תאמל״ק לי
כוחות קרקעיים נרחבים של צה"ל חצו את נהר הליטני וכבשו את מבצר הבופור, במבצע רחב היקף שמטרתו להסיר את האיום הישיר מעל אצבע הגליל ומטולה. • המבצר האסטרטגי, ששימש לאורך עשרות שנים סמל מדמם בזיכרון הישראלי, נכבש מחדש לאחר הכנה מדוקדקת ופעילות משולבת של זרועות היבשה והאוויר.
בסיומו של נוהל קרב סדור ומתקפה מסיבית, רכס הבּוֹפוֹר נכבש מחדש על ידי כוחות צה"ל. הפעילות הצבאית שהחלה לפני מספר ימים הגיעה לשיאה ב־31 במאי 2026, כאשר דובר צה״ל הודיע באופן רשמי כי כוחותיו כבשו את מבצר הבופור שבדרום לבנון.
בהודעה הרשמית שמסר צה"ל צוין כי הכוחות כבר מתבססים במרחב, כחלק ממבצע רחב היקף המתנהל ברכס הבופור ובנחל הַסָּלוּקִי בדרום לבנון. עבור מערכת הביטחון, האזור של הבופור ומצפון לנהר הַלִּיטָנִי נתפס מאז ומעולם כאזור מרכזי וקריטי עבור ארגון הטרור חיזבאללה, בייחוד בכל הנוגע ליכולות השליטה והתצפית שלו על דרום לבנון ועל קו הגבול עם מדינת ישראל.
כדי להבין את גודל השעה, יש להביט על המפה והכוחות הפועלים. המבצע הקרקעי החל ימים ספורים לפני ההכרזה על הכיבוש, כאשר כוחות קרקעיים רבים חצו את נהר הליטני. הכוח הצבאי שהוטל אל המערכה הורכב מחטיבת גולני, חטיבת השריון 7, חטיבת גבעתי, חטיבת האש והיחידה הרב־ממדית. המטרה המרכזית שהוגדרה לחטיבות וליחידות אלו, כלשון צה"ל, הייתה להביא להסרת האיום הישיר על אצבע הגליל ועל מטולה.
מיקום הבופור
המבצר שחולש על פני השטח
מבצר הבופור הוא הרבה יותר מעוד נקודה טופוגרפית פשוטה בדרום לבנון. זהו מבצר צלבני עתיק, הניצב על רכס גבוה ונישא באזור ברך הליטני. מיקומו המיוחד מאפשר לו לחלוש על פני חלקים נרחבים מאוד של דרום לבנון, כמו גם על כל המרחב הגיאוגרפי השוכן ישירות מול אצבע הגליל. מסיבה זו בדיוק, המקום נחשב במשך עשרות שנים לאחת הנקודות האסטרטגיות, הרגישות והטעונות ביותר מבחינתה של מדינת ישראל.
אחרי הכל השליטה הפיזית והטופוגרפית במבצר מאפשרת למי שמחזיק בו ליהנות מתצפית רחבה ועמוקה על כל השטח שמסביב. במערכת הביטחון הישראלית ראו בנקודה זו לאורך השנים נכס אסטרטגי ממשי, שממנו ניתן לנטר איומים, לעקוב אחר תנועות אויב ולהרחיק את הסכנות השונות לעבר יישובי הצפון.
בצה"ל הבהירו כי המבצע לכיבוש הבופור מחדש לא יצא לפועל באופן מקרי או חפוז, אלא אושר בצורה מלאה על ידי הרמטכ"ל. וכבר לקראת היציאה לדרך בוצע נוהל קרב סדור ומקצועי, שכלל הכנה באש והכנות מבצעיות מקדימות שנועדו להכשיר את השטח לקראת הגעת הכוחות הקרקעיים, בהובלתו הישירה של פיקוד הצפון.
הפעילות הצבאית בשטח עצמו מתמקדת בשני יעדים מרכזיים: השגת השליטה המלאה על רכס הבופור ועל מרחב נחל הסלוקי, ובמקביל פגיעה קשה בארגון חיזבאללה והשמדת התשתיות הצבאיות שלו, אשר הוקמו לאורך הרכס לאורך השנים תחת הכוונה איראנית ישירה.
עוד הוסיפו וציינו בגורמי הצבא כי בטרם כניסתם של הכוחות הקרקעיים אל השטח, חיל האוויר תקף באופן מסיבי ואינטנסיבי שורה ארוכה של יעדים השייכים לחיזבאללה. פעולה אווירית זו שולבה יחד עם ירי ארטילרי כבד ומשמעותי וירי שבוצע על ידי טנקים.
