הלך לעולמו מלך נורווגיה הַארַאלְד החמישי

שמי אוסלו של יום שישי, 28 באוגוסט 2026, קיבלו את פני הבוקר באפרוריות כבדה, כאשר דגלי נורווגיה הורדו לאיטם אל חצי התורן ברחבי המדינה כולה. קצת אחרי השעה 08:30 בבוקר בשעון אוסלו, יצאה ההכרזה הלקונית והכואבת מארמון המלוכה באוסלו, שחתמה שבועות של חרדה ודריכות. המלך הַארַאלְד החמישי, אשר בריאותו הייתה רופפת מזה שנים, הלך לעולמו. האדם שהיווה כוח מנחם ומאחד בזמנים סוערים, עבור האומה ועבור משפחתו שלו, עצם את עיניו לנצח.

המלך האראלד החמישי, שעמד בראש הממלכה במשך 35 שנים, מת בשעה 06:35 בבוקר ב"רִיקְהוֹסְפִּיטַאלֶט" (Rikshospitalet), בית החולים הלאומי של נורווגיה באוסלו. מותו, שהגיע לאחר אשפוז בעקבות אנמיה וזיהום חיידקי בדם, מעביר באופן אוטומטי את כס המלוכה לבנו, יורש העצר הָאקוֹן השמיני בן ה-53. הסתלקותו של המונרך המבוגר באירופה מסמנת נקודת מפנה היסטורית עבור נורווגיה. המלך, שנותר חד מחשבתית עד ימיו האחרונים, ניווט את האומה דרך מגפת הקורונה, מלחמה באירופה ושערוריות מלוכה מורכבות, ורכש את מעמדו הבלתי מעורער כמנהיג אהוב ומוערך.

הימים האחרונים בבית החולים הלאומי

בשנים האחרונות לחייו, גופו של המלך החל לבגוד בו. הוא הזדקק לעזרה ולתמיכה כדי לעמוד וללכת, עובדה שהשתקפה היטב בתמונה רשמית אחרונה שצולמה על ידי קִים סַאטְוֶדְט מבית המלוכה. חרף גילו המופלג, 89, ובעיות הבריאות הרבות שמהן סבל, האראלד נותר פעיל. בתחילת השבוע שלפני מותו, הוא אושפז שוב בבית החולים באוסלו. הפעם נמסר כי הוא סובל מאנמיה בשילוב עם זיהום חיידקי בדמו. מצבו ידע עליות ומורדות, עד שביום חמישי בבוקר, 27 באוגוסט 2027, הודעה קצרה לעיתונות מטעם הארמון תיארה את מצבו כ"רציני ביותר".

רעייתו, המלכה סוֹנְיָה, בילתה יותר מ-10 שעות ליד מיטתו בבית החולים ביום חמישי ונצפתה חוזרת למקום ביום שישי, מעט אחרי השעה 07:30 בבוקר. בנם, יורש העצר האקון השמיני, העביר את הלילה בבית החולים לצד אביו, זאת לאחר שכל משפחת המלוכה הגיעה לבקרו ביום חמישי.

עם היוודע דבר המוות, אתר האינטרנט הרשמי של הארמון הוחשך ונסגר זמנית כדי לבצע בו "שינויים רלוונטיים" וההודעה הראשונית על הפטירה פורסמה בשפה הנורווגית בלבד.

שושלת בצל סערות: העברת הכתר להאקון השמיני

עם נשימתו האחרונה של המלך, תפקיד העוצר של נורווגיה עבר מיד לידיו של הנסיך האקון, אשר כבר תפקד כעוצר וכראש המדינה בפועל בזמן אשפוזו של אביו. כעת, משהפך למלך באופן אוטומטי, הוא צפוי למלוך תחת השם האקון השמיני. ישיבת קבינט זומנה לארמון מיד לאחר מות המלך כדי לאשר את כניסתו של האקון לתפקיד. לאחר מכן, הפרלמנט הנורווגי (הסטורטינג) צפוי להתכנס בהקדם האפשרי והמלך החדש יישבע שבועת אמונים לחוקה הנורווגית. מדובר בהליך פשוט למדי שנועד להבטיח שלא ייווצר ואקום שלטוני, גם אם בפועל כוחו של המלך מוגבל מאוד.

