המין החזק: 10 הנשים המשפיעות ביותר בהיסטוריה

לאורך רוב ההיסטוריה, נשים נאלצו לפעול בתוך מערכות פוליטיות, חברתיות ודתיות שנבנו במידה רבה בידי גברים ולמענם. ובכל זאת, שוב ושוב הופיעו נשים שהצליחו לפרוץ את הגבולות שהוצבו בפניהן ולהשפיע על ממלכות, אימפריות, מלחמות, תרבויות ותהליכים מדיניים בקנה מידה עצום. מחצרות מצרים העתיקה ויוון הקלאסית, דרך סין הקיסרית ואירופה המלוכנית ועד לפוליטיקה המודרנית, עשר הנשים הבאות הותירו חותם שחורג בהרבה מגבולות תקופתן.

נשים שעיצבו גורלות, ממצרים העתיקה ועד ימינו.

ברוב התרבויות נאלצו נשים במשך מאות שנים להישאר בצילם של גברים, והן נדרשו להיאבק ולהשתמש בתחבולות שונות כדי לזכות בחינוך, בהשפעה ובשלטון. רבות הצליחו בכך. אז מי היו עשר הנשים המשפיעות ביותר בהיסטוריה?

חתשפסות

חַתְּשֶׁפְּסוּת

המלכה המצרית העתיקה חַתְּשֶׁפְּסוּת יכולה לטעון לתואר האישה הראשונה בעלת השפעה בקנה מידה עולמי. היא הייתה בתו של פרעה תחותמס הראשון, ולאחר מותו נאלצה להינשא לאחיה למחצה הצעיר תחותמס השני, ששלט במשך כארבע שנים ומת בשנת 1479 לפנה״ס.

מותו של תחותמס השני אפשר לחתשפסות להפוך לעוצרת של יורשו, תחותמס השלישי. לאחר מכן הורחק הפרעה הצעיר מן השלטון, וחתשפסות הפכה לשליטה היחידה של מצרים. היא קיבלה את התואר פרעה, ובטקסים רשמיים הופיעה בזקן טקסי מלאכותי ובבגדי גברים. בתקופת שלטונה שוקמו ערים שנהרסו במהלך פלישת החיקסוס, נבנו מקדשים חדשים, המצרים יצאו למסעות צבאיים בנוביה ובחצי האי סיני, וכן יצאו למשלחת לארץ פונט, ששכנה במזרח אפריקה.

אספסיה

אספסיה

מקום בולט בין הנשים המפורסמות והמשפיעות ביותר של יוון העתיקה תופסת ההטאירה אספסיה (או אַסְפָּאסְיָה), שחיה במאה החמישית לפני הספירה.

היא באה ממשפחה אריסטוקרטית, ניחנה בשכל חד, ידעה לשיר, לרקוד, לנהל שיחה בנושאים שונים והבינה היטב בפוליטיקה. לאחר שעברה ממילטוס לאתונה, אספסיה הקסימה את המדינאי והמצביא הבולט פריקלס. הוא לא עמד בקסמיה של היפה והתגרש מאשתו. לפי אחת הגרסאות, פריקלס דן עם אספסיה בענייני מדינה והתייעץ איתה לעיתים קרובות בסוגיות שונות. האתונאים אף האשימו אותה בפרוץ מלחמות סאמוס והפלופונס. היסטוריונים לא מצאו לכך אישור, אך ברור למדי שלאספסיה הייתה השפעה על הפוליטיקה של אתונה. נוסף על כך, היא ניהלה סלון חברתי שבין מבקריו היו ההוגים המפורסמים סוקרטס ואנכסגורס, וכן ההיסטוריון הרודוטוס.

קלאופטרה

אליזבת׳ טיילור כקלאופטרה, 1963

המלכה האחרונה של מצרים משושלת בית תלמי השפיעה במידה ניכרת על מהלך ההיסטוריה. עלילותיה של קלאופטרה ממשיכות עד היום להסעיר את הדמיון ולעורר ויכוחים.

