מספנות TKMS, קיל, גרמניה. 5 באוגוסט 2026. במימיו הקרים של מפרץ קיל, הרחק מעיני הציבור, נחתם פרק דרמטי בתולדות העוצמה הצבאית של ישראל. ללא תרועות המונים, ורק תחת עיניה הפקוחות של סיירת שיטור ימי מקומית, הונף דגל ישראל על תורנה של מכונת המלחמה היקרה ביותר שרכשה ישראל מעודה. יממה לאחר מכן, כבר יצאה אח"י "דרקון" להפלגתה הראשונה, תוך בחינת מערכותיה במהירויות ומצבי תפעול מגוונים, משאירה שובל של מסתורין ועוצמה במים האירופיים.
כלי השייט, השלישי והאחרון בסדרת דולפין 2, נמסר לאחר עיכוב של שנה והוא נושא בחובו טכנולוגיות פריצת דרך, ממדים חסרי תקדים ועלות של כ-550 מיליון אירו ומסירת הצוללת מהווה אבן דרך אסטרטגית המרחיבה את יכולות הפעולה של צה"ל במרחבים מרוחקים.
לידתה של מפלצת ימית
הדרך אל ההפלגה החשאית במפרץ קיל הייתה רצופה בתמורות הנדסיות ואסטרטגיות. בשנת 2018, כאשר פיתוחה של הצוללת המתקדמת היה כמעט מוכן, קיבל חיל הים החלטה דרמטית: לעצור את התהליך. המטרה הייתה לבצע שינוי אסטרטגי ומקצה שיפורים נרחב שכלל החלפת רכיבים מהותיים. תהליך יצירתה של צוללת בסדר גודל כזה דורש אורך רוח: שלב העיצוב והתכנון אורך כשלוש שנים, בעוד שבנייתה בפועל אורכת כשבע שנים. ההחלטה לעצור ולשנות גבתה זמן, וכתוצאה מכך מסירת הצוללת, שתוכננה במקור לשנת 2025, נדחתה בשנה.
שנתיים טרם המסירה בפועל, ב-17 בנובמבר 2024, התכנסה צמרת הביטחון הישראלית במספנות קיל לטקס מתן השם הרשמי. המעמד נערך בנוכחות מפקד זרוע הים, האלוף דָּוִד סַעַר סַלָמָה, סמנכ"ל וראש מנהל הרכש הביטחוני במשרד הביטחון, זאב לַנְדָאוּ, ושגריר ישראל בגרמניה, רוֹן פְּרוֹשׂאור. שם, באותו יום סגרירי, הוענק לכלי העצום שמו הרשמי: אח"י דרקון.
אנטומיה של עוצמה
אח"י דרקון, המצוידת במערכת AIP (דהיינו, Air Independent Propulsion), מערכת המאפשרת טעינת מצברים מתחת לפני המים ושהייה ממושכת במצולות, במה שמבדיל אותה באופן ניכר משתי אחיותיה לסדרת דולפין 2, אח"י "תנין" ואח"י "רהב". בעוד שאורכן של אלו עומד על 68.6 מטרים, אורכה של הדרקון עולה על 70 מטרים (על פי דיווח באתר MarineForum, אורכה עומד על 73 מטרים בדיוק). התארכות זו הופכת אותה לצוללת הגדולה ביותר שנבנתה בגרמניה מאז ימי מלחמת העולם השנייה.
משקלה של הצוללת, העולה על 2,000 טונות, הופך אותה ללא עוררין לצוללת הגדולה והעוצמתית ביותר במזרח התיכון כולו. על פי דיווחים בעיתון הגרמני "דר שפיגל", צוללות הסדרה מסוגלות לשהות מתחת לפני המים במשך 18 ימים ברציפות ולהגיע למהירות מרשימה של 25 קשר (כ-46.3 קילומטרים בשעה).
הגודל החריג הוא לא עניין של אסתטיקה גרידא. הוא מאפשר נשיאת כוח אדם גדול יותר, ציוד מתקדם ואמצעי לחימה בהיקף רחב מבעבר. השינוי החיצוני הבולט ביותר הוא גשר פיקוד מוגדל ומבנה גוף מוארך, המייצרים את הנפח הפנימי הנוסף.
