ב-10 באוגוסט 1960, באולם הדיונים של בית המשפט המחוזי בטוקיו, נשמעה פסיקתו של השופט. האיש שעמד בדוכן הנאשמים נידון לשנת מאסר אחת. מיד לאחר הקראת גזר הדין, שלף הנאשם שבר זכוכית שאותו הצליח להבריח בחשאי אל תוך כותלי בית המשפט וניסה לשים קץ לחייו בחיתוך ורידיו. כך הגיעה לשיאה הדרמטי אחת הפרשות המוזרות ביותר בתולדות גופי אכיפת החוק ביפן, פרשה של אדם שטען כי הוא נציגה של אומה שאיש מעולם לא שמע עליה ושנודע בתקשורת המקומית בכינוי "איש המסתורין" (ביפנית: ミステリー・マン).
זהו סיפורו של גּ'וֹן אַלֶן קָאצֶ'ר זִיגְרוּס, אדם שהופיע ביפן עם אשתו הקוריאנית באוקטובר 1959, כשהוא בן 36. שלושה חודשים לאחר כניסתו למדינה, נעצר זיגרוס על ידי משטרת המטרופולין של טוקיו בחשד להונאת זהות ומאז הפך שמו, או לפחות השם בו בחר להשתמש, לאבן שואבת לאגדות אורבניות מרתקות.
ההונאה והמעצר בטוקיו
תחילת החקירה המשטרתית נבעה מפעילות פיננסית מעוררת חשד. זיגרוס ניסה לפדות המחאה על סך 200,000 ין (סכום השווה לכמיליון ין, או כ-8,156 דולרים במונחי שנת 2024) והמחאת נוסעים על סך 140 דולרים (שהיו שווים אז כ-50,400 ין) בסניף היפני של בנק צ'ייס מנהטן. בנוסף לכך, הוא ניסה לפדות 100,000 ין (שווה ערך ל-617,304 ין, או כ-4,078 דולרים ב-2024) בסניף היפני של בנק קוריאה.
הלשכה לביטחון פנים של משטרת המטרופולין של טוקיו נכנסה לתמונה, והחקירה הופקדה בידיו של החוקר אַצְוּיוּקִי סָאסָה. כאשר בחנו החוקרים את מסמכיו של זיגרוס, הם נתקלו בדרכון יוצא דופן. הדרכון, שנשא חותמות של שגרירויות יפניות במדינות שונות במזרח אסיה, הוגדר במהירות כזיוף. יתרה מכך, אשרת הכניסה (הוויזה) שהופיעה בו הונפקה על ידי השגרירות היפנית בטייפה – מוסד אשר לימים אורגן מחדש תחת השם "אגודת החילופין יפן-טייוואן".
עבר בדוי חובק עולם
כאשר נדרש זגרוס להסביר את פשר מעשיו ומוצאו, הוא סיפק לחוקריו סיפור חיים עשיר, מורכב וחובק יבשות, שנשמע כאילו נלקח מספר מתח מתקופת המלחמה הקרה.
משטרת טוקיו לא מיהרה להאמין להרפתקאותיו של זיגרוס. החוקרים יצרו קשר עם כל המדינות שהוזכרו בעדותו, ולאחר בדיקה מקיפה נקבע באופן חד-משמעי כי המידע לא התבסס על שום עובדות במציאות. יתרה מזאת, הוכח כי החותמות שהוטבעו בדרכונו המזויף היו מפוברקות לחלוטין.
לאחר ניסיון ההתאבדות באולם בית המשפט והרשעתו, שוחרר זיגרוס וגורש מיפן להונג קונג, משם תועד כי נכנס לאזור. אשתו הקוריאנית, ששמה לא פורט ברשומות, גורשה בחזרה לקוריאה הדרומית.
לידתה של אגדה אורבנית: האיש ממדינה שאינה קיימת
גירושו של זיגרוס סיים את הפרק המשפטי, אך פתח פרק חדש ומרתק בתולדות המיתולוגיה המודרנית. סיפורו החל להתגלגל בעיתונות העולמית, כשכל פרסום מוסיף נדבך נוסף של מסתורין ומרחיק את העובדות מהמציאות.
אולי יעניין אותך
כבר ב-15 באוגוסט 1960, ימים ספורים לאחר משפטו, פרסם העיתון הקנדי "דה פרובינס" (The Province) גרסה משלו לפרשה תחת הכותרת "האיש עם מדינה משלו". לפי דיווח זה, זיגרוס לא היה אמריקאי או בריטי, אלא "אתיופי מאוזרח וסוכן מודיעין של קולונל נאצר". העיתון טען כי זיגרוס נשא דרכון ש"הונפק בתאמנראסט, בירת טורד שמדרום לסחארה". הכתבה אף הגדילה לעשות וצייטה טקסט ב"שפת טורד", שנכתב באותיות לטיניות.