קלאופטרה שלטה בכמה שפות, הבינה במדעים וידעה כיצד להרשים גברים. בגיל 18 הפכה לשליטה משותפת לצד אחיה תלמי השלושה עשר, שהדיח אותה מן השלטון. לאחר שאספה צבא בסוריה ניסתה קלאופטרה להשיב לעצמה את כס המלוכה. בינתיים פלש לאלכסנדריה צבא רומי בפיקודו של יוליוס קיסר. המצביא הגדול הוציא להורג את תלמי בשל רציחתו של המדינאי הרומי המודח גנאיוס פומפיוס מגנוס ותמך בתביעתה של קלאופטרה לשלטון.

קיסר הוקסם מן המלכה המצרית והזמין אותה לרומא, שם הציב לכבודה פסל מוזהב. לאחר שנרצח בידי מתנקשיו חזרה קלאופטרה למצרים, ועד מהרה מצאה פטרון חדש בדמותו של המצביא הרומי מרקוס אנטוניוס. הברית ביניהם עוררה זעם ברומא. בשנת 30 לפנה״ס כבשו כוחותיו של אוקטביאנוס את מצרים. מרקוס אנטוניוס השליך את עצמו על חרבו, וקלאופטרה, שלא רצתה ליפול בשבי, התאבדה.

וו דזה טיין

ווּ דְזֶה טְייֵן

ווּ דְזֶה טְייֵן הייתה האישה היחידה ששלטה בסין כשהיא נושאת את התואר קיסר. היא שלטה באימפריה הסינית בשנים 690-705.

בתחילה הייתה וו דזה טיין פילגשו של הקיסר טאי דזונג, ולאחר מכן של בנו גאו דזונג, שירש את כס אביו. לאחר שהפכה לאשתו של האחרון, ביססה וו דזה טיין את מעמדה בחצר והחלה לחסל באכזריות את אויביה. לאחר מותו של גאו דזונג הצליחה האלמנה להביא להגלייתו של יורש העצר הבכור והפכה לשליטה בפועל של סין במקום בנה הצעיר. כעבור כמה שנים נטלה לעצמה רשמית את התואר הקיסרי.

תחת הנהגתה הרחיבה המדינה את השפעתה במרכז אסיה ובקוריאה וחיזקה את גבולותיה. וו דזה טיין סייעה להתפשטות הבודהיזם, ארגנה איסוף כספים לבניית מקדשים והכריזה על עצמה כהתגלמותו של מייטריה, הבודהה העתידי. היסטוריונים רבים מסכימים כי אף אישה בתולדות סין לא החזיקה בעוצמה כה אדירה.

ז׳אן ד׳ארק

ז׳אן ד׳ארק

בחייה הקצרים הספיקה איכרה צרפתייה פשוטה למלא תפקיד כמעט מכריע באחד העימותים הצבאיים הידועים ביותר באירופה של ימי הביניים. גם אם לזמן קצר בלבד, ז׳אן ד׳ארק הייתה אישה בעלת השפעה רבה מאוד.

בתחילת המאה ה-15 ספגה צרפת שורה של תבוסות במלחמת מאה השנים נגד אנגליה והייתה על סף אסון, עד שבשנת 1428 הגיעה לחצרו של המלך לעתיד שארל השביעי נערה צעירה בשם ז׳אן. היא טענה כי המלאך מיכאל עצמו, וכן הקדושות קתרינה ומרגריטה, הופיעו בפניה בחזיונות וקראו לה להציל את צרפת. שארל נתן בה אמון ושלח את ז׳אן ד׳ארק בת ה-16 בראש צבא להצלת אורליאן, שהייתה נתונה במצור אנגלי. האויב הובס.

התלהבותה של ז׳אן העלתה את מורל הצרפתים והעניקה להם השראה להמשיך במלחמה שנראתה אבודה. צרפת יצאה ממנה כמנצחת, אך ז׳אן לא זכתה לראות זאת: בשנת 1430 נפלה בשבי, וכעבור שנה נשרפה בידי האנגלים על המוקד ברואן ככופרת. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוכרזה ז׳אן ד׳ארק כקדושה וכפטרונית של צרפת.

יקטרינה השנייה

ויגיליוס אריקסן, "דיוקן יקתרינה השנייה רכובה על סוס." זהו אחד הדיוקנאות האהובים על הקיסרית יקתרינה. ביום ההפיכה היא הניחה אוכף יהלומים על סוסה, לבשה מדי קצין מגדוד משמרות פראובראז'נסקי ונסעה לאורניינבאום כדי לעצור את בעלה השנוא.