מומחים ואנליסטים בתחום הלחימה התת-ימית מעריכים כי הגדלה זו נועדה להכיל מערכת שיגור אנכית לטילים (VLS). מערכות אלו עשויות לשמש לנשיאת טילי שיוט או טילים בליסטיים, וכן להפעלת כוחות מיוחדים ורחפנים תת-ימיים. עם זאת, משרד הביטחון הישראלי ומספנת טיסנקרופ (TKMS) שומרים על עמימות, נמנעים מלאשר נתונים אלו, ומסתפקים בהגדרה הכללית כי מדובר ב"טכנולוגיות פריצת דרך ומערכות ייחודיות".
חימוש מדור אחר
הצוללת מצוידת במערך שיגור טילים אנכי ולצד המסתורין האופף את המערך הזה, מערכת החימוש הסטנדרטית של הדרקון מטילת אימה בפני עצמה. בחרטומה מותקנים 10 צינורות טורפדו. שישה מתוכם הם בקוטר של 533 מילימטרים, בעוד שארבעה נוספים מתהדרים בקוטר רחב במיוחד של 650 מילימטרים. צינורות רחבים אלו לא מיועדים רק לנשיאת טורפדו כבד, אלא מאפשרים שיגור של ציוד מיוחד, כלי שיט בלתי מאוישים (UUV) ואף משמשים כמעבר בטוח לציוד עבור צוללנים למשימות חשאיות.
אולי יעניין אותך
כלכלה של ביטחון: תלות ושיתוף פעולה
הצוללת תהווה את חוד החנית בשייטת הצוללות, שייטת 7 והצטיידותה של השייטת בצוללת השישית מבית היוצר של TKMS חושפת תמונה מורכבת של כלכלת ביטחון ויחסים בינלאומיים.
כאמור, עלותה של אח"י דרקון מוערכת בכ-550 מיליון אירו, סכום השווה לכ-634 מיליון דולר. זהו סכום עתק המדגיש את תלותה המוחלטת של ישראל בגרמניה בתחום הלחימה התת-ימית. תלות זו, על פי התחזיות, צפויה להימשך אל תוך העשור הקרוב ומהווה עוגן משמעותי במערכת היחסים הביטחונית בין המדינות.
אך המשוואה אינה חד-צדדית.
נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) מצביעים על כך שבין השנים 2021 ל-2025, רכישות נשק גרמניות היוו כ-21% מסך המכירות הביטחוניות של ישראל, מה שמציב את גרמניה במקום השני בטבלת הרוכשות (אחרי הודו עם 29%, ולפני ארה"ב עם 7.8%). עסקת הענק לרכישת מערכת טילי "חץ 3" על ידי גרמניה היא דוגמה מובהקת למגמה הזאת.
מבט אל האופק: סדרת דקר
אח"י דרקון אינה רק החלק החותם של סדרת דולפין 2, אלא מהווה גשר טכנולוגי ורעיוני אל עבר הדור הבא של הצוללות הישראליות – סדרת "דקר". כבר במהלך טקס מתן השם לדרקון בנובמבר 2024, צוינה תחילתו של תהליך בניית צוללות אלו (שהחל בפועל בסוף שנת 2024).
ישראל חתמה על החוזה לייצור סדרת דקר עם טיסנקרופ בשנת 2022, בעלות כוללת המוערכת בכ-3 מיליארד אירו. ממשלת גרמניה צפויה לשאת בנטל של כ-20% מעלות העסקה. תוכנית ההצטיידות קובעת כי החל משנת 2031, יימסרו לישראל שלוש צוללות חדשות בקצב של אחת לכל שנה וחצי. צוללות אלו עתידות להחליף את הדור הוותיק של חיל הים – הצוללות אח"י דולפין, אח"י לוויתן ואח"י תקומה, אשר נכנסו לשירות מבצעי בשנים 1999 ו-2000.
וכך, במפרץ קיל המרוחק, בעודה חותכת את גלי הים תחת דגל כחול לבן, אח"י דרקון תישא על סיפונה לא רק את טובי הלוחמים ומערכות הנשק המתקדמות ביותר שידע המזרח התיכון, אלא גם את הזיכרון של אנשי הדקר ואת ההבטחה כי המעמקים ימשיכו לשמש כמגן הנסתר של ישראל.
ההיסטוריה, נכתבת לעתים במצולות הים, היכן שפלדה קרה פוגשת שקט רועם. אנו מזמינים אתכם להמשיך ולצלול אל תהומות העבר בעמוד הבית שלנו ולהירשם לניוזלטר של HistoryIsTold, כדי לא לפספס את הסיפור הבא בהיסטוריה של ישראל והעולם.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
