בליל ה־13 בינואר 1993, במהלך הפלגה שגרתית בין פולין לשוודיה, פרצה לפתע סערה בים הבלטי שהפכה את מה שהיה אמור להיות מעבר שקט – לקטסטרופה עם 56 הרוגים. טביעת המעבורת יאן הֶוֶולְיוּש היתה טרגדיה ימית קשה שהפכה לאסון הימי הגדול ביותר בהיסטוריה הפולנית בעת שלום.
המסע הקטלני, שבו נלקחו חייהם של 56 בני אדם, חשף שורה של כשלים, החל מליקויי בנייה ותחזוקה רצופים וכלה בהחלטות שנויות במחלוקת של בעלי הספינה ורב החובל. הקריאה לעזרה בלב הסערה, מאמצי החילוץ הנואשים והחקירה שלאחר מכן, חושפים סיפור מטלטל על סכנה, רשלנות ואובדן.
על האונייה
האונייה יאן הֶוֶולְיוּש (Jan Heweliusz), ספינת גלנוע (Roll-on/roll-off), הושקה ב-1977. היא הייתה בבעלות חברת "Polish Ocean Lines" ונוהלה על ידי "יורואפריקה" (Euroafrica). היא פעלה בקו שבין שווינואוישצ'ה, פולין, לאיסטד, שוודיה, והובילה משאיות וקרונות רכבת. במשך 15 שנות פעילותה, האונייה הייתה מעורבת בכמעט 30 תאונות חמורות, כולל כמעט-טביעה ב-1982 ושריפה גדולה ב-1986. לאחר השריפה, "Polish Ocean Lines" הזמינה תיקונים לאונייה, שבמהלכם נוספו כ-70 טון בטון לסיפון הפגוע, מה שיצר בעיות יציבות.
ארבעה ימים לפני האסון, שער הירכתיים של האונייה ניזוק במהלך עגינה באיסטד. בשל כך, רב החובל אנדז'יי אוּלָשֶביץ' ביקש לבטל את הפלגת האונייה ולהוציא אותה מכלל שירות לצורך תיקונים. אולם, בעלי האונייה הורו לצוות לתקן את שער הירכתיים באופן זמני, ולתקן אותו באופן יסודי יותר מאוחר יותר במהלך השבתות מתוכננות. התיקונים הזמניים לשער הירכתיים גרמו לעיכוב של שעתיים ביציאת האונייה.
הטביעה ומאמצי החילוץ
האונייה יצאה לדרכה בשעה 22:30 בערב 13 בינואר 1993, באיחור של שעתיים מלוח הזמנים המתוכנן. היא נשאה 35 נוסעים, 29 אנשי צוות, 28 משאיות ו-10 קרונות רכבת. כל אנשי הצוות היו פולנים. התחזית צפתה מזג אוויר סוער.
"ראשית שמעתי את [רב החובל אוּלָשֶביץ'] קורא בערוץ 16 VHF. הוא אמר שלמעבורת יש נטייה של 30 מעלות והוא משמיע אזעקת נטישת אונייה. 'רדיו רונה' (Rønne Radio) כבר היו בשידור. תחנת החוף קראה ל'יאן הֶוֶולְיוּש, וביקשה את מיקום כלי השיט. התגובה הייתה שהנטייה לצד מגיעה ל-70 מעלות ואז השתרר שקט. בשלב זה, כל תקשורת עם המעבורת נותקה לעד." — אדוארד בייניק, רב החובל של האונייה מיקולאי קופרניק (Mikołaj Kopernik)
בסביבות השעה 02:40 ב-14 בינואר 1993, תנאי מזג האוויר החלו להתדרדר כתוצאה מהסערה "ורנה" ששטפה את הים הבלטי. האונייה חוותה רוחות בעוצמה של 12 בסולם בופור; מהירות הרוח הגיעה ל-160 קמ"ש והגלים הגיעו לגובה של 5 מטרים. בזמן שהאונייה נאבקה על יציבותה, הצוות הוריד את מהירותה, מה שגרם לאובדן יכולת היגוי. בנוסף, בשל רוחות צד חזקות מצד שמאל, הצוות מילא את מכלי הנטל (ballast tanks) בצד שמאל, בניגוד להמלצות תפעוליות, בניסיון להגביר את היציבות.
בסביבות השעה 04:00, רוחות בעוצמה של הוריקן פגעו בצידי האונייה, מה שגרם לה לנטות. רב החובל אוּלָשֶביץ' ניסה לצמצם זאת על ידי הפניית חרטום האונייה לכיוון הרוח, אך ללא הועיל. משב רוח פתאומי פגע בצידה הימני של האונייה, וגרם לנטייה חמורה לצד שמאל, שהוחמרה בשל מכלי הנטל המלאים בצד זה. לאחר מכן נשברו המחברים שאיבטחו את המטען של האונייה.
בשעה 04:30, רב החובל אוּלָשֶביץ' הורה על פינוי האונייה. נוסעים רבים לבשו פיג'מות בלבד בעת שניסו להתפנות, וכמה מהם נזרקו מעבר לדופן על ידי משבי רוח. בשעה 04:36, האונייה שלחה קריאת "מצוקה" (mayday). בשעה 05:12, האונייה התהפכה כ-24 ק"מ מחופי כף ארקונה באי הגרמני ריגן. הניצולים הצהירו שהאונייה התהפכה כה מהר עד שהיה קשה להוריד את סירות ההצלה בזמן.
