מסע היסטורי אל ארבע השנים שעיצבו מחדש את דרום-מזרח אסיה, מהכרזת העצמאות ב-1945 ועד לנסיגת האימפריה ההולנדית.

המהפכה הלאומית האינדונזית הייתה מאבק מזוין ודיפלומטי מורכב בין הרפובליקה של אינדונזיה לבין האימפריה ההולנדית, שהתרחש בין השנים 1945 ל-1949. זהו סיפור על לידתה של אומה מתוך חורבות מלחמת העולם השנייה, שבו שולבו לחימה עקובה מדם, תהפוכות חברתיות פנימיות ולחץ בינלאומי כבד שהביא בסופו של דבר לסיום השלטון הקולוניאלי.

הרקע למהפכה: התעוררות לאומית תחת צל הכיבוש

התנועה לעצמאות אינדונזיה החלה את דרכה כבר ב-20 במאי 1908, יום המצוין עד היום באינדונזיה כ"יום ההתעוררות הלאומית". במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 צמחו תנועות לאומיות כמו "בודי אוטומו", המפלגה הלאומית האינדונזית (PNI), "סרקט איסלאם" והמפלגה הקומוניסטית (PKI). בעוד שחלק מהקבוצות בחרו בשיתוף פעולה עם ה"פולקסראד" (מועצת העם) שהקימו ההולנדים בתקווה לאוטונומיה, אחרות דגלו באי-שיתוף פעולה מוחלט ודרשו עצמאות מלאה וניסו להשיגה בכל דרך.

נקודת המפנה המשמעותית ביותר הייתה כיבוש אינדונזיה על ידי יפן במהלך מלחמת העולם השנייה. במשך שלוש שנים וחצי, היפנים הרסו את התשתית הכלכלית והמנהלית שהקימו ההולנדים. כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלהם, היפנים עודדו רגשות לאומיים אינדונזיים והקימו מוסדות מקומיים שהעלו מנהיגים כמו סוקרנו לקדמת הבמה. ב-7 בספטמבר 1944, כאשר מצבה במלחמה החמיר, הבטיחה יפן עצמאות לאינדונזיה באמצעות ראש הממשלה קויסו, אם כי ללא תאריך יעד רשמי.

הכרזת העצמאות ורוחות המהפכה

כניעתה ללא תנאי של יפן ב-15 באוגוסט 1945 הציתה את השטח. קבוצות של "פמודה" (צעירים אינדונזים רדיקליים) הפעילו לחץ כבד על סוקרנו ועל הטה להכריז על עצמאות. ב-17 באוגוסט 1945 הוכרזה הרפובליקה רשמית. למחרת, הוועדה המכינה לעצמאות אינדונזיה (PPKI) בחרה בסוקרנו לנשיא ובמוחמד הטה לסגן הנשיא. החדשות על ההכרזה התפשטו לאיים המרוחקים רק באמצע ספטמבר, ורבים לא האמינו להן בתחילה. עם זאת, ברגע שהבשורה חלחלה, רגש מהפכני שטף את המדינה. נוצר ואקום שלטוני; הכוחות של בעלות הברית טרם הגיעו, והיפנים נדרשו לשמור על הסדר אך גם להתפרק מנשקם – סתירה שפתרו חלק מהמפקדים היפנים על ידי מסירת נשק ללוחמים אינדונזים.

אולי יעניין אתכם גם

נקמת 47 הרונין: אפוס של כבוד, נאמנות וסמוראים ללא אדון

ארכיאולוגים גילו שרידים של ספינת מלחמה דנית שהוטבעה על ידי נלסון לפני 225 שנים

"האיש שלא היה מעולם": על המבצע ששינה את פני המלחמה

סערה בלב ביירות: על מבצע אביב נעורים

עיניים לשמיים: קווים לדמותו של מודיעין בחלל

אטילה ההוני: סיפורו של "שוט האל"

הידעת? במהלך תקופת ה"ברסיאפ" (Bersiap) ב-1945-1946, נרשמו מקרי אלימות קשים נגד קבוצות שנחשבו ל"חיצוניות", ביניהן הולנדים, אירו-אסיאתים וסינים. ההערכות לגבי מספר ההרוגים בתקופה זו נעות בין 3,500 ל-30,000 איש.

הקמת הממשלה והתארגנות צבאית

בסוף אוגוסט 1945 הוקמה ממשלה מרכזית בג'קרטה שאמצה חוקה שנוסחה עוד בתקופת הכיבוש היפני. הוקמה ועדה לאומית מרכזית (KNIP) לסיוע לנשיא סוקרנו. ב-14 בנובמבר הוקמה ממשלה פרלמנטרית וסוטן שהריר מונה לראש הממשלה הראשון.

הקמת צבא לאומי הייתה אתגר עצום. היפנים פירקו את יחידות ה"פטה" (PETA) וה"היהו" (Heiho), מה שהותיר את הכוחות הרפובליקניים מורכבים מקבוצות צעירים לא מאומנות סביב מנהיגים כריזמטיים. ב-12 בנובמבר 1945, נבחר סודירמן, מורה לשעבר בן 30, למפקד העליון של הצבא האינדונזי החדש.