בשנת 1745 נישאה הנסיכה הגרמנייה סופיה אוגוסטה פרדריקה מאנהלט-צרבסט ליורש העצר של האימפריה הרוסית, לימים פיוטר השלישי, וקיבלה על עצמה את הנצרות האורתודוקסית בשם יקטרינה. כעבור 17 שנים, בעקבות הפיכת חצר, הפכה יקטרינה עצמה לשליטה ועד מהרה הייתה לאחת הנשים המשפיעות ביותר בתקופתה.

במהלך יותר מ-30 שנות שלטונה ביצעה יקטרינה השנייה חילון של אדמות הכנסייה ורפורמה במחוזות, ארגנה מחדש את הסנאט וחיזקה את הצבא. בתקופתה התרחבו גבולות האימפריה ונפתחו מוסדות חינוך חדשים, ובהם מכון סמולני לבנות האצולה. יקטרינה השנייה התעניינה ברעיונות הנאורות, ניהלה חליפת מכתבים עם וולטר ודידרו, עסקה בכתיבה ובהוצאה לאור, אך לא עודדה מחשבה חופשית ולא שאפה לשינויים רדיקליים בדומה לכמה ממדינות אירופה האחרות.

קראו גם: הנשים שעיצבו את רוסיה המהפכנית: מסופרות ועד לוחמות בחזית | מנהיגים רוסים שבכלל לא היו רוסים

המלכה ויקטוריה

המלכה ויקטוריה

המלכה ויקטוריה, שעלתה לכס המלוכה בשנת 1837, שלטה באימפריה הבריטית כמעט 63 שנה. רק אליזבת השנייה שברה את השיא הזה.

אף שכבר במאה ה-19 היה כוחם של מלכי בריטניה מוגבל למדי, ותפקידם בענייני מדינה רבים היה סמלי בלבד, הצליחה המלכה הצעירה לזכות בפופולריות בקרב העם ובכבוד מצד פוליטיקאים מנוסים. בשנת 1840 נישאה המלכה לבן דודה, הנסיך אלברט. בנישואים המאושרים נולדו תשעה ילדים, שחיזקו את הקשרים השושלתיים באירופה, ובשל כך כונתה ויקטוריה ״סבתה של אירופה״. תקופת שלטונה הארוכה התאפיינה בצמיחה כלכלית מהירה, בהתפתחות מואצת של התעשייה, המדע והתרבות, וכן בהתחזקות העוצמה הבריטית בזירה העולמית. אין פלא שהתקופה הזאת קיבלה במחקר ההיסטורי את השם שהשתרש, התקופה הוויקטוריאנית.

אינדירה גנדי

אינדירה גנדי

אישה זו נאלצה להתמודד עם ניסיונות קשים ביותר, שאותם נשאה בכבוד. אינדירה נהרו נולדה בשנת 1917 למשפחתו של הפוליטיקאי והלוחם הידוע למען עצמאות הודו, ג׳ווהרלל נהרו. משפחתו הייתה נתונה לא פעם לרדיפות, דבר שרק חישל את אופייה של אינדירה. כבר מגיל צעיר נאלצה להתריס נגד הקולוניאליסטים, המוסכמות והמסורות. בשנת 1942 היא לא חששה, בניגוד לאיסורים דתיים, להינשא לפרוז גנדי, שהיה בן לקאסטה אחרת.

בשנת 1947 הפך ג׳ווהרלל נהרו לראש הממשלה הראשון של הודו העצמאית. אינדירה גנדי שימשה כמזכירתו האישית. בשנת 1966 עמדה בראש מפלגת ״הקונגרס הלאומי ההודי״ וקיבלה את תפקיד ראש הממשלה. במהלך שנות שלטונה הצליחה להגיע להישגים בזירה הדיפלומטית ובתחום הכלכלי. גנדי הקדישה תשומת לב מיוחדת לפיתוח החקלאות והתעשייה. בתקופת שלטונה התרחשה המלחמה ההודו-פקיסטנית השלישית, שהסתיימה בניצחונה של הודו.