כעת, צה"ל פועל סמוך לעיר נַבַּטִיָּה, המהווה מרכז כוח משמעותי ומרכזי של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון. בצבא מדגישים שהכוחות ערוכים ומוכנים להרחיב את המתקפה הזו ככל שיידרש בהמשך הלחימה.
זיכרונות היסטוריים מרצועת הביטחון
כמעט עבור כל ישראלי השם בופור אינו סתם שם של אתר היסטורי; הוא צרוב עמוקות, כפצע כואב ומדמם בזיכרון הישראלי הקולקטיבי.
עד לפרוץ מלחמת לבנון הראשונה, מי שהחזיקו במבצר העתיק היו מחבלי אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין). המחבלים ניצלו באותם ימים את מיקומו הגיאוגרפי הגבוה והאסטרטגי של המבצר על מנת לירות פצצות מרגמה ורקטות קטיושה לעבר יישובי הגליל השונים, ובמקביל כדי לשלוט בתצפית מלאה על צירי תנועה אפשריים שבהם עלה חשש כי צה"ל יבחר לנוע צפונה בעת עימות.
עם פתיחתו של מבצע "שלום הגליל" בשנת 1982, הפך כיבושו של המבצר הצלבני לאחד היעדים הראשונים, המרכזיים והסמליים ביותר של צה"ל במערכה כולה. המשימה המורכבת והמסוכנת הזו הוטלה אז על כתפיהם של לוחמי סיירת גולני. בלילה שבין 6 ל־7 ביוני 1982, התחולל על ההר אחד הקרבות הקשים, המפורסמים והמוכרים ביותר בתולדות צה"ל.
״צה"ל פועל סמוך לנבטיה המהווה מרכז כוח משמעותי של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון, וערוך ומוכן להרחיב את ההתקפה ככל שיידרש.״
הלוחמים נאלצו לטפס אל עבר ראש ההר במסלול ובציר תנועה צר, תלול ומורכב, כשהם נלחמים מטווחים קצרים ביותר פנים אל פנים בתוך תעלות קשר מבוצרות ובתוך ביצורי האויב.
הקרב המפרך אכן הסתיים בסופו של דבר בכיבוש מלא של המבצר העתיק, אך המחיר האנושי ששולם עבורו היה כבד מנשוא. שישה מלוחמי ומפקדי הסיירת קיפחו את חייהם ונפלו בקרב, וביניהם מפקד הסיירת, רב־סרן גּוֹנִי הֶרְנִיק, וסגן אֲבִיקָם שְׁרַף.
לאחר שנסיגת צה"ל התבצעה לקו רצועת הביטחון בשנת 1985, חל שינוי משמעותי בתפקידו המבצעי של הבופור. מנקודת פתיחה שנועדה לצרכים התקפיים, הוא שינה את פניו והפך למוצב קדמי, מבודד ומרוחק בלב השטח של דרום לבנון ובמשך כ־15 שנה ישבו לוחמי צה"ל בתוך המערך המבוצר הזה, כשהם נמצאים תחת אש בלתי פוסקת ומתמשכת מצד כוחות חיזבאללה.
הדרך המובילה אל המוצב זכתה בפי הלוחמים לכינוי המצמרר "ציר הדמים", וזאת בשל מטעני החבלה הרבים וירי הנ"ט שגבו קורבנות רבים מבין החיילים שנעו בו. עבור דור שלם של לוחמים ששירתו בלבנון ועבור בני משפחותיהם, הבופור הפך לסמל המובהק והעוצמתי ביותר של השהייה הממושכת, השוחקת והמדממת של מדינת ישראל ברצועת הביטחון.
לבסוף, הפרק הישראלי הקודם על הרכס נחתם באופן רשמי בלילה שבין 23 ל-24 במאי 2000, עם יציאתו ונסיגתו המלאה של צה"ל מדרום לבנון. באותו לילה היסטורי, פינו כוחות הצבא את המוצב תחת מעטה כבד של חשאיות וסודיות. מיד לאחר שהושלם פינוי החיילים, פוצצו הכוחות את המתחם הצבאי המבוצר שנבנה לאורך השנים סביב המבצר הצלבני. מטרת הפיצוץ המסיבי של התשתיות הייתה ברורה: למנוע מארגון חיזבאללה את היכולת לייצר ולתעד תמונת ניצחון והנפת דגלים במתחם שהיה כה מזוהה עם הלחימה הישראלית. אותה נסיגה סמלית תועדה גם בסרט הקולנוע הידוע ״בופור״ שעובד גם למיני-סדרה עבור ערוץ 2 (היום, ערוץ 12).
כעת, עשרים ושש שנים מאוחר יותר, מעגל היסטורי נוסף נסגר עם שובם של הלוחמים אל הרכס השולט וכיבושו מחדש של מבצר הבופור.
