דגל אתיופיה

דגל אתיופיה מורכב משילוב של הצבעים ירוק, צהוב ואדום שנשא חשיבות סימבולית באתיופיה לפחות מאז ראשית המאה ה-17.

בתקופת ימי הביניים, הסמלים הרשמיים של המדינה היו תופי מלחמה ומטריות אדומות שנישאו על ידי פמליית הקיסר (ה"אטסה"). ה"סנדק עלאמה" (ሰንደቅ ዐላማ – דגל באמהרית) המקורי היה בכלל גלובוס מוזהב עם צלב שקובע על מוט מתכת ועליו נכרכו בדי משי, במבנה שהזכיר את ה"אקווילה" הרומית העתיקה או את ה"טוג" המונגולי-טורקי. בנוסף, צלב התהלוכות שנישא על ידי אריה יהודה שימש כדגל או כסמל של אתיופיה מאז ראשית המאה ה-17 לפחות.

הטריקולור המודרני אומץ לראשונה ב-11 באוקטובר 1897 על ידי הקיסר מנליק השני, כשנה לאחר הניצחון המוחץ של אתיופיה על ממלכת איטליה בקרב עדווה. הקיסר הורה לאחד שלושה דגלים משולשים לכדי דגל מרובע אחד בעל פסים אופקיים. בעיצוב המקורי של מנליק השני, סדר הצבעים מלמעלה למטה היה אדום, צהוב וירוק, ובמרכז הפס הצהוב הופיעה האות הראשונה של שמו באמהרית (האות ም). לאחר מותו של מנליק השני בשנת 1913, האות הוסרה מהדגל.

בשנת 1914, מסיבות שאינן ידועות, סדר הצבעים התהפך: הפס הירוק עבר לחלק העליון, הפס האדום ירד לחלק התחתון, והפס הצהוב נותר במרכזו. צבעים אלו שימשו את האימפריה האתיופית בשנת 1914. הדגל המלכותי הציג לעיתים קרובות את סמל "אריה יהודה", אריה חבוש כתר הנושא צלב, שהוצב במרכז הפס הצהוב של הדגל.

לפני שנת 1996, הדגל החלק (בלא הסמל במרכזו) שימש לרוב כדגל האזרחי. אף על פי שהממשלה השתמשה במספר סמלים שונים מאז שנת 1974, דגלים עם סמלים כמעט ולא נראו בציבור מחוץ לשימוש ממשלתי רשמי, בעוד הדגל החלק נותר נפוץ בהרבה. הדגל החלק שימש גם את ממשלות המעבר.

הדגל הרשמי הנוכחי, המשלב את הסמל המרכזי, אומץ ב-31 באוקטובר 1996. במרוצת השנים, הממשלה הובילה מאמץ מודע להגביר את השימוש בדגל עם הסמל. בשנת 2009 עבר בפרלמנט חוק דגל פדרלי מחמיר, אשר החליף את הצהרת הדגל משנת 1996. חוק זה הפך את הדגל החלק לבלתי חוקי ואסר על שימוש בדגל ללא הסמל הרשמי שלו, איסור על השחתת הדגל באמצעות כתיבה או הצגת סימנים, סמלים ותמונות עליו, ואיסור על ייצור או שימוש בדגל שלא לפי סדר הצבעים, הגודל או הסמל התקניים. מרבית העבירות על חוק הדגל מ-2009 גוררות קנס של 3,000 ביר או מאסר בפועל של עד שנה. עם זאת, העבירה הראשונה ברשימה (שימוש בדגל ללא הסמל הרשמי שלו) זכתה לעונש מוגבר של קנס בגובה 5,000 ביר או מאסר בפועל של עד שנה וחצי. בשל כך, הדגל החלק הוצא מחוץ לחוק על ידי קואליציית השלטון (EPRDF) בשנת 2009, אך הוא עדיין נמצא בשימוש בקרב הקהילות של התפוצה האתיופית (דיאספורה) באירועים קהילתיים, על ידי חלק מקבוצות האופוזיציה לממשלה, במהלך חגים נוצריים אורתודוקסיים אתיופיים, וכסמל המקשר בין כנסיית הטלאהדו האורתודוקסית האתיופית, העם והאומה המאוחדת.

כדי להנציח את אימוץ הדגל המקורי בשנת 1897, אתיופיה חוגגת את "יום הדגל" בכל שנה ביום שני הראשון של חודש טיקמט (לפי לוח השנה האתיופי, חל בספטמבר–אוקטובר).

אלמנטים, צבעים וסמליות

מבנה הדגל מבוסס על שלושה פסים אופקיים שווים (ירוק, צהוב, אדום) ובמרכזו מוטבע סמל הרפובליקה המורכב מפנטגרם מוזהב על גבי דיסק כחול, החופף את הפס העליון והתחתון. מערכת הגוונים הרשמית מוגדרת לפי תקן פנטון (Pantone): ירוק, צהוב, אדום וכחול.

משמעות הצבעים משתנה בהתאם להקשר הפוליטי והדתי:

• ירוק, מייצג פיתוח וצמיחה ומסמל תקווה, או את האדמה ואת הפוריות שלה. לפי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית הוא מסמל את עושר הטבע.
• צהוב, מייצג תקווה, שלום והרמוניה בין הקבוצות האתניות והדתיות השונות באתיופיה. לפי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית הצבע מסמל את הכנסייה ואת השלום.
• אדום, מייצג את הדם שנשפך בהגנה על אתיופיה. לפי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית מסמל אמונה ועוצמה.
• הצבע הכחול (הדיסק במרכז) מסמל ומציין שלום.

• במרכז הדגל מופיע עיגול כחול ועליו כוכב מחומש (פנטגרם) מוזהב. הכוכב מעיד ומסמל את העתיד המזהיר והבהיר של אתיופיה. מהכוכב בוקעות קרני אור צהובות. הקרניים הללו הן שוות מרחק זו מזו והן מייצגות את השוויון המלא בין כל האתיופים, ללא הבדל גזע, אמונה, דת או מין.