האונייה יאן שְׁנִיאַדֶצְקִי (Jan Śniadecki), שאמורה הייתה בסופו של דבר להחליף את יאן הֶוֶולְיוּש בקו שווינואוישצ'ה-איסטד, נפרסה במאמץ החילוץ ואליה צורפו מסוקי הצלה מפארוב, ליד שטרלזונד, ומדנמרק. עקב תקשורת שגויה בנוגע למיקום המעבורת, המסוקים לא הגיעו עד כשעה וחצי לאחר הטביעה. טמפרטורת המים הייתה 2°C, מה שגרם למעטים ששהו בסירות ההצלה לסבול מהיפותרמיה. רק תשעה אנשים שרדו, כולם אנשי צוות והם הוטסו לבתי חולים גרמניים כדי לקבל טיפול בהיפותרמיה. בין הנספים, שרובם היו נהגי משאיות, נכללו אזרחים שוודים, אוסטרים, הונגרים, נורבגים וצ'כים. רק 37 גופות אותרו מאז.
החקירה
ראשת הממשלה חנה סוּחוֹצ׳קָה הקימה ועדה לחקירת האסון, אולם חקירת הוועדה הושעתה במרץ 1993 מבלי שהופק דו״ח. לאחר שנים של חקירה, נקבע כי בעלי האונייה שאפשרו ל"יאן הֶוֶולְיוּש" לפעול, חברת "יורואפריקה", היו האחראים לאסון. גם "הרישום הימי הפולני" (Polish Register of Shipping), "המשרד הימי של שצ'צ'ין" (Szczecin Maritime Office), ורב החובל אנדז'יי אוּלָשֶביץ' נמצאו אשמים חלקית. בסך הכל אבדו 56 נפשות באסון: 20 אנשי צוות ו-36 נוסעים. בין ההרוגים היו שני ילדים.
מורשת
בעקבות האסון הוקמה אנדרטה לזכר הקורבנות בבית העלמין המרכזי של שצ'צ'ין ב-2013. ישנה גם אנדרטה בכיכר ריבאקה בשווינואוישצ'ה. פריטים שונים שחולצו מהטרגדיה מוצגים במוזיאון הימי הלאומי של פולין בעיר הנמל גדנסק. בנוסף, בשל עומקה המרבי הרדוד של 24 מטר, "יאן הֶוֶולְיוּש" היא יעד פופולרי לצלילת ספינות טרופות.
טביעת יאן הֶוֶולְיוּש היא בבחינת כתם שחור על ההיסטוריה הימית של פולין. האסון, שאירע בנתיב שיט שגרתי בין פולין לשוודיה, לא היה תוצאה של מזל רע בלבד, אלא שרשרת כשלים שיטתית: מספינה עם עבר עמוס בתאונות וליקויים מבניים (שהוחמרו על ידי תוספת בטון), דרך תיקון זמני ומסוכן של שער הירכתיים רגע לפני ההפלגה, וכלה בהחלטות שגויות של הצוות בלב סערה קשה. הקורבנות הרבים, ובהם נהגים מכל רחבי אירופה, לצד אנשי צוות פולנים, הפכו את "יאן הֶוֶולְיוּש" לסמל לזילות בחיי אדם ולצורך ברגולציה ימית מחמירה. בעוד שאת הטרגדיה עצמה אי אפשר להשיב לאחור, מורשתה חיה וקיימת כאזהרה מפני הסכנות הכרוכות בהתעלמות מליקויים ובדחיית תיקונים קריטיים תחת לחץ כלכלי.
חומר מעשיר לקריאה
למרות היותו האסון הגדול בתולדות ההיסטוריה הימית בפולין, מעטים הספרים שניתן למצוא על הנושא, אם זאת אחד הבולטים שבהם הוא הספר בפולנית ״״ (הווליוש: תעלומת האסון בים הבלטי), שכתב אדם זאדבורני ויצא לאור ב-2024. בספרו, אדם זאדבורני מספר את סיפור האסון הימי החמור ביותר בפולין שלאחר המלחמה: מתוך יותר משישים אנשים על סיפון המעבורת, רק תשעה שרדו – הצוות. בניסיון לקבוע מה קרה, הוא מנפה תיקים ישנים, מחפש מלחים שנותרו בחיים, משוחח עם משפחות הקורבנות ומומחים ואף פונה למקבלי ההחלטות באותה תקופה. הוא מתעניין לא רק במהלך האסון, אותו הוא משחזר כמעט דקה אחר דקה, אלא גם בחקירה הקפדנית ובהיסטוריה הנסתרת של המעבורת. האם זו הייתה הרוח, המצב הטכני הגרוע, טעויות הצוות, או אולי משהו אחר? מדוע החליט הקפטן לטבוע עם ספינתו? מי התעניין יותר מכל בהסתרת האמת? ומדוע כל כך קשה להגיע אליה גם היום?
במאמר Estonia revisited +Learning from the often forgotten Jan Heweliusz disaster, האדריכל הימי, אנדרס ביורקמן (Anders Björkman) שוקל מחדש כמה היבטים טכניים של האסון ומנתח אותם.
"Data collection of last 30 years ship accidents at the Baltic Sea area". Journal of Polish Safety and Reliability Association. by Kołowrocki Krzysztof, Ewa Jakusik and Magda Bogalecka, 2017.
חומר מעשיר לצפייה
טביעת "יאן הֶבֶלְיוּש" היוותה נושא למיני-סדרה של נטפליקס ב-2025, בשם "הֶוֶולְיוּש" (Heweliusz). הסדרה הוכרזה כהפקת סדרת הטלוויזיה הפולנית הגדולה והמורכבת ביותר בשנים האחרונות, הכוללת למעלה מ-120 דמויות ו-3,000 ניצבים.
