בשעה שמטוסים חצו שמיים, טילים שוגרו וערי מפתח כמו תבריז וטהרן באיראן הותקפו, התנהלה במקביל מערכה אחרת, שקטה בהרבה. לא היו בה מסיבות עיתונאים, לא הודעות רשמיות ולא תמונות שפורסמו לציבור. את מקומם של כל אלה תפסו אתרים חשאיים, יחידות מיוחדות ואנשי מודיעין שפעלו הרחק מעיני הציבור.

לפי ארבעה מקורות שהיו מעורים בפרטים, ישראל פרסה במהלך המלחמה עם איראן יחידות צבאיות ומודיעיניות עילית באזרבייג'ן כחלק ממערך רחב של אתרים חשאיים ברחבי המזרח התיכון שנועדו לאפשר ולתמוך בפעולות נגד איראן. הפריסה הזו, שנחשפה לראשונה על ידי CNN, הייתה חלק ממערך רחב בהרבה, שהציב כוחות ישראליים סביב איראן מדרום, ממערב ומצפון, והעניק לצה"ל יכולת פעולה חסרת תקדים בעומק השטח האיראני.

הכוחות החשאיים בדרום אזרבייג'ן

לפי שניים מהמקורות, הכוחות פעלו מכמה אתרים בדרום אזרבייג'ן, בסמוך לגבולה הצפוני של איראן. בנקודה הקרובה ביותר היה אחד האתרים במרחק של כ־97 קילומטרים מהעיר תבריז, עיר איראנית שהותקפה על ידי ישראל במהלך המלחמה. שני מקורות נוספים סיפרו כי למקום נשלחו גם יחידות קומנדו מיוחדות שביצעו משימות איסוף מודיעין והפעילו רחפנים. הנוכחות הזו העניקה לישראל עמדה אסטרטגית יוצאת דופן שממנה ניתן היה לצפות אל תוך צפון איראן ולנטר פעילות צבאית במהלך הלחימה.

אולי יעניין אותך

באקו: מפגש בין מזרח למערב, אש ונפט

אזרבייג'ן: ערש הציוויליזציה ודרכה רבת התהפוכות לעצמאות

לא ראיסי אותו: ההיסטוריה של פוליטיקאים והתרסקויות

טימור לנג: הכובש הבלתי מנוצח

הפריסה באזרבייג'ן הייתה רק מרכיב אחד מתוך שורה של עמדות צבאיות שהחזיקה ישראל ברחבי המזרח התיכון. אותן עמדות העניקו לצבא הישראלי טווח פעולה רחב במיוחד והמחישו את התפקיד שמילאו שכנותיה של איראן במערכה. לפי המקורות, חלק מאותן מדינות אפשרו את הפעילות במודע, ואילו אחרות ככל הנראה הפכו לחלק מהעימות מבלי להעניק לכך אישור רשמי.

רשת הבסיסים החשאיים שהקיפה את איראן

האתרים באזרבייג'ן היו חלק ממערך רחב בהרבה. ישראל הפעילה אתרים ובסיסים צבאיים חשאיים במספר מדינות, ובהן עיראק, איחוד האמירויות הערביות וסומלילנד. בתחילה תוכננו הכוחות לשמש כצוותי חילוץ במקרה חירום. אולם ככל שהמלחמה התקדמה, התרחב תפקידם והם הפכו לעמדות מודיעין ועמדות צבאיות קדמיות לכל דבר.

כשבוחנים את כלל הפריסות הללו יחד, מתקבלת תמונה רחבה בהרבה. במהלך המלחמה הוצבו כוחות צבא ישראליים לאורך המעטפת הדרומית, המערבית והצפונית של איראן. הפריסה הזו האריכה את טווח הפעולה של הצבא הישראלי במאות מיילים ואפשרה חדירה עמוקה יותר אל תוך השטח האיראני. העמדות הקדמיות סייעו לישראל לקיים גלים חוזרים של תקיפות נגד מטרות ברחבי איראן ולשמור על רציפות מבצעית לאורך המערכה.

