תאמל״ק לי
שינוי שמה של סוואזילנד על ידי המלך מסוואטי השלישי בקיץ 2018 היה צעד שנועד לבטא את כוחו של אחד המונרכים האבסולוטיים האחרונים בעולם, על רקע היסטוריה עשירה ומשברים מודרניים.
בשנת 2018, החליט שליט אחד בדרום אפריקה להוכיח כי כוחו המוחלט נותר איתן כשהיה. ביום רביעי, ה-19 באפריל 2018, הכריז המלך מסוואטי השלישי על שינוי שמה הרשמי של מדינתו מ"סְוָואזִילֶנְד" ל"ממלכת אֶסְוָוטִינִי" (eSwatini). הצעד הדרמטי התרחש במהלך חגיגות כפולות ומפוארות שנערכו באצטדיון הלאומי: ציון יובל ה-50 לעצמאותה של המדינה, שחפף באופן סמלי לחגיגות יום הולדתו ה-50 של המלך עצמו. המלך, ששולט במדינה מאז שנת 1986, בחר ברגע זה כדי להשיב לאומה את שמה בשפת הסיסוואטי המקומית, שם שמשמעותו היא "ארצם של הסוואזים".
שורשי הממלכה: מהמאה ה-18 ועד לעצמאות
ההיסטוריה של אֶסְוָוטִינִי שזורה בדמותם של מלכיה. שמה של המדינה ושל העם הסוואזי נגזר משמו של המלך מסוואטי השני, מונרך רב עוצמה מהמאה ה-19 שתחת שלטונו הורחבה המדינה ואוחדה לכדי ישות אחת. השבטים הסוואזיים התיישבו באזור זה כבר במהלך המאות ה-18 וה-19, תוך שהם מבססים את אחיזתם בטריטוריה המוקפת כיום כמעט לחלוטין על ידי דרום אפריקה ומוזמביק. המעורבות האירופית באזור החלה לקבל תוקף רשמי בשנת 1881, כאשר בריטניה חתמה על אמנה המכירה בעצמאות הסוואזית, הכרה שאושררה מחדש בוועידת לונדון בשנת 1884. עם זאת, הריבונות הייתה שברירית; בשנת 1894 הושמה סְוָואזִילֶנְד תחת חסות הרפובליקה הדרום-אפריקאית כפרוטקטורט, ותהפוכות מלחמת הבורים השנייה (1899–1902) הובילו לשינוי סטטוס נוסף.
בין השנים 1903 ל-1906 הפכה סוואזילנד לטריטוריה של הנציבות הבריטית העליונה, יחד עם בסוטולנד (כיום לסוטו) ובצ'ואנאלנד (כיום בוטסואנה). בשנת 1921 עלה לכס המלוכה המלך סובהוזה השני, דמות שתעצב את פני הממלכה במשך עשורים רבים. רק בשנת 1964 נוסחה החוקה הראשונה של המדינה, וסובהוזה הקים את מפלגת "התנועה הלאומית אימבוקודבו" (INM). העצמאות המלאה במסגרת חבר העמים הבריטי הוענקה לבסוף בשנת 1968, אז אומצה חוקה חדשה שהעניקה סמכות לפרלמנט, אם כי חלק מחבריו מונו ישירות על ידי המלך. חמש שנים לאחר מכן, ב-1973, השעה המלך סובהוזה את החוקה ואסר על פעילות מפלגות פוליטיות, מהלך שקיבע את שלטונו האבסולוטי.
שלטונו של "האריה" והכרזת השינוי
המלך מסוואטי השלישי, הידוע בכינוי "נגוויאמה" (Ngwenyama) – שמשמעותו "האריה" – הוכתר בשנת 1986 כשהוא בן 18 בלבד. הוא ירש את אביו, סובהוזה השני, שנפטר בגיל 82 לאחר תקופת מלוכה ארוכה וממושכת. הדרך לכתר לא הייתה חפה מדרמות: לאחר מות האב ב-1982, המלכה האם דזליווה (Dzeliwe) הוסמכה לשמש כעוצרת עד שהנסיך מאקהוסיטיב (לימים מסוואטי השלישי) יגיע לגיל 21. אולם בשנת 1983 הודחה המלכה העוצרת דזליווה, והמלכה נטומבי (Ntombi), אמו של הנסיך, מונתה לעוצרת במקומה עד להכתרתו הרשמית.