העימות המזוין: קרב סורבאיה ו"ים האש" של באנדונג

הגעת כוחות בעלות הברית, בעיקר בריטים והודים, עוררה מתחים עזים. הבריטים הגיעו כדי לפנות שבויי מלחמה ולהחזיר את הסדר, אך האינדונזים ראו בהם כלי שרת להחזרת השלטון ההולנדי. ב-30 באוקטובר 1945 נהרג בריגדיר מלאבי הבריטי בסורבאיה במהלך חילופי אש, מה שהוביל לקרב סורבאיה – הקרב העקוב מדם ביותר במהפכה.

הקרב הפך לסמל לאומי של התנגדות. למרות התבוסה הצבאית של הרפובליקנים, העמידה האיתנה שלהם גייסה את תמיכת האומה ומשכה תשומת לב בינלאומית. בהמשך, במרץ 1946, הלוחמים האינדונזים העלו באש את חלקה הדרומי של העיר באנדונג בתגובה לאולטימטום בריטי, אירוע שזכה לכינוי "באנדונג ים של אש".

המאבק הדיפלומטי ו"פעולות השיטור"

בנובמבר 1946 נחתם הסכם לינגג'אטי בתיווך בריטי, במסגרתו הכירה הולנד ברפובליקה כסמכות דה-פקטו על ג'אווה, מדורה וסומטרה. אולם ההסכם קרס במהירות. ביולי 1947 פתחו ההולנדים ב"מבצע מוצר" (Operatie Product), אותו כינו בלשון נקייה "פעולת שיטור", במטרה להשתלט על אזורים כלכליים אסטרטגיים.

התגובה הבינלאומית הייתה קשה. אוסטרליה, הודו, ברית המועצות וארצות הברית תמכו בעניין האינדונזי בנציגויות האו"ם. ב-19 בינואר 1948 נחתם הסכם רנוויל שקבע קו הפסקת אש חדש, "קו ואן מוק", אך המצור הכלכלי ההולנדי על הרפובליקה המשיך לגרום למחסור חמור במזון, תרופות ובגדים.

מבצע עורב ומתקפת 1949

בדצמבר 1948, בייאושם מהמשא ומתן, פתחו ההולנדים במבצע צבאי נוסף – "מבצע עורב" (Operatie Kraai). הם כבשו את הבירה הזמנית יוגיאקרטה ועצרו את הנשיא סוקרנו וסגן הנשיא מוחמד הטה, שהוגלו לאי באנגקה. גנרל סודירמן החולה נמלט והוביל מלחמת גרילה מהכפרים.

ב-1 במרץ 1949 ביצעו כוחות רפובליקניים בפיקודו של לוטננט קולונל סוהארטו מתקפה נועזת על יוגיאקרטה. למרות שהחזיקו בעיר שש שעות בלבד, המתקפה הוכיחה לעולם שהצבא האינדונזי חי ובועט. הלחץ האמריקאי הגיע לשיאו כאשר מזכיר המדינה ג'ורג' מרשל איים להפסיק את כספי "תוכנית מרשל" להולנד אם לא תיסוג מאינדונזיה.

הסדר הריבונות והמורשת

בוועידת השולחן העגול בהאג ב-1949, הסכימה הולנד להכיר בריבונות אינדונזיה. ב-27 בדצמבר 1949 הועברה הריבונות רשמית לרפובליקה של ארצות הברית של אינדונזיה (RUSI). כעבור חצי שנה, המבנה הפדרלי פורק וב-17 באוגוסט 1950 הכריז סוקרנו על אינדונזיה כמדינה ריבונית מאוחדת.

המהפכה גבתה מחיר כבד: בין 97,000 ל-100,000 אינדונזים נהרגו בקרבות, ושבעה מיליון איש נעקרו מבתיהם. היא עיצבה את דמותה של אינדונזיה המודרנית, חיזקה את מעמד הצבא בפוליטיקה והביאה לסיום עידן המלכים המקומיים. רק בעשור האחרון החלה ממשלת הולנד להתנצל רשמית על האלימות הקיצונית והשיטתית שהופעלה במהלך אותן שנים.

ההיסטוריה היא מורה דרך שאין שני לו. רוצים להעמיק עוד ברגעים ששינו את העולם? הצטרפו לקהילת הקוראים שלנו, הירשמו לניוזלטר ושתפו את הכתבה כדי שגם אחרים יכירו את הדרמה של המהפכה האינדונזית.

חומר מעשיר לצפייה

אחת ההפקות המודרניות החשובות על אירועי המהפכה האינדונזית הוא סרט המלחמה ההולנדי ״המזרח״ (De Oost), העלילה מתרחשת במהלך מלחמת העצמאות של אינדונזיה שאחרי מלחמת העולם השנייה, כשחייל הולנדי צעיר מצטרף ליחידת עילית בהנהגת קפטן מסתורי המכונה "הטורקי". כשהלחימה מחריפה, החייל הצעיר מוצא את עצמו מפקפק (ובסופו של דבר קורא תיגר) על האסטרטגיה האכזרית של מפקדו לדיכוי המחתרת האינדונזית.