מי היו אנשי הכוח שפעל באזרבייג'ן?

לפי אחד המקורות, הכוח שפעל באזרבייג'ן כלל כמה עשרות חיילים. בין אנשי הכוח נכללו לוחמי כוחות מיוחדים ישראליים, אנשי יחידת החילוץ בהיטס 669 ואנשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. ההרכב הזה מצביע על כך שהמשימה לא נועדה רק לאיסוף מודיעין, אלא גם לתמיכה בפעולות מיוחדות, חילוץ במקרה הצורך והפעלת יכולות מבצעיות נוספות סמוך מאוד לגבולות איראן.

הפרסום ב־CNN עורר תגובה רשמית מצד השלטונות האזרים ודובר שגרירות אזרבייג'ן בארצות הברית מסר בהצהרה ל-CNN כי

סומלילנד: התחנה החשאית בקרן אפריקה

במקביל לפעילות באזרבייג'ן, סיפר אחד המקורות כי גם סומלילנד סיפקה לישראל עמדה צבאית נוספת. סומלילנד היא רפובליקה בדלנית באזור קרן אפריקה, והעמדה שניתנה לישראל אפשרה למטוסים ישראליים נקודת עצירה פוטנציאלית בטיסות ארוכות טווח לכיוון איראן.

כבר בדצמבר 2025, הפכה ישראל למדינה הראשונה שהכירה רשמית בסומלילנד. במקביל מחזיקים איחוד האמירויות הערביות בנוכחות מסחרית וצבאית נרחבת בעיר הנמל ברברה. בתמורה, ממשלת סומלילנד איפשרה לישראל לפרוס אתרים צבאיים חשאיים בסומלילנד. ב-18 במאי נפגש שגריר סומלילנד בישראל, מוֹחמד הַאג (Mohamed Hag), עם הנשיא יצחק הרצוג בבית הנשיא בירושלים לאחר שהגיש את כתב האמנה שלו.

המתקנים הסודיים בעיראק

לפי הדיווחים בניכר, ישראל הפעילה במהלך חלק מהמלחמה גם שני מתקנים חשאיים בעיראק. אותם אתרים שימשו בסיסים קדמיים לתמיכה לוגיסטית וכן לפעולות חיפוש והצלה במקרה הצורך. קיומם של שני האתרים בעיראק דווח לראשונה על ידי ה"וול סטריט ג'ורנל" וה"ניו יורק טיימס". הצבא העיראקי הגיב באמצעות הודעה רשמית ובה נאמר כי נכון לתחילת חודש מרץ לא היו במדינה "בסיסים או כוחות בלתי מורשים".

כיפת ברזל באיחוד האמירויות

חזית נוספת נפתחה באיחוד האמירויות הערביות. על פי הדיווח, ישראל הציבה בשקט סוללת כיפת ברזל יחד עם הכוחות שנועדו להפעיל אותה במהלך המלחמה עם איראן. בנוסף נפרסו מערכות הגנה נוספות ובמהלך המלחמה ביקרו בה ראש המוסד דדי ברנע וראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ״ל צבי זמיר. המהלך דווח לראשונה על ידי Axios וחשיפת הביקורים הובילה להכחשה חריפה מצד איחוד האמירויות בנוגע לעצם קיום הביקורים הללו.

אזרבייג'ן כשותפה אסטרטגית

הנוכחות הצבאית באזרבייג'ן העניקה לישראל לא רק בסיס לפעולות חילוץ אוויריות במקרה שטייסים יופלו, אלא גם עמדות מודיעין שאפשרו מעקב אחר המתרחש באיראן. ישראל רואה באזרבייג'ן זה שנים שותפה אסטרטגית במאבקה מול איראן. ההכנות לפעילות לא החלו עם פרוץ המלחמה עצמה ולמעשה, הן החלו שבועות קודם לכן.