החלטתו של המלך לשנות את שם המדינה ב-2018 הייתה אמנם בלתי צפויה עבור רבים, אך המלך השתמש בשם "אֶסְוָואטִינִי" באופן עקבי במשך שנים קודם לכן. הוא השתמש בשם זה כאשר פנה לעצרת הכללית של האו"ם בשנת 2017 ובמהלך פתיחת הפרלמנט של המדינה בשנת 2014. בנימוקיו לשינוי, הסביר המלך כי השם הקודם עורר בלבול בזירה הבינלאומית. לדבריו, בכל פעם שנציגי המדינה נוסעים לחו"ל, אנשים טועים ומתייחסים אליהם כאל נציגי שווייץ (Switzerland). המלך, שמופיע לעיתים קרובות בציבור בלבוש מסורתי ודבק במנהגים עתיקים, ביקש להעניק למדינתו זהות ייחודית שאינה נשענת על המינוח הקולוניאלי האנגלי.
מציאות מורכבת: כלכלה, בריאות וזכויות אדם
מאחורי הטקסים המפוארים והשינויים השמיים מסתתרת מציאות קשה עבור אזרחי הממלכה. המדינה, הקטנה בשטחה ממדינת ניו ג'רזי שבארה"ב (כ-17,364 קמ"ר), מתמודדת עם משברים הומניטריים ובריאותיים חמורים. אֶסְוָואטִינִי מחזיקה בשיעור השכיחות הגבוה ביותר בעולם של נגיף ה-HIV/איידס. הנגיף קטל אינספור אזרחים והותיר אחריו אלפי יתומים. למרות שעד שנת 2014 דווח על ידי האו"ם כי המדינה מצליחה לבלום את קצב ההדבקות החדשות, ועד 2022 נרשמה התקדמות משמעותית בשליטה במגיפה, השפעת הנגיף על החברה נותרה עמוקה. תוחלת החיים במדינה נמוכה ועומדת על 56 שנים לגברים ו-64 שנים לנשים (נתונים מעודכנים מראים לעיתים אף 54 לגברים ו-60 לנשים).
המנהיגות של המדינה סופגת ביקורת נוקבת מצד פעילי זכויות אדם. המלך מסוואטי השלישי, המחזיק כיום ב-15 נשים (אביו, לצורך השוואה, לקח 125 נשים במהלך כהונתו), מואשם בבזבוז כספי ציבור לצרכיו האישיים ובדיכוי ביד קשה של מתנגדיו. פעילי זכויות אדם מוקיעים את איסור הפעילות של מפלגות פוליטיות ואת האפליה המובנית נגד נשים. הביקורת על הממשלה גוברת במיוחד לנוכח הכלכלה המדשדשת. בשנת 2007 הפגינו אלפים בבירה המסחרית מנזיני בדרישה לרפורמות דמוקרטיות, ובשנת 2021 פרצו מחאות פרו-דמוקרטיות רחבות היקף ברחבי המדינה, שהובילו למהומות, ביזה ועימותים אלימים עם המשטרה והצבא.
”בכל פעם שאנו נוסעים לחו"ל, אנשים מתייחסים אלינו כאל שווייץ.”
תקשורת תחת פיקוח הדוק
חופש הביטוי באֶסְוָואטִינִי מוגבל ביותר. הממשלה מפעילה שליטה מוחלטת על אמצעי התקשורת המשודרים, כולל ערוץ הטלוויזיה הפרטי היחיד השייך למשפחת המלוכה. כמעט כל כלי התקשורת נשלטים באופן ישיר או עקיף על ידי המלך. עיתונאים החושפים ביקורת כלפי הממשלה צפויים להעמדה לדין, ועל פי ארגון "עיתונאים ללא גבולות", הם אינם יכולים לעבוד בחופשיות. צנזורה עצמית היא דבר שבשגרה בממלכה.
למרות זאת, לתושבים יש גישה לכלי תקשורת מדרום אפריקה השכנה.
בתחום העיתונות המודפסת פועלים "טיימס אוף סוואזילנד" (The Times of Swaziland), עיתון יומי בבעלות פרטית ו"סוואזי אובזרבר" (The Swazi Observer), עיתון יומי המזוהה עם הממשלה. שירותי השידור והמידע של אֶסְוָואטִינִי מפעילים רשתות רדיו בשפות סיסוואטי ואנגלית, בעוד שתחנת הטלוויזיה "Eswatini TV" מנוהלת על ידי המדינה. מבחינה טכנולוגית, לפי נתוני דצמבר 2021 היו במדינה כ-665,000 משתמשי אינטרנט, המהווים כ-56% מהאוכלוסייה והממשלה אינה מגבילה את הגישה לרשת באופן רשמי.
על כל פנים, המעבר מסוואזילנד לאֶסְוָואטִינִי ב-2018 הוא מהלך שמדגיש את המתח המתמיד בין מסורת עתיקה ושלטון יחיד לבין דרישות מודרניות לחירות ושוויון. בעוד המלך "האריה" ממשיך לשלוט בנתיניו מצבו הכלכלי והבריאותי של העם נותר מאתגר, והמאבק על דמותה של הממלכה הקטנה בלב אפריקה רחוק מלהסתיים.