עד שנת 1984 הצליחה גנדי להביא את הודו אל בין המדינות המובילות באסיה ולבסס את יוקרתה של המדינה בזירה הבינלאומית. רציחתה בידי שומרי ראשה שלה הייתה טרגדיה עבור מיליוני הודים.

מרגרט תאצ׳ר

ת׳אצר

מרגרט תאצ׳ר, שכונתה ״אשת הברזל״, עוררה שנאה אצל אחדים והערצה אצל אחרים, אך כמעט כולם התייחסו אליה בכבוד רב. תאצ׳ר התעניינה בפוליטיקה כבר בצעירותה. בשנת 1946 הפכה ליושבת ראש אגודת המפלגה השמרנית של אוניברסיטת אוקספורד, וכעבור 13 שנה זכתה במושב בבית הנבחרים של הפרלמנט הבריטי.

בשנות ה-70 כיהנה כשרת החינוך והמדע וכמנהיגת האופוזיציה. בשנת 1979 הפכה תאצ׳ר לאישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלת בריטניה. היא יזמה רפורמות כלכליות ופוליטיות שנועדו לצמצם את הרגולציה הממשלתית בתחום הפיננסי ולהפריט חברות ממשלתיות, וכן הגיבה בנחישות לניסיונה של ארגנטינה להשתלט על איי פוקלנד, דבר שהוביל למלחמה בין שתי המדינות.

למרות הביקורת מצד מתנגדיה, שמרה מרגרט תאצ׳ר על תפקיד ראש הממשלה עד שנת 1990, ולאחר שפרשה סופית מן הפוליטיקה הארצית בשנת 1992 עסקה בפעילות ציבורית. בתחילת שנות ה-2000 ראה אור ספרה ״אמנות ניהול המדינה: אסטרטגיות לעולם משתנה״.

אנגלה מרקל

מרקל

פוליטולוגים רבים ואנשים מן השורה מסכימים כי אחת הדמויות הבולטות ביותר בפוליטיקה העולמית בראשית המאה ה-21 היא קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל, שהושוותה לא פעם למרגרט תאצ׳ר.

לאחר נפילת חומת ברלין הצטרפה אנגלה מרקל, ילידת גרמניה המזרחית, למפלגת ״ההתעוררות הדמוקרטית״, שהתמזגה בשנת 1990 עם מפלגת ״האיחוד הנוצרי-דמוקרטי״. כבר כעבור שנה קיבלה אנגלה מרקל בממשלת גרמניה את תפקיד השרה לענייני נשים ונוער, ובשנת 1994 הפכה לשרה להגנת הסביבה. בשנת 2000 עמדה אנגלה מרקל בראש האיחוד הנוצרי-דמוקרטי, וכעבור חמש שנים הפכה לקנצלרית גרמניה. היא נותרה בתפקיד עד סוף שנת 2021 ותרמה תרומה משמעותית לתהליך התרחבותו של האיחוד האירופי ולפיתוח מוסדותיו. במהלך שנות ה-2010 הוכתרה לא פעם לאישה המשפיעה ביותר בעולם.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

דרגו את הכתבה

0

היו הראשונים לדרג

בחרו בין כוכב אחד לחמישה כוכבים.

ללא בינה מלאכותית התוכן בכתבה זו לא נכתב על ידי בינה מלאכותית. הכתבה נכתבה, נערכה ונבדקה על ידי צוות הכותבים של History Is Told. אנו מקפידים על מחקר מעמיק, מקורות אמינים ובקרת איכות קפדנית כדי להבטיח דיוק ואותנטיות מלאה.

הגדרות פרטיות

אפשר לבחור אילו כלים אופציונליים יורשו לפעול. עוגיות הכרחיות נשארות פעילות כדי לאפשר לאתר לפעול באופן תקין.

בחירת קטגוריות פרטיות
עוגיות הכרחיות דרושות לפעילותו התקינה, לאבטחה ולשמירת העדפות הפרטיות.
פעיל תמיד
מאפשרים לנו להבין כיצד משתמשים באתר ולשפר אותו.
זוכרות העדפות ומאפשרות תכונות אופציונליות באתר.
מאפשרים מדידת פרסום והתאמת תוכן שיווקי, כאשר כלים כאלה קיימים באתר.