תיעוד היסטורי ליחסים ההדוקים בין האב לבנו ניתן היה לראות בתמונה רשמית מפתיחת הפרלמנט בשנת 2022, שצולמה על ידי פטר מידסקה.

הדרמה שסביב המלכה החדשה

הכתר עובר להאקון בזמנים שאינם חפים ממחלוקת. רעייתו, מֶטֶה-מַארִיט בת ה-53, הופכת למלכה לאחר שנה רוויית דרמות. בשנה האחרונה הפכה חברותה עם עבריין המין המורשע ג'פרי אפשטיין לנחלת הכלל. אם לא די בכך, ביוני 2026, בנה ממערכת יחסים קודמת נידון לארבע שנות מאסר בגין עבירות שונות, בהן אונס.

שערוריות אלו נתנו את אותותיהן בדעת הקהל. סקר שערכה רשת השידור הממלכתית NRK בפברואר 2026 הצביע על כך שהתמיכה במוסד המלוכה עומדת על 60% – ירידה של 10 נקודות אחוז לעומת החודש שקדם לו. אותו סקר הראה כי האמון במטה-מאריט נחתך בחצי. מנגד, המלך האראלד המנוח שמר על פופולריות עצומה וזכה לציון ממוצע של 9.2 נקודות מתוך 10.

לצד הסערות הציבוריות, המלכה החדשה מתמודדת גם עם משברים רפואיים קשים. מטה-מאריט אובחנה בשנת 2018 כסובלת מלייפת ריאתית וביוני 2026 עברה השתלת ריאות מסוכנת. נכון למועד המעבר השלטוני, נותר לה עוד תהליך שיקום ארוך בטרם תחזור לאיתנה.  אפשר להעריך שמטה-מאריט תיקח על עצמה תפקיד מאופק יותר מזה שמילאה המלכה סוניה, אך המונרכיה בהחלט ניצבת בפני אתגרים.

אולי יעניין אותך

גניבת התכשיטים בלובר: האחרונה בשורה ארוכה של מעשי שוד מוזיאונים

האם אנגליה נוצרה בזכות הנורבגים?

פרס נובל והעבר המוזר שלו

על מלחמות האזרחים הנורווגיות

טקסי המעבר ותעלומת מעמדה של סוניה

דרישת החובה הרשמית להכתרה הוסרה מהחוקה הנורווגית כבר בשנת 1908. המלך האחרון שהוכתר פיזית בקתדרלת נִידַארוֹס בעיר טְרוֹנְדְהַיִם היה המלך האקון השביעי בשנת 1906. בנו, המלך אולף החמישי, החליף בשנת 1958 את טקס ההכתרה בטקס ברכה כנסייתי. כאשר האראלד קיבל את כס המלוכה מאביו בשנת 1991, הוא והמלכה סוניה זכו לאותו סוג של ברכה טקסית, גם כן בקתדרלת נידארוס, הנחשבת למקדש לאומי ולכנסיית ההכתרות של המדינה. ההליך יחזור על עצמו גם הפעם.

עם זאת, שאלה אחת נותרת פתוחה – מה יהיו תפקידה ותוארה של המלכה האלמנה, סוניה? מדובר בשטח לא נודע, מאחר שמעולם נורווגיה לא התמודדה עם המצב הזה בעת החדשה, שבו המונרך מת לפני בת זוגו.

"הסבא של נורווגיה כולה" – המורשת של האראלד

תגובת הציבור הנורווגי למות המלך הייתה עוצמתית ורגשית. אלפי אזרחים נהרו לארמון המלוכה באוסלו ולאתרים נוספים ברחבי המדינה הקשורים למלוכה, כדי להניח פרחים, להשאיר מכתבי תמיכה בכתב יד, ואף לשיר יחד את ההמנון הלאומי.