באמצע ינואר 2026, בזמן שאיראן דיכאה מחאות רחבות היקף באמצעות הרג המוני של מפגינים, החלה ישראל להכין משימה חשאית לאורך גבול אזרבייג'ן-איראן. שני מקורות שהיו מעורים בתכנון סיפרו ל־CNN כי מדובר היה במבצע מקדים שנועד להכין את הקרקע לצעדים נוספים באמצעות התקנת אמצעי האזנה וציוד מודיעיני באזור. ישראל תכננה לבצע את הפעילות החשאית תחת מעטה התקיפות הראשונות של המלחמה, שהיו אמורות להיפתח באמצע ינואר.

אלא שבשלב האחרון חל שינוי דרמטי. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ביטל את התקיפות המתוכננות. הסיבה שנמסרה הייתה כי איראן הסכימה להפסיק את הרג המפגינים. החלטתו של טראמפ שינתה את התוכנית המקורית, אך לא עצרה את הפעילות הישראלית. ישראל המשיכה לבדה.

במסגרת מבצע ״שאגת הארי״ השתמש חיל האוויר הישראלי במטוסי חמקן ובכוחות מיוחדים כדי להתקין את אמצעי ההאזנה והציוד המודיעיני. ההחלטה לבצע את הפעולה נשענה על הערכתה של ההנהגה בישראל כי המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן צפוי להיכשל. האתר המודיעיני שהוקם הפך לאמצעי נוסף שבאמצעותו יכלה ישראל לאסוף מידע על תנועות צבאיות איראניות, על מתקנים שונים ברחבי המדינה ואף לקבל התרעה מוקדמת מפני שיגורי טילים. המשמעות המעשית של האתר הייתה יצירת נקודת תצפית נוספת על פעילותה של איראן, מעבר ליכולות שכבר היו בידי ישראל באותה עת.

פחות משבועיים לאחר הקמת האתר המודיעיני הגיע שר החוץ הישראלי גדעון סער לבַּאקוּ. במהלך הביקור נפגש סער עם נשיא אזרבייג'ן ועם בכירים נוספים במדינה. הביקור התרחש זמן קצר בלבד לאחר הפעילות החשאית לאורך הגבול עם איראן. והקשרים בין ירושלים לבאקו המשיכו להעמיק גם לאחר מכן.

במאי 2025 אירחה אזרבייג'ן בחשאי שיחות ישירות נדירות בין ישראל לבין סוריה ועצם קיומן של השיחות העיד על מעמדה המיוחד של באקו כגורם המסוגל לארח מגעים רגישים בין מדינות יריבות ולשמש כמתווכת. כבר ב-26 בינואר קיימו שר החוץ האזרי גֵ'ייהוּן בַּיְרַאמוֹב ושר החוץ הישראלי גדעון סער מסיבת עיתונאים משותפת לאחר פגישתם בבאקו.

חיסול ראש המודיעין של משמרות המהפכה

אחת הפעולות המרכזיות ביותר שעל פי אחד המקורות יצאה מאזרבייג'ן הייתה חיסולו של רַחְמָן מוֹקַדַּאם ב־4 במרץ 2026. מוקדאם עמד בראש חטיבת המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית של איראן. הוא היה אחראי לתכנון ניסיון ההתנקשות בטראמפ בשנת 2024. לא ברור כיצד בוצעה הפעולה או באילו אמצעים נעשה שימוש, אך אין ספק כי מדובר היה באחד המבצעים המרכזיים שנוהלו מתוך המסגרת המבצעית שהוקמה באזרבייג'ן.

יום אחד בלבד לאחר חיסולו של רחמן מוקדאם התרחש אירוע נוסף בעל משמעות אזורית. רחפנים תקפו שדה תעופה במובלעת האזרית נחצ'יוובאן. המתקפה גרמה נזק למבנה הטרמינל ופצעה מספר בני אדם ונשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, האשים את איראן באחריות לתקיפה.

