייעת להתמודד עם בעיית תכנון הכוללת עובדים, משמרות, שעות עבודה וצרכים משתנים.
אולי יעניין אותך
עם זאת, היא הדגישה כי המטרה אינה להחליף מורים או אנשי חינוך. לדבריה, השינוי מתמקד בראש ובראשונה במנגנון המנהלי, בעוד המורים והמטפלים ממשיכים בתפקידיהם. במקרה של הומפילה, הבינה המלאכותית אינה מחליפה את השירותים שהתושבים מקבלים ישירות, אלא משמשת לצמצום כמות העבודה המשרדית הנדרשת מאחורי הקלעים.
ההחלטה הרשמית של מועצת הומפילה מראה שהמהלך היה רחב הרבה יותר מהטמעת תוכנה חדשה. הרשות יצרה מבנה ארגוני חדש שבו הוקמו שתי יחידות מרכזיות. המחלקה לפיתוח הרשות, הכפופה למנהלת הרשות, קיבלה אחריות בין השאר על שיווק, תקשורת, תיירות, תכנון ועל חלק מהמשימות שהיו בעבר בידי המחלקה הטכנית. במקביל הוקמה יחידת שירותי מבנים ותמיכה, שאליה רוכזו משאבי אנוש, ניהול כספים, שירותי מינהל, ניקיון, הסעדה וניהול מבנים.
כלומר, הבינה המלאכותית אינה תחליף ישיר לשני בני אדם במובן הפשוט. חלק מהעבודה חולק מחדש בין עובדים, חלק הועבר למנהלת הרשות, והבינה המלאכותית הפכה לכלי שמאפשר לצוות המצומצם להתמודד עם המטלות שנותרו.
זהו הבדל קטן בניסוח, אבל גדול מבחינת משמעותו. המקרה של הומפילה אינו סיפור על מחשב שקיבל שתי משרות, אלא על ארגון שהחליט שהוא מסוגל להעסיק פחות מנהלים משום שחלק מהמטלות שלהם ניתנות לביצוע מהיר יותר באמצעות אוטומציה.
למה דווקא הומפילה?
גודלה של הומפילה הופך אותה למקרה מעניין במיוחד. בתחילת 2025 מנתה הרשות 2,087 תושבים בלבד. ברשות קטנה כל משרה בכירה מהווה חלק משמעותי יחסית מתקציב כוח האדם, ולכן החיסכון הנובע מביטול שתי משרות ניהול יכול להיות משמעותי הרבה יותר מאשר בעיר גדולה.
עוד לפני השינוי הארגוני דיברה יליקאנֶה בפומבי על הצורך בצעדים חריגים כדי לאזן את תקציב הרשות ולשמור על עצמאותה. בשנת 2025 אף עלתה האפשרות שאם הומפילה לא תצליח לאזן את כלכלתה, היא עלולה למצוא את עצמה תחת פיקוח הדוק יותר של משרד האוצר הפיני ואף לעמוד בעתיד בפני אפשרות של מיזוג עם רשות אחרת. על הרקע הזה, הטמעת הבינה המלאכותית אינה רק ניסוי טכנולוגי. מבחינת הומפילה, היא חלק ממאמץ הישרדות כלכלי.
אבל מה קורה להכנסות ממסים?
דווקא יליקאנֶה עצמה הצביעה על הפרדוקס שטמון במהלך. רשות מקומית יכולה לחסוך כסף כאשר היא מצמצמת את מספר עובדיה, אבל אותם עובדים הם גם תושבים ומשלמי מסים. אם משרה נעלמת לחלוטין, ייתכן שלא יגיע בעתיד עובד חדש עם משפחתו להתגורר באזור, לשלם מסים מקומיים ולצרוך שירותים ולקנות בעסקים מקומיים.
"הבינה המלאכותית שבה אני משתמשת לא משלמת כאן מסים", אמרה יליקאנֶה בריאיון שצוטט בתקשורת הפינית. מבחינתה, זהו נושא שפינלנד כולה תצטרך להתמודד איתו. אם הבינה המלאכותית תאפשר לארגונים ציבוריים ופרטיים להסתדר עם פחות עובדים, היא עשויה מצד אחד לצמצם עלויות ולהגדיל את הפריון, ומצד אחר להשפיע על בסיס המס שממנו ממומנים אותם שירותים ציבוריים.
ניסוי קטן שעשוי לרמוז על שינוי גדול
הומפילה היא יישוב קטן מאוד במונחים אירופיים, ולכן קל להתייחס למקרה שלה כאנקדוטה מקומית. אלא שדווקא בשל גודלה היא עשויה לשמש מעבדה מוקדמת לשינוי רחב יותר בשוק העבודה.
במשך שנים דובר על כך שבינה מלאכותית תשנה עבודות משרדיות. במקרה של הומפילה אפשר כבר לראות כיצד התהליך נראה כאשר הוא מגיע אל מבנה ארגוני אמיתי: לא בהכרח מערכת שמחליפה אדם אחד בלחיצת כפתור, אלא מצב שבו אוטומציה מאפשרת לארגון לוותר על משרות מסוימות, לחלק מחדש את המשימות ולהשאיר פחות אנשים אחראים לכמות גדולה יותר של עבודה.
ההחלטה של הומפילה גם ממחישה שהשאלה החשובה אינה רק "האם בינה מלאכותית יכולה לבצע את העבודה?", אלא אילו חלקים מהעבודה ניתן להעביר למערכת, אילו סמכויות חייבות להישאר בידי אדם, מי נושא באחריות במקרה של טעות ומה קורה לעובדים ולמערכת המיסוי כאשר הצורך בכוח אדם מצטמצם.
לעת עתה, המורים, המטפלים ושאר העובדים המספקים שירותים ישירים לתושבי הומפילה נשארים במקומם. השינוי התרחש בעיקר בדרג המנהלי. אבל אם הניסוי של הומפילה יוכיח את עצמו לאורך זמן, ייתכן שרשויות מקומיות נוספות בפינלנד ומחוצה לה יבחנו מודלים דומים.
וזה אולי החלק המעניין ביותר בסיפור: הומפילה לא מינתה "פקיד רובוטי". היא פשוט גילתה שבעידן של מודלי שפה, חלק מהמנגנון שנדרש בעבר כדי להפעיל רשות מקומית יכול להיות קטן יותר.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