האראלד כונה "סבא של נורווגיה כולה" (hele Norges bestefar), כי המלך ביצע עבודה חשובה באיחוד הנורווגים. הוא היה נקודת מפגש במצבים רבים, מ-22 ביולי (מתקפת הטרור בשנת 2011) ועד לארועי המונדיאל בקיץ 2026.

האראלד הצליח ללכוד את ליבם של רבים, בייחוד של מהגרים בנורווגיה, לא מעט בזכות נאום מפורסם שנישא בחצר הארמון בשנת 2016 ועסק בהכלה וקבלת האחר. דמותו כ"סבא לאומי" התחזקה לנוכח הסבלנות וההכלה שהפגין כלפי צאצאיו, נכדיו ובני זוגם, גם כאשר עוררו קשיים. לאחר שנים שבהן חסה בצלו של אביו הפופולרי, המלך אולף החמישי, ולאחר שנאלץ להמתין תשע שנים עד שאביו התיר לו לשאת לאישה פשוטת-עם (סוניה האראלדסן), היה האראלד נחוש לאפשר לילדיו – יורש העצר האקון והנסיכה מרתה לואיז – להינשא לאלו שבחרו, גם כאשר הבחירות הללו היו שנויות במחלוקת עזה.

מנהיגי כל תשע המפלגות הפוליטיות בפרלמנט הנורווגי ספדו למלך. הם כינו אותו "עמוד תווך" עבור המדינה, והצהירו כי "המדינה כולה אהבה אותו". באופן חריג, גם אלו שמחזיקים בעמדות סקפטיות כלפי שיטת הממשל המלוכנית מצאו מילים חמות לומר עליו. קִירְסְטִי בֶּרְגְסְטוֹ (Kirsti Bergstø) ממפלגת השמאל הסוציאליסטי טענה כי האראלד "היה בעל משמעות רבה עבור רבים מאיתנו כאן בנורווגיה." מנהיגת מפלגת ה"אדומים", מַארִי סְנֶווה מַרְטִינוּסֶן (Marie Sneve Martinussen), הודתה כי הידיעות על מצבו הבריאותי הרעוע הדאיגו אותה מאוד משום ש"הוא מסמל כל כך הרבה עבור נורווגיה."

גוּרִי מֶלְבִּי, מנהיגת המפלגה הליברלית, סיכמה את דמותו כ"מלך העם, עם חום, חוכמה וניצוץ בעיניו גם במצבים גדולים וגם בקשים שבהם."

המונרכיה הנורווגית נותרה חזקה באופן יוצא דופן, אפילו במדינת רווחה חברתית כדוגמת נורווגיה, שבה כוח ופריבילגיות אינם אמורים לעבור בירושה. זאת הודות למסורת חזקה הנעוצה בהופעתה של נורווגיה כאומה עצמאית בשנת 1905, אז דרש רוב העם להשיב את המונרכיה על כנה. למרות גל השערוריות והמשברים, זוהי המשפחה הראשונה של המדינה, אך גם משפחה שמתכנסת סביב ראש משפחה שהיה בעל משמעות רבה עבורם, ואשר הם אוהבים.

הסתלקותו של המלך האראלד מותירה אומה מתאבלת, אך כזו שזהותה כרוכה בתבונה וההכלה שאפיינו את הנהגתו של המלך. אדם שהיה נכון להמתין כמעט עשור לאהבת חייו, הוא גם האיש שלימד את נורווגיה כולה פרק בסבלנות, באיפוק ובאנושיות חסרת פניות.

אנו מזמינים אתכם להירשם לניוזלטר של HistoryIsTold כדי להמשיך ולעקוב אחר הרגעים שמעצבים את דברי הימינו, ולקבל ניתוחי עומק נוספים היישר לתיבת הדואר שלכם.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.