איראן מצדה הכחישה כי שיגרה את הרחפנים. האירוע הוסיף נדבך נוסף למתיחות שכבר שררה בין טהרן לבאקו והתרחש בעיצומה של תקופה שבה הלכו ונחשפו יותר ויותר היבטים של שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בין ישראל לאזרבייג'ן.

אחד הסממנים לכך היה ב-6 במרץ כאשר שירות ביטחון המדינה של אזרבייג'ן (Dövlət Təhlükəsizliyi Xidməti) הודיע על חשיפת מזימה של משמרות המהפכה שנועד לפגוע בתשתיות חיוניות וכן במטרות ישראליות ויהודיות באזרבייג׳ן. באותו שלב לא נמסרו כל פרטי שיתוף הפעולה שהוביל לסיכול המזימה אולם כעבור שבועות אחדים הודתה ישראל בפומבי כי מדובר היה במבצע משותף, שבו השתתפו שלושה גופים ישראליים: צה"ל, המוסד ושירות הביטחון הכללי וההודאה הישראלית הפכה את הפרשה לאחת הדוגמאות הבולטות ביותר לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות בתקופת המלחמה.

אלא ששיתוף הפעולה בין המדינות לא החל בתקופת המלחמה. אחרי הכל, ישראל ואזרבייג'ן מקיימות קשרים הדוקים סביב אינטרסים מסחריים וצבאיים. באקו מספקת לישראל חלק גדול מצריכת הנפט שלה ובתמורה מוכרת ישראל לאזרבייג'ן אמצעי לחימה מתקדמים. כך למשל, חלק ממערכות הנשק הללו שימשו את אזרבייג'ן בעימותים בנגורנו-קרבאך בשנים 2016 ו-2020 נגד ארמניה היו מתוצרת ישראלית. מערכת היחסים כללה גם עסקאות הגנה משמעותיות ובשנת 2016 הפכה אזרבייג'ן למדינה הזרה הראשונה שרכשה את מערכת כיפת ברזל.

"אסטרטגיה מכוונת של פרופיל נמוך"

גרשון קוגן, מומחה לאיראן ממרכז בֶּגין־סַאדאת למחקרים אסטרטגיים, התייחס למערכת היחסים בין המדינות עוד לפני פרוץ המלחמה. לדבריו:

דבריו שיקפו את האופי החשאי שאפיין חלק ניכר מן היחסים הביטחוניים בין המדינות גם לפני המלחמה. לפי ג'ושוע קוצ'רה, אנליסט בכיר ב־Crisis Group. מערכת היחסים עם ישראל מעניקה לאזרבייג'ן גם משאב דיפלומטי חשוב. מה שמאפשר לבאקו להיעזר בלובי הישראלי בוושינגטון די.סי.הוא גם הסביר כי אזרבייג'ן מנסה יותר ויותר למצב את עצמה כמעצמה אזורית וזה כולל לעיתים תפקיד של גשר בין ישראל לבין מדינות ערב ומדינות נוספות. כך שאם ישראל היא כלי המסייע לאזרבייג'ן להתמודד עם מאמצי הערעור של משמרות המהפכה, הרי שמדובר במשהו חשאי מאוד.

משמעות רשת הבסיסים החשאיים

כאשר מחברים יחד את כל חלקי התמונה שנחשפו על ידי ארבעת המקורות ששוחחו עם CNN, מתקבלת מערכת רחבה בהרבה מאשר פריסה נקודתית של כוח כזה או אחר. באזרבייג'ן פעלו כוחות מיוחדים, אנשי מוסד ויחידות חילוץ. בעיראק הופעלו שני מתקנים חשאיים שנועדו לתמיכה לוגיסטית ולמשימות חיפוש והצלה. באיחוד האמירויות נפרסו סוללת כיפת ברזל ומערכות הגנה נוספות יחד עם הכוחות שנדרשו להפעלתן. בסומלילנד הוקמה נקודת עצירה אפשרית עבור מטוסים ישראליים בטיסות ארוכות טווח לכיוון איראן.