זמן קצר לפני כן, ב-29 ביולי 1960, הדהד הסיפור אפילו במסדרונות השלטון הבריטי. חבר הפרלמנט רוֹבֶּרְט מָאתְ'יוּ העלה את סיפורו של זיגרוס במהלך דיון בבית הנבחרים הבריטי (House of Commons), והשתמש במקרה כטיעון מוחץ לכך ש"דרכונים אינם מהווים בדיקות אבטחה טובות במיוחד".
התעצמות המיתוס בספרות ובאינטרנט
ההקשר ההיסטורי של הפרשה נטמע במהירות בספרות הפופולרית. גָ'אק בֶּרְזְ'יֶה הזכיר את המקרה בספריו, אך שינה את הפרטים לחלוטין. בגרסתו, אדם מ"טורד" – שתוארה אצלו כמדינה במזרח אפריקה אשר "השתרעה ממאוריטניה ועד סודאן וכללה חלק גדול מאלג'יריה" – נעצר בשנת 1954 ביפן במהלך בדיקת דרכונים. לפי ברז'יה, אותו אדם הושם בבית חולים פסיכיאטרי, שם נחשף כי הגיע למדינה במטרה "לקנות נשק עבור הלגיון הערבי האמיתי".
בשנת 1981 קיבלה האגדה חיזוק נוסף כאשר אוזכרה בספר "מדריך האפשרויות" (The Directory of Possibilities) מאת קוֹלִין וִילְסוֹן וְג'וֹן גְרָאנְט, ושוב הופיעה בו שגיאת הכתיב שהפכה את "טוארג" ל"טורד".
עם עידן האינטרנט, חצתה פרשת זיגרוס את גבולות הזמן והמרחב. אתרי אינטרנט יפניים המוקדשים לאגדות אורבניות וסיפורי תורת הנסתר אימצו את הסיפור ועיבדו אותו לכדי מיתוס על "אדם מממד אחר". לפי הגרסה המקוונת השכיחה, אדם הגיע לנמל התעופה האנדה בשנת 1954 כשהוא אוחז בדרכון של המדינה הבדיונית "טורד". כאשר נתבקש על ידי הרשויות להצביע על מפת העולם היכן ממוקמת מולדתו, הוא הצביע על אזור אנדורה. על פי אותה אגדת רשת, האיש הושם בבית מלון תחת שמירתם של שני מאבטחים לצורך חקירה, אך בבוקר שלמחרת נעלם כלא היה, ואיש לא מצא אותו עוד לעולם.
פרשת ג'ון אלן קאצ'ר זיגרוס, בין אם ביפנית (ジョン・アレン・カッチャー・ジーグラス) ובין אם בגרסאותיה הלועזיות המשובשות, החלה בהונאת המחאות שגרתית למדי, והסתיימה בגירוש להונג קונג. אולם הדרכון המזויף, העדויות הבדויות ובעיקר צורך האנושות בסיפורים בלתי מוסברים, הפכו את העבריין הקטן לדמות מיתית שמוסיפה לרתק חובבי תעלומות עד לעצם היום הזה.
חומר מעשיר לצפייה
ב-2015, האגדה האורבנית עובדה לסרט קצר בשם "האיש מטורד" (A Man from Taured). הסרט זונח את הפושע האמיתי ומתמקד במיתוס הפנטסטי עצמו – אותו אדם מסתורי מארץ שאינה קיימת, המופיע לפתע בשדה התעופה ונעלם באותה המהירות שבה הגיע.
אנו מזמינים אתכם להמשיך לחקור איתנו את הפינות הנסתרות של ההיסטוריה ולהירשם לניוזלטר של HistoryIsTold. ייתכן שבפעם הבאה שניפגש, נגלה יחד עולמות שלמים שלא היו קיימים אלא בדמיונם של אלו שניסו לשטות במציאות.
שאלות ותשובות
מדוע נעצר ג'ון אלן קאצ'ר זיגרוס ביפן?
מה טען זיגרוס בחקירתו לגבי עברו?
מה היה עונשו של זיגרוס וכיצד הוא הגיב אליו?
מאין הגיע השם הבדיוני של המדינה "טורד"?
כיצד התפתחה האגדה האורבנית אודותיו בעידן האינטרנט?
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