לפי המקורות, הפריסה המשולבת הזאת הציבה את ישראל סביב גבולותיה של איראן מדרום, ממערב ומצפון. בכך הוארך טווח הפעולה של הצבא הישראלי במאות מיילים אל תוך השטח האיראני, ונוצרה אפשרות לקיים גלי תקיפות חוזרים נגד מטרות ברחבי המדינה.

הנוכחות באזרבייג'ן הייתה בעלת חשיבות מיוחדת משום שהיא העניקה לישראל הן יכולות מודיעיניות והן יכולות מבצעיות בסמיכות רבה לגבול האיראני. אותם אתרים שימשו לאיסוף מודיעין, להפעלת רחפנים, לתמיכה בפעולות חילוץ במקרה של הפלת טייסים, ולהפעלת אמצעי האזנה וציוד מודיעיני שנועדו לעקוב אחר תנועות צבאיות איראניות, מתקנים שונים ושיגורי טילים אפשריים.

בין הכחשות לחשיפות

שגרירות אזרבייג'ן בארצות הברית דחתה את הטענות על שימוש בשטחה לצורך פעולות נגד מדינות אחרות. איראן הכחישה כי הייתה אחראית למתקפת הרחפנים בנחצ'יבאן.

איחוד האמירויות הכחישה את הדיווחים על ביקורם של ראש ממשלת ישראל, ראש המוסד והרמטכ"ל במהלך המלחמה. גם הצבא העיראקי הצהיר כי בתחילת חודש מרץ לא היו בשטחו בסיסים או כוחות בלתי מורשים. מנגד, המקורות ששוחחו עם CNN תיארו מערך אזורי שלם של עמדות קדמיות, יחידות מיוחדות, אנשי מודיעין, מערכות הגנה ומתקנים לוגיסטיים שפעלו במהלך המלחמה עם איראן.

הדיווח ב־CNN מציג גם רצף אירועים שבו שיתוף הפעולה בין ישראל לאזרבייג'ן בא לידי ביטוי במספר רבדים שונים: פעילות מודיעינית לאורך הגבול, ביקורו של גדעון סער בבאקו, השיחות החשאיות בין ישראל לסוריה שהתארחו באזרבייג'ן, חיסולו של רחמן מוקדאם, סיכול מזימת משמרות המהפכה נגד מטרות ישראליות ויהודיות, ושיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי שנבנה לאורך שנים.

כך בנתה ישראל רשת שלמה של נקודות אחיזה, קשרים מדיניים, שיתופי פעולה ביטחוניים ויכולות מבצעיות שנפרשו סביב איראן במהלך המלחמה ובמרכז התמונה ניצבת אזרבייג'ן, מדינה שסיפקה לישראל קִרבה נדירה לגבול האיראני ויכולת להתבונן עמוק יותר אל תוך המתרחש מעבר לו. לצדה הופיעו גם עיראק, איחוד האמירויות וסומלילנד, שכל אחת מהן מילאה תפקיד שונה במערך הרחב יותר.

לעיתים ההיסטוריה נכתבת באמצעות נאומים, הסכמים והכרזות פומביות ולעיתים היא מתרחשת הרחק מעין המצלמות, בבסיסים שלא מופיעים במפות, במתקנים שאיש לא מודה בקיומם ובמבצעים שפרטיהם נחשפים רק שנים מאוחר יותר. והמלחמה עם איראן כללה פרק כזה בדיוק.

קשה שלא להיזכר בכך שחלק מהפרקים החשובים ביותר בהיסטוריה נראים בתחילה כמו הערת שוליים. רק מאוחר יותר מתברר שהערת השוליים הייתה למעשה אחד הפרקים המרכזיים. כך שאם מצאתם עניין בכתבה, המשיכו לגלוש באתר HistoryIsTold לכתבות נוספות העוסקות במבצעים חשאיים, מודיעין ויחסים בינלאומיים וזכרו: ההיסטוריה, כידוע, כמעט אף פעם אינה מסתפקת בגרסה הרשמית.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.